הלל לנדסמן
| לידה |
1897 סוסניצה שבפולין | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | 1973 (בגיל 76 בערך) | ||
| השכלה | קצין | ||
| |||
|
| |||
הלל לנדסמן (1897 – 1973) איש העלייה השנייה, ממנהיגי ההתיישבות בגליל העליון המזרחי. היה ממגיניי תל חי, ממייסדי קיבוץ איילת השחר, סוכן מודיעין של ההגנה, ממנהלי זיכיון החולה ומזכיר ועד הגוש ליישובי הגליל העליון. שימש כראש מועצה אזורית הגליל העליון ומועצה מקומית חצור הגלילית.
ביוגרפיה
לנדסמן נולד בעיירה סוסניצה בפלך צ'רניגוב שבאוקראינה הרוסית להוריו חסיה ומנחם מנדל, חסידי חב"ד מדורי דורות. הוא נינו (מצד האם) של רבי הלל מפאריטש. הלל למד בילדותו בחדר אך לאחר הבר מצווה חדל לקיים מצוות. בזיכרונותיו ציין את הסיבה לכך - היותו עד לפוגרום ב-1905 שהתרחש בעיירה. הוא הצטרף בגיל 15 לחוג של חובבי ציון. בשנת 1913 עלה לארץ ישראל באוניה הרוסית ירושלים והחל ללמוד בגימנסיה העברית הרצליה.
בשנת 1916 עם הצטרפות טורקיה למלחמת העולם הראשונה הלל התגייס לצבא האימפריה העות'מאנית ועבר קורס קצונה בקושטא. הוא שירת כקצין מודיעין ומתורגמן. בשנת 1919 שב ארצה והשלים לימודיו. הוא נשלח להיות מורה ופועל בגליל אך החליט לעלות להגן על תל חי לאחר שהגיעה אליו דבר הבשורה על מותו של אהרן שר. הוא שהה בחצר תל חי במשך שלושה שבועות ונכח שם בעת המאורעות בתל-חי (1 במרץ 1920) השתתף בקרבות, ולאחריהם התיישב בקיבוץ אילת השחר.
לאורך השנים החזיק בתפקידים מרכזיים בהנהגת הקיבוץ והשלטון המקומי:
- מוכתר משק אילת השחר (1928–1934) כבר מלכתחילה התבלט הלל בקרב חבריו במרצו ובמנהיגותו. תחילה עבד בפלחה וכאשר הוחלט ביק"א להקים רפת ביישוב, נסע להביא פרות מדמשק והיה לרפתן. בזכות שליטתו בשפה הערבית והאנגלית, הפך לבא כוחה של הקבוצה במגעים עם מוסדות השלטון הבריטי ועם נכבדי הכפרים הערביים. הוא מונה למוכתר של האזור וחתר לשיתוף פעולה בין היישובים העבריים לכפרים הערבים.
- מזכיר ועד הגוש ליישובי הגליל העליון (1936–1950) ב-1932 היה הלל בין מייסדי ועד הגוש ליישובי הגליל העליון. הוועד איגד את המושבות - ראש פינה, יסוד המעלה, משמר הירדן ומטולה ואת שתי קבוצות - איילת השחר וכפר גלעדי. מטרת הוועד הייתה לקדם אינטרסים משותפים של היישובים העבריים באזור הספר המבודד של הגליל, מול השלטון הבריטי והסוכנות היהודית בכל הקשור בחקלאות שירותים ביטחון והתיישבות.
- ניהול זיכיון החולה (1934-1940) ב-1934, רכשה הקרן הקיימת את אדמות זיכיון החולה. ביחד עם נחום הורביץ מכפר גלעדי, עמיתו לוועד הגוש ואיש השומר לשעבר, התמנה הלל לנהל את חצר הזיכיון. מעט אחר כך, עלה על הקרקע קיבוץ חולתה והלל ליווה את אנשיו בהכשרתם כדייגים באגם החולה.
- בשנת 1939 הצליח ועד הגוש בראשותו של הלל, להשיג אישור מיוחד להעלות על הקרקע את היישובים דן ודפנה בחלקו הצפוני של עמק החולה. בתשע השנים הבאות, עד קום המדינה, עלו על הקרקע בעמק החולה עשרות יישובים, רובם בחשאי ועל אפו וחמתו של השלטון הבריטי. ועד הגוש בראשותו של הלל פעל לסייע לפלמ"ח בהעלאת יהודי עיראק וסוריה דרך גבול לבנון. בזמן מלחמת השחרור עצמה, עסק הוועד בשינוע אספקה, לוחמים ונשק מיישוב ליישוב לפי הצורך, וכן הגשת סיוע בעבודות חקלאיות ושירותים למשקים במצוקה. בסוף שנות השלושים פעל הלל כסוכן מודיעין מטעם מפקדת ההגנה והפעיל סוכנים בתוך הכפרים הערביים בניסיון למגר את טרור הכנופיות שהלך וגבר.
- במרץ 1946 פינו הבריטים את היישוב ביריה. בי"א באדר הוביל הלל צעדת מחאה המונית שעלתה לביריה כדי למחות על החלטת השלטונות לפנות את היישוב.
- ראש המועצה האזורית גליל עליון (1950–1951) לאחר מלחמת השחרור התמנה הלל לראש המועצה האזורית הראשון של הגליל העליון. בתקופת כהונתו פעל להבאת עולים לגליל ולהקמת מעברות בראש פינה ובקרית שמונה.
- ראש המועצה המקומית הראשון בחצור הגלילית (1956–1966) באמצע שנות החמישים, נבחר הלל לעמוד בראש יישוב העולים חצור הגלילית והתמנה לראש המועצה הראשון של העיירה. הוא פעל נמרצות במשך כעשר שנים לסייע לתושבים לצאת ממעגל העוני והאבטלה. הוא דאג להקמת שיכונים ותשתיות, מוסדות חינוך ותרבות.
- לאחר שסיים את תפקידו חזר הלל לאילת השחר ועבד בהנהלת חשבונות. במקביל, מבלי שאיש מהקיבוץ או ממשפחתו יידע, פעל כאיש צללים של הסוכנות היהודית להעלאת יהודים שביקשו לחצות את מסך הברזל. חלק מתפקידו היה לסייע בהברחת כסף של יהודים מברית המועצות לישראל, היות שהשלטונות הרוסים לא אפשרו לעולים להוציא את כספם מחוץ למדינה.
- בשנת 1973 הלל הלך לעולמו בגיל 75 כשהוא מוקף בשבט מפואר שהקים באילת השחר. בהלווייתו אשר נערכה באיילת השחר השתתפו רבים ובלטו בנוכחותם אנשי דת יהודים ונכבדים ערבים שעימם היה בקשרים הדוקים.
- בנו יצחק לנדסמן כיהן אף הוא כראש מועצה אזורית גליל עליון ולאחר מכן היה מנכ"ל תנובה. נכדתו, נילי לנדסמן, היא סופרת ועיתונאית.
לקריאה נוספת
- מיכאל בן יוסף (עורך), הלל (לנדסמן), אילת השחר: [חמו"ל], תשל"ד. (דברים משלו ולזכרו.)
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "הלל לנדסמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5149
- חנוכת "המכון למחקר חקלאי" על שם הלל לנדסמן בתל חי, 1980 (מתוך ארכיון קיבוץ איילת השחר)
- בממלכת הסעד בצפת, עיתון דבר, 25 באפריל 1959
35857764הלל לנדסמן