קידום נוער

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: דרושה מכלולזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

קידום נוער מתמקד באוכלוסיית נוער בסיכון והוא מיועד לקדם את בני הנעורים (גילאי 14-18) ולעזור להם.

אוכלסיית הנערים המקבלים שרות במסגרות קידום נוער נכללים בקבוצות סיכון. כלומר, נערים העלולים להגיע למצבי סיכון כגון סמים ואלכוהול, אנורקסיה ועוד. המניעים לכך הם מעמד סוציו-אקונומי נמוך, חוויות רבות של אי-הצלחה, המובילות לדימוי עצמי נמוך ומרידה במוסכמות בגיל ההתבגרות.

נוער בסיכון, וככלל ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה, הם ילדים או בני נוער החיים במצבים המסכנים אותם בקרב משפחתם ובסביבתם. כתוצאה מכך עלולה להיפגע יכולתם לממש זכויות כגון אלו שנקבעו באמנה לזכויות הילד, מבחינת קיום פיזי, בריאות והתפתחות, השתייכות למשפחה, למידה ורכישת מיומנויות, רווחה ובריאות רגשית, השתייכות והשתתפות חברתית, והגנה מסכנות מצד אחרים ומהתנהגויות מסכנות שלהם עצמם.

מצבים העלולים להביא לסיכון של ילדים ונוער יכולים להיות קשורים בקשיים כלכליים, ובמשברים במשפחה, הגירה, השתייכות לקבוצות וקשיי הסתגלות בחברה מיעוט, מוגבלות, לקויות למידה, מעבר בין מסגרות, או חיים בסביבה מסכנת.הגורמים את שינוי תפיסת התנהגות הנורמטיבית להתנהגות אלימה ותוקפנית.

מהות

קידום נוער נועד לקדם את בני הנעורים (גילאי 14-18) ולעזור להם. המטופלים מגיעים ליחידות מצו בית-משפט, גופים של הרווחה ובאמצעות reaching out - "חיזור", כלומר, עובדי קידום הנוער מסתובבים באזורי השיטוט והבילוי של בני הנוער במצב סיכוני בשעות הפעילות שלהם (לרוב, בשעות הלילה המאוחרות עד שעות הבוקר המוקדמות) וכך מאתרים אותם.

הטיפול

העבודה עם הנערים מתקיימת ביחידות לקידום נוער הפרושות ברחבי הארץ. ביחידות נהנים הנערים ממסגרת חינוכית המקבלת אותם לאחר שנפלטו ממסגרות הלימוד הפורמליות, מטיפול פרטני ומדינמיקה קבוצתית וכן אפשרות ללימודים לקראת קבלת תעודת בגרות, למתאימים לכך. והם גם מקבלים שירות טיפולי בנוסף להשכלה.

בעקבות תופעה זו של נוער בסיכון, מיקדו שירותי הרווחה, משרד העבודה ומשרד החינוך מאמצים לטיפול בבעיות השונות של הנוער בסיכון על ידי הכשרת עובדי נוער, שתפקידם לאתר נערים אלו, לחזר אחריהם על מנת להביאם לכדי הסכמה להשתתף בטיפול אישי, לאבחן את הבעיה עימה מתמודד הנער ולעבור עמו תהליך טיפולי שבמהלכו יוצפו הבעיות ויוצבו מטרות להתקדמות הכוללת עבודה אישית של הנער ועבודה משותפת עם חונכו.

עובדי הנוער מסתייעים בעובדים סוציאליים, קציני ביקור סדיר, יועצים בית ספריים, עובדי רווחה ומורים, המפנים אליהם את הנערים אשר הם מאתרים אותם כמצויים בסיכון.

משרד העבודה והרווחה מספק מספר אופציות לנערים ונערות בסיכון, המסגרת נקבעת על ידי המצב הנתון שבו שוהה הנער או הנערה, קיימים פנימיות, מועדוניות, בתי קפה טיפוליים, מוקדי טיפול ובתים חמים.. אלו אופציות הפזורות ברחבי הארץ אשר ההתמחות שלהם משתנה בחומרת המקרים שאותם הם קולטים.

עיקר עבודתם של עובדי קידום הנוער היא ב"מרכזי קידום נוער", שם הם עובדים עם הנערים באופן פרטני ובאופן קבוצתי. הטיפול הקבוצתי כולל טיפול דינמי, המאפשר לנערים הצפה חופשית של בעיות ואתגרים המעסיקים אותם ועוזר להם להתקדם לקראת פתרונם, וטיפול מעשי בו הנושא מוגדר על ידי המנחה – אם דיון ואם פעילות מסוג שונה.

בנוסף, העובדים פועלים במועדוניות נוער, בתי הספר ומרכזים לימודיים המציעים לנער מסגרת לימודים חלופית המתאימה יותר לצרכיו האישיים. העובדים מגיעים אף למקומות הבילוי של הנוער במטרה לאתר שם נוער בסיכון וליצור עמו מגע.

העבודה והרווחה בישראל מספק מסגרת חינוכית נוספת באגף להכשרה נוער. בתי ספר אשר מאפשרים הכשרה מקצועית וטכנולוגית לצד הקניית מיומנויות אקדמיות במקצועות הליבה ולצד הקניית מיומנויו

הכשרה

קידום נוער הינו לימודי תעודה במגוון סימולציות שונות.

הכשרה במקצוע

הכשרת עובדי קידום הנוער היא תחום עצמאי בלימודי החינוך באוניברסיטאות ובמכללות, אך היא נכללת במידה מסוימת גם בלימודי קרימינולוגיה ולימודי סוציולוגיה, הכשרה והתמחות בהתמודדות וטיפול עם נוער בסיכון

ניתנת במספר מכללות בישראל, בהן המכללה האקדמית בית ברל, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, מכללת אורות ישראל, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ומכללת אורנים.

במגזר החרדי ישנן מספר מכונים, ביניהם מכון אחיה, שיש לו תוכנית מובנית של הכשרה לקידום נוער כאשר בסוף הלימודים מקבלים תעודת מקדם נוער מטעם משרד החינוך.

באיגוד י.נ.ר. יש מסלול קורס ילדים ונוער בסיכון: מסלול זה, שנערך בשיתוף עמותת אל"י להגנת הילד בא להעמיק את הכלים לבניית תכניות התערבות פרטניות וקבוצתיות לילדים ונוער במצבי סיכון. הוא כולל 60 שעות.

יעדי התוכנית

1.ירידה באחוז הילדים המפגינים התנהגויות סיכון והתנהגויות לא נורמטיביות וירידה בהיקף התנהגויות אלה בקרבם 2.הקטנת אחוז הילדים החיים בנסיבות משפחתיות הפוגעות ברווחתם 3.הקטנת אחוז הילדים המפגינים התנהגויות / מצבים המעידים על בעיות קשות בתחום הרגשי 4.הקטנת אחוז הילדים שאינם נמצאים במסגרת כלשהי או שנמצאים במסגרת אבל הם "נושרים סמויים" ממנה 5.הקטנת אחוז הילדים שמדווחים / חווים מצבים קיצוניים של בדידות וניכור 6.צמצום באחוז בני הנוער המגיעים לגיל 18 ללא תעודה, כישורים ומיומנויות המאפשרים השתלבות בעולם העבודה 7.צמצום בני הנוער שבהגיעם לגיל 18 אינם משתלבים במסגרת עיסוק נורמטיבית 8.צמצום באחוז הילדים המתקשים מאד או שאינם שולטים במיומנויות יסוד.

דפוסי העבודה במסגרת המחלקה לקידום נוער

פעילות המחלקה לקידום נוער-היל"ה של משרד החינוך מתבצעת במסגרת הקהילה ובמסגרות ייחודיות לנוער בסיכון.

בקהילה

היחידה לקידום נוער ברשויות המקומיות מהווה את מסגרת הפעולה למתן מעטפת השירותים לנוער מנותק ובסיכון גבוה, במספר רצפים: הרצף שבין נשירה גלויה לנשירה סמויה, הרצף שבין בית הספר לקהילה ורצף על פני שעות היממה. היחידה לקידום נוער מהווה מסגרת קהילתית לנוער מנותק ולנוער בסיכון ומספקת שירותים הכוללים:

1.עובד חינוכי-טיפולי לקידום נוער: איש מקצוע לאיתור, ליצירת קשר ולבניית תכנית אישית מותאמת. 2.שירותי השלמת השכלה (היל"ה): מסלולי לימוד ייחודיים עם מורים מוסמכים לקראת תעודת 8-12 שנות לימוד ולקראת בחינות בגרות. 3.פעילות קבוצתית חינוכית-חברתית: תכניות העצמה, תכניות מניעה ותוכניות הכנה לחיים. 4.קורסים ומיומנויות מקצועיים: הכשרות למימוש הפוטנציאל האישי בתחומי עניין ומצויינות. 5. חממות: "מרחב" המאפשר הפניית תלמידים בסיכון למסגרת הפעולה של היחידה לקידום נוער לתקופה מוגבלת של תהליך התחזקות והתאוששות. התוכנית כוללת התערבות בתחום הטיפול, החינוך וההשכלה עד לשילוב מחדש בבית הספר הקולט (המקורי או החדש) או בתוכנית השכלה חלופית תואמת.6. גשרים: פעילות המתקיימת בשיתוף פעולה בין בית הספר בו לומדים התלמידים בסיכון, לבין היחידה לקידום נוער, אשר מפעילה עובד מניעה ייעודי המבצע התערבות חינוכית-טיפולית במישור הפרטני, הקבוצתי, הקהילתי ובמשפחה תוך שמירה על רצף חינוכי.

במסגרות ייחודיות לנוער בסיכון

הענקת שירותי חינוך והשכלה במסגרת תכנית היל"ה לילדים ובני נוער אשר הוצאו מביתם על פי חוק, ונמצאים במוסדות כגון: מוסדות חסות הנוער, בבתי כלא, בבתי מעצר ומוסדות ייחודיים של הרווחה.

מוסדות לימוד לנוער בסיכון (עם קוד מוסד): מסגרות לימוד עם קוד מוסד אשר מנוהלים בשותפות עם משרד הרווחה ומשרד הכלכלה. קידום נוער אחראי על מתן שירותי החינוך וההשכלה במוסדות אלו כגון: מלכישוע, מרכזי חירום ועוד.

במגזר החרדי ישנם הרבה מסגרות מיוחדות, אלטרנטביות, כגון ישיבות לנושרים שם נותנים להם יחס אישי ואף מעודדים שילוב עם תעסוקה והשלמת השכלה

תחומי הפעילות

חינוך-טיפול

ליווי אישי באמצעות קשר משמעותי של עובד חינוכי-טיפולי עם כל נער/ה מאוכלוסיית היעד. הענקת שירותים חינוכיים טיפוליים (פרטניים וקבוצתיים) לגיבוש תפיסת העתיד ולמימוש הפוטנציאל בתחומי התעסוקה, השירות הצבאי, המעורבות והתנדבות בקהילה ומניעת התנהגויות סיכון. בנוסף, ניתנים שירותים חינוכיים-טיפוליים להשתלבות במערכת החינוך, לחיזוק הקשר עם ההורים ולהשתלבות חברתית בקהילה.

השלמת השכלה

מערך לימודי המתבצע במסגרת תכנית היל"ה באמצעות בניית תכנית לימודים אישית לכל נער או נערה, תוך בחינת היכולות והקשיים. מיקוד במסלולי לימוד מאתגרים ומשמעותיים ושימוש בדרכי הוראה מגוונות, בהתאמה ליכולות בני הנוער תוך שמירה על גמישות של מקום וזמן. תכניות הלימודים מיועדות לשילוב מחדש בבתי ספר או להשלמת השכלה לתעודה פורמלית. תכנית היל"ה מציעה מגוון מסלולי לימוד כגון: מסלול שילוב בבתי ספר (חממות וגשרים), מסלול להקניית קריאה וכתיבה (זריחות), מסלולי לימודים לרכישת תעודה של 8-12 שנות לימוד, מסלול לבגרות ומסלול תעודה טכנולוגית-מקצועית.

במוסדות הייחודיים

הענקת שירותי השכלה, הכנה לעולם התעסוקה (הכשרה למקצוע) לבני נוער הנמצאים במוסדות חסות הנוער, בתי כלא ומעצר, ומוסדות גמילה.

עקבות תופעה זו של נוער בסיכון, מיקדו שירותי הרווחה, משרד העבודה ומשרד החינוך מאמצים לטיפול בבעיות השונות של הנוער בסיכון על ידי הכשרת עובדי נוער, שתפקידם לאתר נערים אלו, לחזר אחריהם על מנת להביאם לכדי הסכמה להשתתף בטיפול אישי, לאבחן את הבעיה עימה מתמודד הנער ולעבור עמו תהליך טיפולי שבמהלכו יוצפו הבעיות ויוצבו מטרות להתקדמות הכוללת עבודה אישית של הנער ועבודה משותפת עם חונכו.

עובדי הנוער מסתייעים בעובדים סוציאליים, קציני ביקור סדיר, יועצים בית ספריים, עובדי רווחה ומורים, המפנים אליהם את הנערים אשר הם מאתרים אותם כמצויים בסיכון.

משרד העבודה והרווחה מספק מספר אופציות לנערים ונערות בסיכון, המסגרת נקבעת על ידי המצב הנתון שבו שוהה הנער או הנערה, קיימים פנימיות, מועדוניות, בתי קפה טיפוליים, מוקדי טיפול ובתים חמים.. אלו אופציות הפזורות ברחבי הארץ אשר ההתמחות שלהם משתנה בחומרת המקרים שאותם הם קולטים.

עיקר עבודתם של עובדי קידום הנוער היא ב"מרכזי קידום נוער", שם הם עובדים עם הנערים באופן פרטני ובאופן קבוצתי. הטיפול הקבוצתי כולל טיפול דינמי, המאפשר לנערים הצפה חופשית של בעיות ואתגרים המעסיקים אותם ועוזר להם להתקדם לקראת פתרונם, וטיפול מעשי בו הנושא מוגדר על ידי המנחה – אם דיון ואם פעילות מסוג שונה.

בנוסף, העובדים פועלים במועדוניות נוער, בתי הספר ומרכזים לימודיים המציעים לנער מסגרת לימודים חלופית המתאימה יותר לצרכיו האישיים. העובדים מגיעים אף למקומות הבילוי של הנוער במטרה לאתר שם נוער בסיכון וליצור עמו מגע.

הכשרת עובדי קידום הנוער היא תחום עצמאי בלימודי החינוך באוניברסיטאות ובמכללות, אך היא נכללת במידה מסוימת גם בלימודי קרימינולוגיה ולימודי סוציולוגיה, הכשרה והתמחות בהתמודדות וטיפול עם נוער בסיכון והדרה.

משרד העבודה והרווחה בישראל מספק מסגרת חינוכית נוספת באגף להכשרה נוער. בתי ספר אשר מאפשרים הכשרה מקצועית וטכנולוגית לצד הקניית מיומנויות אקדמיות במקצועות הליבה ולצד הקניית מיומנויו

ממשקי עבודה עם תחומים ותוכניות

השירותים לבני נוער בקידום נוער ניתנים במספר רצפים: רצף הגילאים - התאמה לקבוצת הגיל ולמעברים בין הגילאים. רצף המסגרות - שירותים שניתנים בתוך בית הספר/המוסד החינוכי ומעטפת לשירותים בקהילה.

רצף היממה - התייחסות לצרכים מבוקר ועד לילה בחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי.

ממשק קידום נוער עם קציני ביקור סדיר

קציני ביקור סדיר מהווים את הבסיס לאיתור בני נוער בסיכון ולהשמתם בשירותי קידום נוער-  היל"ה. לכל מועמד לקבלת שירותי השכלה בתכנית היל"ה נערכת בחינת זכאות הכוללת בדיקה שהתלמיד אינו משובץ במסגרת לימודים כל שהיא. בנוסף, קציני הביקור הסדיר מהווים חוליה מרכזית בשילוב מחדש בבתי הספר של בני נוער מנותקים שמטופלים בקידום נוער. העבודה המשותפת עם קציני הביקור הסדיר מצליחה להרחיב את מעגל השירותים הניתנים לנוער בסיכון כולל בפעילויות מניעה, בוועדות החלטה, בליווי בני הנוער בתהליכים, בקשר עם ההורים ועוד. מספר הולך וגדל של רשויות מקומיות מחבר את שני השירותים תחת ניהול משותף.

ממשק קידום נוער עם תחום הקהילה

שירותי תחום הקהילה באגף כוללים מגוון תכניות לילדים ובני נוער בסיכון כגון: מועדוניות, התוכנית הלאומית, תכניות רווחה חינוכית, פעולות תרבות ועוד. תכניות אלו מעצימות ותומכות בחיזוק חוסנם של ילדים ונוער בסיכון ומותאמות לצרכיהם. שיתוף פעולה בין קידום נוער לתחום הקהילה באגף, מאפשר הרחבה של המענים והתוכניות הניתנים לנוער מנותק בקידום נוער.

ממשק קידום נוער עם תחום המניעה בבתי ספר

התחום הבית ספרי באגף כולל מגוון גדול של תכניות לחיזוק וקידום תלמידים במצבי סיכון שונים. התחום כולל תכניות כגון: כיתות מב"ר, כיתות אתגר, כיתות אומץ, תכניות למניעת נשירה, תלם ועוד.

קידום נוער משקיע מאמץ עיקרי במתן שירותים לנוער מנותק. יחד עם זאת פותחו בקידום נוער תכניות בממשק בית ספרי למניעת נשירתם של תלמידים בסיכון כגון: "גשרים", "חממות", "עוצמה" ועוד. כל פעילות או תכנית מניעה שפועלת בקידום נוער נעשית בתיאום עם הצוות הבית ספרי ועל פי בקשתו. התוכניות פועלות בתפר שבין מניעת הנשירה של התלמידים לבין שילובם מחדש בבתי הספר.

מתקיים דיאלוג שמטרתו לתאם ולחבר בין התחומים בשני נושאים: דרישות ההיבחנות של תלמידים בכיתות האתגר/מ"בר ותכנית היל"ה ופיתוח מקצועי של מורים לילדים ונוער בסיכון.

מערך התמיכה הארגוני - היחידה לקידום נוער ברשות המקומית

היחידה היא המסגרת הארגונית התומכת בביצוע ובהפקת התוכניות החינוכיות והטיפוליות ברמה האישית, הקבוצתית, המשפחתית והקהילתית. היחידה הינה חלק מתוך המערך החינוכי של הרשות המקומית. מיקום זה הוא פועל יוצא של ראייה מערכתית כוללת של הנוער המנותק כחלק מכלל בני הנוער ביישוב מתוך תפיסה של שילוב ואינטגרציה. מיקום זה בתוך מערך החינוך העירוני מאפשר עבודה על פני רצף טיפולי בנוער במצבי תפקוד שונים ותוך ניצול ואיגום משאבים חינוכיים-טיפוליים המופנים לבני הנוער לרבות הנוער המנותק.

במסגרת שירותים אלו מופעל מגוון רחב של תכניות ברמת הפרט, הקבוצה, המשפחה והקהילה. שירותים אלו מופעלים על פי רוב בזיקה למסגרות או לארגונים נוספים הפועלים ברשות המקומית. היחידה לקידום נוער פועלת על פי גישת ההתערבות הרב-תחומית והרב-מימדית The Multisystem Intervention Approach . על פי גישה זו היחידה לקידום נוער מהווה כתובת לנער ולנערה בנוגע למכלול הבעיות והצרכים המטרידים אותם. היחידה מספקת מענים ופתרונות ישירים  לחלק מהבעיות. לבעיות שאין בידה פתרון ישיר היא מפנה את הנער/ה אל השירותים האחרים בקהילה או מחוצה לה האמונים על מתן הפתרון ומתווכת ביניהם.

כיום מופעל השירות ב- 150 רשויות מקומיות ברחבי הארץ וב-45 מסגרות חסות: פנימיות, מוסדות גמילה, בתי כלא ובתי מעצר. השירות ניתן על ידי למעלה מ - 750 עובדים חינוכיים-טיפוליים המגיעים מתחומים שונים של מדעי ההתנהגות (עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, קרימינולוגיה, חינוך, סוציולוגיה ובשנים האחרונות גם בוגרי קידום נוער). ועל ידי כ-1500 מורים בשעות אפקטיביות.

קישורים חיצוניים