שלמה ארגוב

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלמה ארגוב
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

שלמה ארגוב (14 בדצמבר 1929 - 23 בפברואר 2003) היה דיפלומט, פקיד בכיר במשרד החוץ של ישראל ושגריר ישראל בבריטניה ובארצות נוספות.

בעקבות ניסיון התנקשות בחייו בידי אנשי אבו נידאל, נפצע קשה מאד ונותר משותק לשארית חייו.[1]

למחרת ההתנקשות, ב-3 ביוני 1982, התכנסה ממשלת ישראל והחליטה על הפצצת ביירות. ביום שאחרי הגיבו באש"ף בהפגזת יישובי הגליל. צה"ל נכנס ללבנון יומיים לאחר מכן במבצע 'שלום הגליל' שהפך עם התמשכותו למלחמת לבנון הראשונה.[2] מהתבוננות באירועים ניתן להסיק שההתנקשות הייתה עילה בלבד לפתיחה ב'מלחמת הברירה' שתוכננה קודם בעקבות ההתקפות על ישראל וישראלים בידי ארגוני חבלה שמפקדותיהם בלבנון, ושליטת אש"ף באזור דרום לבנון.[1][3]

חייו

ארגוב נולד ב-1929 בירושלים, ליחיאלמרגובסקי ויהודית בת-ציון, דור שביעי למשפחת סלומון. כנער הצטרף לפלמ"ח והחל לשרת בצה"ל עם הקמתו ב-1948. הוא נפצע במבצע יפתח בקרב על צפת במלחמת העצמאות אך המשיך בשרותו.

ב-1950 הוא עבר לוושינגטון על מנת ללמוד לתואר ראשון ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ורג'טאון וקיבל את התואר ב-1952. ב-1955 סיים תואר שני ביחסים בינלאומיים בבית הספר לכלכלה של לונדון.

הוא החל את הקריירה הדיפלומטית שלו ב-1959, ושרת במגוון מישרות הן בישראל והן בחו"ל, בגאנה, בניגריה, בניו יורק ובוושינגטון (בכפיפות לשגריר דאז יצחק רבין).

משרותיו הדיפלומטית הבכירות

ההתנקשות

ב-3 ביוני 1982 השתתף ארגוב בארוחת ערב במלון דורצ'סטר בלונדון. בסיום הארוחה חזר ארגוב לרכבו שעמד ברחוב פארק ליין בסמוך למלון. ברגע זה התקרבו אליו שלושה מחבלים שחיכו לו במקום. אחד מהם ירה בו בראשו מטווח קצר. מאבטח בריטי שנכח במקום לא הצליח למנוע את ההתנקשות, למרות שירה בראשו של המתנקש. המתנקש - חוסיין ג'סן סעיד ושותפיו - מרוואן אל-באנה (בן דודו של אבו נידאל) ונוואף אל-רוסאן היו חברים בארגון הטרור של אבו נידאל. שני השותפים נמלטו ממקום הפיגוע אך נתפסו זמן קצר לאחר מכן בידי המשטרה הבריטית בדירה בלונדון. ארגוב הפך משותק לצמיתות ונותר בתרדמת שלושה חודשים לאחר ההתנקשות.

המתנקש סעיד שנפצע אף הוא קשה טופל ושרד. כל השלושה נשפטו ונגזרו עליהם, במרץ 1983, עונשי מאסר שבין 30 ל-35 שנים. מאוחר יותר, הועברו שניים מהם למאסר בבתי חולים לחולי נפש בבריטניה.

חייו לאחר ההתנקשות

מצבו הקשה של ארגוב החמיר, כאשר שותק מצווארו ומטה. מצבו היה קשה במיוחד בהתחשב בפעילותו לפני הפציעה והיותו דיפלומט פעיל ואדם בעל יכולות פיזיות ואינטלקטואליות מופלגות. מאז ניסיון ההתנקשות ועד מותו היה ארגוב מאושפז במחלקת השיקום בהדסה הר הצופים בירושלים. אשתו חוה סעדה אותו כל השנים, עד מותה במאי 2002. לבני הזוג ארגוב שלושה ילדים.

ארגוב הלך לעולמו 21 שנים לאחר ניסיון ההתנקשות בחייו, ב-23 בפברואר 2003, בן 73 היה במותו. הוא הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים.[4][5] במרכז הבינתחומי הרצליה קיימת תוכנית לימודים לסטודנטים מצטיינים על שמו. התוכנית נפתחה ביוזמתו ובעזרתו הכלכלית של בנו, גדעון ארגוב.

על שמו רחוב בשכונת תלפיות מזרח בירושלים.

במלאת 25 שנה להתנקשות וכארבע שנים אחר מותו, נערך באנגליה טקס אזכרה לזכרו, בהשתתפות בנו, המתגורר בארצות הברית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 שלושים שנה למלחמת לבנון: בנו של השגריר ארגוב נזכר, טל שלו, שבת 8 ביוני 2012, מדור צבא וביטחון, וואלה חדשות
  2. על ההתנקשות בשלמה ארגוב באתר המכון לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח)
  3. "אנחנו על השחור" סיפור חטיבה 500 במבצע שלום הגליל, 8 בינואר 2017 אתר יד לשריון
  4. המצבה ומקום הקבר של שלמה ארגוב, באתר "פרויקט גלעד"
  5. השגריר לשעבר ארגוב מת 21 שנה לאחר ניסיון ההתנקשות, ורד לוביץ', דיאנה בחור, 23 בפברואר 2003, ידיעות אחרונות


שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).