אריה נייגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריה נייגר
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנהאלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מבצע אנטבה
מבצע ליטני
מבצע מנורה
מלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה

אריה נייגר הוא עורך דין ואל"ם במילואים בצה"ל. פיקד על חטיבה 226 והיה מיוזמי הרפורמה במערך המילואים בצה"ל וגיבושה בחוק שירות המילואים.

ראשית חייו

אריה נייגר נולד וגדל בחיפה. בשנת 1974 התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. בשנת 1976 השלים קורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב לגדוד 890 בחטיבת הצנחנים ושימש כמפקד מחלקה. בשנת 1976 השתתף במבצע אנטבה[1]. לאחר מכן שימש כסגן מפקד סיירת צנחנים[2]. בשנת 1977 שימש כמפקד פלוגה בגדוד 890[3]. נייגר לחם במבצע מנורה[4] ובמבצע ליטני, במהלכו נפצע. בהמשך היה סגן מפקד הגדוד[5]. לאחר מכן השתחרר מצה"ל.

קריירה משפטית

לאחר שחרורו מצה"ל פנה ללימודי כלכלה ומשפטים באוניברסיטה העברית. במקביל ללימודיו עבד בחברה להגנת הטבע, שם היה ממקימי מחלקת שמירת הטבע ביחד עם ד"ר יוסי לשם[6] והוביל מאבקים סביבתיים. התמחה בבית המשפט העליון אצל השופט דב לוין ואצל עו"ד יעקב נאמן. נייגר עבד מספר שנים כעורך דין בארצות הברית, ובשנת 1992 פתח משרד עצמאי והתמחה בתחום איכות הסביבה[7]. בשנת 2011 הצטרף כשותף בכיר למשרד "עמית, פולק, מטלון ושות'". הוא מרצה בתחום איכות הסביבה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת באר שבע.

פעילותו בתחום המילואים

בשירות המילואים לחם נייגר במלחמת לבנון הראשונה בגזרה המערבית כמפקד פלוגת סיור חטיבתית. בהמשך שימש כמפקד גדוד צנחנים במילואים, בדרגת סא"ל[8]. נייגר התקדם במערך המילואים[9] ובתפקידו האחרון שימש כמפקד חטיבה 226, חטיבת צנחנים במילואים בפיקוד הצפון[10].

נייגר עסק רבות במערך המילואים בצה"ל[11]. בשנת 1995 יצא להגנתו של סגן יהושע שדיאל, אשר היה מעורב בתקרית בה נהרג חייל מאש כוחותינו, והיה מיוזמי ומקימי[12] פורום המג"דים, מח"טים וטייסים במילואים[13]. נייגר פרש מן הפורום לאחר שהתמנה למפקד חטיבה 226, אולם נותר פעיל בולט למען זכויות אנשי המילואים ולטובת רפורמה בשירות המילואים למודל יעיל יותר[14]. בשנת 2004 היה חבר בצוות חשיבה בראשות הקמל"ר, תא"ל אריאל היימן, לבחינת מודל שירות המילואים, ובהמשך אף היה חבר בוועדה ציבורית אותה הקים שר הביטחון, שאול מופז, לבחינת מערך המילואים[15] שבעקבותיה נחקק חוק שירות המילואים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מכּתביו:

הערות שוליים

  1. ^ עמוס הראל, האלוף שלא מתבייש לא להסתער, באתר הארץ, 11 במאי 2012
  2. ^ עמוס הראל, התרסקות המסוק ברומניה יציאה מפרופורציות, באתר הארץ, 30 ביולי 2010.
  3. ^ חדשות nana10, כל הזמן צנחן: עפר שלח, חוזר לחטיבה, באתר של "רשת 13", 9 באוקטובר 2011 (במקור, מאתר "nana10").
  4. ^ אלעזר שטרן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏23 בדצמבר 2012‏.
  5. ^ אלעזר שטרן, משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים, למשכל - הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2009, עמוד 55.
  6. ^ עדי חשמונאי, בן ארובה: אריה נייגר נשאר בסביבה, אתר nrg פברואר 2012
  7. ^ עידו באום, עו"ד אריה נייגר: "אי אפשר להוציא לחם מן הארץ בלי לזהם", באתר TheMarker‏, 2 באוקטובר 2009.
  8. ^ יוסי ברגר, חופשת קיץ, הוצאת רימונים, 2010, עמ' 45, 159
  9. ^ אורית שוחט, "מה עשה בגין לגולני", הארץ, 09.07.1999.
  10. ^ עמוס הראל, החיילים סוג א', אימונים סוג ב', ציוד סוג ז', באתר הארץ, 2 ביוני 2005
  11. ^ יואב לימור, סדקים במיתוס, באתר nrg‏, 8 במרץ 2002.
  12. ^ עדה אושפיז, רגל בצבא, רגל בעורף, באתר הארץ, 19 באפריל 2001.
  13. ^ עוז אלמוג, סדקים באוטופיה הלאומית בעולם החופשי, מתוך האתר "אנשים ישראל", ‏ 21.03.2009.
  14. ^ רחוק מהלבן בעיניים, באתר הארץ, 19 באפריל 2001.
  15. ^ שר הביטחון אישר את המלצותיה של וועדת ברוורמן לרפורמה במערך המילואים, אתר דובר צה"ל, ‏ 24.01.2005.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0