דליה רבין

דליה רבין
לידה	19 במרץ 1950 (גיל: 74)
מדינה	ישראל
מפלגה	מפלגת המרכז; הדרך החדשה; ישראל אחת; העבודה-מימד;
	7 ביוני 1999 – 17 בפברואר 2003; (3 שנים ו־36 שבועות)
כנסות	15
	סגנית שר הביטחון; יו"ר ועדת האתיקה; סגנית יושב ראש הכנסת; יו"ר ועד המנהל של מרכז יצחק רבין; נשיאת "המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים";
	סגנית שר הביטחון; יו"ר ועדת האתיקה; סגנית יושב ראש הכנסת; יו"ר ועד המנהל של מרכז יצחק רבין; נשיאת "המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים";

דליה רבין (נולדה ב־19 במרץ 1950) היא אישיות ציבורית ישראלית. כיהנה כחברת הכנסת בכנסת ה-15 מטעם מפלגת המרכז ומפלגת העבודה. בתם של יצחק ולאה רבין.

ביוגרפיה

רבין, בתם של ראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק רבין ורעייתו לאה רבין, היא עורכת דין במקצועה. למדה משפטים באוניברסיטת תל אביב ואת שנת ההתמחות שלה, טרם הסמכתה לעריכת דין, עשתה במשרדו של עו"ד דב ויסגלס^[1]. שימשה יועצת משפטית של האיגוד המקצועי בהסתדרות.

בשנת 1989 עברה ניתוח להחלפת מסתם בלבה^[2].

בשנת 1999 התמודדה לכנסת ה־15 מטעם מפלגת המרכז. בכנסת ה-15 שימשה לסירוגין כסגנית יו"ר הכנסת ולאחר מכן יו"ר ועדת האתיקה של הכנסת. במהלך הכנסת ה-15 התפרקה מפלגת המרכז ורבין הקימה סיעה עצמאית בשם "הדרך החדשה" שהתמזגה לבסוף למפלגת העבודה.

עם הקמת הממשלה ה-29, בשנת 2001, מונתה לסגנית שר הביטחון תחת בנימין בן אליעזר.

היא פרשה מהחיים הפוליטיים לאחר הבחירות לכנסת השש עשרה ב-2003, והתמנתה ליושבת-ראש הוועד המנהל של "מרכז יצחק רבין", וכן פעלה להקמת בית מרכז יצחק רבין בשדרות רוקח בתל אביב ואחראית מטעם מרכז רבין על ארגון העצרות השנתיות לזכרו של יצחק רבין.

באמצע העשור השני של המאה ה-21, בנוסף לעיסוקיה במרכז יצחק רבין, היא משמשת כנשיאת "המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים", חברה אותה הקימה. החברה היא מרכז בוררות, ובין הבוררים העובדים בה נמנים גם מנהל בית המשפט לשעבר השופט בדימוס בועז אוקון, פרופסור שמעון שטרית והשר לשעבר משה שחל. כמו כן, היא מכהנת כדירקטורית באקו"ם^[3] ובאלביט מערכות^[4].

משפחתה

הייתה נשואה לאברהם בן-ארצי, אל"ם בצה"ל שנפצע ונותר פגוע מוח. לאחר פציעתו, השניים התגרשו. בהמשך נישאה לעו"ד אבי פילוסוף, וגם ממנו התגרשה. היא אמם של יונתן בן ארצי ונעה רוטמן (בן ארצי).

נחמיה רבין
1886–1971

רוזה כהן
1890–1937