זאב דרורי
 | |
| זאב דרורי נושא דברים בכנס "הולך ונעלם: תקוות וקשיים בשיקום נהר הירדן" שאורגן ביוזמת ידידי כדור הארץ המזרח התיכון במכללת כנרת | |
| לידה |
11 באוגוסט 1946 (גיל: 78) חיפה, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1964–1986 (כ־22 שנים) |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה | |
| תפקידים אזרחיים | |
| |
זאב דרורי (נולד ב-11 באוגוסט 1946) הוא איש צבא וחינוך ישראלי, היה מפקדה השני של חטיבת גבעתי החדשה ומפקד גלי צה"ל. כיהן מ-2008 ועד 2015 כמנכ"ל המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן.
שירות צבאי
דרורי נולד וגדל בחיפה, למד בבית הספר הריאלי, היה חבר בתנועת הצופים ובגרעין נח"ל המיועד לקיבוץ חצרים. עם גיוסו לצה"ל בשנת 1964, התנדב לצנחנים לגדוד 50 (הנח"ל המוצנח). בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. בהמשך עבר קורס קציני חי"ר, ובסיומו שימש כמפקד מחלקה בגדוד 890 ולחם בראשה במלחמת ששת הימים. במלחמת ההתשה שימש כמפקד פלוגה בגדוד 890 של הצנחנים. במלחמת יום הכיפורים היה סגנו של מפקד גדוד 890, יצחק מרדכי, ולחם בקרב החווה הסינית[1]. ב-1975 מונה לתפקיד קצין המבצעים של פיקוד הדרום וב-1976 למפקד סיירת שקד[2], שתחת פיקודו שבה לתפקד כגדוד חי"ר העוסק בפעולות הבט"ש של פיקוד הדרום[3]. לאחר שנה שעבד בקיבוץ חצרים, מונה ב-1978 למפקד גדוד בבה"ד 1, הוא יצא להשתלמות בבית ספר למבצעים מיוחדים של המרינס בארצות הברית וב-1980 מונה לקצין אג"ם במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי. הוא קודם לדרגת אלוף-משנה ובפרוץ מבצע שלום הגליל פיקד על חטיבת הנגב. בשנת 1985 השלים את לימודי המכללה לביטחון לאומי של צה"ל. שרת כסגן מפקד אוגדה 611 בעת לימודי מב"ל. ב-1985 מונה למפקדה השני של חטיבת גבעתי וב-1986 השתחרר משירות הקבע. בשנים 1986–2004 שירת במילואים כסגן מפקד אוגדה 96 (חזר לקבע במלחמת המפרץ הראשונה ל-4 חודשים).
עשייה לאחר שחרורו מצה"ל
לאחר שחרורו השתלב במשרות ניהול במפעל נטפים ועבד בו במשך עשר שנים עד 1997. במקביל סיים את לימודי הדוקטורט. ב-1998 מונה על ידי שר הביטחון יצחק מרדכי למפקד גלי צה"ל, הוא התפטר מתפקידו בתחילת 2000 לאחר סכסוך עם ועד העובדים של התחנה ועם קצין חינוך ראשי אלעזר שטרן[4]. בתביעת דיבה שהגיש יו"ר הכנסת דן תיכון נגד דרורי ונגד העיתונאים גולן יוכפז ורביב דרוקר, פסק בית המשפט המחוזי כי התחקיר שפרסמו על תיכון מהווה הוצאת לשון הרע וגזר עליהם תשלום של חצי מיליון ש"ח פיצויים[5], בערעור שהוגש הוריד בית המשפט העליון את סכום הפיצויים ל-300,000 ש"ח[6].
דרורי בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים, בוגר המכללה לביטחון לאומי ובעל תואר שני במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, נושא עבודת המאסטר שלו היה "מדיניות הגמול בשנות החמישים: חלקו של הדרג הצבאי בתהליך ההסלמה". שימש כעמית מחקר במרכז דיין ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במרכז למורשת בן-גוריון בשדה בוקר. בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת בן-גוריון, עבודת הדוקטורט שלו נכתבה בהנחיית פרופסור זאב צחור וכותרתה "חלקו של צה"ל בהתיישבות, בקליטת העלייה ובחינוך במדינת ישראל בראשיתה, 1948 - 1953". כיהן כמרצה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב במחלקה להיסטוריה בשנים 2000 עד 2003, ראש החטיבה ללימודי צבא וביטחון ומרצה מן המניין בשנים 2006–2007. ב-2008 התמנה למנכ"ל המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן. בשנת 2016 מונה לפרופסור וראש המחלקה ל-B.A. רב תחומי במכללת כנרת.
דרורי הוא ממקימי חוגי סיירות על שם אורי מימון, חבר ילדותו עמו היה גם בגרעין ובצבא. בשנת 2016 נבחר ליו"ר אגודת חוקרי צבא חברה בישראל.
החל משנת 2019 לימד במכון האקדמי שכטר בירושלים,
משנת 2020 ואילך עמית מחקר בכיר במוסד ICT במכללה הבין תחומית בהרצליה
חיים פרטיים
מאשתו הראשונה, בתיה, נולדו לו ארבעה ילדים. את אשתו השנייה, דורית הראל, הכיר עוד בשרותו בצה"ל כקצין החינוך של חטיבת הצנחנים, כשהייתה קצינת תנאי שירות, במשרד הסמוך ללשכתו. לאחר מותו של בעלה הראשון, ב-1996, התגרש דרורי והשניים נישאו בסביבות 1998 וחיו יחד במושב שילת. אמה וכמה מבני משפחתה של הראל נפטרו ממחלה סופנית נדירה (GSSS). בשנת 2007 החמיר מצבה הרפואי והיא החליטה לשים קץ לחייה. דרורי הכיר את יעל, שותפתו השלישית לחיים במכללה האקדמית כנרת. לאחר שנים מספר בה חיו לשפת הכנרת, עברו השניים לירושלים.
ספריו
- אוטופיה במדים: תרומת צה"ל להתיישבות, לקליטת העלייה ולחינוך בראשית ימי המדינה, הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2000.
- אש בקווים: מלחמת ההתשה בחזית המזרחית 1970-1967, הוצאת מודן, 2012.
- Israel’s Reprisal Policy, 1953 - 1956, הוצאת Frank Cass, Taylor Group PLC, 2004
- טראומה לאומית: מלחמת יום הכיפורים אחרי שלושים שנה ועוד מלחמה, עורך יחד עם משה שמש, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2008
- עוד אזכורה אורי ; אורי מימון - 1946-1973', ספר זיכרון לאורי מימון, 1973
- "בין אמונה לצבא" : גדוד הנח"ל החרדי - סיכויים וסיכונים, מכון פלורסהיימר, האוניברסיטה העברית ירושלים, 2005.
- בין חזית צבאית לחזית אזרחית - תמורות ביחסי צבא-חברה בישראל (עורכים: זאב דרורי ועמיר בר אור), הוצאת מכון כנרת ע"ש דן שומרון, 2011
- דורית הראל, Facts and Feelings, (עורך: זאב דרורי) הוצאת יד ושם, 2010
- מנהיגות שקטה - דן שומרון, הוצאת ידיעות אחרונות, 2016.
קישורים חיצוניים
- זאב דרורי בארכיון לוחמי סיירת שקד
- זאב דרורי באתר חטיבת גבעתי
- אייל לוי, סיכול ממוקד: האמת מאחורי מסע ההכפשה של הרמטכ"ל דן שומרון, באתר מעריב אונליין, 27 באוגוסט 2016
- מכתביו
- היסטוריה, זיכרון ורייטינג, באתר nrg, 28 באפריל 2004
- בין מלחמה מוגבלת לעימות מוגבל, ביטאון ביבשה, גיליון 22, פברואר 2013.
- צבא וחברה במדינת ישראל בשנות החמישים
- הספרים של זאב דרורי, באתר "סימניה"
זאב דרורי (1946-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ אייל לוי, אין יותר כבוד, באתר nrg, 22 באפריל 2004.
- ^ אביבה לורי, דורית הראל ידעה מתי תמות. האהוב שלה, זאב דרורי, היה שם לצדה עד השנייה האחרונה, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2009.
- ^ מורשת סיירת שקד באתר עמותת סיירת שקד
- ^ מפקד גלי צה"ל זאב דרורי התפטר, באתר וואלה!, 28 בפברואר 2000
- ^ נועם שרביט, מפקד גלצ לשעבר ו-2 עיתונאים ישלמו חצי מיליון שח פיצוי לדן תיכון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בדצמבר 2004
- ^ פסק הדין
מפקדי חטיבת גבעתי 
| |
|---|---|
|
מפקדי גלי צה"ל 
| |
|---|---|
|
38772120זאב דרורי
- מנהלי מוסדות אקדמיים ישראלים
- מפקדי גדוד גפן
- מפקדי חטיבת גבעתי
- מפקדי גלי צה"ל
- מנכ"לים ישראלים
- חיילי חיל הרגלים במלחמת יום הכיפורים
- חצרים (קיבוץ): אישים
- בוגרי בית הספר הריאלי
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- מפקדי סיירת שקד
- מפקדי חטיבת הנגב
- סגל האקדמית כנרת
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- בוגרי תנועת הצופים בישראל
- חברי גרעיני נח"ל
- אלופי-משנה בצה"ל
- ישראלים שנולדו ב-1946
- מפקדי מחלקות במלחמת ששת הימים
- חיילי חיל הרגלים במלחמת ששת הימים