תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק רבין

תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין הן תאוריות קשר העוסקות בהירצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין בעצרת השלום בכיכר מלכי ישראל, ומציגות את הרצח בצורה שונה מזו בה הוצג בבית המשפט שהרשיע בו את יגאל עמיר ובדו"ח שחיברה ועדת שמגר, שעסקה בחקר נסיבות הרצח. התאוריות שונות זו מזו בפרטיהן, חלקן מייחסות את הרצח לעמיר אך גורסות ששירות הביטחון הכללי ידע על כוונתו ולא הצליח או לא רצה למנוע את הרצח, תיאוריות אחרות אחרות כופרות באשמתו של יגאל עמיר וטוענות כי הרוצח הוא אדם אחר.

התאוריות פותחו בעיקר בימין הקיצוני, אך היו גם במרכז המפה הפוליטית ובצד השמאלי שלה שקיבלו את הטענות שהן מעלות. סקרים אחדים העלו כי כרבע מהציבור מאמין בווריאציות שונות של תאוריות קשר כאלה.[1]

תאוריות קשר מצדה הימני של המפה הפוליטית

ישנן מספר תאוריות קשר הנשמעות בימין הישראלי, אשר המשותף לכולן הוא האשמת השב"כ במעורבות או בידיעה מראש על ההתנקשות, ואמונה שוועדת שמגר שעסקה בחקר נסיבות הרצח "טייחה" ממצאים מסוימים. המבקרים מצידה השמאלי של המפה הפוליטית בישראל רואים בהופעתן של תאוריות הקשר ה"ימניות" כרצון לומר: "ידינו לא שפכו את הדם הזה", ומסבירים את מקורן בחוסר היכולת להפנים אשמה כבדה זו.

הדרישה לחקור מחדש את נסיבות הרצח, בטענה שיש עובדות הדורשות בירור, עולה בימין גם שנים רבות לאחר הרצח.[2]

תאוריות הימין מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות: תאוריות הטוענות שרבין מת מכדורי יגאל עמיר, ותאוריות הטוענות שרבין נורה גם או רק בזמן הנסיעה לבית החולים איכילוב.

תאוריות שלפיהן יגאל עמיר הוא הרוצח

לפי אחת התאוריות, תכנן השב"כ לביים ניסיון רצח פוליטי שיופנה כלפי הנהגת השמאל, על מנת ליצור לה אהדה בקרב הציבור. לשם כך מצא השב"כ את יגאל עמיר, שאכן חפץ לבצע התנקשות ביצחק רבין מתוך השקפת עולמו הימנית רדיקלית. תאוריה זו נתמכת בשני אירועים: המתנתו הארוכה של יגאל עמיר בחניית האח"מים מבלי שייבדק ויישאל על מעשיו במקום ומבלי להרחיקו, וכן בנוכחותו של הצלם רוני קמפלר במרפסת סמוכה ממנה צילם ממושכות את יגאל עמיר זמן רב לפני הירי וגם בעת הירי. על פי תאוריה זו, על השב"כ מוטל היה לשים באקדחו של יגאל עמיר כדורי סרק אולם בביצוע משימה זו התרחש כשל, מתוך רשלנות או בכוונת מכוון, ובאקדח הושארו כדורים חיים. לכן הושמעה הקריאה "סרק, סרק" בעת ההתנקשות.

ישנם הסוברים במסגרת תאוריית הקונספירציה, שאפשר היה להציל את רבין, אולם מישהו החליט שהסיכון לחשיפה הוא רב מדי ולכן הניח לרבין לדמם למוות. לפי תאוריה זו, משך זמן פינויו של יצחק רבין לבית החולים "איכילוב" הוארך בכוונת מכוון למשך דקות רבות. ועדת שמגר דחתה טענות אלו.

ישנם שייחסו את ביום הרצח או את השינוי בתוכנית לשמעון פרס, בין השאר בטענה שפרס ביקש למנוע מרבין, שאצלו החלו לעלות הרהורי חרטה על הסכמי אוסלו, לסגת מהסכמי אוסלו.

בנוסף יש תאוריות הטוענות כי יגאל עמיר היה מלכתחילה סוכן שב"כ.

אחת הנקודות המעוררות את תאוריות קונספירציה אלו הן פעולותיו של אבישי רביב. לפני הרצח, רביב נחשב לאחד מהרדיקליים שבין פעילי הימין והיה ידוע בפעילות האלימה שלו, אולם לאחר הרצח התברר שהוא סוכן שב"כ, המכונה "שמפניה". אף שמפעיליו הזהירוהו מפעילות אלימה, בפועל הועמד רביב לדין רק באשמה שלא דיווח על כוונותיו של עמיר לרצוח את רבין, וזוכה[3]. רביב היה בקשר עם יגאל עמיר ובפני ועדת שמגר הובאו עדויות שרביב טען בפני עמיר כי חל על רבין "דין רודף", וכי לכן מותר לפגוע בו.[4]

תאוריות שלפיהן יגאל עמיר אינו הרוצח

אף על פי שיגאל עמיר הצהיר על כוונתו לבצע את הרצח, הודה במעשה, שחזר אותו ומעולם לא הביע חרטה, יש הטוענים שלא הוא רצח את רבין. לפי גרסה זו, יגאל עמיר בעצמו לא ידע שלא הוא הרוצח או שלחלופין, הופעל עליו לחץ כבד להודות ברצח.

על סמך חלק מן התאוריות הטוענות כי יגאל עמיר אינו הרוצח, כדוריו של עמיר היו כדורי סרק. תאוריות אלו נשענות על סדרה של ממצאים:

הערכה של כרמי גילון ראש השב"כ דאז, חודשים לפני הרצח, שהרוצח הפוטנציאלי הוא "סטודנט תימני שחרחר מהרצליה שלומד בבר-אילן"[דרוש מקור]. תיאור זה הוא תיאורו המדויק של עמיר, ומעלה את החשד שהשב"כ הכיר את זהותו של עמיר לפני הרצח, ואף ידע על כוונותיו. כמו כן, נטען שעמיר נשלח לפני הרצח לריגה מטעם השב"כ.[5]

יחזקאל שרעבי, נהגו הקבוע של רבין, הוחלף בליל הרצח במנחם דמתי, נהגו של שמעון פרס. עדויות של קריאות: "סרק, זה לא אמיתי" שנשמעו בזירת הרצח מיד לאחר הירי. ועדת שמגר לא הצליחה לקבוע מי האחראי לקריאות אלה ומדוע עשה זאת.

עדותה של מרים אורן, עדת ראייה, לפיה "רבין לא נפגע" מהירי. גם לאה רבין כתבה בספרה ש"יצחק נראה בסדר גמור", ושאנשי השב"כ שליוו אותה הבטיחו לה שתיפגש איתו בהמשך הערב בתל אביב.[6]

צפייה בקלטת הרצח מראה שרבין לא נפל מיד כתוצאה מהירי ואף הסב את ראשו לאחור. עוד טוענים חלק מתומכי התאוריה שההבזק שנראה בקלטת אינו מאיר את הסביבה, למרות שאמור היה לעשות זאת.[7]

למרות שרבין נזקק לטיפול רפואי דחוף, הוא הוסע לבית החולים ברכב השרד ולא באמבולנס הייעודי, כמתבקש. בעניין זה ישנה סתירה בין הדו"חות הרפואיים, כאשר באחד מהם נכתב שהגיע בנט"ן, ובדוחות אחרים כמו גם בעדויות שנמסרו בוועדת שמגר נאמר שרבין הגיע במכוניתו.

נתיחת הגופה על ידי פרופסור היס נעשתה באיכילוב במקום באבו כביר. בדו"ח של היס נכתב שעמוד השדרה הגבי והמותני תקין, לעומת הגרסה הרשמית, לפיה אחד הכדורים פגע בעמוד השדרה (הצווארי). זאת ועוד, בתצלום הרנטגן של הגופה כפי שהציגו היס בתוכניתו של נפתלי גליקסברג, ועל אף שמקומו של הקליע בעומק הגוף לא ניתן לקביעה, נראה למחזיקי התאוריה כתקוע בעמוד השדרה.

בטופס המיון של רבין בבית החולים, במקום שמו נכתב "אלמוני". רופאיו של רבין טענו שלא ידעו את זהות הפצוע בדקות הראשונות, טענה שאינה נראית סבירה כשמדובר בראש ממשלת ישראל.

בקלטת הרצח של הצלם קמפלר רואים שיגאל עמיר ירה את הכדורים בגבו של יצחק רבין, ומנהל בית החולים איכילוב פרופסור גבי ברבש אמר בליל הרצח בהודעתו לציבור "היה ברור שהוא נפצע בחזה ובבטן", וכן "האחד שפגע באזור הלב פגע גם בעמוד השדרה, נתקע בעמוד השדרה"[8], ובראיון לחיים יבין בערוץ 1 בליל הרצח אמר ברבש "שהיה לו פציעה בחזה קשה ביותר"[9], וכן פרופסור יוסי קלאוזנר מבכירי בית החולים איכילוב אמר "שהוא היה ירוי בחזה"[10][11], מה שלא ניתן לומר שנוצר מהכדורים שירה יגאל עמיר בגבו.

על פי ועדת שמגר איבטחו את רבין ארבעה אנשים, אך הוועדה ציינה את שמותיהם של שלושה בלבד. זאת ועוד, בסיפורו של העיתונאי יואב לימור על חוויותיו בליל הרצח כעד ראייה, נכתב שבמושב הקדמי התיישב "שוטר", למרות שרשמית היה המושב ריק. בנוסף ישנה עדות של איש אבטחה של איכילוב שראה בנוסף לכתם הדם של רבין במושב האחורי, כתם גדול בקדמי.

תוצאות המעבדה המשטרתית, לפיהן באחת מהבדיקות לא נתגלו שרידי ירי על כפות ידיו של יגאל עמיר, וכן בהסתמך על הבדיקות הבליסטיות להערכת מרחק הירי, לפיהן אחד הקליעים נורה מטווח מגע, טווח שיגאל עמיר לא הגיע אליו הן על פי העדויות בשטח, והן על פי קלטת הרצח שצולמה על ידי קמפלר. בשנת 2006 אף הוגשה לבג"ץ עתירה,[12] הדורשת לפסול את הדו"ח הפתולוגי של פרופ' יהודה היס בפרשת רצח רבין. טענת העותרים היא כי רבין נורה לראשונה דווקא במהלך הנסיעה, לאחר יריות סרק בכיכר. על-פי תרחיש זה ("תאוריית הכדור הראשון"), רבין נורה בחזהו מכדור בודד בזמן הפינוי למטה השב"כ. רק לאחר קביעת מותו של רבין ב-22:30, נוספו, על פי הטענות, שני פצעי הירי בגבו של רבין שיוחסו ליגאל עמיר. עם השנים התפרסמו מסמכים שונים המוצגים כמסמכים מקוריים של בית החולים, המאששים, לטענת המפרסמים, את התאוריה שלהם על הרצח. בית המשפט העליון דחה את העתירה בטענה שטענות העותרים היו כלליות ופעמים סתומות, ואין ביסוס לטענה של מניפולציה בדו"חות הרפואיים.

עדות נוספת לטענה זו, נשענת על צילומים מטקס ההלוויה של רבין, אשר בהם נראה דף ובו מילות "שיר לשלום", אשר הושר מעל הבמה בעצרת השלום בערב הרצח. הדף שהיה מקופל בכיס מעילו של רבין נראה מוכתם בדם, ובו חור של ירי. היות שהסרט של קמפלר מראה כי יגאל עמיר עמד מאחורי גבו של רבין, הרי שאף לא אחד משלושת הכדורים שירה יגאל עמיר נורה אל חזהו של רבין, ולכן החור בדף נוצר מאוחר יותר. לבסוף, צילומים מהלוויה מראים כי בדף ישנו "חור" אחד בלבד, ולא ארבעה חורים כמצופה, אילו היה הדף מקופל לארבע בכיסו של רבין בזמן הירי. חלק מתומכי התאוריה מסבירים זאת בכך שבעת הירי רבין ישב או שכב, והיד האוחזת באקדח נכנסה אל תוך המקטורן. כתוצאה מכך עבר הקליע לתוך קפלי הדף, ולדבריהם הוא אכן השאיר ביניהם סימני חיכוך ופיח.[13][14]

פרסום התאוריות

בספר מאוחר יותר (The Last days of Israel, 2001), טוען ראש העוסקים בתאוריית הקונספירציה, ברי חמיש, כי מאחורי רצח רבין עומד מכון המחקר האמריקני "המועצה ליחסי חוץ" (CFR) ומי שעמד אז בראשו, ג'ורג' בוש האב. לטענת חמיש, הרצח נועד להבטיח את רציפות שלטון השמאל בישראל גם אחרי בחירות 1996 ולהבטיח את מימושם המלא של הסכמי אוסלו.

העיתון "הצופה" חולל שערורייה כשפרסם את ההשערה כי שמעון פרס עמד מאחורי קנוניית הרצח, אף שהעיתון הכחיש שהשערה זו מבטאת את עמדתו. בערב יום השנה העשירי לרצח רבין, ב-3 בנובמבר 2005, זכו תאוריות הקשר לעידוד מסוים כאשר נחשף במשדר מיוחד של "קשת" שכלל סרט דוקומנטרי של נפתלי גליקסברג כי בחולצתו ובגופייתו של רבין יש חור נוסף מצדן הקדמי. המומחים שבדקו את בגדיו של רבין נחלקו בדעותיהם האם מדובר בירייה נוספת שלישית שנורתה באיש. בנוסף הועלתה העובדה שאין בנמצא תצלומים רלוונטיים לסוגיה מנתיחת גופתו של רבין. במהלך המשדר עלתה ההשערה שמא מדובר בכדור שנפלט מאקדחו של אחד המאבטחים והושם דגש על כך שלא מדובר בממצא שחייב להתפרש באופן קונספירטיבי. סברה אחרת לגבי חוסר התאימות בין מספר החורים בגופיה ובגופה של יצחק רבין היא שמדובר בחור רגיל בגופייתו, אולי של סיגריה. חולשתה של התזה שהוצגה בתחקיר הערוץ השני היא היעדר חור כניסה במקטורן מחד[דרוש מקור], והיעדר דווח על פצע כניסה התואם את הנקב בחולצה מאידך, כמו גם היעדר ממצאים תואמים בצילומי הרנטגן והסי טי לנזק רקמתי כלשהו התואם את מיקום החור בחולצה.

בהפגנת תמיכה בבנימין נתניהו, שנערכה באוקטובר 2019, אמר המזרחן מרדכי קידר: "מי שרצח את רבין היה אדם שראשי התיבות של שמו זה י"ר - לא יצחק רבין. מי שעמד מאחורי העניין הזה כנראה פוליטיקאי מוביל שרצה לחסל את יצחק רבין מכיוון שהוא רצה לצאת מהסכמי אוסלו". קידר הוסיף: "אני קורא מכאן להסיר את הכותרת השקרית 'סודי ביותר' מעל המסמכים שלא משתלבים עם התאוריה שהימין רצח את רבין".[15] אוניברסיטת בר-אילן גינתה את דבריו אלה, וגם נתניהו גינה את דבריו וכינה אותם "דברי הבל".[16] בראיון לניב רסקין בחדשות הבוקר אמר קידר כי הוא אמר שאולי יגאל עמיר לא רצח את רבין, וסירב לחזור בו. בנוסף, הוא טען כי תיעוד הרצח של רוני קמפלר עבר עריכה בלונדון.[17]

ביקורת על התאוריה

המבקרים את תאוריות הקונספירציה טוענים כי התאוריה נוצרה על רקע ההאשמות שהוטחו בימין בעקבות הרצח ורצונו לנקות את עצמו מאחריותו לו.

מבשר התאוריה הוא יהודי קנדי, ברי חמיש, שהושפע לטענת המבקרים מתאוריות הקונספירציה הנפוצות בצפון אמריקה, בעיקר תאוריית הקשר על רצח קנדי. כמו כן הביקורת טוענת לחוסר הבנה של חמיש את החברה והתרבות הישראלית. כך נטען, כי אין התאוריה מביאה בחשבון כי ישראל היא מדינה קטנה ומסוגרת אשר סוד כה גדול לא היה יכול להישמר בה; ובעיקר כאשר עם חילופי השלטון התכופים במדינה, נחשפו כל סודות השב"כ ושאר גופי המודיעין והביטחון בפני שלטון הימין (לרבות אנשי גוש הימין שנכללו בקואליציה). יתרה מכך, המבקרים אינם נמנעים מטענות ספציפיות לגופם של חלק ממפיצי תאוריות הקשר.

ביקורת חריפה על תאוריית קשר זו רואה בעצם קיומה חטא העומד בפני עצמו, המהווה נדבך נוסף על הפשע של רצח רבין. לפי ביקורת זו, על הימין הרדיקלי בישראל להתמקד בשאלה איך יצא ממנו הרוצח יגאל עמיר, ומי האנשים שהעניקו לרוצח את הרקע האידאולוגי שממנו צמח. על פי המבקרים, יצירת תאוריית הקשר מסיטה את הדיון משאלות אלה והעובדות שמאחוריהן, ועלולה ליצור את התשתית לרצח הפוליטי הבא.

חגי עמיר, אחיו של יגאל עמיר שסייע בהכנות לרצח, שלל את תיאורית הקונספירציה בדברים שכתב לאחר שחרורו מהכלא ב־2012, אך הודה כי גם לו ישנן שאלות לגבי פרטים שונים סביב הרצח.[18]

תאוריית הקשר מצדה השמאלי של המפה הפוליטית

על פי גרסתה השמאלנית של תאוריית הקשר, גורמי ימין רדיקליים בשב"כ, הפעילו את יגאל עמיר וחברו לו בקשר חתרני באמצעות סוכן השב"כ אבישי רביב, במטרה לרצוח את יצחק רבין. תאוריה זו מנסה להסביר את הקלות שבה חדר יגאל עמיר לשטח הסטרילי בכיכר רבין. נושא הדגל של תאוריה זו היה פרופ' מיכאל הרסגור.[19] הוא טען שרק משפט חוזר ליגאל עמיר יחשוף את האמת, ויגלה שידו של הימין הייתה מאחורי רצח זה.[20]

תיעוד הרצח וספיחיו

לאחר הרצח התברר כי רוני קמפלר, רואה חשבון במקצועו העובד במשרד מבקר המדינה, תיעד במצלמת וידאו את ההתנקשות ברגע התרחשותה. קמפלר השתתף בעצרת התמיכה בהסכמי השלום בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, ב-4 בנובמבר 1995. לדבריו ביקש להנציח את האירוע לצורך הכנת סרט אישי, בהיותו צלם חובב. במהלך העצרת הסתובב עם מצלמתו ברחבה הסמוכה למדרגות בית עיריית תל אביב, מאחורי בימת הנואמים, וצילם את הנעשה בה בזמן שבו נשמעו הנאומים על הבמה. לקראת סיום העצרת עלה לגג קניון "גן העיר" הסמוך, ממנו נשקפה אותה רחבה. בין היתר התמקדה עדשת מצלמתו ביגאל עמיר, שהסתובב ברחבה. בהמשך הסרט נראה רבין יורד במדרגות ומתקרב למכוניתו, ועמיר מתקרב אליו עם אקדח שלוף ויורה בו בגבו. לאחר מכן תועדה המהומה המתפתחת במקום, עד שהצילום הסתיים בחטף.

מעלי תאוריות הקונספירציה העלו תמיהות הנוגעות לתיעוד זה, שנחשב לחדשני מסוגו באותה העת. חלקן התמקדו בהתרחשויות שתועדו במצלמתו בזירת הרצח, וחלקן התמקדו במקריות של התיעוד ההיסטורי, וייחסו אותה לקשר אפשרי בין קמפלר לבין גורמים הקשורים כביכול ברצח. הוא עצמו סיפק הסברים לשאלות ולתהיות שהתייחסו אליו.[21] חלק אחר התמקד בכך שהתיעוד לא פורסם במלואו.[22]

הנקודות שהתייחסו לצלם:

  • הימצאותו במקום - העובדה שנותר לעמוד על גג בזווית כה נוחה לצילום, במקום שהיה אמור להיות "שטח סטרילי" - ועדת שמגר ציינה עובדה זו, שהצביעה לדבריה על אחד מכמה מחדלי אבטחה שהתגלו במהלך האירוע.
  • זווית הצילום - העובדה שבחר לצלם מזווית צילום שאינה מתעדת את הבמה המרכזית בעצרת - על פי דברי קמפלר, מדובר רק בקטע מהקלטת שאורכו 8 דקות, ויש בקלטת צילומים רבים מהאירוע עצמו שלא פורסמו.
  • צילום יגאל עמיר - המצלמה התמקדה פעמים אחדות ביגאל עמיר, לפני הרצח. על כך השיב קמפלר במשפטו של יגאל עמיר: "ניסיתי לחשוב מי מבין האנשים שאני רואה עלול להיות מעורב באירוע כלשהו, משום מה הוא (עמיר) נראה לי כזה. משהו נראה לי מוזר".
  • עיתוי פרסום הקלטת - הקלטת פורסמה רק כחודש וחצי לאחר הרצח - קמפלר תחילה מסר את הקלטת לוועדת שמגר, ורק לאחר שהוועדה עשתה בה שימוש ונודע בציבור דבר קיומה וערכה, הוא החליט למוכרה.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אתרים ומאמרים של תומכי תאוריית קשר

הערות שוליים

  1. ^ יואב קרן, רבע מהציבור: חנינה ליגאל עמיר בעוד 8 שנים, אתר nrg, אוקטובר 2007. בכתבה מדווח כי 28% מהציבור בישראל (ו-46% מהציבור הדתי) סבורים שיגאל עמיר אינו אשם ברצח; מרגרט קוקר, Ten Years After Rabin Assassination, Conspiracy Theory Live On, The Cox Newspapers Washington Bureau דיווח על שיעור המקבלים את התאוריות בישראל: לפי האחד 25% (סקר משנת 2005) ולפי האחר 29% (2003)
  2. ^ דוגמה: אלישע האס, דעה: לפתוח מחדש את תיק רצח רבין, באתר ערוץ 7, 23 באוקטובר 2010
  3. ^ אפרת וייס, סוכן השב"כ לשעבר אבישי רביב זוכה פה אחד, באתר ynet, 31 במרץ 2003
  4. ^ דוח ועדת החקירה לעניין רצח ראש הממשלה מר יצחק רבין ז"ל, ירושלים תשנ"ו, עמ' 135 [1]
  5. ^ ברי חמיש, ימיה האחרונים של מדינת ישראל, עמוד 38
  6. ^ דבריה של לאה רבין (החל מדקה 1:11)
  7. ^ רגע הירי [2]
  8. ^ רצח רבין נורה בחזה. ד"ר גבי ברבש מאיכילוב שעתיים אחרי. בגל"צ, נבדק ב-2023-12-25
  9. ^ רצח רבין - ליל הרצח - חלק ו, נבדק ב-2023-12-25
  10. ^ פרופסור יוסי קלאוזנר באירוע 60 שנה לאיכילוב: (דקה 27) https://www.youtube.com/watch?v=1dvl-7ak4j8
  11. ^ ערוץ 7 "הפרופ' המנתח משחזר: רבין היה ירוי בחזה": https://www.inn.co.il/news/529946
  12. ^ (בג"ץ 229/06), העתירה ותגובת הפרקליטות, פסק הדין
  13. ^ נתן גפן, עוקץ קטלני, עמוד 56
  14. ^ נחום שחף, [3]
  15. ^ אדיר ינקו, מורן אזולאי, יובל קרני ואיתמר אייכנר, מרצה בבר אילן בהפגנה למען נתניהו: "יגאל עמיר לא רצח את רבין", באתר ynet, 30 באוקטובר 2019
  16. ^ ערוץ 7, נתניהו מתנער מנאומו של מוטי קידר, באתר ערוץ 7, 30 באוקטובר 2019
  17. ^ ניב רסקין, ד"ר מוטי קידר לא מתנצל: "אולי היו לו פיקות ולכן צעקו 'סרק סרק'"?, באתר מאקו, ‏3 בנובמבר 2019
  18. ^ דברים שכתב חגי עמיר בדף ה־Facebook שלו
  19. ^ מיכאל הרסגור, מנהיג אמיתי, ynet, 2 בנובמבר 2000
  20. ^ והרי עיקר החשדות, עדי גרסיאל, בשבע.
    "מחנה פוליטי שלם החזיק את ידו של הרוצח", אראל סג"ל, עיתון תל אביב, 2 באוקטובר 1998
  21. ^ נאוה צוריאל, פוטו רצח, באתר nrg‏, 4 בנובמבר 2005
  22. ^ עו"ד אייל שומרוני-כהן, 30 שניות גנוזות
יצחק רבין
משפחתו רוזה כהן (אמו) • נחמיה רבין (אביו) • לאה רבין (אשתו) • דליה רבין (בתו)
ממשלותיו ממשלת ישראל השבע עשרה • ממשלת ישראל העשרים וחמש
אירועים במהלך כהונותיו
כראש ממשלת ישראל
הממשלה ה-17 הסכם הביניים בין ישראל למצרים (1975) • יום האדמה (1976) • מבצע יונתן (1976) • פרשת ידלין (1976)
הממשלה ה-25 אסון צאלים ב' (1992) • גירוש פעילי חמאס ללבנון (1992) • הסכמי אוסלו: הצהרת העקרונות (1993) והסכם הביניים (1995) • מבצע דין וחשבון (1993) • הסכם השלום בין ישראל לירדן (1994) • הסכם קהיר (1994)
שונות נאצר מחכה לרבין • נאום הר הצופים • פרשת חשבון הדולרים • פנקס שירות • שלום, חבר
הירצחו ועדת החקירה לעניין רצח רבין • תאוריית הקשר על הרצח • תגובת החברה הדתית לרצח • הלווייתו
הנצחתו יום הזיכרון ליצחק רבין • כיכר רבין והאנדרטה • מכינה קדם-צבאית רבין • מרכז יצחק רבין
מיסאינפורמציה
מושגי יסוד מיסאינפורמציה • דיסאינפורמציה • פוסט-אמת • פסאודו-מדע • אנטי-מדע • תאוריית קשר • שכתוב ההיסטוריה • אמיתנות (אנ') • תעמולה • שמועה • שקר
תקשורת פייק ניוז • מפלגתנות (אנ') • חדשות סאטיריות (אנ') • עיתונות צהובה • שערורייה עיתונאית • שופר • תקשורת מגויסת • מסגור • הטיות פוליטיות בתקשורת • ספירלת השתיקה • תיבת תהודה • בועת הפילטר • מידע כוזב על מגפת הקורונה • מערך ההסברה של החמאס
מכחישנות הכחשת המציאות • הכחשת שינוי האקלים • התנגדות לחיסונים • הכחשת איידס • הכחשת השואה • הכחשת רצח העם הארמני
בישראל תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין • תאוריות קשר הקשורות לחיות בישראל • מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל • הכחשת טבח שבעה באוקטובר
שיווק תוכן שיווקי • קליקבייט • פרסום סמוי
אוריינות מידע אוריינות מידע (אנ') • אוריינות מדיה • אוריינות דיגיטלית • הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות • הערכת מקורות • בדיקת CRAAP • מכון דוידסון לחינוך מדעי
בדיקת עובדות בדיקת עובדות • רשת בדיקת העובדות הבין-לאומית • מהצד השני עם גיא זהר • לא רלוונטי • המשרוקית • פייק ריפורטר • סנופס • מכסחי המיתוסים
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37989673תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תאוריות_הקשר_על_רצח_יצחק_רבין&oldid=2499866"