יחסי ישראל–צ'ילה
| יחסי ישראל–צ'ילה | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| ישראל | צ'ילה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 756,102 |
| אוכלוסייה | |
| 10,009,800 | 19,796,785 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 335,533 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,940 | 16,949 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה פרלמנטרית |
יחסי ישראל–צ'ילה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שמתקיימים בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה של צ'ילה.
צ'ילה הכירה בעצמאותה של ישראל בפברואר 1949 ושתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-16 במאי 1950, כשישראל שלחה את השגריר הראשון שלה בתאריך זה וצ'ילה שלחה את שגרירה הראשון ב-16 ביוני 1952.
לצ'ילה יש שגרירות בתל אביב ולישראל יש שגרירות בסנטיאגו. שגריר צ'ילה בישראל (מאז שנת 2021) הוא חורחה א. קרבחל סן מרטין.
היסטוריה
במהלך ההצבעה בנושא תוכנית החלוקה של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 על חלוקת המנדט הבריטי למדינה יהודית וערבית, נכללה צ'ילה בין עשרת המדינות שנמנעו בהצבעתן.
בינואר 1949 הודיע שר החוץ של צ'ילה על כוונת צ'ילה להכיר במדינת ישראל[1], ובמרץ אותה שנה הודיע שארצו תתמוך בבקשת ישראל להתקבל לארגון האומות המאוחדות[2].
בדצמבר 1949 הצביעה צ'ילה בוועדה המדינית המיוחדת של האו"ם עם ישראל נגד ההצעה האוסטרלית לבינאום ירושלים[3], אך בדיון בהצעה בעצרת הכללית נמנעה בהצבעתה[4].
לישראל הייתה נציגות דיפלומטית בצ'ילה בתחילת שנת 1950[5], ובמאי 1950 הגיש יעקב צור, שגריר ישראל בארגנטינה ואורוגוואי את כתב האמנתו כציר בצ'ילה[6]. ביולי 1951 הודיעה צ'ילה על כוונתה למנות ציר בישראל[7] וביוני 1952 הגיש הציר את כתב האמנתו[8].
באפריל 1953 ביקר שר החוץ הראשון של מדינת ישראל משה שרת בצ'ילה וחתם על מספר הסכמי מסחר ותרבות בין שתי המדינות[9][10].
בשנת 1958 שודרגה הנציגות הישראלית בצ'ילה ומונה בה שגריר קבוע, אליעזר דורון[11], בהתאם להסכם בין המדינות על שדרוג צירותיהן לשגרירויות[12]. במרץ 1961 מינתה צ'ילה שגריר בישראל[13].
ביוני 1966 ביקר נשיא מדינת ישראל, זלמן שזר בצ'ילה[14]. בתקופת שלטונו של הנשיא סלבדור איינדה בין השנים 1970–1973, תואר יחסו לישראל בעיתון דבר כ-"הוגן בהחלט"[15]. בתחילת 1972 הגיע אחד משרי ממשלת איינדה לישראל והביע עמדה שאין מניעה לשיתוף פעולה בין המדינות[16]. בשנת 1974 גינתה ממשלת צ'ילה את הטבח במעלות[17].
בשנת 1979 ביקר סגן שר הביטחון מרדכי צפורי בצ'ילה כדי לדון במכירת נשק[18].
בנובמבר 1983 ביקר שר החוץ הצ'יליאני מיגל וולטרס בישראל. במהלך הביקור, היועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר, העלה את סוגיית הסגרת פושע המלחמה הנאצי ולטר ראוף ששהה בשטחה של צ'ילה לישראל. וולטרס אמר בתגובה שאיננו יכול להסגיר את ראוף עקב חוק ההתיישנות של צ'ילה[19]. ב-1984 הוגשה בקשה נוספת על ידי מנכ"ל משרד החוץ הישראלי להסגרתו של ראוף לשר החוץ החדש של צ'ילה, חיימה דל ואלה. דל ואלה הצהיר בתגובה שזה יהיה מעשה "לא הולם" להסגיר את ראוף לישראל[20].
במרץ 2005 ביקר שר החוץ הצ'יליאני איגנסיו ווקר בישראל[21].
במרץ 2011 ביקר נשיא צ'ילה ה-35 סבסטיאן פיניירה בישראל[22].
ב-29 בנובמבר 2018 אסר הקונגרס הלאומי הצ'יליאני על כניסת מוצרים המיוצרים בהתנחלויות ישראליות.
.jpg)
ביוני 2019, ערך הנשיא פיניירה ביקור שני בישראל. במהלך הביקור פגש את עמיתו הישראלי ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו[23]. פיניירה שיבח את "ההיסטוריה הארוכה של ידידות ושיתוף פעולה" בין צ'ילה וישראל[24].
מחליפו של של הנשיא היה גבריאל בוריץ' שנחשב לאנטי-ישראלי ופרו-פלסטיני[25], ולתומך ב-BDS, ארגון המקדם חרם נגד ישראל[26]. בספטמבר 2022 דחה בוריץ' את קבלת כתב ההאמנה של השגריר הישראלי החדש במקום, גיל ארציאלי. לפי דיווחים, הנשיא זעם על הריגתו של מחבל בן 17 בחילופי אש עם צה"ל בג'נין[27]. אחרי המבוכה הדיפלומטית עם השגריר, משרד החוץ בצ'ילה התנצל בפני ישראל והודיע שמסירת כתב ההאמנה תתרחש בתאריך מאוחר יותר[28], והתנצלות נוספת נמסרה באופן אישי על ידי שרת החוץ הצ'יליאנית אנטוניה אורחולה (אנ') לנשיא ישראל יצחק הרצוג בסיום הלוויית המלכה אליזבת השנייה שהתרחשה בלונדון מספר ימים לאחר התקרית[29].
במהלך היום ה-26 של מלחמת חרבות ברזל דווח, כי בצ'ילה הוחלט להחזיר את השגריר מישראל לצורך התייעצויות.[30]
קשרים ביטחוניים
כחלק משגרירות צ'ילה בישראל פועלים גם נספח צבא צ'ילה, נספח הצי הצ'יליאני ונציג משרד ההגנה בצ'ילה, אלה מבקשים לשמור ולהגדיל את הקשרים עם צה"ל כדי להתרשם מהניסיון הישראלי בתחומי צבא ולשתף במידע, הכשרה וניסיון אפשרי ולהגדיל את הקשרים בין משרד ההגנה לבין עמיתו הישראלי[31].
בתקופת הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה, בשנים 1973 עד 1990, סיפקה מדינת ישראל נשק, אימנה והכשירה את ארגוני הביטחון הצ'יליאנים. בין הציוד שרכשה מישראל היו ספינות טילים מחיל הים הישראלי שהוצאו משימוש בישראל[32], כמו כן ספינות דבור שהיו בשימוש חיל הים וכאלה חדשים שיוצרו בישראל. חברת תעשיות רכב נצרת עילית מכרה לצ'ילה רכבי שטח[33]. בעקבות בקשות לחופש מידע נחשפו לראשונה מסמכים רבים, על הקשרים הקרובים בין ישראל לדיקטטורה הצבאית, כשני עשורים לאחר סיומם[34]. בשנת 2015, פנו ליועץ המשפטי לממשלה אם ובתה, אזרחיות ישראליות בהווה שהגיעו לארץ מצ'ילה, לאחר שנרדפו בשנות ה-70 על ידי הדיקטטורה במדינה, שגם חטפה, עינתה והעלימה את אב המשפחה, בדרישה כי יורה על פתיחת חקירה פלילית נגד הגורמים המעורבים במשרדי החוץ והביטחון, בצה"ל ובקרב סוחרי נשק ישראלים בגין סיוע בפשעים נגד האנושות, שביצעה הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה בראשותו של אוגוסטו פינושה[35]. היועץ המשפטי סירב לפתוח בחקירה[36]. בשנות ה-80 תת-אלוף במילואים אברהם ברעם שימש כתווך בעסקאות עם צ'ילה[37]. בשנת 1997 ביקר פינושה בישראל, אז בתפקיד המפקד העליון של הצבא, כדי לדון בעסקאות נשק[33].
בשנת 1988 ממשלת צ'ילה יחד עם ממשלת ישראל ומשרד החוץ האמריקני מנעו את רכישת מטוסי קרב F5 מצ'ילה לאיראן[38].
בשנת 1993 התעשייה האווירית מכרה את מערכת הפאלקון לחיל האוויר הצ'יליאני[39].
בשנת 2000, מערכות של רפא"ל ואלביט ששולבו במטוסי אף-16 שסופקו לחיל האוויר הצ'יליאני[40]. בשנת 2002 חברת ראדא תעשיות אלקטרוניות הישראלית סיפקה מערכות תחקור מתקדמות עבור מטוסי F-16 צ'יליאנים[41].
בשנת 2011, אלביט מערכות סיפקה כלי טיס בלתי מאוישים לידי חיל האוויר הצ'יליאני[42].
אירועים בולטים
בשנת 2009 נורה כדור לעבר מכוניתו של שגריר ישראל בצ'ילה, דוד דדון וניפץ את השמשה הקדמית[43]. דדון לא היה במכונית, ואף אחד לא נפצע בקרבתו, אך האבטחה סביבו התהדקה[44][45].
סיוע ישראלי
בעקבות רעידת אדמה בצ'ילה שהתרחשה ב-1965, ממשלת ישראל הציעה ציוד רפואי ואספקה למדינה[46].
בעקבות רעידת אדמה נוספת בצ'ילה בשנת 2010, ממשלת ישראל פרסמה הצהרה לפיה "ישראל עומדת לצד ממשלת צ'ילה ועמה ומבקשת לשלוח את תנחומיה לקורבנות"[47], והציעה סיוע רפואי והנדסי לצ'ילה[48]. החברה הישראלית רפא"ל, העוסקת בפיתוח מערכות נשק מתקדמות, השאילה לחיל האוויר הצ'יליאני שני כלי טיס בלתי מאוישים כדי לסייע להעריך את הנזק שנגרם מרעידת האדמה[49][50][51].
בדצמבר 2019 סייעה ישראל לחיל האוויר הצ'יליאני, לבקשתו, בחיפושים אחר מטוס C-130 הרקולס צ'יליאני שהתרסק וכלל בתוכו כ-38 איש. לאחר שקיבלה פנייה מצה"ל באמצעות משרד החוץ הישראלי, חברת תצלומי הלוויין הישראלית אימאג'סאט אינטרנשיונל נכללה בסיוע עבור מציאת המטוס[52].
הסוגיה הפלסטינית
מאז סיום מלחמת העצמאות בשנת 1949, צ'ילה קיבלה כמה אלפי מהגרים פלסטינים נוצרים מאחר שהייתה בה כבר קהילה פלסטינית נוצרית שחבריה הגיעו בעיקר מבית לחם, בית ג'אלא ובית סאחור[53]. בשנת 2006 מספר פוליטיקאים צ'יליאנים הצהירו כי הם "מגנים בחריפות את התוקפנות הישראלית נגד העם הפלסטיני ברצועת עזה ובגדה המערבית" וקראו לממשלת צ'ילה להחזיר את השגריר מתל אביב "עד שהתוקפנות תסתיים"[54]. מנהיג הגוש הסוציאליסטי בפרלמנט הצ'יליאני, אלחנדרו נבארו, אמר כי "אמריקה הלטינית צריכה להגיב בקול אחד כנגד מה שקורה בשטחים הפלסטיניים הכבושים". נבארו גם הצהיר כי בכוונתו לארגן משלחת של אנשי בית המחוקקים הצ'יליאני שישמשו כמשקיפים בינלאומיים "בשטח הפלסטיני הכבוש תוך הבעת סולידריות עם העם הפלסטיני". עורך דין מוביל לזכויות אדם בצ'ילה וחבר המפלגה הקומוניסטית בצ'ילה, הוגו גוטיירז, תיאר את ישראל כ-"מדינת טרור" ודרש מהאו"ם "לפעול בשם החוק הבינלאומי להפסקת הטבח ולסייע לפלסטינים להשיג ריבונות בארצם"[55]. בינואר 2011 ממשלת צ'ילה החליטה להכיר בקיומה של מדינת פלסטין כמדינה עצמאית. פקיד ישראלי בכיר הגיב למעשה באומרו כי "זוהי מחווה חסרת תועלת וריקה מתוכן כי היא לא תשנה דבר, ההודעה הצ'יליאנית, כמו אלה שקדמו לה באמריקה הלטינית, לא תעודד את הפלסטינים לנהל משא ומתן"[56]. נשיא צ'ילה, סבסטיאן פיניירה, אמר כי "בדרך זו אנו תורמים לכך שבמזרח התיכון תתקיימנה שתי מדינות, מדינת פלסטין לצד מדינת ישראל וכך יהיה ניתן לחיות בשלום בגבולות מוכרים תחת שגשוג ועם גבולות בטוחים"[57]. בתגובה, גבריאל זליאסניק, נשיא הקהילה היהודית בצ'ילה, טען כי משרד החוץ הישראלי "עשה טעות". זליאסניק אמר כי עצם ההכרה של ממשלת צ'ילה במדינת פלסטין, תוך הכרה בזכותה של ישראל לביטחון, הוא "לא כישלון דיפלומטי, אלא למעשה ניצחון"[58].
ביולי 2014, ממשלתה של נשיאת צ'ילה מיצ'ל בצ'לט זימנה את שגרירה בישראל במהלך מבצע צוק איתן ברצועת עזה וקבעה כי המבצע הישראלי "הפר נורמות יסוד במשפט ההומניטרי הבינלאומי"[59].
באפריל 2017 אסרה ישראל על אנואר מג'לוף, פעיל פלסטיני מצ'ילה בתנועת ה-BDS, להיכנס לשטחה. מג'לוף קרא בפומבי לחרם על ישראל וניסה לשבש את החתימה על הסכמי סחר וכלכלה דו-צדדיים בין צ'ילה וישראל. השר הישראלי לביטחון פנים ונושאים אסטרטגיים והסברה גלעד ארדן הצהיר כי פעילי BDS "הם אויבי ישראל" ולא יורשו להיכנס למדינה. פעולה זו עלתה בקנה אחד עם חוק שאושר חודש לפני כן בכנסת שמאפשר למשרד הפנים ולגורמים אחראים אחרים לא להכניס לשטח המדינה אנשים הקוראים לחרם על ישראל[60].
בשנת 2018 הכריזה בירת מחוז לוס ריוס, ואלדיביה, על עצמה כ-"חופשית מהאפרטהייד הישראלי". לדברי ראש העירייה עומר סבט, משמעות הדבר היא שהעירייה "תימנע מרכישת שירותים מחברות הקשורות לאפרטהייד הישראלי"[61][62]. בדצמבר 2018 הצו העירוני הוכרז כבלתי חוקתי על ידי המבקר הכללי של צ'ילה[63].
במהלך ביקורו של הנשיא פיניירה בישראל ביוני 2019, התרחשה תקרית דיפלומטית בין שתי המדינות בה משרד החוץ הישראלי נזף בשגריר צ'ילה בעקבות עלייתו של פיניירה להר הבית בליווי גורמים מהרשות הפלסטינית. בשגרירות צ'ילה הובהר בתגובה כי ביקורו של פיניירה היה פרטי ואינם היו מודעים לנוכחות הגורמים הפלסטינים[64].
הסכמים
מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות ישנם הסכמים שונים שנחתמו ביניהן:
- הסכם על חילופי תרבות (1953)
- הסכם לשיתוף פעולה מדעי וטכני (1965)
- הסכם לשימוש באנרגיה גרעינית לצורכי שלום (1965)
- הסדר שירותי אוויר בתוך ומעבר לגבולות בהתאמה (1982)
- הסכם שיתוף פעולה מסחרי וכלכלי (1982)
- תוכנית ניהול חילופי תרבות (1983)
- הסכם הקרן הקיימת לישראל על הסכם לשיתוף פעולה וסיוע טכני לטיפות ביערות (1983)
- הסכם לשיתוף פעולה תיירותי (1986)
- הסכם שיתופי בענייני ייעור (1993)
- הסכם על פיקוח על סמים נרקוטיים וחומרים פסיכוטרופיים (1993)
- הסכם פטור מוויזה (1994)
- הסכם לשיתוף פעולה תרבותי, מדעי וטכני (1995)
- הסכם לפעילויות גמול עבור קרובי משפחה של סגל דיפלומטי או קונסולרי ייצוגי (2007)
- מזכר הבנות לכינון התייעצות בילטרלית בין משרדי החוץ של צ'ילה וישראל (2007)
- הסכם שיתוף פעולה בין הסוכנות הצ'יליאנית לשיתוף פעולה בינלאומי ומש"ב (2011)
- תוכנית לשיתוף פעולה תרבותי, חינוכי ומדעי (2011)
- מזכר הבנות לשיתוף פעולה ביטחוני (2011)
- מזכר הבנות בין המבקר הכללי של צ'ילה למבקר מדינת ישראל (2012)
- הצהרת כוונות בין השרים לאיכות הסביבה של צ'ילה וישראל (2012)
- שיתוף פעולה וסיוע מנהלי הדדי בענייני מכס (2014)
באוקטובר 2010, הזמין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את הנשיא הצ'יליאני סבסטיאן פיניירה לישראל לצורך חתימת הסכם סחר חופשי בין שתי המדינות[65].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שגרירות ישראל בצ'ילה
דוד שאלתיאל מבקר בצ'ילה, יומני כרמל ינואר 1950 (התחלה 4:38)
ג'ודי מלץ, יונתן גורודישר, מתחת לאף של פינושה, השגריר הישראלי הציל מאות צ'יליאנים ממוות, באתר הארץ, 23 ביוני 2022
הערות שוליים
- ^ צ'ילי החליטה עקרונית, על המשמר, 30 בינואר 1949
- ^ צ'ילי תתמוך בנו, חרות, 17 במרץ 1949
- ^ אושרה התכנית לבינאום מלא של ירושלים, חרות, 8 בדצמבר 1949
- ^ בהחלטת העצרת לבינאום סכנה לסמכות או"ם, דבר, 11 בדצמבר 1949
- ^ כיצד מיוצגת מדינת ישראל בחו"ל, דבר, 24 בינואר 1950
- ^ צירנו בצ'ילה יגיש כתב האמנה, הצופה, 16 במאי 1950
צור הגיש כתב אמנה בצ'לה, הצופה, 19 במאי 1950 - ^ צ'ילי תמנה ציר בישראל, על המשמר, 23 ביולי 1951
- ^ ציר צ'ילי הגיש את כתב האמנתו, חרות, 17 ביוני 1952
- ^ נחתם הסכם מסחר בין ישראל לצ'ילי, על המשמר, 26 באפריל 1953
- ^ חוזה־תרבות נחתם ביו ישוראל לצ'ילי, על המשמר, 27 באפריל 1953
- ^ א. דורון נתמנה שגריר בצ'ילי, דבר, 10 בספטמבר 1958
מנחם מתניה, שגרירות ישראלית חדשה, דבר, 19 באפריל 1959 - ^ צירויות ישראל וצ'ילי לדרגת שגרירויות, למרחב, 22 בספטמבר 1958
- ^ צ'ילי מינתה שגריר בישראל, דבר, 31 במרץ 1961
- ^ ביקור הנשיא בצ'ילה, מעריב, 22 ביוני 1966
שזר נאם לפני בית הנבחרים של צ'ילה, הצופה, 29 ביוני 1966
הנשיא סיים ביקור בצ'ילה, מעריב, 1 ביולי 1966 - ^ משה רון, ימים סוערים בצ'ילי, דבר, 22 באוקטובר 1972
- ^ אין מניעה לשיתוף בין צ'ילי לישראל, דבר, 21 בפברואר 1972
- ^ שלמה בכרך, ממשלת צ'ילה גינתה את רוצחי הילדים במעלות: "חייל אינו משתמש בילדים כבני-ערובה", מעריב, 3 ביוני 1974
- ^ ציפורי מציע נשק ישראלי לשתי יריבות, מעריב, 25 בינואר 1979
- ^ Chile won't extradite Nazi, news.google.com
- ^ Chile won't hand over former Nazi to Israel, news.google.com
- ^ Relationship between Chile and Israel, web.archive.org, 12 בפברואר 2009
- ^ שלמה פפירבלט, סנטיאגו, צ'ילה, נשיא צ'ילה, סבסטיאן פיניירה, מתאר כיצד ארצו נולדה מחדש, באתר הארץ, 3 במרץ 2011
- ^ TPS, Chilean president’s visit to Israel sparks a bit of a diplomatic incident, IJN | Intermountain Jewish News, 27 ביוני 2019 (באנגלית)
- ^ Chilean president Piñera hails long friendship with Israel, www.efe.com (באנגלית)
- ^ נשיא חדש לצ'ילה: אנטי-ישראלי בן 35, באתר ynet, 20 בדצמבר 2021
- ^ קרן בצלאל, תקרית דיפלומטית חריגה: נשיא צ'ילה סרב לקבל את כתב האמנה של השגריר הישראלי, באתר מאקו, 16 בספטמבר 2022
- ^ איתמר אייכנר, תקרית דיפלומטית חריגה בצ'ילה: הנשיא סירב לקבל כתב האמנה מהשגריר הישראלי, באתר ynet, 15 בספטמבר 2022
- ^ איתמר אייכנר, אחרי המבוכה הדיפלומטית עם השגריר, צ'ילה התנצלה בפני ישראל: "דף חדש", באתר ynet, 16 בספטמבר 2022
- ^ איתמר אייכנר, שרת החוץ של צ'ילה התנצלה בפני הרצוג על המבוכה עם השגריר: "רוצים דף חדש", באתר ynet, 19 בספטמבר 2022
- ^ "בוליביה ניתקה את היחסים עם ישראל, קולומביה וצ'ילה מחזירות את השגרירים", אתר Ynet, ה-1 בנובמבר 2023, 03:22
- ^ Embajada de Chile en Israel » Military Attaché Offices, web.archive.org, 5 בספטמבר 2010
- ^ בהם הספינות: רשף, קשת, רומח, תרשיש, חנית, חץ.
- ^ 33.0 33.1 פינושה, רודן צ'ילה לשעבר, הוזמן לארץ לשיחות על רכש צבאי, באתר גלובס, 18 בנובמבר 1997
- ^ קשרי החוץ והדיפלומטיה של ממשלת ישראל עם משטר פינושה בצ'ילה, באתר חופש המידע 14 בינואר 2016
לראשונה: מסמכים ישראלים חושפים את הסחר בנשק של ישראל עם משטר פינושה בצ'ילה, באתר הארץ, 22 ביוני 2017 - ^ איילת שני, לילי טראובמן: לא אשקוט עד שאגרום לישראל להודות בקשרים עם משטר פינושה, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2015
- ^ ג'ון בראון, פנייה ליועמ"ש: חקור ספקי נשק ישראלי לצ'ילה בחשד לפשעים נגד האנושות, באתר "שיחה מקומית", 28 בפברואר 2017
- ^ נחום ברנע, מגש הכסף, כותרת ראשית, 29 באפריל 1986
- ^ Chile, Israel helped Snuff jets-for-hostages deal, news.google.com
- ^ פליקס פריש, התעשייה האווירית מציעה לקוריאה 4 מטוסי "פאלקון" ב-1.7 מיליארד ד', באתר גלובס, 21 ביוני 2004
- ^ מאת דרור מרום, מערכות של רפא"ל ואלביט ישולבו במטוסי אף-16 שיסופקו לחיל האוויר של צ'ילה, באתר גלובס, 3 באפריל 2000
- ^ דרור מרום, ראדא תספק מערכות לתיחקור למטוסי אף-16 של צ'ילה ב-3 מיליון דולר, באתר גלובס, 26 במאי 2002
- ^ יובל אזולאי, אלביט מוכרת לראשונה את מל"ט הדגל שלה בחו"ל - בעשרות מיליוני דולרים, באתר גלובס, 6 ביוני 2011
- ^ יונתן ובר ורוני סופר, אש נורתה אל מכוניתו של שגריר ישראל בצ'ילה, באתר ynet, 14 באוקטובר 2009
- ^ "Chile Police Investigating After Bullet Fired at Israeli Envoy's Car". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2022-08-07.
- ^ Weber, Jonathan (2009-10-14). "Chile: Shot fired at Israeli ambassador's car". Ynetnews (באנגלית). נבדק ב-2022-08-07.
- ^ The Canadian Jewish Chronicle - Google News Archive Search, news.google.com
- ^ Synagogue among the rubble in Chile - The Wisconsin Jewish Chronicle, web.archive.org, 16 ביולי 2011
- ^ Israel offers aid to quake-struck Chile, www.ynetnews.com
- ^ Israel eyeing big defense contracts in India, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית)
- ^ FIDAE 2010: Israel loans Chile UAVs to assess post-earthquake damage, web.archive.org, 5 באפריל 2010
- ^ ישראל הציעה לצ'ילה סיוע הנדסי ורפואי בעקבות רעש האדמה, באתר ynet, 1 במרץ 2010
- ^ Израильская компания ImageSat помогает Чили в поисках места крушения самолета ВВС, NEWSru.co.il (ברוסית)
- ^ מאות אלפי פלסטינים חיים בשלווה בצ'ילה. לכאן הם לא מתכוונים לחזור, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2018
- ^ LATIN AMERICA: Jewish Communities Ratchet Up Complaints of Anti-Semitism, web.archive.org, 10 באוקטובר 2007
- ^ Maan News Agency: Chilean politicians demand their ambassador in Tel Aviv is recalled "until the Israeli aggression stops", web.archive.org, 28 בפברואר 2011
- ^ Jerusalem Afp, Chile's recognition of Palestine useless: Israel, The Daily Star, 9 בינואר 2011 (באנגלית)
- ^ Chana Ya'ar, Israel 'Regrets' Chile PA Boost, Israel National News, 9 בינואר 2011 (באנגלית)
- ^ Jewish leader: Palestinian state declaration not a defeat, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית)
- ^ Chile summons ambassador over Gaza offensive, AP NEWS (באנגלית)
- ^ Israel bars entry to the director of the Palestinian Federation of Chile, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית)
- ^ Chile declares support for BDS illegal, Middle East Monitor, 10 בדצמבר 2018 (באנגלית)
- ^ Valdivia es la primera ciudad de Latinoamérica en declararse "Libre de Apartheid Israelí", BioBioChile - La Red de Prensa Más Grande de Chile, 20 ביוני 2018 (בספרדית)
- ^ El Mostrador, Contraloría pone marcha atrás a decreto de la Municipalidad de Valdivia contra Israel, El Mostrador, 6 בדצמבר 2018 (בספרדית)
- ^ ג'קי חורי ויונתן גורודישר, משרד החוץ נזף בשגריר צ'ילה בעקבות ביקור של הנשיא בהר הבית בליווי פלסטינים, באתר הארץ, 26 ביוני 2019
- ^ Netanyahu speaks to Chilean president, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית)
37390357יחסי ישראל–צ'ילה