יחסי אורוגוואי–צ'ילה
| יחסי אורוגוואי–צ'ילה | |
|---|---|
|
|
| |
| אורוגוואי | צ'ילה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 176,215 | 756,102 |
| אוכלוסייה | |
| 3,385,791 | 19,804,601 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 77,241 | 335,533 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 22,813 | 16,942 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה דמוקרטית |
יחסי אורוגוואי–צ'ילה הם היחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין הרפובליקה של צ'ילה לרפובליקה המזרחית של אורוגוואי. שתי המדינות חברות בקהילת מדינות אמריקה הלטינית והאיים הקריביים, G77, אגודת האינטגרציה של אמריקה הלטינית, ארגון מדינות אמריקה, ארגון מדינות אמריקה, ארגון מדינות איברו-אמריקה והאומות המאוחדות.
היסטוריה
גם צ'ילה וגם אורוגוואי חולקות היסטוריה משותפת בכך ששתי המדינות היו בעבר חלק מהאימפריה הספרדית. בתקופה הקולוניאלית הספרדית, צ'ילה הייתה אז חלק ממלכות המשנה של פרו בלימה ואילו אורוגוואי נשלטה ממלכות המשנה של ריו דה לה פלאטה בבואנוס איירס. בשנת 1818 הכריזה צ'ילה על עצמאותה. בשנת 1828 קיבלה אורוגוואי את עצמאותה לאחר מלחמת סיספלאטין.
באוקטובר 1972 התרסקה טיסת 571 של חיל האוויר האורוגוואי בהרי האנדים ובה 45 נוסעים ואנשי צוות, רובם שחקני רוגבי אורוגוואי שנסעו לצ'ילה למשחק. 40 ניצולי ההתרסקות בילו חודשיים בהרים ופנו לקניבליזם כדי לשרוד. בדצמבר 1972 נותרו 16 ניצולים כשגילו אותם ונשאו אותם למקום מבטחים. האירוע נודע בשם נס האנדים.
במהלך שנות השבעים והשמונים, שתי המדינות סבלו מדיקטטורות ושיתפו פעולה עם ארצות הברית במבצע קונדור. בשנת 1973, תשעה אזרחי אורוגוואי עוכבו בצ'ילה ונותרו נעדרים עד היום.[1] באפריל 1976 ביקר הנשיא אוגוסטו פינושה באורוגוואי ונפגש עם הנשיא חואן מריה בורדברי.
מאז שיקום הדמוקרטיה בשני העמים היחסים היו קרובים ושני העמים השתתפו בכמה ארגונים אזוריים רב-צדדיים. נערכו ביקורים ופגישות רבות של מנהיגי שתי המדינות. שתי המדינות מעודדות את ההתכנסות בין הברית הפסיפית (שצ'ילה חברה בה) לבין מרקוסור (שאורוגוואי היא חברה בה), במטרה לקדם את האינטגרציה של אמריקה הלטינית. שתי המדינות עובדות גם יחד בצמוד לשיתוף פעולה פוליטי, כלכלי, תרבותי ומדעי. הם עובדים גם מקרוב בנושאים של פיתוח חברתי, מגדר, סביבה, אנרגיה, חדשנות, עניינים אנטארקטיים וזכויות אדם, בין היתר.[2]
הסכמים דו-צדדיים
שתי המדינות חתמו על כמה הסכמים כגון הסכם תרבות (1968); הסכם מעבר חופשי לתיירים, השפעותיהם האישיות וכלי רכב (1979); הסכם לשיתוף פעולה בתחום השימושים השלווים באנרגיה גרעינית (1979); הסכם להחלפת מידע על רשומות פליליות (1981); הסכם למניעה, בקרה, פיקוח ודיכוי התעללות ותעבורה בלתי חוקית של תרופות נרקוטיות וחומרים פסיכוטרופיים ומבשרם ומפיקים כימיים (1991); הסכם הקמת מערכת התייעצויות דו-צדדיות בנושאים אנטארקטיים (1991); הסכם שיתוף פעולה לתיירים (1991); תזכיר לשיתוף פעולה בינלאומי בתחום פיתוח התעשייה המיקרו והקטנה (1992); הסכם להקמת מועצה לשילוב דו צדדי (1992); הסכם הקמת מנגנון התייעצות בין שתי המדינות משרד החוץ (1992); הסכם לשיתוף פעולה טכני ומדעי (1993); הסכם ביטוח לאומי (1997); הסכם תחבורה אווירית (2004); מזכר הבנות שהקים ועדת הסחר וההשקעות הדו-צדדית (2007); הסכם שיתוף פעולה בין המכון הלאומי לנשים באורוגוואי והשירות הלאומי לנשים בצ'ילה (2008); הסכם השקעות (2010); הסכם לביטול מיסוי כפול ביחס למס הכנסה והון ומניעת התחמקות והימנעות ממס (2016) והסכם סחר חופשי בין שתי המדינות (2018).[3]
נציגויות דיפלומטיות
- צ'ילה מחזיקה באורוגוואי שגרירות במונטווידאו.[4]
- אורוגוואי מחזיקה בצ'ילה שגרירות בסנטיאגו דה צ'ילה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
29161595יחסי אורוגוואי–צ'ילה