יחסי מצרים–צ'ילה
יחסי מצרים–צ'ילה | |
---|---|
מצרים | צ'ילה |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
1,001,450 | 756,102 |
אוכלוסייה | |
117,151,005 | 19,796,785 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
395,926 | 335,533 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
3,380 | 16,949 |
משטר | |
רפובליקה | רפובליקה דמוקרטית |
יחסי מצרים–צ'ילה הם יחסי החוץ בין מצרים וצ'ילה.
היסטוריה
היחסים הדיפלומטיים בין צ'ילה לבין מצרים כוננו בשנת 1929, ומצרים הייתה המדינה הראשונה בעולם הערבי שכוננה יחסים עם מדינה באמריקה הדרומית. באותן שנים שתי המדינות חתמו על הסכם שלום והסכם על יתרונות מסחריים בכדי למסד את קשריהן הדו-צדדיים. באותן השנים הראשונות, היחסים התמקדו בנושאים כלכליים. ב-23 בדצמבר 1957 החליטו שני הצדדים להעלות את נציגיהם לרמת השגרירות. קודם לכן, שגריר ברזיל בקהיר ייצג ישירות את האינטרסים הצ'יליאניים במדינה.
בשנות השישים הגדילו שתי המדינות את היחסים הדו-צדדיים שלהן מעבר לתחום הכלכלי, וקבעו הסכם תרבות. כך, בשנת 1966, הקימה אוניברסיטת צ'ילה את המרכז ללימודי ערבית, שהאדריכל והמנהל הראשון שלו היה האקדמאי המצרי לופדי עבדאל באדי, מאוניברסיטת הליופוליס.
בדצמבר 1978 התקיימה הפגישה הראשונה של הוועדה המעורבת הצ'יליאנית–מצרית בראשות סגן הקנצלר הצ'יליאני אנריקה ואלדס, מטעם צ'ילה ומזכיר המדינה של משרד הכלכלה, סחר חוץ ושיתוף פעולה כלכלי במצרים. אחמד וופאן סעיד. בפגישה אושרו תקנות לפיתוח דו-שיח דו-צדדי ונושאים כמו הלוואה מצרית אפשרית למימון ייצוא צ'יליאני, הצעתה של צ'ילה להעניק מלגות ללימודי תואר שני במוסדות כלכליים לאומיים וסיוע טכני בשליטה על מדבריות. כתוצאה מהבנה דיפלומטית זו נחתמו בשנים הקרובות מכשירי שיתוף פעולה שונים, ביניהם הסכם תרבות (1960), מסחרי (1977), הסכם שיתוף פעולה תיירותי (1981), הסכם שיתוף פעולה מדעי ומדעי. טכניקה (1982); הסכם לשיתוף פעולה כלכלי (1988); תזכיר שיתוף פעולה חקלאי (1997); תזכיר בין הבנקים המרכזיים של צ'ילה ומצרים (1998); הסכם לקידום והגנה הדדית על השקעות ואחר לקידום יצוא (1999).
בשנת 2005 ביקר נשיא צ'ילה ריקארדו לאגוס במצרים והיה לראש הממשלה הצ'יליאני הראשון שביקר במדינה זו. ב-15 בינואר הוא הגיע לקהיר, שם נפגש עם מקבילו חוסני מובארכ, איתו חתם על הסכם שיתוף פעולה תרבותי וחינוכי והסכם כוונות לשיתוף פעולה טכני ארכאולוגי בין תרבות צ'ינצ'רו בצ'ילה לבין "התרבות הפרעונית" במצרים.
יחסים כלכליים
המסחר בין שתי המדינות הסתכם ב-51 מיליון דולר בשנת 2016, שהיוו גידול של 1.6% בחמש השנים האחרונות. היצוא העיקרי מצ'ילה למצרים כולל קתודות נחושת, עץ אורן, עיסת עץ כימית ושזיפים מיובשים, בעוד שמצרים מייצאת בעיקר שטיחים, ג'ינס כחול, שעועית וחולצות כותנה.
כיום, הפרויקט הבילטרליים המשמעותי ביותר כולל את פעילותה של חברת הנפט הממשלתי הצ'יליאנית ENAP-SIPETROL במצרים, פרויקט במסגרתו החלו חיפושים והפקה של נפט באתרים שונים מצריים מאז 1998.
נציגויות דיפלומטיות
- צ'ילה מחזיקה במצרים שגרירות בקהיר וקונסוליה באלכסנדריה.
- מצרים מחזיקה בצ'ילה שגרירות בסנטיאגו דה צ'ילה[1].
הערות שוליים
29112401יחסי מצרים–צ'ילה