יחסי ניקרגואה–צ'ילה
| יחסי ניקרגואה–צ'ילה | |
|---|---|
|
|
| |
| ניקרגואה | צ'ילה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 130,370 | 756,102 |
| אוכלוסייה | |
| 6,946,793 | 19,796,785 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 17,829 | 335,533 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,567 | 16,949 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה דמוקרטית |
יחסי ניקרגואה–צ'ילה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין רפובליקת ניקרגואה לבין הרפובליקה של צ'ילה.
היסטוריה
ב-2 בספטמבר 1879, במהלך מלחמת האוקיינוס השקט, צ'ילה מחתה נגד ניקרגואה על שניסו לפעול לרכישת שתי אוניות מלחמה בצרפת, סולפרינו (1861) ו-La Gloire, לפרו. בנוסף, היא גם דרשה ממנה להימנע מהיטלי התנדבות עבור הצי הפרואני.
בשנת 1996 שתי המדינות חתמו על הסכם קידום השקעות והגנה הדדיים. חמש שנים לאחר מכן נחתמה אמנת הסגרה בין המדינות. בפברואר 2011 נחתם הפרוטוקול הדו-צדדי של צ'ילה–ניקרגואה להסכם הסחר החופשי בין צ'ילה למרכז אמריקה, שצפוי להגדיל את הסחר. ההסכם היה הסכם הסחר החופשי הראשון שנחתם בין ניקרגואה למדינה דרום אמריקאית.
בשנים האחרונות פותחו יוזמות שיתוף הפעולה העיקריות בין שתי המדינות בתחומי ניהול מקורות מים, מעקב וולקני, בטיחות מזון, אפידמיולוגיה והחלפת חוויות על המודל למניעת אלימות בקרב בני נוער.
יחסי סחר
ניקרגואה מייצגת עבור צ'ילה כ-5% מכלל היצוא שלה למרכז אמריקה ועבור ניקרגואה, צ'ילה מייצגת 10% ממשלוחיה לדרום אמריקה. המוצרים העיקריים שניקרגואה מייבאת מצ'ילה הם שירותים, מזון מעובד, תרופות, יינות, תפוחים, ומוצרי חומרה, ואילו ניקרגואה מייצאת לצ'ילה בעיקר רום, סוכר, בשר, פירות קפואים, מולסה, ביגוד, אננס טרי או יבש.
נציגויות דיפלומטיות
- ניקרגואה מחזיקה בצ'ילה שגרירות בסנטיאגו דה צ'ילה.
- צ'ילה מחזיקה בניקרגואה שגרירות במנגואה[1].
הערות שוליים
29488727יחסי ניקרגואה–צ'ילה