יחסי יפן–צ'ילה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי יפןצ'ילה
יפןיפן צ'ילהצ'ילה
יפן צ'ילה
שטחקילומטר רבוע)
377,915 756,102
אוכלוסייה
123,480,343 19,804,601
תמ"ג (במיליוני דולרים)
4,212,945 335,533
תמ"ג לנפש (בדולרים)
34,118 16,942
משטר
מונרכיה חוקתית רפובליקה נשיאותית

יחסי יפן–צ'ילה מתייחסים ליחסים הדיפלומטיים בין צ'ילה ליפן. שתי המדינות חברות ב-APEC, הסכם מקיף ומתקדם לשותפות טרנס-פסיפית, פורום שיתוף פעולה בין מזרח אסיה – אמריקה הלטינית והארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי.

היסטוריה

יחסים מוקדמים

היכרות מוקדמת של צ'ילה ויפן הייתה באמצעות סוחרים ספרדים שסחרו דרך הגליאון של מנילה מאקפולקו, מקסיקו ומנילה, הפיליפינים וכן באמצעות מיסיונרים ספרדים. במנילה, הספרדים סחרו עם סוחרים יפנים והביאו את מוצריהם לאמריקה הספרדית (שכן צ'ילה באותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה הספרדית. בשנת 1818 הכריזה צ'ילה על עצמאותה מספרד. בשנת 1860 הגיעה ספינה יפנית לנמל צ'יליאן בוולפראיסו. באוקטובר 1868 נכנסה יפן לתקופת מייג'י והחלה לטפח יחסים דיפלומטיים עם כמה מדינות, לאחר עשרות שנים של בידוד. בשנת 1890 פתחה צ'ילה קונסוליה בעיר הנמל היפנית יוקוהמה.[1]

בשנת 1894 מכרה צ'ילה ליפן ספינת מלחמה בשם אזמרלדה השלישית. יפן שינתה את שם הספינה לאיזומי. בספטמבר 1897, צ'ילה ויפן כוננו רשמית יחסים דיפלומטיים עם חתימת הסכם הידידות, המסחר והניווט.[1] באותה שנה, צ'ילה פתחה משלחת דיפלומטית בטוקיו ושנתיים לאחר מכן הגיע שגריר צ'ילה הראשון ליפן והגיש את אמנתו לקיסר מייג'י. בשנת 1909 פתחה יפן משלחת דיפלומטית בסנטיאגו.[2]

מלחמת העולם השנייה והיחסים לאחר המלחמה

בינואר 1943 ניתקה צ'ילה את היחסים הדיפלומטיים עם מדינות הציר במלחמת העולם השנייה ובאותה עת הכריזה מלחמה רק על גרמניה ואיטליה. באפריל 1945 הכריזה צ'ילה מלחמה על יפן, אם כי היא החלה לכלוא אזרחים יפנים בשנת 1943. כמו רוב מדינות אמריקה הלטינית, צ'ילה לא השתתפה פיזית במלחמה. היחסים הדיפלומטיים בין צ'ילה ליפן כוננו מחדש בשנת 1952.[2]

בשנת 1959, נובוסוקה קישי, היה לראש ממשלת יפן הראשון שביקר בצ'ילה. לאחר שחזור הדמוקרטיה בצ'ילה, הפך פטריסיו איילווין לנשיא צ'ילה הראשון שביקר ביפן בשנת 1992.[1] מאז הביקורים הראשוניים, היו מספר ביקורים רמי דרג בין שתי המדינות. צ'ילה ויפן חתומות שתיהן על השותפות הטראנס-פסיפית, הסכם לפיו עבדו יחד עם עשר מדינות נוספות השוכנות לחופי האוקיינוס השקט. מאז שנסוגה ארצות הברית מההסכם בינואר 2017, צ'ילה ויפן עבדו עם תשע המדינות הנותרות וחתמו על ההסכם המקיף והמתקדם לשותפות טרנס-פסיפיית במרץ 2018 בסנטיאגו.[3]

בספטמבר 2017 חגגו שתי המדינות 120 שנות יחסים דיפלומטיות. כדי לקדם את החגיגות, הגיע הנסיך היפני אקישינו לביקור של 10 ימים בצ'ילה.[4]

ביקורים רשמיים

נשיא צ'ילה, סבסטיאן פיניירה, נפגש עם ראש ממשלת יפן, נאוטו קאן בטוקיו, 2010.

ביקורים רשמיים מצ'ילה ליפן[1][2]

ביקורים רשמיים מיפן לצ'ילה

היחסים בין שתי המדינות

שתי המדינות חתמו על מספר הסכמים דו צדדיים כמו חוזה ידידות, מסחר וניווט (1897); חוזה השלום (1951); הסכם לשיתוף פעולה טכני (1978); הסכם להקמת סוכנות לשיתוף פעולה בינלאומי בצ'ילה (1988); הסכם להקמת תוכנית מתנדבים יפנית שתבטיח שיתוף פעולה טכני בין שתי המדינות (1996); הסכם בנושא הערכת תיקון פחמן במערכות אקולוגיות של יער צ'ילה (2005) והסכם להימנעות ממיסוי כפול והעלמת מיסים (2016).[5]

יחסי סחר

בשנת 2006, צ'ילה ויפן חתמו על הסכם סחר חופשי שנכנס לתוקף בנובמבר 2007.[6] בשנת 2017 הסתכם המסחר בין צ'ילה ליפן ב-8.3 מיליארד דולר (911 מיליארד ין).[7] הייצוא הצ'יליאני ליפן כולל: עפרות נחושת ונחושת, דגים (סלמון ופורל), שבבי עץ, ליתיום ומוליבדן. היצוא היפני לצ'ילה כולל: מכוניות וחלקי רכב, צמיגים, ציוד לבנייה וכרייה. ההשקעה הישירה של יפן בשנת 2016 בצ'ילה הסתכמה ב-237 מיליון דולר. בצ'ילה פועלות מספר חברות יפניות ידועות רב לאומיות כמו הונדה, סוני, טושיבה, ניסאן, קומטסו וטויוטה.

נציגויות דיפלומטיות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי יפן–צ'ילה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27461923יחסי יפן–צ'ילה