יהדות הונגריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יהודי הונגריה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהדות הונגריה
פנים בית הכנסת הגדול של בודפשט (הנאולוגי)
פנים בית הכנסת הגדול של בודפשט (הנאולוגי)
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
הונגריההונגריה הונגריה
ישראלישראל ישראל
שפות
הונגרית, עברית, יידיש, רומנית, סלובקית
דת
יהדות
חזית בית הכנסת הנאולוגי בבודפשט. בית כנסת זה הוא השלישי בגודלו בעולם

יהדות הונגריה התקיימה באופן רציף בשטח המדינה מימי האימפריה הרומית ה"קדושה". תחת השלטון האוסטרו-הונגרי גדלה הקהילה ושגשגה, וזכתה לאמנציפציה. במקביל, התקיים בה מתח עז בין היסודות הליברליים והשמרנים שהתבטא בפילוג ממוסד בין האורתודוקסים והנאולוגים ב-1871. בשיאה, בממלכת הונגריה רבתי, מנתה למעלה מ-900,000 איש. השטחים בהם התגוררו רבים מהם הועברו למדינות אחרות בחוזה טריאנון ב-1920. מקור רוב הקהילה מאשכנז, כולל מהגרים ממזרח אירופה, לצד מיעוט של מגורשי ספרד.

בזמן השואה הושמדו מרבית יהודי הארץ (נספו כ-564,500 יהודים, מתוך כ-725 אלף), אם בגירוש לאושוויץ על ידי הגרמנים או במעשי הטבח והדיכוי של ההונגרים, ובהם אנשי מפלגת צלב החץ. בזמן השלטון הקומוניסטי הוגבלה ונרדפה הקהילה. ההערכות בדבר אוכלוסיית היהודים בהונגריה בעשור השני של המאה ה-21 נעו בין 50 ל-120 אלף יהודים, רובם בבירה בודפשט.[1] מאז סוף שנות ה-2000 הולכת וגוברת תופעת האנטישמיות במדינה, המלובָּה על ידי מפלגת הימין הקיצונית יוביק, בעוד ממשלת הונגריה ספגה ביקורת על שאננותה.

ימי הביניים

ימיו של היישוב היהודי בהונגריה תחילתם כבר בימי הרומאים. נראה שהיהודים הראשונים הגיעו בעקבות הלגיונות הרומאיים אל הפרובינקיות של פאנוניה ודאקיה. שרידים יהודיים נמצאו בחפירות שנערכו במחנות וביישובים הרומיים. באינטרסיקה (כיום דונאויווארוש) נמצאה מצבה שהוקמה על ידי "קואיסמוס, מפקד תחנת המכס, וגבאי בית הכנסת". מתקופה זו ועד ימינו קיים בהונגריה יישוב יהודי רצוף.

הגעת המדיארים להונגריה במאה העשירית, ותחילתה של הממלכה הפיאודלית המדיארית בשטח שהיה נחלתם של שבטי ברברים, כהונים וקלטים, יצרה תמריץ אף להגעת היהודים, ואכן עקבות ראשונים לקיומם של יהודים בהונגריה מצויים במאה ה-11, כאשר לשטחי המדינה הגיעו יהודים כוזרים (שחלקם כנראה אף שירת בצבא ההונגרי)[2] ויהודים מגרמניה ובוהמיה ומוראביה. ועד כמרים נוצרים בעיר סבולץ' (Szabolcs) אסר נישואין בין נוצרים ויהודים בשנת 1092[2]. קלמן, מלך הונגריה (1092-1114) אסר על היהודים בהונגריה לקנות עבדים ושפחות מן הנוצרים פן יגיירו אותם. עוד ציווה קלמן כי יהודי המוציא שטר הלוואה לנוצרי, צריכים להעיד עליו יהודי ונוצרי, פן ישלם הנוצרי מבלי שנתחייב בכך.[2] עד כדי כך הייתה קליטתם והתבססותם של היהודים גדולה, שכאשר נתן המלך אנדרה השני את הצו המכונה "בולת הזהב" בו הסדיר, בשנת 1222 את זכויות המלוכה אל מול האצולה, מצא אף מקום להסדיר את מעמדם של היהודים, והבולה כללה אף מספר הגבלות החלות על היהודים. ההערכות המקסימליות טוענות כי במאה ה-12 חיו בשטחי הונגריה פחות מ-10 אלף יהודים.[3]

ככל יהודי אירופה היו יהודי הונגריה נתונים לפרעות ולגזירות, לעלילות דם ולרדיפות, אך גם לתקופות של פריחה, למתן זכויות ולשגשוג כלכלי. קהילות גדולות קמו בערים, ומרכזי לימוד תורה חשובים החלו לפעול בערים פרסבורג (נכתב גם פרשֹבורג, כיום ברטיסלאבה, בירת סלובקיה), אובודה (כיום אחת משלוש הערים שהתאחדו לעיר בודפשט) ושטולויסנבורג (סקשפהרוואר, במרכז הונגריה). בסוף המאה ה-14 התפרסם הרב אייזיק מטירנא, מחברו של "ספר ההנהגה".

הונגריה נקראת בדרך כלל בכתבים הרבניים מימי הביניים ואילך "ארץ הגר".

בשנת 1894 התגלה בבודה בית קברות יהודי עתיק, והקבר העתיק ביותר שבו היה משנת 1278.

הכיבוש העות'מאני ולאחריו

לאחר קרב מוהאץ' ב-1526 כבשו העות'מאנים חלק ניכר מהונגריה. בשאר המדינה שלט בית הבסבורג, כאשר בטרנסילבניה קמה נסיכות הונגרית עצמאית. בהונגריה ההבסבורגית, הקתולית הקיצונית, הורע מאוד מצבם של היהודים והם היו נתונים לרדיפות. כמשקל נגד לכך, בשטחי טרנסילבניה העצמאית, שהיו נתונים עם הונגריה ההבסבורגית בסכסוך שעיקרו היה דתי בין קתולים ופרוטסטנטים, ניתנו ליהודים זכויות. ב-1580 היו בהונגריה כ-800 יהודים בלבד כששליש מהם היו מהגרים מהאימפריה העותמאנית שהזדהו כ"יהודים ספרדים" (אין עדות לאימות אם היו צאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל או רק מי שאימץ את נוסח הספרדים). הנסיך גאבור בתלן, אשר שלט בטרנסילבניה באמצע המאה ה-17, הזמין לארצו את הסוחרים היהודים מהאימפריה העות'מאנית, כדי לפתח את המסחר בארצות והעניק להם פריבילגיה מלכותית ב-1623.[4]

מצבם של היהודים תחת השלטון העות'מאני, שהיה בעל סובלנות רבה בענייני דת, היה הטוב ביותר. היהודים יצרו קשר עם קהילות רבות סמוכות, מן הבלקן, שהיו אף הן תחת השלטון העות'מאני. בתקופה זו התפרסם הרב אפרים הכהן (1616–1678) רבה של בודה (העיר בודפשט נוצרה מאיחוד שלוש ערים - בודה, פשט ואובודה), אשר כתב ספר שאלות ותשובות בשם "שער אפרים". לאחר מאה וחמישים שנות שלטון עות'מאני כבש בית הבסבורג את הונגריה כולה באמצע המאה ה-17. עם העות'מאנים הנסוגים עזבו רבים מן היהודים, וייסדו במדינות הבלקן קהילות של "יוצאי הונגריה". ככלל, ניתן לומר, כי גירושם של העות'מאנים, ועמם רבים מן היהודים, מהווה קו שבר בתולדות יהודי הונגריה. מספרם של היהודים בתקופה שמיד לאחר עזיבת העות'מאנים היה קטן, והם היו נתונים למגבלות כלכליות ומשפטיות, ולרדיפות. במהפכה של שנת 1848 אשר קראה למתן זכויות אזרח לכלל ההונגרים, היו היהודים פעילים מאוד, והמורדים אף החליטו על מתן שוויון זכויות ליהודים. דיכויו של המרד הביא לנסיגה במעמד היהודים, והוטל עליהם קנס קיבוצי בשל השתתפותם במרידה.

עד כיבושה של הונגריה על ידי העות'מאנים היו יהודי הונגריה מבודדים לחלוטין מן המרכזים הרוחניים של גלויות ישראל. עם הכיבוש העות'מאני נוצר הקשר בין יהודי הונגריה לבין הקהילות של פליטי ספרד שנוסדו בתחום שליטת העות'מאנים. בשנת ה'תכ"ו (1666) הייתה קיימת בעיר אובין (בודה*) שעל חוף הדנובה קהילה יהודית חשובה, שהזמינה את רבי אפרים בר' יעקב הכהן, שהיה רבה של וינה, לשבת על כס הרבנים באובין והוא יסד במקום ישיבה גדולה וחשובה. הקהילה חרבה עם הכיבוש האוסטרי ב-1686.

האימפריה העותמאנית שחדרה מאסיה הקטנה וארצות הבלקנים עד אובין שבמרכז אירופה, יצרה את הזיקה בין יהודי הונגריה לבין גלויות המזרח והמערב, באמצעות הקהילות החדשות של פליטי ספרד שהשתקעו בארצות האימפריה הטורקית. שער פתוח זה יצר מעתה קשרים משמעותיים שהלכו והתרחבו בין יהודי הונגריה לבין שאר שבטי ישראל וזאת אף על פי שהעות'מאנים גורשו לאחר מכן מאירופה, והקהילות של היהודים הספרדים התנתקו ממקור חיוניותם הרוחנית, במרכז אירופה שבשליטת העות'מאנים לשעבר.

האימפריה האוסטרו-הונגרית

ערך מורחב – הפריחה וההחמרה של מצב היהודים בהונגריה

בתקופת הרפורמות בהונגריה (1825–1848) יהדות הונגריה הייתה קבוצה אתנית עירונית אמידה מאוד. עם זאת, משנות ה-30 של המאה ה-19 ואילך הקבוצות הראשונות של יהודי מזרח אירופה העניים הרבה יותר הגיעו למדינה (כתוצאה מהתנועה החופשית בשטחי האימפריה האוסטרית שהונגריה הייתה חלק ממנה).

האמנציפציה

במאה ה-18, בזמן שלטון בית הבסבורג בהונגריה, היגרו להונגריה יהודים רבים מן המזרח (מגליציה) ומן המערב (בוהמיה, מוראביה והדוכסות הגדולה של אוסטריה) - חבלים שהיוו כעת יחידה פוליטית אחת עם הונגריה. הקהילה שנוצרה צמחה מ-81,000 יהודים בשנת 1787 לכדי 542,000 יהודים בשנת 1869. יהודים אלו, ככל יהודי אירופה, היו חשופים להתפתחות החברתית והאינטלקטואלית של זמנם - מחד השכלה ואף התבוללות, ומאידך, התפתחות חיים יהודיים ושמירת מסורת ומצוות.

חלק הארי בהגירת היהודים לתוך הונגריה היה הגעתה של יהדות מזרח אירופה, שהפכה להגירה מסיבית במחצית השנייה של המאה ה-19. המהגרים החדשים היו עניים מאוד, ניהלו בעיקר אורח חיים כפרי ועסקו גם בחקלאות. היהודים האשכנזים דוברי היידיש הגיעו מחלקיה השונים של האימפריה האוסטרו-הונגרית (שהוקמה בשנת 1867) מגליציה אך גם משטחי האימפריה הרוסית. המהגרים נמשכו להונגריה בשל האווירה הפוליטית והחברתית הליברלית שהתבססה אחרי המורשת של "עידן הרפורמות", מלחמת העצמאות ב-1848, ההתפתחות הכלכלית העצומה והפרנסה הטובה יותר.

ב-17 במרץ 1848 בירכה "נציגות יהודי הונגריה וטרנסילבניה" את מהפכת 1848 בהונגריה. גם יהודים השתתפו בהקמת "ועדת השקט הציבורית" ו"המשמר הלאומי". משפחות יהודיות עשירות סייעו למלחמת העצמאות בתמיכה כספית משמעותית. מספר היהודים ששירתו בצבאות המהפיכה נאמד בכ-20,000, כלומר השתתפות הרבה מעבר לשיעורם באוכלוסייה הכללית. כהוקרה לכך ראתה ממשלת סמרה חובה באספה הלאומית, בימים האחרונים של מלחמת העצמאות, ב-28 ביולי 1849 בסגד להחליט על הצהרת שוויון אזרחי ופוליטי של היהודים בהונגריה. עם זאת, החלטה זו לא הייתה יכולה להיכנס לתוקף בשל תבוסת הונגריה במלחמת העצמאות והכניעה שלה לאוסטריה בווילאגוש.[5]

מתן האוטונומיה להונגרים, וייסוד האימפריה האוסטרו-הונגרית אשר בבסיסה ההכרה בצורך ההונגרי לקיום חיים לאומיים, הביאו אף למתן אמנציפציה ליהודים. מנהיגי הליברלים הלאומיים ההונגרים פרנץ דיאק ודיולה אנדראשי ראו בחיוב את שילוב היהודים בחברה, ואחד מן המעשים הראשונים של הממלכה ההונגרית החדשה שנוסדה בשנת 1867 הייתה חקיקת חוק אמנציפציה, הנותן ליהודים זכויות שוות לכל אזרחי הארץ. בשנת 1895 הוכרה הדת היהודית כאחת מן הדתות במדינה, וזכתה למעמד שווה לדת הקתולית ולדת הפרוטסטנטית. בשנת 1913 התמנה הכלכלן היהודי פרנץ הלטאי, לראש העיר של בודפשט.

היחס לאמנציפציה וללאומיות עקף לגמרי את הסכסוכים הדתיים החריפים בין יהודי הונגריה. הנאולוגים ומרבית האורתודוקסים, למעט הקהילות המסורתיות מאוד בצפון-מזרח המדינה הנחשל (ואף שם היו לשפה ולתרבות מהלכים חזקים מאוד; דור אחרי ההגירה, הוסיפו במובלעות החסידיות הקיצוניות בניו יורק לדבר הונגרית ולקיים חברה נפרדת משאר החרדים[6]), אימצו השקפה פוליטית זהה במהותה של אינטגרציה אל תוך החברה האזרחית וקבלת התודעה הלאומית ההונגרית.[7]

על פי נתוני המפקד אוכלוסין משנת 1891 אוכלוסיית היהודים בכל שטחה של ממלכת הונגריה הייתה 612,803 בעת שאוכלוסיית ממלכת הונגריה כולל קרואטיה הייתה אז 17,318,794 איש. הפזורה היהודית היוותה כבר 3.54% מהאוכלוסייה.[8]

כתובה מהונגריה

אורתודוקסים ונאולוגים

ערך מורחב – הקרע ביהדות הונגריה

ההשכלה והרפורמה הדתית, אשר התפשטו ביהדות אירופה בשנים אלו, לא פסחו על הונגריה. משנות ה-30 של המאה ה-19 התפתח בממלכה ציבור יהודי גדול שנטה אליהן, הנאולוגים, והעימות בינו ובין האורתודוקסים הלך והחריף. בין 1869 ל-1871 התמסד הפירוד בין המגזרים, לאחר שהאורתודוקסים פרשו מקונגרס הייסוד של מה שנועד להיות הארגון הארצי של קהילות היהודים בהונגריה, מחשש לשליטת יריביהם בגוף החדש. כמעט כל הקהילות בשליטת הנאולוגים קיבלו על עצמן את התקנות שנקבעו באספה והקימו את "הלשכה היהודית הארצית", שחבריה נודעו גם כבני "פלג הקונגרס"; האורתודוקסים יצרו ועד משלהם, "הלשכה האורתודוקסית האוטונומית." בתווך נותרו קהילות שבחרו להיוותר עצמאיות ולא להסתנף לאף אחד מהפלגים. אלה כונו קהילות הסטטוס קוו, והן הקימו לעצמן ארגון-גג משלהן ב-1928.

האורתודוקסיה ההונגרית הקימה קהילות ובתי מדרש שזכו לתהילה ברחבי העולם היהודי. ממשיכי דרכו של החת"ם סופר, שמרכזם היה בפרשבורג ובסביבתה, הגיעו לרמה גבוהה ביצירת ספרות תורנית ובתי מדרש. בצפון מזרח המדינה התפשטה בהדרגה גם החסידות.

בטבלה למטה מצויה התפלגות האוכלוסייה היהודית בממלכת הונגריה לאורך השנים לפי חברות בקהילות שהשתייכו ללשכה היהודית המרכזית, ללשכה האורתודוקסית האוטונומית או לסטטוס קוו. מ-1920, עקב חוזה טריאנון, אבדו שטחים נרחבים שמרבית היהודים בהם היו אורתודוקסים: סלובקיה ורוס התת-קרפטית שנמסרו לצ'כוסלובקיה וטרנסילבניה הצפונית שעברה לרומניה. מפקד 1941 - אחרי תכתיב וינה הראשון והשני.[9] מפקד 1944 נערך באפריל, בשטחיה הונגריה שלאחר טריאנון בלבד, לפני תחילת השילוחים למחנות; מפקד 1948 שיקף את אובדן החיים בשואה.[10]

שנה קונגרסאים/נאולוגים (%) אורתודוקסים (%) סטטוס קוו (%) יהודי הונגריה (סך הכל)
1880 238,947 (38.2%) 350,456 (56.1%) 35,334 (5.7%) 624,737
1910 392,063 (43.1%) 472,373 (51.9%) 45,155 (5.0%) 909,591
1920 300,026 (63.4%) 146,192 (30.9%) 27,092 (5.7%) 473,310
1930 292,155 (65.7%) 134,972 (30.4%) 17,440 (3.9%) 444,567
1941 261,000 (36%) 725,000
1944 269,034 (62.1%) 156,418 (36.1%) 7,653 (1.8%) 433,105
1948 106,130 (79.3%) 23,451 (17.5%) 4,281 (3.2%) 133,862

החסידות בהונגריה

החסידות הגיעה להונגריה לקראת סוף המאה ה-18 בהובלת רבי יצחק אייזיק טויב, שבשובו להונגריה בסביבות 1781 התמנה לרבה של העיר קאליב וכל חבל סבולץ'. חלוץ אחר היה משה טייטלבוים (הראשון) שמונה בשנת ה'תקמ"ח (1808) כרבה של אויהל. צאצאיו נמנו על רבני העיר סיגט שבטרנסילבניה. אדמו"ר מוקדם נוסף היה רבי יחזקאל פאנט מקרלסבורג.

בהונגריה מעולם לא הייתה מערכה חריפה של התנגדות לחסידות בין אוהדיה למתנגדיה, שנודעו שם בהתאמה כ"ספרדים" ו"אשכנזים" על שום נוסחי התפילה שלהם (מינוח זה רווח גם בגליציה), כשם שהייתה במזרח אירופה. היו לכך מספר סיבות: אף בשיאה הייתה החסידות מוגבלת ליהדות אונטרלנד שבצפון-מזרח הממלכה, והשפעתה גם שם הייתה קטנה עד אמצע המאה ה-19. חולשתה, תלות מרבית הקהילות ברבנים יוצאי ישיבת פרשבורג והייחוס והלמדנות שאפיינו את מרבית האדמו"רים, הקטינו את האפשרות לחיכוך. היחס לחסידות נקבע גם על ידי גדול רבני הארץ, החת"ם סופר, שגילה כלפיה הסתייגות קרירה אך לא עוינות: בינו לבינו אמנם כתב ש”החסיד מימין מחלל, והאפיקורס בשמאל זורק ומולל, הת"ח בתוך ידום ויחולל”, אך הקפיד על אדיבות והוגנות כלפי נציגיה. לאחר מותו שימש האדמו"ר חיים הלברשטאם מצאנז כמפשר, שכן רבנים הונגרים אשכנזים פנו אליו לעיתים קרובות. רק לאחר 1850 חל גידול ניכר בכוחם של הספרדים, אם כי נותרו תמיד מיעוט גם באונטרלנד. ההתעצמות התבטאה בסכסוכים מקומיים ובכפיית רבנים בצפון-מזרח הארץ, מרביתם אשכנזים, לאמץ מנהגים חסידיים. על אף המתח, היה בהונגריה רק מתנגד קיצוני ופעיל אחד ידוע, ירמיה לעוו אב"ד אויהל, שחזר וטען כי החסידים גרועים מהנאולוגים. אף בקרב פשוטי העם רווחה ההתנגדות לשינויים ולחידושים שהנהיגה החסידות. אך הופעתה על הזירה ככח משמעותי בשלב מאוחר, כשהאיום הנאולוגי היה חמור ומובהק, דחקה הצידה כל מחשבה על עימות לטובת עמידה מול היריב המשותף.[11]

במחצית השנייה של המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 הפכה החסידות לגורם משמעותי יחסית. בין האדמו"רים נמנו רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, רבי ישעיה מקרסטיר ורבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט, האדמו"ר רבי יצחק אייזיק וייס בעל ה"חקל יצחק" מספינקא שהתגורר בסליש, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם ועוד. באונטרלנד הוקמו חצרות מקומיות, ביניהן חסידות מונקאטש, חסידות סיגט שממנה יצאה חסידות סאטמאר הנחשבת לגדולה בעולם, חסידות ספינקא, חסידות טאש וחסידות פאפא. גם תולדות אהרן ויתר חצרות שומר אמונים מוצאן מהארץ. לאחר השואה, הסגירות שאפיינה את האורתודוקסים יוצאי הונגריה רבתי וההשפעה החסידית הביאה לכינונן של קהילות הדומות מבחינות רבות לחצרות, כמו ערלוי ודושינסקיא.

אנטישמיות

שיעורם של היהודים בין המובילים בחיי הכלכלה, המסחר, המשפטים והתרבות עלה במהירות לקראת סוף המאה ה-19. בעוד ששיעורם בכלל האוכלוסייה עמד על כארבעה אחוז, היו כמחצית מן הסוחרים, הרופאים ועורכי הדין יהודים. מעמדם של היהודים התחזק לאחר מתן האמנציפציה, והקיסר פרנץ יוזף (אשר כונה על ידי היהודים "הקיר"ה" - הקיסר ירום הודו) נטה להם חסד.

בנסיבות אלו הופיעה האנטישמיות המודרנית בהונגריה בשנות השמונים של המאה התשע עשרה. תנועה פוליטית אנטישמית הוקמה על ידי חבר פרלמנט בשם ויקטור אישטוצי. בשנת 1882 אירעה עלילת דם, במהלכה נטען כי ילדה בכפר בשם טיסה אסלר נחטפה על ידי יהודים, ונרצחה לצורכי פולחנם הדתי. 15 יהודים הובאו למשפט בקשר לרצח, וזוכו מן ההאשמות. לטובת היהודים התערבו מנהיגים פוליטיים הונגרים רבים, ביניהם לאיוש קושוט וקלמן טיסה. המשפט גרם למהומות אנטישמיות ואף לפוגרומים בפרסבורג (כיום ברטיסלאבה) ובערים אחרות והממשלה נאלצה להכריז על משטר צבאי ולשלוח פלוגות צבא לאזורים שבהם התגוררה אוכלוסייה יהודית. ראש הממשלה, טיסה, הכריז שכל עוד הוא מכהן בתפקידו לא ירשה פגיעה ביהודים חפים מפשע.

הציונות לא נקלטה כמעט בהונגריה. בנימין זאב הרצל ומקס נורדאו נולדו אמנם בארץ, אך למעט שכבה צרה של אינטלקטואלים מתבוללים מחד ומיעוט זעיר בקרב האורתודוקסים מאידך, דחו בני כל ההשקפות את רעיונותיהם עד עליית האנטישמיות אחרי מלחמת העולם הראשונה. ההיסטוריון אמיל לנגייל ציין כי "יהודי הונגריה היו האנטי-ציוניים ביותר על פני תבל". האורתודוקסים והנאולוגים גם יחד שללו לחלוטין את האידאולוגיה מטעמים דתיים ואזרחיים בה במידה; רובם, בלי הבדלי זרם, ראו עצמם כ"הונגרים בני דת משה" (Mózes-hitű magyarok) והרעיון של לאומיות יהודית נתפש כתמהוני. המלחמה בציונים הייתה הנושא היחיד כמעט שיכלו להסכים עליו. כשעלה החשש שהציונים עלולים לשכנע את הממשלה הליברלית להכיר בהם, מנע שיתוף-פעולה הדוק בין שני הזרמים את הצעד והם הצליחו לשכנע את הרשויות להערים על הציונים הגבלות שונות.[12]

בין שתי מלחמות העולם

במלחמת העולם הראשונה גילו היהודים נאמנות כמו יתר ההונגרים, ורבים נלחמו ואף נהרגו בשורות הצבא. האימפריה נחלה במלחמה תבוסה, והממלכה הדואלית פורקה.

בשנת 1919 אירעה תקופה קצרה של שלטון קומוניסטי בהונגריה, שבראשו עמד עיתונאי ממוצא יהודי בשם בלה קון. שלטון זה ארך אך 133 ימים בטרם הובס על ידי הרומנים אשר פלשו לבודפשט על מנת להכריתו, ועל ידי "הצבא הלבן" שהוקם על ידי לאומנים הונגרים בדרומה של המדינה. כיבושה של בודפשט על ידי הרומנים, ומצעדו של הצבא הלבן צפונה אל בודפשט, לוו ב"טרור לבן" שכוון אל הקומוניסטים, אך בראש ובראשונה אל היהודים. כשלושת אלפים יהודים נהרגו בפרעות אלו.

לאחר גירושם של הקומוניסטים עלה לשלטון בהונגריה האדמירל מיקלוש הורטי שהיה בעל נטיות אנטישמיות, ואשר החל מצר את צעדי היהודים, ואף חוקק חוק המגביל את מספר היהודים במוסדות להשכלה גבוהה (נומרוס קלאוזוס) עוד בשנת 1920. בשלב זה עוד נהנו יהודי הונגריה משוויון הזכויות שניתן להם תחת האימפריה האוסטרו הונגרית, אך המגמה האנטי-יהודית של השלטונות הביאה לאווירה שהרעה מאוד את מצבם של היהודים, וגרמה לפגיעה במעמדם, שהלכה והחריפה, עד לנטילת זכויות מלאה.

שואת יהודי הונגריה

ערך מורחב – שואת יהודי הונגריה
חדר הנצחה לשואת יהודי הונגריה במוזיאון היהודי, ליד בית הכנסת הגדול של בודפשט

בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה חלה התקרבות בין הממשל ההונגרי, בראשותו של מיקלוש הורטי ובין גרמניה הנאצית, הן מבחינת השאיפות המדיניות, והן מבחינה אידאולוגית. בהונגריה נוסדו מפלגות פשיסטיות ואנטישמיות, שהתאחדו בשנת 1938 לתנועה בשם צלב החץ בראשות קצין הצבא בדימוס פרנץ סלשי. התקרבות זו הביאה להונגרים רווחים טריטוריאליים: בשנים 1938 ו-1940 נמסרו להונגריה שטחים נרחבים מצ'כוסלובקיה המקוצצת והמבותרת שלאחר הסכם מינכן ומרומניה.

במאי 1938 בהשפעת ההתקרבות לגרמנים, נחקק "החוק היהודי הראשון" שקבע מכסות המגבילות את מספר היהודים ל-20% במקצועות שונים, ואסר על השחיטה הכשרה. בשנת 1939 נחקק "החוק היהודי השני" שהגדיר יהודי כאדם שאחד מהוריו, או שניים מהורי הוריו הם יהודים. הייתה זו הפעם הראשונה שההתייחסות אל היהודים בהונגריה לא הייתה לפי ההצהרה על דתו של האדם, כי אם לפי מוצאו. גישה זו התאימה יותר לרוח שנשבה מגרמניה, והיא צעד מכריע בדרך לאסונם של יהודי הונגריה הממשמש ובא. לאחר שהצטרפותה של הונגריה למלחמה לצדה של גרמניה הייתה לעובדה מוגמרת, וחיילים הונגרים לחמו לצד הגרמנים בברית המועצות באוגוסט 1941 נחקק "החוק היהודי השלישי", שנועד למנוע נישואי תערובת בין יהודים ונוצרים. שוויון הזכויות שקיבלה הקהילה היהודית בשנת 1895 בוטל, ותהליך סימונם של היהודים כגזע נחות שדמו מותר הושלם. כן הופקעו אחוזות חקלאיות של היהודים, בנימוק כי היהודים הם גזע זר, שאינו קשור לאדמה ההונגרית.

בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה, היה מצבם של יהודי הונגריה טוב ממצבם של היהודים בשטחי הכיבוש הגרמני. אמנם זכויותיהם נשללו, אך חייהם לא היו בסכנה, והם יכלו לחיות באשליה של יציבות. הגזרה הגרועה ביותר שהושתה עליהם הייתה "שירות עבודה". לאחר שנשללו זכויותיהם בחוק, נאסר עליהם לשרת בצבא, והיהודים שבגיל הגיוס גויסו ל"פלוגות העבודה" שלמעשה היו יחידות לעבודות כפייה בתנאים קשים ביותר, בחזיתות השונות בהן נלחם הצבא ההונגרי. כארבעים ושניים אלף יהודים מצאו את מותם ביחידות אלו עד לסוף מלחמת העולם.

עם התקדמות הצבא האדום במלחמתו כנגד הנאצים, ולאחר התבוסות הגרמניות בקרב סטלינגרד ובקרב קורסק, אשר הביאו אף למותם של מאות אלפי הונגרים שלחמו בחזיתות אלו, הגיע העוצר ההונגרי, האדמירל הורטי, למסקנה כי האינטרס ההונגרי מחייב את עזיבת בריתו עם היטלר, והחל במגעים ליציאתה של הונגריה מן המלחמה. צעדים אלו הביאו לכיבושה של הונגריה על ידי הגרמנים ב-19 במרץ 1944, ולתחילתה של התקופה הנוראה ביותר בתולדות יהדות הונגריה. דיווחים על השואה הגיעו להונגריה על ידי פליטים רבים שברחו להונגריה, מוועדות ההצלחה מחוץ למדינה, מיהודים ששירותי בגדודי העבודה בצבא ההונגרי, ומידיעות תקשורתיות מהעולם החופשי.[13]

מיד לאחר הכיבוש הגרמני סומנו היהודים בטלאי צהוב, רכושם הוחרם, וננקטו צעדים להפרדתם מן האוכלוסייה הכללית לשם השמדתם. היהודים נצטוו לעבור לגטאות שהוקמו בכל עריה של הונגריה. עד לאמצע חודש מאי 1944 רוכזו כחצי מיליון יהודים מערי השדה בהונגריה בגטאות. ריכוזם של יהודי בודפשט נדחה לשלב האחרון. פעולות אלו נוהלו על ידי אדולף אייכמן. לפי יהודה באואר במאי 1944 עם התחלת הגירוש לאושוויץ, תנועות הנוער הציוניות בהונגריה ארגנו הברחת יהודים אל מעבר הגבול הרומני. להערכתו כ-4000 יהודים הוברחו לרומניה, כולל הברחה מאורגנת זו ושל אלה ששילמו ישירות למבריחים. השלטונות הרומנים הסכימו להרשות כניסת יהודים אלה, למרות לחץ כבד של הגרמנים.[14]

ב-15 במאי החל שילוחם של יהודי הונגריה לאושוויץ. התקדמותו של הצבא האדום אל עבר גבולות הונגריה הביאה את הגרמנים להאיץ את השמדת היהודים בכל השטחים שעוד נותרו בידם. בתוך שבועות ספורים בלבד גורשו לאושוויץ כ־450,000 יהודים. עם סיום המשלוחים, ביולי 1944, לא היו עוד יהודים בהונגריה מחוץ לבודפשט.

ג'ורג' מאנטלו (George Mantello) יהודי ודיפלומט של סאן סלבדור בשווייץ, יזם נסיעה של בלדר לבודפשט לבירור המצב. משה קראוס מסר לו דו"חות כולל תמצית של דו"ח ורבה-וצלר וב 21.6.1944 הדוח"ת הגיעו לג'ורג' מנטלו, שמיד הפיץ עותקים ליעדים רבים, בשווייץ ובעולם, וההשמדה באושוויץ עלתה לכותרות העיתונים השווייצרים ואחר כך העולמיים. בעקבות הרעש התקשורתי פנו מדינות וגופים רבים לשליט ההונגרי מיקלוש הורטי בבקשה להפסיק את ההשמדה.

נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט שלח מכתב מאיים (על ידי שר החוץ קורדל הול) ב-26 ביוני 1944 לשליט הונגריה מיקלוש הורטי ובו נכתב: "אני סומך לא רק על שיקולים הומניטריים אלא גם על כוח הנשק ... גורל הונגריה לא יהיה כמו אף אחת מהארצות התרבותיות . ... אלא אם המשלוחים יופסקו מידית".[15] מספר ימים אחר כך, ב-2 ביולי 1944, בודפשט הופצצה קשות על ידי 600 מפציצים אמריקאים. המכתב (עם מכתבים נוספים של מלך שוודיה, האפיפיור ועוד) יחד עם ההפצצה שכנעו את הורטי להפסיק את המשלוחים לאושוויץ.[16] ואכן הורטי עצר את המשלוחים ב-9 ביולי למעט יוצאים מהכלל. בתקופה זו שבין יולי לספטמבר 1944, חדלה ההשמדה לשבועות מספר. גירוש יהודי בודפשט לאושוויץ תוכנן ל-25 אוגוסט 1944 אולם ברגע האחרון בוטל על ידי הימלר. באואר סובר כי הביטול נבע מההבטחות חסרות הכיסוי שסאלי מאייר נתן להימלר.[14]

כאשר עמד הורטי על סף הודעה כי הונגריה פורשת מן המלחמה לצד גרמניה, ותומכת בצידן של בעלות הברית, הוא הודח על ידי הנאצים ב-15 באוקטובר 1944, ובמקומו מונה לראש הממשלה, הפשיסט האנטישמי פרנץ סלשי, ראש מפלגת צלב החץ, ולמעשה לשליט הבלעדי של המדינה.

עם עלייתו של סלשי לשלטון תמה הגנת השלטונות על יהודי בודפשט. כנופיות "צלב החץ" השתוללו ברחובות בודפשט. אלפי יהודים נרצחו ברחוב והושלכו אל נהר הדנובה אשר האדים מדם. אדולף אייכמן לא הצליח להשיג רכבות למשלוח לאושוויץ ושלח עשרות אלפים למסעות מוות ולעבודת כפייה. כמאה אלף מן היהודים שנותרו, רוכזו בגטו בחודש דצמבר 1944 בתנאים קשים. אף שאת עיקרה של שואת יהודי הונגריה ביצעו הגרמנים ועושי דברם בהונגריה בתקופה שקדמה לשלטונו, אחראי סלשי לרציחתם של אלפי יהודים במקום המצאם, באכזריות שאינה פחותה מאכזריות הנאצים.

קצב הרציחות הואט באמצעות פעולות הרואיות של דיפלומטים ממדינות נייטרליות, ובמיוחד של ראול ולנברג הנציג השוודי, ושל קרל לוץ הנציג השווייצרי. במשך תקופה של שלושה חודשים הנפיק ולנברג אלפי דרכונים, התחקה אחר שיירות של אסירים והתעמת עם השומרים הגרמנים וההונגרים (בהם גם אדולף אייכמן). בטענה כי היהודים הללו היו תחת הפיקוח של שוודיה, הבטיח את שחרורם. הוא אף דאג להחביא כחמישה-עשר אלף יהודים בשלושים ואחד בתי מחסה. מציל הרואי פחות מפורסם, היה האיטלקי חסיד אומות העולם, ג'ורג'יו פרלסקה שהתחזה למיופה הכוח של ספרד בהונגריה בחורף 1944 והציל את חייהם של אלפי יהודים הונגרים. הוא העניק להם דרכונים ואישורי מעבר חתומים בחותמת שגרירות ספרד ופעל לשם החבאתם, הגנתם, והאכלתם של אלפי יהודים בבודפשט. בתום המלחמה, פרלסקה חזר אלמוני לאיטליה ונצר את סודו בליבו. הוא חי בצניעות, לאחר שהשקיע כמעט את כל רכושו בתשלומי שוחד לבכירים גרמנים והונגרים בבודפשט. בפגישה אקראית עם שתיים מנצולותיו ניתן פרסום לגבורתו והוענק לו אות חסיד אומות העולם. פעלו ההרואי הונצח בספר ובסרט איטלקי, "פרלסקה, גיבור איטלקי".

בשואה נרצחו 564,500 מיהודי הונגריה.

לאחר השואה

לאחר השואה נותרו בהונגריה כ-145,000 יהודים. רבים ניסו לעזוב את המדינה.[17][18] התנועה הציונית גברה מאוד, ורבים החלו עולים למדינת ישראל. בין העולים אישים שהיו לאחר מכן למרכזיים בחיי הרוח, התרבות והפוליטיקה ישראליים כאפרים קישון, יוסף לפיד, משה זנבר, המלחינים אנדרה היידו ויוחנן זראי, המשורר איתמר יעוז קסט, החזן משה שטרן והקריקטוריסטים זאב ודוש; וכן אישים ידועים אשר עלו ברכבת ההצלה השנויה במחלוקת שארגן ישראל קסטנר. במאי 1949 חסמו השלטונות ההונגרים את הגבול אך יהודים המשיכו לנסות לברוח מהמדינה.[19]

השלטון הקומוניסטי שעלה בהונגריה בסוף שנות הארבעים הקשה מאוד על חיי הקהילה היהודית. החינוך היהודי נאסר כמעט כליל. אבל בית המדרש לרבנים המשיך לפעול בבודפשט והיה לבית המדרש הרבני היחיד בכל העולם הקומוניסטי, ובית הספר התיכון היהודי "אנה פרנק" (הקרוי כך משנת 1965) פעל גם הוא ללא הפסקה (בהתחלה כשני בתי ספר נפרדים) משנת 1945. קיומם של שני מוסדות חינוך יהודי אלה במדינה קומוניסטית היה ללא אח ורע. לעומת זאת נאסרה כל פעילות ציונית. המוסדות הנאולוגים, האורתודוקסים ומוסדות ה"סטטוס קוו" אוחדו תחת חסות ארגון קהילות אחד. זרם ה"סטסטוס קוו אנטה" הפסיק להתקיים בעוד קהילות אורתודוקסיות המשיכו לפעול כאוטונומיות, החל משנת 1953 במסגרת ארגון הקהילות.

אמנם בוטלו כל החוקים של השלטון ההורטיסטי והנאצי נגד היהודים אבל רבים מהיהודים התקשו להסתגל למשטר הכלכלי החדש. השלטון הקומוניסטי התחיל בהדרגה להפעיל טרור בסגנון סטליניסטי עד סוף שנות ה-50. מאידך, חלק מהיהודים החילונים שהיו מלכתחילה בעלי אוריינטציה סוציאליסטית, אהדו את המשטר הקומוניסטי ואף לקחו חלק פעיל במוסדות המפלגה כפקידים בכירים (הפוליטיקאי היהודי-קומוניסטי מתיאש ראקושי הגיע למעמד ללא תקדים והנהיג כדיקטטור את המדינה בין השנים 1945–1956 כראש המפלגה הקומוניסטית השלטת. גם יורשו ב-1956 בראש המפלגה, ארנו גרו, היה יהודי). מסיבה זו, למרד ב-1956 היו גם סממנים אנטישמיים בולטים. מצד שני, יהודים נמנו עם שני המחנות בעימות. המרד ודיכויו הביא להמלטותם של אלפי יהודים מהמדינה, רובם בעלי השקפות ליברליות, ציוניות או אנטי-קומוניסטיות.

בהונגריה כיום (מ-1989)

כרזה אנטישמית בהונגריה (מרץ 2012) עם הכיתוב "הצטרפו למאבק!", והפניה למאמר שבו נכתב כי לפי סקר שנערך לאחרונה, שני שלישים מההונגרים כועסים על היהודים שמחזיקים בעושר של העולם

נפילת השלטון הקומוניסטי והרפורמה הדמוקרטית בהונגריה בשנות התשעים הביאו להתעוררותה של הקהילה היהודית. גם חידוש הקשרים הדיפלומטיים עם מדינת ישראל סייע להתעוררות הקהילה. כיום (2012) חיים בהונגריה לפי ההערכות בין 50 ל־150 אלף יהודים, רובם המכריע מתגורר בבודפשט הבירה. במפקדי אוכלוסין הם אינם נחשבים מיעוט אתני, ומפני שלכמעט כולם שפת אם הונגרית, הם רשומים כהונגרים.

ישנם כ-20 בתי כנסת ומוסדות רבים לקידום חיי רווחה, דת, וחינוך. מרבית אנשי הקהילה משתייכים לזרם הנאולוגי, הזרם הרפורמי הייחודי להונגריה. בשנת 2003 מונה הרב שלמה כובש מחב"ד לרב, ובכך היה לרב האורתודוקסי הראשון שהוסמך בהונגריה מאז השואה. בטקס נכחו הרב הראשי לישראל שלמה עמאר, כמו גם נשיא הונגריה. שנה אחר כך נפתח בבודפשט מרכז לתיעוד השואה; יומיים לפני טקס החניכה, עצרו שלטונות הונגריה שלשה מוסלמים שתכננו לפוצץ את המבנה.[20]

מאז נפילת הקומוניזם, הכו במדינה לסירוגין גלים של אנטישמיות. בשנת 1992 הגיעה התופעה לשיא לפני עזיבת האגף האנטישמי במפלגה השלטת MDF. בעקבות הידרדרות המצב הכלכלי בסוף שנות ה-2000 באה האנטישמיות לידי ביטוי גלוי בבחירות 2010, עם התחזקות כוחה של המפלגה הלאומנית הקיצונית "יוביק", שעבורה הצביעו 16.7 אחוזים - למעלה מ־855 אלף הונגרים.[21] במסגרת שיתוף הפעולה בין יוביק לאגף האנטישמי במפלגת השלטון פידס (Fidesz), שונה בין היתר שמה של כיכר רוזוולט בבודפשט, בעוד שכיכרות אחדות נקראו על שמו של אלברט וואס שהורשע ברצח נשים יהודיות ושל רומנים בטרנסילבניה. במקביל נוצרו בשנות ה-2000 מליציות ימניות מאורגנות שראו עצמן כממשיכותיהן של תנועות אנטישמיות כגון "צלב החץ".

בסקר משנת 2012 של הליגה נגד השמצה שבחן את עמדות האירופאים כלפי סטריאוטיפים אנטישמיים, מוקמה הונגריה במקום הגבוה ביותר, עם 75 אחוז מההונגרים שהשיבו כי ליהודים יש כנראה כוח רב מדי בשווקים הכלכליים הבינלאומיים, זאת לעומת 59 אחוז שנתנו תשובה דומה בשנת 2009.[22] עם זאת, לאנטישמיות בהונגריה אין בדרך כלל מימד של תקיפות פיזיות של אנשי הקהילה. ייתכן שהדבר נובע מכך ששנים של נישואי תערובת, שינוי שמות לשמות הונגריים ממניעים פטריוטיים, והתבוללות כללית, הביאו לכך שלרוב יהודי הונגריה אין מראה יהודי גלוי.[23]

עם זאת, מפלס האנטישמיות הגואה בא לידי ביטוי מוחשי במגוון דרכים אחרות. במאי 2012 הניחו אלמונים ירכי חזיר על פסלו של חסיד אומות העולם ראול ולנברג,[24] וביולי אותה שנה הושחתו 57 קברים בבית העלמין היהודי בעיר קפושוואר, ככל הנראה בתגובה למעצרו של הפושע הנאצי לאסלו צ'אטארי.[25] באותו חודש הכריז יו"ר הכנסת רובי ריבלין על יו"ר הפרלמנט ההונגרי, לאסלו קובר, כעל אישיות לא רצויה, לאחר שהשתתף בטקס לזכר יוזף ניירו, סופר אנטישמי שהשתייך למפלגה ההונגרית הפרו נאצית "צלב החץ". על רקע זה אף החזיר חתן פרס נובל אלי ויזל את אות ההצטיינות שקיבל מממשלת הונגריה ב-2004.[26] במהלך משחק כדורגל בין נבחרות ישראל והונגריה קראו אלפי אוהדים הונגרים קריאות אנטישמיות לעבר נבחרת ישראל, פעולה שגונתה על ידי ממשלת הונגריה.[27] התגברות האירועים האנטישמיים גררה גינויים מצד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ומצד ארגונים של ניצולי שואה בישראל.

ב-2013 ערכה סוכנות האיחוד האירופי לזכויות אדם בסיסיות, סקר מקוון נרחב בקרב יהודים בתשע מדינות אירופיות. בשלוש מתוך תשע המדינות - צרפת, בלגיה והונגריה, 40-50 אחוז מהמשיבים אמרו שהם שוקלים להגר משום שלא הרגישו בטוחים.[28][29]

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה מאז 2010, הוא מעריץ מוצהר של האדמירל מיקלוש הורטי, הלאומן הקיצוני והאנטישמי ששלט בהונגריה במהלך מלחמת העולם השנייה, ושיתף פעולה עם הנאצים. בנאום משנת 2017 אמר אורבן: "אני הראשון שידבר בשבחיו של הורטי [...] הוא היה מדינאי יוצא מן הכלל." בקרב תומכי אורבן נפוץ שיח אנטישמי, ובשנת 2017 הציבה הממשלה אלפי שלטי חוצות עם תמונתו של הנדבן היהודי ג'ורג' סורוס והסיסמה "בואו לא ניתן לסורוס לצחוק אחרון." אורבן דחה את הטענות כי מדובר בכרזה אנטישמית. טמאש דויטש, יהודי הונגרי, הוא בין מייסדי המפלגה והיה שר וחבר פרלמנט מטעמה. בהמשך הוא איבד תמיכת ויקטור אורבן.

בספטמבר 2021 ביקר בהונגריה האפיפיור פרנציסקוס ואמר במפגש עם מנהיגים נוצרים ויהודים: "איום האנטישמיות עדיין אורב באירופה ובמקומות אחרים. זהו פתיל שאסור לתת לו לבעור. והדרך הטובה ביותר לנטרל אותו היא לעבוד יחד, בדרך חיובית, ולקדם אחווה בין הדתות."[30]

זרמים דתיים

נכון ל-2014 קיימות בקרב קהילות יהודי הונגריה חמש התארגנויות:

  1. התאחדות הקהילות היהודיות בהונגריה (MAZSIHISZ – Magyarországi Zsidó Hitközségek Szövetsége): המזוהה עם היהדות הנאולוגית. בראש הממסד הדתי שלהם עומד הרב רוברט פרוליך. בית הכנסת המרכזי שלה הוא בית הכנסת הגדול ברחוב דוהאן בבודפשט.
  2. הקהילה היהודית האורתודוקסית האוטונומית בהונגריה (MAOIH – Magyarországi Autonóm Orthodox Izraelita Hitközség): ארגון זה הוא יורשה של הלשכה האורתודוקסית הנפרדת שפעלה במדינה מ-1871 ונכפה עליה איחוד עם הנאולוגים, בלחץ השלטון, ב-1950. בשנת 1989 הצטרפו חבריה לברית הקהילות, אך פרשו ממנה ב-1993. בפועל, מאיר דבלינגר ראש הקהל האורתודוקסי משמש כסגן הארגון הקודם. מרכזה הוא בית הכנסת ברחוב קזינצי בבודפשט.
  3. הקהילה היהודית המאוחדת של הונגריה (EMIH – Egységes Magyarországi Izraelita Hitközség): שהתאגדה ב-2004 ומציגה עצמה כיורשת של קהילות הסטטוס קוו אנטה. הארגון הוקם על ידי תנועת חב"ד, ודוגל בגישה פתוחה יותר לקהל חילוני כדי לקרבם. בראשה עומד הרב שלמה כובש. חב"ד השתרשה בהונגריה אחרי 1989, בהנהגתו של הרב ברוך אוברלנדר.
  4. שים שלום (Szim Salom): קהילה רפורמית בהנהגת הרבה קטלין קלמן (Kelemen Katalin) קמה בשנת 1992 וקיבלה הכרה רשמית מהמדינה בשנת 2004.
  5. בית אורים (Bet Orim) קהילה רפורמית, בהנהגת הרב פרנץ רואי (Raj Ferenc) קמה ב-2006.

ב-2011 הממשלה ההונגרית חילקה את הדתות למוכרות וללא מוכרות. בעוד הברית הנאולוגית וההתארגנויות האורתודוקסיות קיבלו הכרה מהמדינה, נותרו הקהילות הרפורמיות ללא מעמד רשמי.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Schweitzer, József. Frojimovics, kinga (eds.), Magyarországi zsidó hitközségek 1944. április a Magyar Zsidók Központi Tanácsának összeírása. Budapest: MTA Judaisztikai Kutatócsoport, 1994.
  • Patai, Raphael, Apprentice in Budapest: Memories of a World That Is No More Lanham, Maryland, Lexington Books, 2000, מסת"ב 0-7391-0210-9
  • Frojimovics, Kinga, and Judit Kónya. 2008. Neológ (kongresszusi) és status quo ante rabbik Magyarországon 1869-tö̋l napjainkig: archontológia (az anyahitközségek rendjében). Budapest: MTA Judaisztikai Kutatócsoport.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהדות הונגריה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ הונגריה, באתר הקונגרס היהודי העולמי (באנגלית)
    סרג'ו דלה-פרגולה, World Jewish Population, 2019, American Jewish Year Book, 2019, עמ' 49–50 (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 הונגריה
  3. ^ אלכס צייטלין, דמוגרפיה של אשכנזים - ד"ר דניאל סטייצקי, ב-29:30, ‏09 באוקטובר 2020
  4. ^ Contribuţia evreilor la modernizarea economică a României (ברומנית)
  5. ^ Encyclopaedia Humana Hungarica 07.
  6. ^ Perlman, Bridging Three Worlds, עמ' 232-233.
  7. ^ גיא מירון, The Waning of Emancipation: Jewish History, Memory, and the Rise of Fascism in Germany, France, and Hungary. Wayne State University Press, 2011. עמ' 153-154.
  8. ^ A történelmi Magyarország atlasza és adattára 1994. Talma Kiadó
  9. ^ פרוימוביץ, עמ' 144
  10. ^ Anna Szalai. In the Land of Hagar: the Jews of Hungary, History, Society and Culture. Beth Hatefutsoth, 2002. עמ' 109.
  11. ^ מיכאל ק' סילבר, "ישיבות אין מצוי במדינתינו מכמה טעמים נכונים: בין חסידים ומתנגדים בהונגריה", בתוך: במעגלי חסידים, ירושלים: מוסד ביאליק, 1999, עמ' 75–108
  12. ^ Robert Perlman, Bridging Three Worlds: Hungarian-Jewish Americans, 1848-1914, University of Massachusetts Press, 2009, עמ' 62‏ Raphael Patai. The Jews of Hungary: History, Culture, Psychology. Wayne State University Press, 1996. עמ' 340-342.
  13. ^ ראו בערך המורחב שואת יהודי הונגריה, בפרק: מה ידעו יהודי הונגריה על ההשמדה.
  14. ^ 14.0 14.1 Yehuda Bauer, American Jewry and the Holocaust: The American Jewish Joint Distribution Committee, 1939-1945, Wayne State University Press, 1981, עמ' 354, 415.
  15. ^ David Kranzler, The Man Who Stopped the Trains to Auschwitz, Syracuse University Press, 2000, עמ' 117.
  16. ^ משפט אייכמן, עדות פרודיגר, ממנהיגי יהדות הונגריה, [1](הקישור אינו פעיל, 1.10.2020)
  17. ^ יהודים בורחים מהונגריה לצ'כיה, המשקיף, 25 בספטמבר 1946
  18. ^ צעדים נוספים של אוסטריה למניעת זרם פליטים, משמר, 26 במאי 1947
    1200 יהודים נמלטו מהונגריה, הצופה, 24 באפריל 1949
    יציאת אלפי יהודים מהונגריה, חרות, 26 באפריל 1949
    יהודים בורחים מארצות מזרח אירופה, חרות, 9 במרץ 1949
  19. ^ 10 אלפים יהודים גנבו את הגבול מהונגריה לאוסטריה, חרות, 31 באוגוסט 1949
  20. ^ "המטרה הייתה מוזיאון השואה ולא קצב", באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2004
  21. ^ ברנאר אנרי לוי, שעה אפלה בהונגריה, באתר הארץ, 14 בינואר 2012
  22. ^ Attitudes Toward Jews In Ten European Countries(הקישור אינו פעיל, 1.10.2020), באתר הליגה נגד השמצה, מרץ 2012
  23. ^ רונן דורפן‏, הונגריה, ופתאום גל אנטישמיות, באתר וואלה!‏, 6 ביולי 2012
  24. ^ סוכנויות הידיעות, פסלו של ראול ולנברג הושחת בהונגריה, באתר nrg‏, 23 במאי 2012
  25. ^ שירי הדר, אנטישמיות בהונגריה: הושחתו 57 קברים יהודיים, באתר ynet, 23 ביולי 2012
  26. ^ בכירים בהונגריה באו לטקס לזכר תומך נאצים - אלי ויזל החזיר פרס, באתר ynet, 18 ביוני 2012
  27. ^ עופר אדרת, אנטישמיות בהונגריה אלפי אוהדים קראו "יהודים מסריחים" במשחק נבחרת ישראל, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2012
  28. ^ ד"ר דב מימון, יהדות אירופה: איתותים והפרעות(הקישור אינו פעיל, 1.10.2020), 28 בנובמבר 2013
  29. ^ אפליה ופשעי שנאה כלפי יהודים במדינות החברות באיחוד האירופי, באתר הסוכנות לזכויות יסוד של האיחוד האירופי
  30. ^ Pope warns of ‘lurking’ anti-Semitism on Hungary trip, באתר פוליטיקו, ‏12 בספטמבר 2021 (באנגלית).
  31. ^ אתר למנויים בלבד דן מירון, קורצ'ין "יודעת" את השואה כתחושה אישית מפני שהיא יודעת את עצמה כבת־אנוש, באתר הארץ, 22 במרץ 2022
  32. ^ אתר למנויים בלבד דן מירון, קורצ'ין "יודעת" את השואה כתחושה אישית מפני שהיא יודעת את עצמה כבת־אנוש, באתר הארץ, 22 במרץ 2022
יהדות אירופה
מדינות אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה (סיציליה) • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בלגיה • בלארוס • בוסניה והרצגובינה • בריטניה (גיברלטר • סקוטלנד • ויילס) • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • טורקיה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סלובניה • סלובקיה • סן מרינו • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קפריסין • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ • ברית המועצות • יוגוסלביה אירופה
מדינות שההכרה בהן מוגבלת אבחזיה • קוסובו • צפון קפריסין • דרום אוסטיה • טרנסניסטריה
אזורים היסטוריים אשכנז • מזרח אירופה • אוברלנד • אונטרלנד • אלזס • גליציה • טרנסילבניה • קטלוניה • הקרפטים
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38060415יהדות הונגריה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יהדות_הונגריה&oldid=2616971"