יהדות אלבניה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יהדות אלבניה היא בעלת היסטוריה ענפה ומסתעפת אחורה כ-2,000 שנה.

היסטוריה

בעת העתיקה

ההיסטוריון האלבני אפוסטול קוטאני כתב בספרו "אלבניה והיהודים": "כנראה שהיהודים הגיעו לאלבניה כבר בשנת 70 לספירה כשבויים על ספינות רומיות שהגיעו לחופיה הדרומיים... צאצאים של שבויים אלו יבנו את בית הכנסת הראשון בעיר הנמל סרנדה במאה החמישית ... (אבל) מעט ידוע בנוגע לקהילה היהודית באזור עד למאה ה-15". בית הכנסת בסרנדה נתגלה בשנת 2003.[1][2]

סבורים שבעיר הנמל דוראצו ישבו יהודים כבר בימי הרומאים[דרוש מקור][מפני ש...]. יהודי דוראצו נזכרים בשו"ת מהמאה ה-13 ומתועדים שוב במאה ה-14 בידי נוסע אנגלי (1322).[3]

בתקופה ההעות'מאנית

בזמן שלטון האימפריה העות'מאנית על אלבניה (אנ'), בתחילת המאה ה-16, הייתה התיישבות יהודית בערי הנמל של אלבניה, אלבאסאן, ולורה ודורס. משפחות יהודיות אלו היו לרוב ממוצא ספרדי וצאצאי היהודים הספרדים והפורטוגלים שגורשו מחצי האי האיברי בסוף המאה ה-15. היהודים מילאו תפקידים מסחריים וכלכליים חשובים בערים אלו.[4]

דווח על כך שבשנת 1520 היו 609 בתי אב יהודיים בוולורה[דרוש מקור], שבה היה בית הכנסת היחיד של אלבניה, שנהרס במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1673, גרש הסולטן את משיח השקר שבתי צבי לנמל האלבני אולצין (כיום במונטנגרו) והוא מת שם כעבור 3 שנים[דרוש מקור].

במלחמת טורקיה-ונציה בשנת 1685 נמלטו רוב יהודי וולונה לבראט והנותרים נלקחו בשבי, וביניהם המקובל נחמיה חיון. בשנים 1822-1788 היו יהודי אלבניה נתונים לשרירות ליבו של המושל עלי פאשה.[3]

המאה ה-20

שנות ה-30

הקהילה היהודית הוקמה בשנת 1930, כאשר מספר עשרות של יהודים היגרו למדינה המוסלמית ממדינות שונות באזור הבלקן. על פי המפקד האלבני של 1930, היו רשומים רק 204 יהודים באלבניה.[דרוש מקור] בשנת 1935 קונסול אלבניה בניו יורק הזמין יהודים להתיישב במדינה, שהייתה זקוקה לבעלי מקצוע כמו רופאים ומהנדסים.[5]

ההכרה הרשמית בקהילה היהודית הוענקה ב-2 באפריל 1937, כאשר באותו הזמן כללה קהילה זו כ-300 חברים.[דרוש מקור] עם עליית גרמניה הנאצית, מספר יהודים גרמנים ואוסטרים מצאו מקלט באלבניה. ב-1938, המשיכה שגרירות אלבניה בברלין להנפיק ויזות ליהודים, בזמן שאף מדינה אירופית אחרת לא הייתה מוכנה לקבלם. אחד מחשובי האלבנולוגים (חוקרי תרבות אלבניה) (Albanology), האוסטרי נורברט יוקל (Norbert Jokl), ביקש אזרחות אלבנית וזו ניתנה לו מיד, אולם היא לא הצליחה להציל אותו ממחנות ריכוז וממוות.

השואה ומלחמת העולם השנייה

ערך מורחב – השואה באלבניה

לפי הערכה היו באלבניה כ-200 יהודים בשנת 1933.[6] בועידת ואנזה ב-1942, השתמש אדולף אייכמן בהערכה זו לצורכי חישוב מספר היהודים באירופה. היהודים באלבניה נשארו מוגנים חלקית על ידי האוכלוסייה המוסלמית המקומית[7] והגנה זו נמשכה אף לאחר כיבוש אלבניה על ידי הנאצים, לאחר כניעת איטליה ב-8 בספטמבר 1943.[8] אלבניה אף הפכה למקלט לכמה מאות פליטים יהודים מארצות אחרות: בעקבות הכיבוש הנאצי, ברחו אליה בשנות ה-40 יהודים מיוון, מקדוניה, קרואטיה ויוגוסלביה. במלחמת העולם השנייה היו אלבנים שהגנו על היהודים, הם החביאו אותם בבתיהם, נתנו להם שמות אלבנים ובגדים מתאימים.[9] הם הסתכנו ועשו זאת בהתאם לשבועת הבסה, הטבועה בתרבות צפון אלבניה ובה התחייבות לעזור לכל אדם בצרה ללא התחשבות בדתו.[10] בסוף המלחמה, היו באלבניה 2,000 יהודים. בזמן מלחמת העולם השנייה הייתה אלבניה אחת המדינות הבודדות באירופה שבהן חל גידול באוכלוסייה היהודית. עם כניעת איטליה לבעלות הברית בספטמבר 1943 השתלטו הגרמנים על האזור והעבירו לברגן-בלזן 400 יהודים, ורק 100 מהם נותרו בחיים.[3]

גם המלך האלבני הגולה הציע ליישב יהודים בארצו בזמן המלחמה.[11][12]

התקופה הקומוניסטית

לאחר השואה נשארו באלבניה כ-400 יהודים וכ-150 מהם עלו לישראל, עם קום המדינה.[13] לכל אורך השלטון הקומוניסטי באלבניה תחת שלטונו הדיקטטורי של אנוור הוג'ה, הקהילה היהודית הייתה מבודדת מהעולם היהודי, אולם אין זה משקף נקיטת צעדים אנטי-יהודיים. כדי לגבש אחדות לאומית בת-קיימא, כמו גם את הסוציאליזם החדש, הרפובליקה העממית הסוציאליסטית של אלבניה (אנ') אסרה על קיומן של כל הדתות, ובכללן הדת היהודית, בהתאם לדוקטרינת האתאיזם המדיני. בתקופה הפוסט-קומוניסטית, ננטשה מדיניות זו וחופש הדת הותר. במובן זה, גורלה של הקהילה היהודית היה קשור בצורה שאין להתירה לגורלה של החברה האלבנית בכללותה.

בשנת 1969, כשמספר התושבים באלבניה כולה היה למעלה משני מיליון, חיו שם רק כ-200 יהודים, רובם ככולם בעיר הבירה טיראנה, רובם יהודים ספרדיים. לא היה להם ארגון קהילתי או מוסדות חינוך יהודיים. יהודים ספורים התגוררו בערים סקוטארי וואלונה.[3]

לאחר נפילת הקומוניזם והתערערות המצב בארצות הבלקן, פנתה הקהילה היהודית לסוכנות היהודית וביקשה סיוע כדי לעלות לישראל.[14] בין דצמבר 1990 לאפריל 1991 עלו כל היהודים שביקשו להגיע לישראל, כ-300 במספר. הם נקלטו במרכזי קליטה בבאר שבע, כרמיאל, קריית ים ואשדוד.[15] הם עזבו בעיקר מסיבות כלכליות ולא בשל אנטישמיות,[16] חלקם הגיעו לישראל תחילה כתיירים, דרך איטליה.[17] כ-30 יהודים אחרים עברו לארצות הברית. כתריסר יהודים, שרובם היו נשואים ללא-יהודים, בחרו להישאר באלבניה[דרוש מקור]. היחסים הדיפלומטיים עם אלבניה חודשו כמה חודשים אחרי מבצע העלייה.[18]

במאה ה-21

ישנו בית כנסת בוולורה, אבל הוא כבר לא בשימוש. בחנוכה תשע"א (דצמבר 2010) חודשה הקהילה היהודית של אלבניה. הקהילה, המונה כ-200 איש, רובם בבירה טירנה, חנכה אז בית כנסת חדש בשם "היכל שלמה", שהחל לספק שירותים לקהילה היהודית בטירנה, וכן מרכז קהילתי יהודי בשם "משה רבנו" בעיר. במעמד הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב שלמה משה עמאר, הוכתר הרב יואל קפלן לכהן כרבה הראשי הראשון של אלבניה על ידי ראש הממשלה סאלי ברישה.[19][20]

בשנת 2015 דווח כי באלבניה גרים כ-180 יהודים, והקהילה פועלת כחלק מקהילות יהודי אזור הבלקן, המונה כ-3,000 חברים.[21]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Remnants Of Ancient Synagogue In Albania Revealed, Science Daily‏ (באנגלית), 9 באוקטובר 2003
  2. ^ Hebrew University archaeologists reveal additional sections of ancient synagogue in Albania, The Hebrew University of Jerusalem‏ (באנגלית), 19 באוקטובר 2004
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 קהילת יהודי אלבניה, מאגרי המידע הפתוחים של מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות. 26-03-2019
  4. ^ אריה בנדר, יהודים באלבניה. היסטוריה, מעריב, 1 בינואר 1991
  5. ^ אלבניה מזמינה יהודים, הארץ, 3 ביוני 1935
  6. ^ Jewish Population of Europe Before the Holocaust (באנגלית), באתר הספרייה היהודית הווירטואלית
  7. ^ Albanian Muslims Rescued Jewish Lives From Nazis (באנגלית), באתר "United with Israel"
  8. ^ אתר למנויים בלבד עודד ירון, חסידי אומות עולם מוסלמים - יש דבר כזה, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2015
  9. ^ איליה ארנבורג, מצב היהודים בארצות המשוחררות, קול העם, 27 בפברואר 1946
  10. ^ הצלת יהודי אלבניה בשואה
  11. ^ הלן חזן, מלך אלבניה הציע ליישב יהודים בארצו, חדשות, 18 במאי 1984
  12. ^ ניר חסון, מסמך: הצעה להקים את מדינת היהודים באלבניה, באתר הארץ, 24 ביוני 2009
  13. ^ בפעם הראשונה עלייה מאלבניה, הבוקר, 21 בנובמבר 1949
  14. ^ שלמה סלוצקי, מירון רפופורט, דויאל ליברונה (רומא), סוכנויות הידיעות (טירנה), עליית יהודי אלבניה – יוזמה פרטית, לא "מרבד הקסמים", חדשות, 1 בינואר 1991
  15. ^ שלמה סלוצקי, במבצע סודי הועלו כל יהודי אלבניה, חדשות, 11 באפריל 1991
  16. ^ אריה בנדר, "היהודים סבלו מהמצוקה הכללית של אזרחי אלבניה", מעריב, 1 בינואר 1991
  17. ^ אריה בנדר, אהוד רבינוביץ ואורי בינדר, עולים מאלבניה: החלטנו לצאת בכל מחיר - ומהר, מעריב, 31 בדצמבר 1990
  18. ^ צבי גילת, שרגא ציינר, יחסים דיפלומטיים עם אלבניה – בחודש הקרוב, חדשות, 22 ביולי 1991
  19. ^ חנה בורט, ‏הרב עמאר הכתיר רב למדינת אלבניה, באתר כיכר השבת, 7 בדצמבר 2010
  20. ^ 1st chief rabbi inaugurated in Albania, באתר ynet‏, 17 בדצמבר 2010
  21. ^ אתר למנויים בלבד אריה מקל, יהודי הבלקן חוששים מהאנטישמיות החדשה, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2015


יהדות אירופה
מדינות אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה (סיציליה) • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בלגיה • בלארוס • בוסניה והרצגובינה • בריטניה (גיברלטר • סקוטלנד • ויילס) • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • טורקיה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סלובניה • סלובקיה • סן מרינו • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קפריסין • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ • ברית המועצות • יוגוסלביה אירופה
מדינות שההכרה בהן מוגבלת אבחזיה • קוסובו • צפון קפריסין • דרום אוסטיה • טרנסניסטריה
אזורים היסטוריים אשכנז • מזרח אירופה • אוברלנד • אונטרלנד • אלזס • גליציה • טרנסילבניה • קטלוניה • הקרפטים
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34796520יהדות אלבניה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יהדות_אלבניה&oldid=2161864"