יהדות ארמניה
.jpg) | |
| יהודי מארמניה. צילום של דימיטרי ארמקוב, תחילת המאה ה-20 | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| 300-500[1] | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
 ארמניה | |
| שפות | |
| עברית, ארמנית | |
| דת | |
| יהדות | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| יהודים, ארמנים |
יהדות ארמניה היא אחת מהקהילות היהודיות באזור הקווקז השוכנת באזור ארמניה של היום. ישנן עדויות לישיבת יהודים באזור ארמניה כבר מהמאה ה-1 לפנה"ס והם באו לשם או בגלות בבל או עם חורבן בית ראשון וישבו שם כאשר ארמניה הייתה חלק מהאימפריה הפרסית.
על פי הכרוניקה של מובסס חורנאצי,[2] "תולדות הארמנים", הוענקה למלך ארמניה במתנה יהודי מגולי נבוכדנצאר בשם שמבת (או שבת, שבט או שמת), שהיה מצאצאי בית דוד. היהודי מצא חן בעיני המלך והוא העניק לו כיבודים וקרקעות. בשנת 189 לפנה"ס עלה ארטאשס הראשון לשלטון בארמניה והכתיר את עצמו למלך ארמניה הגדולה, והיה הראשון לשושלת שנקראה של שמו, שושלת ארטאשס. על פי הכרוניקה, העניק ארטאשס כבוד רב ליהודי שאמבאי, שהיה מצאצאיו של שמבט, והסב את שמו לבאגראט, אולם יורשיו של ארטאשס הענישו את בניו של שאמבאי-באגראט כאשר סירבו לעבוד את אלילי הממלכה כשיהודים אחרים הסכימו שלא למול את ילדיהם, להשתתף בציד, להלחם בשבת ודברים נוספים המנוגדים לאמונתם היהודית.
הכרוניקה על פי חוראנצי מספרת עוד כי בימי טיגראנס הגדול[3] נמשך הלחץ על היהודים שהמשיכו כפי הנראה לשמור על חלק מן המצוות. טיגראנס עמד על כך שצאצאי שאמבאי-באגראט יקריבו קרבנות לאלילי הארמנים ומשלא עשו זאת נענשו בחומרה (אחד מבני המשפחה סולק מתפקידיו בצבא ואחר נענש בעונשי גוף). בתקופת שלטונו איים טיגראנס על ממלכת החשמונאים, ובתקופת שלטונה של שלומציון המלכה צר טיגראנס על עכו. פלישת הליגיונות הרומיים לתחומי ממלכת ארמניה קטעה את מסעו טיגראנס לארץ ישראל והוא שב לארמניה. עם שובו הביא עמו טיגראנס שבויים יהודיים רבים. כך, בהתבסס על תיאוריו של חורנאצי היו כפי הנראה שני גלי מהגרים של יהודים לארמניה: הראשון בעקבות חורבן בית ראשון והשני בתקופת מסעות טיגראנס לארץ ישראל.
במאה ה-14 הובסה ארמניה על ידי הצבא הפרסי ורוב היהודים בה נלקחו בשבי. קבוצות יהודיות קטנות ומבודדות נותרו בארמניה עד למאה ה-13-14. הזוֹקים (The Zok), שנחשבים כצאצאי היהודים ה"טיגראנים", הם תת-קבוצה אתנית ארמנית עתיקה שדיברו בשפה שונה מהארמנית ההודו-אירופית. הם נוצרים בדתם ומזהים עצמם אתנית כארמנים, בעוד שהארמנים האחרים מזהים אותם כצאצאי היהודים שהוגלו על ידי טיגראנס. הזוקים מתגוררים בעיקר באזור נחיצ'יבאן ובירתם נקראה אקולי (Akuli) או אגוליק (Agulik) או אגוליס. קבוצות נוספות התגוררו יושבות באזור קאפאן (Կապան) במחוז סיוניק של נגורנו קרבאך ובמחוזות ואיוץ דזור, סוואן, מחוז גות' וצפון ארמניה. אף על פי שהמסקנה כי הזוקים הם היהודים ה"טיגראנים" נבעה מניתוח לשון דיבורם אין עדויות היסטוריוגרפיות המאששות את המסקנה. הזוקים נזכרים בעיקר כמי שביססו את התרבות הארמנית בטביליסי. אראם חצ'טוריאן נחשב לאחד מצאצאי הזוקים.
מאז כיבוש ארמניה על ידי האימפריה המונגולית אין עדויות רבות לחיי יהודים בארמניה. עם זאת לפני מספר שנים נתגלה בית קברות יהודי בקרבת העיר ירוואן, בירת ארמניה. בבית הקברות נקברו יהודים שנרצחו בטבח שעשו הסלג'וקים בתושבי הרובע היהודי בעיר במהלך המאה ה-13 ותחילת המאה ה-14.
במאה ה-19, לאחר סיפוחה של ארמניה לאימפריה הרוסית בהתאם להסכם טורקמנצ'אי (1828), התיישבו בארמניה יהודים גאורגיים ויהודים אשכנזים מרחבי האימפריה הרוסית. כמו כן ייושבו בארמניה קבוצה של סובותניקים, איכרים רוסים שהתגיירו והוגלו ליישובי הספר של האימפריה.
בשנת 1970 מנתה אוכלוסיית יהדות ארמניה 1048 איש ועד לסוף שנות ה-80 (כולל הסובותניקים) כ- 3,000 איש. בשנות ה-90 היגרו רוב יהדות ארמניה (כ-1,800 איש). נכון לשנת 2008 מתגוררים בארמניה כ-700 יהודים ומספרם הולך ופוחת ב-90-100 איש בשנה.
עיקר היהודים בארמניה מרוכזים בבירה ירוואן. לקהילה יש אנסמבל ילדים בשם "קשת", בית ספר של יום ראשון ואולפן. הקהילה מפרסמת עיתון בשם "מגן-דוד" בסיוע הקונגרס היהודי העולמי. בשנת 2004 הושק אתר אינטרנט לקהילה.[4]
קהילה קטנה של יהודים מתגוררת בעיר ואנאדזור. בנוסף, ישנה קהילה של סובותניקים בעיר סוואן (ילנובקה לשעבר) רוב חברי הקהילה עזבו כאמור בשנות ה-90. נכון לשנת 2008 מתגוררים 11 משפחות של סובותניקים. רובם גמלאים.
בית הכנסת היחיד בארמניה נמצא בירוואן והרב של בית הכנסת, מאיר בורנשטיין, הוא גם הרב הראשי של ארמניה. מבנה בית הכנסת ממוקם בבית פרטי שנרכש בשנת 1995. באותו מבנה ממוקם גם בית הספר של יום ראשון שנקרא "תורה-אור".
מקורות
- מרדכי אלטשולר (1990), יהודי מזרח קאווקאז, עמ' 36, מסת"ב 9652350311
- הקהילה היהודית של ארמניה, שנתון יהודי אירו-אסיה 2007/2008, פורסם במוסקבה, 2009 (באנגלית)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יהדות ארמניה |
- הקהילה היהודית של ארמניה
- ארמנים צאצאי עשרת השבטים האבודים (באנגלית)
- העם הארמני (באנגלית)
- אגוליס (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Vandals deface Holocaust memorial in Armenia. Michael Freund, The Jerusalem Post, December 23, 2007
- ^ מובסס חורנאצי (Մովսես Խորենացի) - כרוניקון והיסטוריון ארמני מהמאה ה-5.
- ^ טיגראנס הגדול או טיגראנס השני (Տիգրան Մեծ) (55 לפנה"ס-95 לפנה"ס) - מלך ארמניה שבתקופת שלטונו הגיעה ממלכת ארמניה לשיאה.
- ^ אתר הקהילה היהודית בארמניה
| יהדות אסיה | ||
|---|---|---|
|
| יהדות אירופה | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה (סיציליה) • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בלגיה • בלארוס • בוסניה והרצגובינה • בריטניה (גיברלטר • סקוטלנד • ויילס) • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • טורקיה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סלובניה • סלובקיה • סן מרינו • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קפריסין • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ • ברית המועצות • יוגוסלביה | 
|
| מדינות שההכרה בהן מוגבלת | אבחזיה • קוסובו • צפון קפריסין • דרום אוסטיה • טרנסניסטריה | |
| אזורים היסטוריים | אשכנז • מזרח אירופה • אוברלנד • אונטרלנד • אלזס • גליציה • טרנסילבניה • קטלוניה • הקרפטים | |
