נעליים על הדנובה

נעליים על הדנובה

אין תמונה חופשית
מידע כללי
על שם	הנרצחים בידי גדודי צלב החץ
(למפת בודפשט מוגדלת)   נעליים על הדנובה (למפת בודפשט רגילה)   נעליים על הדנובה

מיקום האנדרטה

תקריב של אחת הנעליים מהאנדרטה. האנדרטה, מבט לכיוון צפון. האנדרטה, ברקע ארמון בודה. האנדרטה, ברקע גשר השלשלאות. האנדרטה, ברקע ארמון בודה וגשר השלשלאות. ישנן 8 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

הכיתוב בעברית המוטבע לרצפת הרחוב הכיתוב באנגלית המוטבע לרצפת הרחוב הכיתוב בהונגרית המוטבע לרצפת הרחוב ישנן 3 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

נעליים על הדנובה (הונגרית Cipők a Duna-parton) היא אנדרטה ייחודית שהוקמה בשנת 2005 - תשס"ה על גדות נהר הדנובה בבודפשט בירת הונגריה. האנדרטה מנציחה את מאות היהודים שנרצחו בידי גדודי צלב החץ ההונגרים, לאחר שנורו והושלכו למי הנהר בעת שואת יהודי הונגריה בשנים 1944–1945 .

רקע

הונגריה שיתפה פעולה עם הנאצים במלחמת העולם השנייה, והוציאה להורג ביוזמתה רבים מאזרחיה היהודים. לקראת סוף המלחמה עברה הונגריה כמה שינויים פוליטיים, ובהם הדחתו של עוצר המדינה, מיקלוש הורטי, ועלייתו לשלטון של פרנץ סלשי ב-1944. סלשי היה מנהיגה של מפלגת 'צלב החץ' הגזענית והאנטישמית, ועם עלייתו לשלטון, הורה לאנשיו לבצע פרעות ביהודים שנותרו בהונגריה. בעקבות הוראתו, נורו יהודים רבים ברחובות והוצעדו במצעדי מוות. אנשי צלב החץ טבחו גם באלפי צוענים, עד כיבושה המלא של הונגריה על ידי בעלות הברית, באפריל 1945. בימי שלטונו של סלשי, נעשו מאמצים רבים להציל את יהודי בודפשט, בעיקר על ידי קרל לוץ השווייצרי וראול ולנברג השוודי ואנשיו.

הירי על הדנובה

בעקבות מקרים חוזרים ונשנים שבהם הציפה הדנובה את רחובות בודפשט, נבנו רציפי אבן משני צדי הנהר בגובה של כשלושה-ארבעה מטרים. בתקופת שלטונם של אנשי "צלב החץ" הובאו יהודים והועמדו על רציפים אלו, כשפניהם אל המים, ונורו בגבם. גופות המתים נפלו אל המים ונסחפו בזרם, מבלי שהובאו לקבורה. בהמשך ביקשו הרוצחים לחסוך בתחמושת, ולכן קשרו את היהודים זה לזה, הוסיפו אבנים ומשקולות, וירו רק בחלק מהם. כך נפלו כולם אל המים, והחיים טבעו אף הם. באחד המקרים, שהתרחש ב-8 בינואר 1945, נגררו כמה עשרות מיהודי בודפשט מבתיהם אל גדות הדנובה ונורו שם. קבוצת יהודים נוספת נאסרה ונכלאה במפקדת "צלב החץ", במטרה לירות בהם בשעת הבוקר. בחצות הלילה פרץ כוח של קציני משטרה, ובהם חסיד אומות העולם, פאל סאלאי וחברו קארוי סאבו, ושחררו את היהודים עד האחרון שבהם. אחד הניצולים שנכלאו במפקדה, יעקב שטיינר (לימים, פרופסור באוניברסיטה העברית), איבד את אביו כמה ימים קודם לכן (25 בדצמבר 1944), לאחר שזה נורה על גדת הדנובה.

פעולות הירי נמשכו כמה חודשים, עד נפילת בודפשט בידי ברית המועצות, במהלך ינואר 1945. גם אז המשיכו אנשי צלב החץ במעשי הירי, ואלה הופסקו רק לאחר המלחמה. אז נתפסו רבים ממנהיגי המפלגה, ובהם סלשי, שנשפט והוצא להורג בשנת 1946.

האנדרטה

האנדרטה היא יצירתם של האמנים והבמאים ההונגרים ג'וּלַה פַּאוּאֵר (Gyula Pauer) וג'אן טוֹגַּאי (Can Togay). היא נחנכה בשנת 2005 במלאת 60 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. הטקס לווה בתהלוכת לפידים בנוכחותו של ראש ממשלת הונגריה, כשברקע מתנגנת נעימת 'שרפה אחים, שרפה'. האנדרטה מורכבת משישים זוגות נעליים עשויים ברזל, הפרוסים לאורך כעשרים מטרים לאורך רציף הדנובה בצד העיר פֶשט, במרחק של כ-220 מטרים מבית הפרלמנט ההונגרי. כל זוג נעליים נושא אופי מיוחד, וכמו מספר את סיפורו של האדם שנעל אותו: נעליים מהודרות לצד נעליים פשוטות; מגפיים כבדים לצד נעלי ערב עדינות; נעלי ילדים קטנים, נעלי נשים ונעלי נערים ונערות. התבוננות בנעליים מעלה את השאלות: מי נעל אותן? מדוע הן דווקא כאן? לאן נעלמו האנשים שנעלו אותן? הנעליים ממוסמרות לאבני הרציף וכולן פונות אל הדנובה, ואף גולשות בחלקן מעט מעבר לקו הרציף. במרחק מה מן הנעליים ישנם שלושה לוחות ברזל הקבועים ברצפה, ובהם כמה מילות הסבר על האנדרטה בהונגרית, אנגלית ועברית.

ביקורת

האנדרטה הפשוטה מעבירה מסר רב עוצמה, ורבים רואים בה יצירה יוצאת דופן, במיוחד בעיר כמו בודפשט העשירה מאד בפסלים ואנדרטאות. עם זאת, ישנה ביקורת רבה על מיקומה, ובעיקר על הכיתוב הנלווה לה. האנדרטה ממוקמת אמנם סמוך לבית הפרלמנט, ולא רחוק מהאקדמיה למדעים של הונגריה, אך אין כל שילוט בולט או גישה נוחה אליה. למעשה, אין דרך לחצות בבטחה את הכביש הסואן הצמוד לדנובה, בשל היעדרם של מעברי חצייה סמוכים. גם הכיתוב מעורר פולמוס: ראשית, הלוחות קבועים ברצפה במרחק מן הנעליים והם כמעט בלתי נראים, עד כי רוב החולפים לאורך הרציף אינם מבינים כי הנעליים הן אנדרטת הנצחה לנספים בשואה. שנית, הטקסט דל ובעייתי: "לזכר קרבנות שנורו ונרצחו על ידי אנשי צלב החץ על שפת הדנובה ב-1944–1945. זיכרונם לברכה. הוקם ז' בניסן תשס"ה." (באנגלית: "To the memory of the victims shot into the Danube by Arrow Cross militiamen in 1944-45. Erected 16th April 2005"). באף אחד מהטקסטים, כולל ההונגרי, לא מוזכר כלל כי הנרצחים היו דווקא יהודים, והטקסט האנגלי אף מוותר על המילה "murdered", ומסתפק בעובדה שהם "נורו". באנדרטאות או במצבות לזכר אנשים שהומתו בזדון על לא עוול בכפם, מקובל לציין בטקסט העברי את האותיות 'הי"ד' (ה' יקום דמם), ואילו כאן נכתב רק "זיכרונם לברכה", משל מתו בשיבה טובה. שמו של האמן נעדר בכל הלוחות, ואין כל הסבר על מהות האנדרטה, הסיבות להקמתה, או משמעותה. ניתן אולי לזהות בכך את הדואליות שבגישת ההונגרים לשואה: זיכרון מחד, והתנערות מאידך.

ראו גם

• אנדרטת אורגון לשואה

לקריאה נוספת

• אלכס קרשאו, חידת ואלנברג (תרגמה: צילה אלעזר) תל אביב: זמורה ביתן, 2012, עמ' 76.

קישורים חיצוניים

• מצגת על האנדרטה ופעולות צלב החץ באתר יוטיוב
• הנצחה והשכחה - מאמר ביקורת על האנדרטה באתר מקור ראשון