האימפריה האוסטרו-הונגרית
 | |
.svg) | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מונרכיה |
| ראש המדינה | קיסר אוסטריה ומלך הונגריה |
| קיסר אוסטריה ומלך הונגריה |
פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה (1867–1916) |
| שפה נפוצה | גרמנית, בווארית, הונגרית, קרואטית, סלובנית |
| עיר בירה |
וינה 48°12′31″N 16°22′19″E / 48.20861°N 16.37194°E (והעיר הגדולה ביותר) |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אירופה |
| היסטוריה | |
| הקמה | הפשרה האוסטרו-הונגרית |
| תאריך | 1867 |
| פירוק | מלחמת העולם הראשונה |
| תאריך | 1918 |
| ישות קודמת |
 האימפריה האוסטרית |
| ישות יורשת |
 הרפובליקה האוסטרית הראשונה  הרפובליקה הדמוקרטית ההונגרית  הרפובליקה הראשונה של צ'כוסלובקיה  הרפובליקה הפולנית השנייה  הרפובליקה הלמקו-רוסינית  הרפובליקה העממית של אוקראינה הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה הרפובליקה הקומנצ'ית  מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים  ממלכת סרביה הרפובליקה של באנאט  ממלכת קרנארו האיטלקית הרפובליקה ההוצולית |
| שטח בעבר | 676,615 קמ"ר (נכון ל־1910) |
| אוכלוסייה בעבר | 51,390,223 נפש (נכון ל־1910) |
| כלכלה | |
| מטבע |
גולדן (אנ') (1867-1892) כתר אוסטרי (1892-1918) |
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית[1] (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי ה"קדוש" של סטפן ה"קדוש"), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918. הקיסרות הייתה מונרכיה חוקתית דואלית, שנוצרה מאיחוד פדרטיבי של ממלכת הונגריה ושל האימפריה האוסטרית, ששטחיה שלא נכללו בהונגריה הפכו לחטיבה נפרדת, תחת שלטונו של בית הבסבורג.
ב-28 ביוני 1914 נרצח פרנץ פרדיננד, הארכידוכס האוסטרי, בסרייבו. אוסטרו-הונגריה ראתה ברצח הפוליטי של יורש העצר עילה למלחמה וחודש לאחר מכן הכריזה מלחמה על סרביה. בכך נפתח הסכר ליתר המעצמות האירופאיות שהביאה לפריצת מלחמת העולם הראשונה, שאחת מתוצאותיה הייתה קריסת האימפריה האוסטרו-הונגרית.
היסטוריה
ערכים מורחבים – אביב העמים, היסטוריה של הונגריה: המהפכה והממלכה הדואלית
בשנת 1804 פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ערך ארגון מחדש של המנהל בארצו, וכתוצאה מכך הוענק תוקף רשמי למעמדה של הונגריה כנחלה נפרדת של הכתר ההבסבורגי אשר אינה קשורה לאוסטריה עצמה. הונגריה נוהלה בידי דיאט משלה אשר התכנס בפרשבורג, תוך התערבות מועטה של הממסד הקיסרי בענייניה הפנימיים. כמו כן להונגריה היה קנצלר נפרד אשר ישב בווינה, ולא היה כפוף לקנצלר אוסטריה. ב-1806 בוטלה האימפריה הרומית ה"קדושה", ותחתיה הוקמה "האימפריה האוסטרית". בהדרגה, במיוחד לנוכח מדיניותו החונקת של הנסיך מטרניך הריאקציונר, החלה תודעתם הלאומית של ההונגרים, ובייחוד של המדיארים, להתעורר. אביב העמים לא פסח על הונגריה. ב-15 במרץ 1848, בחזית המוזיאון הלאומי של הונגריה התקבץ המון של אלפים, בפניו ניצב המשורר שנדור פטפי שהקריא את השיר הלאומי ואת "12 הנקודות", במסגרתן דרשו ההונגרים חופש מן הצנזורה, ממשלה לאומית, שוויון זכויות אזרחי ודתי, שחרור אסירים פוליטיים, איחוד עם טרנסילבניה תחת שלטון הונגרי וזכויות חוקיות על האדמה לאיכרים ההונגרים.
המרד ההונגרי פרץ, וההונגרים היו קרובים לעצמאות. אולם האוסטרים הזעיקו לעזרתם את האימפריה הרוסית, אשר פלשה להונגריה ממזרח. הצבא המשותף האוסטרו-רוסי הביס את ההונגרים, ועל הארץ כולה הוטל שלטון צבאי. קנצלר אוסטריה החדש הנסיך שוורצנברג החל לנקוט במדיניות אימפריאלית חדשה, אשר תהפוך את האימפריה האוסטרית לאחידה יותר. בהונגריה נאסרו אסיפות פומביות, והפגנת כל סממן לאומי הונגרי. הגרמנית הוכרזה לשפה הרשמית. הונגריה הפכה לחמישה מחוזות בלתי נפרדים מאוסטריה, ללא כל צורה של שלטון עצמי. הפרלמנט האוסטרי, אשר בו לא היה להונגרים ייצוג, ואשר באופן מסורתי לא היה הגוף הקובע בהונגריה, הודיע על ביטול הדיאט ההונגרי והחוקה ההונגרית, והונגריה נאלצה לקבל את החוקה האוסטרית. לקיסר אוסטריה ניתנה סמכות בלתי מוגבלת. כל היבט של החיים ההונגריים הועמד תחת בדיקה קפדנית ושליטה ממשלתית. אף לימודי ההיסטוריה נלמדו מנקודת מבט הבסבורגית.
הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867
- ערכים מורחבים – הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867
בשנת 1866 ספגה אוסטריה תבוסה מוחצת במלחמה האוסטרו-פרוסית, ומעמדה כמדינה הדומיננטית בין המדינות הגרמניות הסתיים. במקביל, חרף הניצחונות האוסטריים במלחמת העצמאות האיטלקית השלישית, תנאי השלום עם פרוסיה הכריחו את אוסטריה להעביר לידי ממלכת איטליה את כל הנחלות אשר נותרו לה בארץ זו, כולל ונציה. מצב זה הבהיר לאוסטרים שאם ברצונם להחזיק מעמד כאימפריה, עליהם לפתור את בעיית המיעוטים בארצם. בשנים 1860 ו-1861 הציע פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה להונגרים תוכנית של אוטונומיה מוגבלת, אך אלה, בהנהגתו של ד"ר פרנץ דיאק, דחו את התוכנית, ודרשו את החזרת חוקה בנוסח המרד של 1848. הקיסר אף קיבל לראיון את הרוזן דיולה אנדראשי אשר הציע הצעות דומות.
האינטלקטואלים ההונגרים, אשר היו למעשה מנהיגי האומה, החליטו לזנוח את הרעיון של עצמאות מוחלטת, על אף שרובה המכריע של האוכלוסייה חפץ בו. פרנץ דיאק החליט שהונגריה נהנית משלטונה של אוסטריה ביחסי החוץ, וחשש גם שעצמאות מלאה תצית סכסוכים בין המדיארים לבין מיעוטים אחרים שחיו בהונגריה. לפיכך המגמה החדשה שהוא הציע הייתה לאחד את אוסטריה והונגריה, במקום שלטון אוסטרי על הונגריה. הקיסר האוסטרי הסכים להצעה, והוא ודיאק חתמו על הפשרה ב-29 במאי 1867. היא אושרה בידי הדיאט ההונגרי המשוקם. בהונגריה עצמה התקבלה הפשרה באכזבה בידי ההמונים שלא היו מוכנים להתפשר על פחות מעצמאות מלאה, ורבים ראו בה בגידה במורשת ההונגרית. הממשלה ההונגרית החדשה בראשותו של אנדראשי נאלצה להשתמש בכוח כדי לדכא התקוממויות אזרחיות כנגד הפשרה.
הקמת האימפריה האוסטרו-הונגרית
בעקבות הפשרה בוטלה האימפריה האוסטרית, ותחתיה הוקמה האימפריה האוסטרו-הונגרית. אימפריה זו נשלטה על ידי שלושה גופים שונים:
- הממשלה ההונגרית אשר שלטה בהונגריה. מושבה היה בבודפשט.
- הממשלה האוסטרית אשר שלטה במחצית ה"אוסטרית". מושבה היה בווינה.
- ממשל מאוחד בראשותו של הקיסר.
להונגריה ואוסטריה היו חוקים נפרדים, ראשי ממשלה נפרדים, שרי פנים נפרדים ודרכונים נפרדים. התיאום בין הגופים השונים היה באחריות המונרך, אשר הוכתר בו זמנית כמלך הונגריה וכקיסר אוסטריה. כן היה באחריות המונרך הטיפול בענייני מדיניות החוץ ומדיניות המכס. הצבא האוסטרו-הונגרי לא התחלק בין שתי המדינות, והיה תחת פיקוד אחד. המונרך הוכר כמפקדו העליון, ולצדו עמד מטה כללי אשר היו בו הן אוסטרים והן הונגרים. מצב דומה שרר בצי האוסטרו-הונגרי. בשל כך כונה צבא האימפריה: "הצבא הקיסרי והמלכותי". פרט לכך הוקם גם צבא אוסטרי נפרד אשר נקרא "לנדווהר" (Landwehr), וצבא הונגרי נפרד אשר נקרא "הונבד" (Honvéd). יחידות אלו היו כפופות למשרדי ביטחון נפרדים. הוקם משרד אוצר עליון, אולם סמכותו הוגבלה לתקציבי הצבא, הצי והשירות הדיפלומטי. לצורך תקציבי הפנים הוקמו שני משרדי אוצר נפרדים, אשר היו כפופים כל אחד לראש ממשלתו. המונרך שמר על סמכויות רבות, אשר בפועל מנעו מהונגריה להיות מדינה ריבונית.
הדגל הצהוב-שחור האוסטרי הוחלף בדגל מחולק לשני חלקים. הראשון היה הטריבנד האוסטרי בצבעי אדום-לבן-אדום, והשני הטריקולור ההונגרי בצבעי אדום-לבן-ירוק, ושניהם הוטענו בסמלי הממלכות בהתאמה.
התקופה שלאחר מכן הייתה תקופת פריחה ושגשוג מדיני וכלכלי ברחבי הונגריה. הממשלה ההונגרית, בהנהגת קלמן טיסה, ולאחר מכן בנו אישטוון טיסה הייתה בעלת השפעה גוברת והולכת בניהול ענייני האימפריה, ויכלה אף לדכא את המיעוטים בשטחה היא. הממלכה התפתחה, עברה אף תהליכי דמוקרטיזציה וליברליזציה (תוך מתן שוויון זכויות אזרחי ליהודים), ואף הוקמה מפלגה סוציאל-דמוקרטית.
הצעדים שהובילו לכניסת אוסטרו-הונגריה למלחמת העולם הראשונה
דאגות האוסטרים באשר לביטחון אזורי גדלו עם כמעט הכפלתם של האזורים הגובלים בסרביה, כתוצאה של מלחמות הבלקן הראשונה והשנייה (1912–1913). רבים בהנהגה האוסטרית, ביניהם הקיסר פרנץ יוזף וקונרד פון הצנדורף, היו מודאגים מתסיסת הלאומנות הסרבית בחלקים הדרומיים של האימפריה. עודם רדופים על ידי זיכרונות אודות המערכות רבות ההשראה של הפיימונטים כנגד הפרובינציות האיטלקיות והאוסטריות ב-1859, הם חששו גם שרוסיה תגבה את סרביה אם זו תספח שטחים סלאביים מאוסטריה, בדיוק כפי שגיבתה צרפת את פיימונטה במערכה, שהגיעה לשיאה בקרב סולפרינו. תחושתם הייתה כי מוטב להרוס את סרביה, לפני שזו תקבל את ההזדמנות לפתוח מערכה מסוג זה.
כמה חברים בממשלה האוסטרית חשו כי מערכה בסרביה תהא המזור המושלם לבעיות הפנימיות של האימפריה. רבים מהם היו מתוסכלים מכוחה של הממשלה ההונגרית באימפריה. ב-1914 היה לממשלה האוסטרו-הונגרית מבנה כפול. לאוסטריה ולהונגריה היו למעשה ממשלות נפרדות תחת קיסר (קייזר בגרמנית) אחד. הממשלה האוסטרית החזיקה בשליטה על מדיניות החוץ, אך עדיין הייתה תלויה בהונגרים לשם הסכמה על התקציב. ולעיתים קרובות הממשלה ההונגרית, תחת אישטוון טיסה (István Tisza), סרבה לבקשות תקציב אוסטריות להגדלת ההוצאות הצבאיות. בתקווה לסיים את השיתוק הפוליטי שכפתה הממשלה הכפולה, קיוו רבים ליצירת פדרציה, או לכל הפחות מלוכה משולשת. לשם כך נדרשה הגדלת שיעור אוכלוסיית הסלאבים בקרב אזרחי אימפריה.
ההתנקשות בפרנץ פרדיננד ביולי 1914 הביאה עמה את ההזדמנות שאותה חיפשו כמה מנהיגים אוסטרים לבוא חשבון עם הממלכה הסלאבית הקטנה. האוסטרו-הונגרים טענו כי הקושרים בסרייבו חומשו על ידי "היד השחורה" - ארגון טרור סרבי, עם קשרים במעגל מקבלי ההחלטות הסרבי.
עם גרמניה המגבה אותה, שלחה אוסטרו-הונגריה, בהשפעתו של שר החוץ לאופולד פון ברכטולד, לסרביה (23 ביולי 1914) אולטימטום בן 10 נקודות, שלמעשה לא ניתן היה למלא את דרישותיו. הסרבים התבקשו להסכים לאולטימטום תוך 48 שעות. הממשלה הסרבית הסכימה לכל הדרישות מלבד אחת. למרות זאת ניתקה אוסטרו-הונגריה את קשריה הדיפלומטיים עמה (25 ביולי).
מלחמת העולם הראשונה
- ערך מורחב – האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה
ב-28 ביולי 1914 הכריזה אוסטריה-הונגריה מלחמה על סרביה, באמצעות מברק שנשלח לממשלה הסרבית. הייתה זו תחילתה של מלחמת העולם הראשונה.
במלחמת העולם הראשונה הייתה הקיסרות האוסטרו-הונגרית מרכיב עיקרי של "מעצמות המרכז", יחד עם הקיסרות הגרמנית, האימפריה העות'מאנית וממלכת בולגריה.
ב-3 בנובמבר 1918 שלחה אוסטרו-הונגריה בקשה להפסקת אש למפקד האיטלקי, כדי לדון בתנאי שלום. התנאים, שנידונו בטלגרף עם רשויות "מדינות ההסכמה" בפריז, נשלחו למפקד האוסטרי והתקבלו. הפסקת האש עם אוסטריה נכנסה לתוקף ב-4 בנובמבר. אוסטריה והונגריה חתמו בנפרד, מה שהוביל להפלת בית המלוכה של הבסבורג.
כ-2 מיליון מחיילי הקיסרות האוסטרו-הונגרית ו-300,000 מאזרחיה נהרגו במהלך מלחמת העולם הראשונה ומספר דומה לזה נפל בשבי.
לאחר התפרקות הקיסרות
הקיסרות האוסטרו-הונגרית נחלקה למדינות אחדות. הרפובליקות החדשות של אוסטריה והונגריה שנוצרו כופרות בכל המשכיות עם האימפריה הישנה. חוזה סן-ז'רמן הגדיר את חלוקת שטחיה של אוסטריה, וחוזה טריאנון את זו של הונגריה. שתי המדינות כללו רק חלק קטן מן השטחים שעליהן שלטו במסגרת הקיסרות המשותפת, ויתר השטחים עברו לשכנותיה של הקיסרות ולמדינות חדשות שהוקמו. שינויי הגבול הותירו מיעוטים גדולים של הונגרים ושל דוברי גרמנית אזרחי אוסטריה לשעבר מחוץ לשטחי אוסטריה והונגריה.
צ'כוסלובקיה הוקמה מבוהמיה, מוראביה, רוב שטחה של שלזיה הצ'כית, סלובקיה וקרפטיה הרוטנית.
גליציה הועברה לפולין, שזכתה מחדש בעצמאותה.
בוסניה-הרצגובינה, קרואטיה, סלובניה, וויוודינה (Vojvodina) ודלמטיה צורפו לסרביה ומונטנגרו ליצירת מה שנודע לאחר מכן כיוגוסלביה. כמו כן אזור הבאנאט חולק ברובו הגדול בין רומניה ליוגוסלביה העתידית.
טרנסילבניה ובוקובינה הועברו לרומניה.
איטליה קיבלה את וולשטירול, דרום טירול, איסטריה וטריאסטה.
רשימת הארצות שנכללו בקיסרות
ארצות הכתר האוסטרי
- אוסטריה עילית (גרמנית: Oberösterreich או Österreich ob der Enns) - כיום מדינה פדרלית ברפובליקה של אוסטריה.
- אוסטריה תחתית (גרמנית: Niederösterreich או Österreich unter der Enns) - כיום מדינה פדרלית ברפובליקה של אוסטריה.
- דוכסות שטיריה (גרמנית: Herzogtum Steiermark) - כיום היא מוכרת כמדינה הפדרלית שטיריה ברפובליקה של אוסטריה.
- דוכסות זלצבורג (גרמנית: Herzogtum Salzburg) - כיום מוכרת כמדינת זלצבורג הפדרלית ברפובליקה של אוסטריה.
- רוזנות טירול (גרמנית: Gefürstete Grafschaft Tirol) - כיום מוכרת כמדינה הפדרלית טירול ברפובליקה של אוסטריה.
- דוכסות קרינתיה (גרמנית: Herzogtum Kärnten) - כיום מוכרת כמדינה הפדרלית קרינתיה ברפובליקה של אוסטריה.
- דוכסות קרניולה (גרמנית: Herzogtum Krain) - כיום חלק מסלובניה.
- ארץ החוף האוסטרית (גרמנית: Österreichisches Küstenland) - אזור מנהלי בקיסרות האוסטרית שהורכב מארצות הכתר: רוזנות גורץ וגרדיסקה, מרקיזות איסטריה, והעיר החופשית טריאסטה.
- ממלכת בוהמיה (גרמנית: Königreich Böhmen) - כיום במערב צ'כיה.
- מרקיזות מוראביה (גרמנית: Markgrafschaft Mähren) - כיום במזרח צ'כיה.
- ממלכת דלמטיה (גרמנית: Königreich Dalmatien) - כיום בקרואטיה לחופי הים האדריאטי.
- שלזיה האוסטרית (גרמנית: Österreichisch-Schlesien) - כיום בצפון מזרח צכיה (הרי הסודטים).
- ממלכת גליציה ולודומריה (גרמנית: Königreich Galizien und Lodomerien) - כיום מחולקת בין פולין ואוקראינה.
- דוכסות בוקובינה (גרמנית: Herzogtum Bukowina) - כיום צפון בוקובינה באוקראינה ודרום בוקובינה ברומניה.
הונגריה וארצות הכתר ההונגרי
- ממלכת הונגריה (הונגרית: Magyar Köztársaság) - כיום הרפובליקה של הונגריה.
- ממלכת קרואטיה-סלאבוניה (קרואטית: Hrvatska) - כיום הרפובליקה של קרואטיה.
- באנאט (רומנית: Banat) - אזור היסטורי בין רומניה, סרביה והונגריה.
- הנסיכות הגדולה של זיבנבורגן (גרמנית: Siebenbürgen, רומנית: Transilvania, הונגרית: Erdély) - כיום טרנסילבניה, חבל ארץ ברומניה.
בוסניה
- בוסניה והרצגובינה - כיום הרפובליקה של בוסניה והרצגובינה.
מפות
-
חלוקת האימפריה למחוזות -
-
המפה האתנית של אסטרו הונגריה -
מפת האימפריה האוסטרית במלחמת העולם הראשונה. גבולות 1920 מסומנים באדום -
מפת האימפריה האוסטרו-הונגרית ב-1900
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מאמר על מאבקה של אוסטריה-הונגריה בתנועה הלאומית הסרבית מאת מיכאל קוגן
- מלחמת העולם הראשונה- לוחמים יהודים בצבא אוסטרו-הונגריה באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- האימפריה האוסטרו-הונגרית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
המונרכיה האוסטרו-הונגרית, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ (גרמנית: Österreich-Ungarn; הונגרית: Osztrák-Magyar Monarchia; צ'כית: Rakousko-Uhersko; פולנית: Austro-Węgry; אוקראינית: Австро-Угорщина; רומנית: Austro-Ungaria; איטלקית: Austria-Ungheria; סלובקית: Rakúsko-Uhorsko; קרואטית: Austro-Ugarska; סרבית: Аустро-Угарска/Austro-Ugarska; סלובנית: Avstro-Ogrska)
38648204האימפריה האוסטרו-הונגרית