יהדות פינלנד

בית הכנסת בטורקו

יהדות פינלנד היא אחת הקהילות היהודיות הקטנות בצפון אירופה. הקהילה קיימת כ-250 שנה, ומונה כיום כ-1,500 איש, בעיקר באזור הלסינקי.

ההתיישבות היהודית הראשונה

היהודים הראשונים התיישבו בממלכת שוודיה, שכללה אז גם את פינלנד, במאה ה-18, תחת שלטונו הסובלני של המלך גוסטב השלישי. הם הורשו להתגורר במספר ערים בחלק השוודי של הממלכה, כמו סטוקהולם וגטבורג, אך לא בחלק הפיני. המתיישבים היהודים הראשונים על אדמות פינלנד היו יהודים רוסים שהתיישבו בסוף המאה ה-18 באזורים שנכבשו על ידי רוסיה במזרח המדינה.

החל משנת 1809, עם סיפוחה של פינלנד לאימפריה הרוסית, התיישבו בה כמה מאות יהודים, רובם ככולם חיילים בצבא הרוסי (קנטוניסטים) שהורשו להתיישב במקום בו שירתו לאחר מספר שנות שירות. חייהם של היהודים שהתיישבו בפינלנד היו מוגבלים, והם לא הורשו לעסוק בכל מקצוע שבחרו. העלייה בכמות התושבים היהודים הובילה לדיון לגבי זכויותיהם בסנאט הפיני בשנות השבעים של המאה ה-19, אולם לא הוחלטה שום החלטה ומעמדם של היהודים במדינה נותר לא ברור.

בשנת 1889 הממשלה הפינית פרסמה צו שקבע אילו משפחות יהודיות יכלו להישאר במדינה ובאילו ערים. הצו גם קבע כי המקצוע היחיד הפתוח ליהודים היה מכירת בגדים משומשים, וכן כי ליהודים אסור לבצע מנהגים יהודיים מחוץ לערים המיועדות לכך. כן נקבע כי חיילים יהודים בצבא הרוסי לא יורשו יותר להשתקע בפינלנד לאחר שחרורם. רבות מגזרות אלו בוטלו בשנת 1898.

פינלנד העצמאית

חייהם של היהודים בפינלנד השתפרו רק עם הכרזת העצמאות של פינלנד בשנת 1917. פינלנד הייתה המדינה הלפני אחרונה באירופה להעניק זכויות מלאות ושוות ליהודים. מאותה שנה היהודים הפינים נחשבו לאזרחים לכל דבר והיה ביכולתם גם להצביע בבחירות.

בשנים שבין שתי מלחמות העולם הקהילה היהודית בפינלנד גדלה, בעיקר כתוצאה מהגירה של יהודים מברית המועצות לאחר המהפכה. יהודים רבים למדו באוניברסיטה, חלקם עסקו ברפואה, בעריכת דין ובהנדסה, אך רובם המשיכו לעסוק בענף הטקסטיל.

בשנת 1930 הוזמן הרב שמעון פדרבוש לכהן כרב של הלסינקי. הוא ארגן ועידה של נציגי שלוש הקהילות בפינלנד: הלסינגפורס, אובו וויבורג, בה נבחר לרב ראשי של פינלנד. הרב פדרבוש ניהל מסע הסברה נגד נשואי תערובת ותיקן שלא להעלות לתורה אדם שנשוי לנכרית. הרב פדרבוש גם קבע שהקהילה אינה רושמת ילדים יהודים שלא ניתן להם שם עברי בפנקס הילודים, ואסר להקים מצבות שאין בהן כתובת עברית גדולה מהלועזית. בשנת 1933 היה ניסיון לאסור את השחיטה בפינלנד, אך הודות לתעמולה של הרב פדרבוש ההצעה נדחתה.

מלחמת העולם השנייה

לחימה בצבא הפיני

בשנת 1939 הקהילה היהודית בפינלנד מנתה כ-1,700 איש, מתוכם כ-1,200 בהלסינקי ו-200 בטורקו. 260 יהודים פינים לחמו בצבא הפיני במלחמת החורף נגד ברית המועצות, 200 מהם בחזית. בנוסף להם לחמו בצבא הפיני גם מספר יהודים שברחו ממדינות אחרות באירופה כתוצאה מהכיבוש הנאצי. החיילים היהודים לא הופלו ולא ידוע על מקרי אנטישמיות בצבא הפיני באותה התקופה. להפך, העובדה שהיהודים עזרו להגן על עצמאותה של פינלנד הוכיחה לרבים את נאמנותם האמתית למדינה. באותה התקופה הפינים לא תמכו בגרמנים בשל יחסיהם הקרובים עם ברית המועצות. עבור אותם חיילים היהודים, היה בצבא הפיני בית כנסת שדה שהופעל על ידם בחזית. ארון קודש וספר קטן אשר נדדו ביחד עם החיילים ממקום למקום, נמצאים היום בבית המדרש של הקהילה בהלסינקי.

בקיץ של שנת 1941 נכנסה פינלנד למלחמה נוספת נגד ברית המועצות, הפעם בתמיכת גרמניה. מלחמה זו נקראה "מלחמת ההמשך", ובה הועמדה למבחן נאמנותם של היהודים הפינים לארצם. למרות שיתוף הפעולה עם הנאצים, היהודים לחמו בצבא הפיני כמו שאר האזרחים, שכן הם ראו בכך לחימה למען חירותה ועצמאותה של פינלנד. באותה התקופה הברית עם הנאצים הייתה יותר תאורטית ממעשית, ורוב הפינים כלל לא חוו קשר עם הגרמנים. החיילים היהודים בצבא הפיני לא הסתירו את דתם, והיה קיים אפילו בית כנסת בחזית. החיילים הגרמנים שלחמו לצד הפינים היו מודעים לקיומו של בית הכנסת אך לא התערבו בכך. כשמנהיגי הצבא נשאלו לגבי החיילים היהודים, הם הגנו עליהם והצהירו שאין שום הבדל בינם לבין שאר החיילים. רופאים צבאיים יהודים אף טיפלו בחיילים גרמנים והצילו את חייהם.

פעילות הקהילה בעורף

במהלך המלחמה הקהילה היהודית בעורף פעלה לאיסוף תרומות למען הצבא הפיני. הכסף שימש לטיפול בחיילים ובמשפחותיהם, וכן בחברי הקהילה שנפגעו מהמלחמה, כמו 300 היהודים של העיר ויבורג, שפונו להלסינקי בשל קרבתם לחזית. הקהילה היהודית בשוודיה סייעה לקהילה הפינית, ומספר ילדים יהודים נשלחו למשפחות אומנות יהודיות בשוודיה. הקהילה הפינית סייעה גם לפליטים יהודים מאירופה. בסך הכל הגיעו לפינלנד כ-500 פליטים יהודים, בעיקר מגרמניה, מאוסטריה ומפולין. הממשל לא סיפק תמיכה כלכלית בפליטים והקהילה היהודית הקימה ועדה מיוחדת לטיפול בהם, שכללה איסוף תרומות מחו"ל ובמיוחד מהג'וינט. רבים מהפליטים שוכנו עם משפחות יהודיות ועבדו בעסקים יהודים.

הקהילה היהודית בפינלנד סייעה גם לשבויי מלחמה יהודים מרוסיה ולא ראתה בכך ניגוד אינטרסים, שכן רוב היהדות הפינית הייתה ממוצא רוסי. העזרה שקיבלו השבויים מהיהודים הפינים הייתה חשובה ביותר: הם קיבלו אוכל, ביגוד, ציוד רפואי וספרי תפילה, שעזרו להם לשרוד את תנאי השבי הקשים. שליש משבויי המלחמה בפינלנד מתו במהלך השבי, בעיקר מרעב ומקור. אולם תנאי השבי הקשים לא היו הדאגה היחידה של השבויים היהודים: יותר מאלפיים שבויי מלחמה הוסגרו לגרמניה, מתוכם לפחות 70 יהודים.

שואת יהודי פינלנד

החל משנת 1941, עם התחלפותה של הממשלה הפינית, השתנה היחס הפיני ליהודים, והפליטים היהודים סולקו מהערים המרכזיות אל הכפרים, ללא עבודה או מגורים. במרץ 1942 כ-40 פליטים יהודים נשלחו למחנה עבודה גרמני בלפלנד, יחד עם 68,000 עובדים אחרים. העובדים היהודים במחנה בודדו מיתר העובדים ותנאי עבודתם היו קשים.

באוקטובר 1942 נלקחו תשעה פליטים יהודים ממחנה העבודה אל מטה המשטרה הפינית בהלסינקי, שם הוסגרו לידי הגסטאפו באסטוניה יחד עם 20 פליטים אחרים. דבר ההסגרה הגיע לעיתונות שהקימה מחאה גדולה, אליה הצטרפו שרי ממשלה ופוליטיקאים רבים. למרות המחאה וההתנגדות הרבה, החליט שר הפנים הפיני לגרש שמונה יהודים לאסטוניה בנובמבר, יחד עם 19 פליטים נוספים, שנחשדו בריגול מטעם ברית המועצות. הפליטים נשלחו מטאלין לברלין, ומשם לאושוויץ. עם הגיעם למחנה המוות נשלחו מיידית חמישה מהיהודים לתאי הגזים. אחד הנותרים נורה למוות מאוחר יותר, וגורלו של החמישי לא נודע עד היום. רק אחד המגורשים הפינים, גאורג קולמן, שרד את השואה. לא ידוע אם גרמניה דרשה במהלך המלחמה להסגיר לידיה את כל יהדות פינלנד, כפי שציוותה על רבות מבנות בריתה האחרות. חוקרים מאמינים שלא הייתה דרישה כזו, שכן פינלנד הייתה שותפה חשובה לגרמנים, ואלו לא חפצו בקלקול היחסים בין שתי המדינות.

עם עלייתה לשלטון של ממשלה פינית חדשה במרץ 1943, מצבם של הפליטים היהודים השתפר והם שוחררו ממחנה העבודה. חלקם נשלחו לעבוד בחוות מחוץ לערים, ואף קיבלו אזרחות פינית. ביוני של אותה שנה הוחלט להעביר את כל הפליטים היהודים לשוודיה, סידור שהיה מוסכם על כל הצדדים, כולל הקהילה היהודית והפליטים עצמם. לאחר הפצרות רבות בממשלה השוודית, שכללו תיאורי זוועה על מעשי הנאצים, שוודיה קיבלה בשנת 1944 את מרבית הפליטים היהודים.

לאחר המלחמה

עם פרוץ מלחמת העצמאות הישראלית הגיעו למדינה החדשה עולים פינים רבים, שהביאו עמם נשק שנתרם על ידי הממשל הפיני. כ-30 מיהודי פינלנד התנדבו לצה"ל במסגרת המח"ל. שיעורם של מתנדבי פינלנד, כ-2%, היה הגבוה ביותר מבין קהילות היהודים בעולם. בשנות השבעים הקימו מספר מתנדבים פינים את היישוב יד השמונה בפרוזדור ירושלים, שנקרא על שמם של שמונת היהודים שהוסגרו מפינלנד לידי הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה.

בשנת 1979 נבחר בן זיסקוביץ' לנציג היהודי הראשון לפרלמנט הפיני. יהודים פינים מפורסמים אחרים כוללים את מקס יעקובסון, שהיה שגריר פינלנד לאו"ם (1965–1972) ולשוודיה (1972–1975), ואף היה מועמד לתפקיד מזכ"ל האו"ם, הצייר סם ואני והמלחין והמנצח סימון פרמט.

הרב משה אדלמן, רבה של הקהילה תיאר את ייחודה: "קהילה צפונית זו באירופה הייתה מבודדת יחסית מהעולם היהודי בגלל מיקומה הגאוגרפי, אבל הצליחה לבנות ולשמור על חייה היהודיים. החיים היהודיים שמרו על רצף בין העבר בשטייטל לבין ההווה בקהילה".

הקהילה כיום

הבמה וארון הקודש בבית הכנסת בהלסינקי

כיום חיים בפינלנד כ-1,500 יהודים: 1,200 בהלסינקי, 200 בטורקו והשאר בעיר טמפרה. הקהילה מורכבת מצאצאי מקימי הקהילה, ממהגרים מרוסיה וכן מישראלים שנישאו לבני זוג מקומיים.

במדינה ישנם שני בתי כנסת, בית הכנסת של הלסינקי שנבנה בשנת 1906, ובית הכנסת של טורקו שנבנה בשנת 1912, שניהם אשכנזים אורתודוקסים. הקהילה היהודית בפינלנד, בניגוד לאלה של מדינות רבות אחרות, הסכימה שתוגדר רשמית כמיעוט לאומי בפינלנד. כיום קיים בית ספר יהודי אחד במדינה, בעיר הלסינקי, שהוקם בשנת 1918. הקהילה מנהלת בית ספר בו לומדים כ-120 תלמידים, מחציתם ממשפחות ישראליות.

כמעט כל חברי הקהילה היהודית בפינלנד הם דוברי פינית ושוודית. בעבר השפה הרשמית של הקהילה הייתה יידיש בניב ליטאי, אך כיום מעט מאד יהודים דוברים בשפה זו ובית הספר היהודי מלמד כיום עברית, ולא יידיש. לקהילה יש עיתון רשמי שנקרא "הקהילה", המפורסם בשפה הפינית ובו תמיד מאמר אחד ביידיש.

מטעמי נוחות וחיסכון שחיטה אינה מבוצעת בפינלנד, וכל הבשר הכשר מיובא אליה ממדינות אחרות, בעיקר מצרפת.

ראו גם

• היסטוריה של פינלנד
• יהדות שוודיה
• יחסי ישראל-פינלנד

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יהדות פינלנד בוויקישיתוף

• אתר הקהילה היהודית בהלסינקי
• תולדות יהדות פינלנד
• אתר המיעוטים של פינלנד
• יהודי פינלנד במהלך מלחמת העולם השנייה
• אליהו בירנבוים, שלווה צפונית - כתבה על יהודי פינלנד, מקור ראשון
• שלומי רייסקין, ביבליוגרפיה - יהודי פינלנד, אתר דעת
• אוהל תפילה ביער מושלג - סיפורם של יהודי פינלנד, כתבה על התערוכה שהציגה את תולדות יהדות פינלנד (התקיימה בבית התפוצות ב-2009)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0