מיקלוש הורטי

מיקלוש הורטי

יורש העצר ההונגרי 1 במרץ 1920 – 15 באוקטובר 1944 (24 שנים)

אדמירל מיקלוש הורטי (נאג'באניאי) (בהונגרית: Vitéz Nagybányai Horthy Miklós;‏ 18 ביוני 1868 – 9 בפברואר 1957) היה קצין-ים ומדינאי הונגרי אשר שימש כעוצר הונגריה בין השנים 1920–1944. הורטי היה שמרן ימני ואנטישמי מובהק, והחיל מדיניות אנטישמית תוקפנית הגם שהתנגד לרדיקליות של הנאצים וצלב החץ. בתקופת שלטונו התרחשה שואת יהודי הונגריה.

ביוגרפיה

נעורים וקריירה בצי במהלך מלחמת העולם הראשונה

הורטי נולד למשפחת אצולה הונגרית והתחנך בבית הספר הצבאי לקצינים. למרות שאחיו מת בתאונה בצי הקיסרי האוסטרו-הונגרי, בחר הורטי בקריירה ימית ושרת כקצין ימי ב-1886. עד 1907 שימש בתפקידי פיקוד בצי ובין 1908 ל-1914 היה שלישו הצבאי של הקיסר פרנץ יוזף הראשון שרחש לו הערכה רבה.

הורטי הצטיין במהלך מלחמת העולם הראשונה כקצין בצי האוסטרו-הונגרי והסב כמה תבוסות לצי האיטלקי. הוא נפצע בקרב במיצרי אוטרנטו במאי 1917. בעקבות הצלחתו בקרבות קוּדם במרץ 1918 לעמדת מפקד הצי הקיסרי, תפקיד בו החזיק עד שקיבל מקרל הראשון, קיסר אוסטריה את פקודת הכניעה לצי המשותף של סרביה ושל המדינות החדשות סלובניה וקרואטיה, ב-31 באוקטובר 1918.

בין מלחמות העולם

ב-16 בנובמבר 1918 הוכרזה הרפובליקה ההונגרית בראשותו של מיהאי קארואי. קארוי פעל במצב חירום, עקב התמוטטות האימפריה האוסטרו-הונגרית, ונאלץ לוותר על שטחים רבים - מה שהפך את הונגריה למדינה ללא מוצא ישיר אל הים, עם צי זעיר המורכב מכמה ספינות משמר השטות על נהר הדנובה. במצב זה לא היה כל תפקיד לקצין צי כהורטי, אך זה שמר על תדמיתו כגיבור לאומי.

ממשלתו של קארוי נאלצה להתפטר ב-20 במרץ 1919, ובמקומה קמה רפובליקה סובייטית קצרת ימים, בראשותו של הקומוניסט ממוצא יהודי בלה קון. קון נתקל בקשיים הן במדיניות הפנים, והן כלפי חוץ, כשצבא הונגריה נאלץ ללחום בצבא הצ'כי והרומני. בחזית הפנים, בעיר סגד שבדרום מזרח הונגריה, התגבש "צבא לבן" לאומני כנגד "הצבא האדום ההונגרי" של קון, בראשו עמד מיקלוש הורטי. הצבא "הלבן" הוקם ב-10 באפריל וזכה לתמיכת כוחות צרפת ששהו באזור. ב-6 באוגוסט כבשו כוחות רומניים את בודפשט, וסילקו את קון מהשלטון. בתמיכת החיילים הרומנים נכנס צבאו של הורטי לבודפשט ב-14 בנובמבר 1919. ב-25 בפברואר 1920 פינה הצבא הרומני את בודפשט. תקופת שלטון הצבא הלבן בחסות הרומנים בבודפשט התאפיינה בטרור כנגד גורמי שמאל וכן ברדיפת היהודים.

בחודש מרץ 1920 חידשה האספה הלאומית ההונגרית מחדש את הממלכה ההונגרית, אך בחרה שלא להחזיר לשלטון את קרל מבית הבסבורג מגלותו באוסטריה, אלא להכריז על הורטי כעוצר לתקופת זמן בלתי מוגבלת. כך נהיה האדמירל ללא צי - לעוצר ללא מלך, של המדינה ללא מוצא לים.

הורטי היה, מעל לכל, שמרן. דעותיו הפוליטיות היו צירוף של שמרנות ימנית קיצונית ואנטישמיות. הגם שזכויות האדם של היהודים נשמרו בימי משטרו בדרך כלל, הרי שמרגע שעלה לשלטון הוטלו מגבלות תחיקתיות על היהודים, וכבר בספטמבר 1920 הוגבל מספר היהודים בחינוך הגבוה. בתחילה נמנע הורטי מאנטישמיות קיצונית כדוגמת זו של הנאצים, אך ככל שחלף הזמן, הלך משטרו והתקרב למשטרים הפשיסטיים הפרו-נאציים שקמו באירופה. מטרתו המדינית העיקרית הייתה להחזיר את השטחים שאבדו להונגריה בחוזה טריאנון; אגב כך ראה הורטי באדולף היטלר בן ברית נאמן, שערכים רבים ממשטרו - לרבות האנטישמיות - היו מקובלים עליו.

הורטי בבודפשט, אוגוסט 1931

משטרו של הורטי לא היה טוטליטרי כמשטרו של היטלר, והוא איפשר קיומן של מפלגות אופוזיציה (פרט למפלגה הקומוניסטית). המשטר היה שמרני והיווה מעין המשך למשטר הקיסרי הקודם, שנשען על אלמנטים חברתיים של האצולה הישנה והשמרנים הוותיקים. המשבר הכלכלי של שנות השלושים, ופעילותם של קיצונים מן השמאל ומן הימין, היוו איום על המשטר, אך באופן כללי יש לומר כי הורטי היה אהוד על העם ההונגרי, וכי משטרו היה סמכותי, אך לא רודני.

הצטרפותו לברית עם מדינות הציר איפשרה להורטי להשיב להונגריה בין השנים 1938–1940 חלקים נרחבים מן השטחים שאבדו לה, כאשר התהפוכות המדיניות באירופה - בהן פירוקה של צ'כוסלובקיה - איפשרו כיבוש שליש מסלובקיה וכן את חבל רותניה. ב-1940 קיבלה הונגריה - בהתערבותו של היטלר - גם את צפון טרנסילבניה מרומניה, חבל שהיה בחזקת הונגריה עוד מימי הביניים.

במלחמת העולם השנייה

באפריל 1941 הייתה הונגריה לחברה מלאה במחנה מדינות הציר ולקחה חלק פעיל לצידן במלחמת העולם השנייה. ראש הממשלה פאל טלקי, שניסה למנוע התפתחויות אלו, התאבד כשהמציאות טפחה על פניו, וראש הממשלה החדש - לסלו בארדושי, תמך במדיניות פרו-גרמנית: השיא היה השתתפותה של הונגריה, יחד עם בולגריה, בפלישה הגרמנית ליוגוסלביה. עם פתיחתו של מבצע ברברוסה - הפלישה הגרמנית לברית המועצות - הכריזה הונגריה אף היא מלחמה על ברית המועצות, לצד גרמניה ורומניה.

בשנים אלו החל הורטי בחקיקה אנטי-יהודית נמרצת, אך בשנים 1942–1943 הוא דחה את דרישות הגרמנים לריכוז כל היהודים במחנות ולגירושם להשמדה בפולין הכבושה. מצב היהודים בשנים אלו הלך והתדרדר; הכשירים לשירות צבאי גויסו לגדודי עבודה - לא ניתן להם נשק, אלא השתמשו בהם לעבודות כפייה ורבבות מהם נספו בתנאים הקשים. "זרים" שנתפסו, נעצרו ולעיתים אף נרצחו. כן נרצחו יהודים בפוגרומים שהוסוו כפעילות כנגד "פרטיזנים", אך פרט לכך דבק הורטי בדעתו שלא לשלוח את היהודים, כקיבוץ אתני, להשמדה - על אף לחץ גובר מצד ברלין.

ב-1944, עם התקדמותן של בעלות הברית, התקרב הצבא האדום לגבולות הונגריה. הגרמנים חששו כי הורטי יחבור לצד הסובייטים, ובחודש מרץ פלשו להונגריה ומינו בה ממשלת בובות. ממשלה זו גירשה מייד כחצי מיליון מיהודי הונגריה להשמדה במזרח תוך כמה חודשים, וזאת כשהורטי, להלכה, עדיין שליט הונגריה. ב-7 ביולי פקד הורטי על הפסקת המשלוחים, וזאת בלחץ בינלאומי. בשלב זה היו כמאה וחמישים אלף יהודים בבודפשט בין החיים, אך רוב יהדות הונגריה הושמד כבר באושוויץ. אחרי הפסקת המשלוחים הציע הורטי למעצמות המערב כי שארית הפליטה תישלח למדינות שתסכמנה לקבלן. המשא ומתן על הצעה זו נמשך מספר שבועות, אך טורפד על ידי הגרמנים.

באוגוסט פיטר הורטי את ממשלת הבובות הגרמנית, ופתח במשא ומתן עם הסובייטים, אך הגרמנים שוב התערבו. בנו של הורטי נחטף על ידי איש הקומנדו הגרמני אוטו סקורצני, והורטי נאלץ להתפטר מתפקידו כעוצר ב-15 באוקטובר. במקומו מונה פרנץ סלשי, ראש המפלגה האנטישמית הפרו-נאצית צלב החץ לשליט במקום הורטי, ולא היה עוד תוקף להצעות להצלת שארית הפליטה של יהודי הונגריה.

את שארית המלחמה בילה הורטי במעצר בית בגרמניה, ובמאי 1945 שוחרר על ידי בעלות הברית.

לאחר המלחמה

למרות דרישתה של יוגוסלביה כי הורטי יישפט כפושע מלחמה, סירבו לכך בעלות הברית. לכך תרמה השפעתו האישית של סטלין, כהכרת תודה לניסיונו של הורטי להביא לשביתת נשק בשנת 1944. הורטי שימש כעד תביעה במשפטי נירנברג ב-1946 ולאחר מכן שוחרר. הוא התיישב בפורטוגל, שהייתה אז תחת שלטונו הרודני של אנטוניו דה אוליביירה סלזאר, ושם הוא מת ב-1957. זיכרונותיו, בשם "חיים למען הונגריה", יצאו לאור בשנת 1953.

הורטי נישא פעם אחת - למגדלנה, והיה אב לשני בנים, ששימשו כעוזריו, ולשתי בנות. שלושה מילדיו מתו לפניו. בצוואתו ביקש הורטי להיטמן בהונגריה רק לאחר עזיבת החייל הרוסי האחרון את אדמתה. בשנת 1993, עם עזיבת הכוחות הרוסיים האחרונים את הונגריה, נטמנה גופתו בעיר הולדתו, קנדרס.

ראו גם

• היסטוריה של הונגריה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיקלוש הורטי בוויקישיתוף

• מיקלוש הורטי באנציקלופדיה של השואה
• מיקלוש הורטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מיקלוש הורטי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34733370מיקלוש הורטי