חזקיהו
| לידה | ג'קע"ד | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ג'רכ"ח | ||||||||||
| מדינה | ממלכת יהודה | ||||||||||
| בת זוג | חפצי בה | ||||||||||
| שושלת בית דוד | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
חִזְקִיָּהוּ היה מלך יהודה בשנים ג'קצ"ט עד ג'רכ"ח.[1] היה מלך צדיק בניגוד לאביו אחז שהיה רשע, הוא עודד את בתי המדרשות. בתקופת מלכותו החריבה האימפריה האשורית החדשה את הממלכה השכנה, ממלכת ישראל, ואף כבשה חלקים מממלכתו. חזקיהו לחם בפלשתים, מרד נגד אשור, ושירש את פולחן האלילים ואת ההקרבה מחוץ למקדש.
מקורות לדמותו
מוצגת במוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול
דמותו של חזקיהו וקורות מלכותו מתוארים בהרחבה במקרא. הוא מתואר בספר מלכים (בפרקים יח-יט-כ שבמלכים ב') ובספר דברי הימים, שם הוא מכונה "יחזקיהו" (בפרקים כט-ל-לא-לב בדברי הימים ב'), ובספר ישעיהו, הנביא בן תקופתו של חזקיהו.
בנוסף, מוזכרת דמותו של חזקיהו בכתבים האשוריים של סרגון השני ושל סנחריב שמלכו באותה תקופה, כך גם הכיבושים האשורים המוזכרים במקרא מתוארים בהרחבה במקורות האשוריים עצמם.[2]
תקופת מלכותו
על קיומו של חזקיהו יש בידינו גם איזכורים חוץ מקראיים, במנסרות סנחריב מוזכר קיומו של "חזקיהו היהודי".[3], מאז שנות ה-תש"ן ידוע על טביעות חותם של חזקיהו המצויות בשוקי העתיקות.[4] בטבת ה'תשע"ו פורסמה לראשונה טביעת חותם כזו שמקורה בחפירה מסודרת שנערכה ב-ה'תש"ע במתחם העופל שלמרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, עליה כתוב: "לחזקיהו [בן] אחז מלך יהדה".[5]
מסע סנחריב
.JPG)
ערך מורחב – מסע סנחריב בארץ ישראל
בשנת 701 לפנה"ס יצא סנחריב במסע צבאי במטרה לדכא מרד רחב היקף בו השתתפו ממלכות רבות באזור סוריה וארץ ישראל. במהלך ההכנות למרד הוא כבש והכניע את ערי הפלשתים שהתנגדו אליו. כדי להכין את ירושלים למצור הצפוי חזקיהו חצב את נקבת השילוח ועיבה את חומת ירושלים באבנים מבתי העיר[6]. המרד בתחילתו נכשל וסנחריב הכניע את הממלכות המורדות זו אחר זו, כבש את הערים המבוצרות ביהודה - כולל העיר לכיש, וצר על ירושלים.
בספר מלכים מסופר כי חזקיהו שלח אל סנחריב, בעודו בלכיש, ממון רב מאוצרות המקדש כדי שלא יכבוש את ירושלים, אך כנראה שוחד זה לא הועיל. בישעיהו ובדברי הימים לא מוזכרת שליחת הזהב. במנסרת שיקגו, כתובת הניצחון של סנחריב בעקבות המסע, מוזכרת כמות דומה מאד של זהב וכסף שנשלחת על ידי חזקיהו כמס (קנס שמשלם המפסיד במלחמה). בתואם לכתוב במקרא המנסרת מתארת את כיבושיו בערי יהודה, לעומת זאת כלפי ירושלים נכתב, "וספרתי כשלל. (חזקיהו) עצמו, כציפור בכלוב". ומהעדר תיאור כיבוש, משתמע שהוא כשל בכיבוש ירושלים ככתוב במקרא.
בזמן המצור על ירושלים נשלחו אל ירושלים שלושה שרים אשוריים - תרתן, רב-סריס ורבשקה במטרה לשכנע את יושבי ירושלים להיכנע לאשור, ובמידה שחזקיהו יתנגד - אף למרוד בו. הדובר העיקרי במשלחת היה רבשקה, שם שמשמעותו כנראה היא שר המשקים, והוא נשא נאום ארוך בו קרא אל העם שלא לשעות לעידודיו של חזקיהו ולהיכנע למלך אשור, ובנוסף מחרף ומגדף כלפי מעלה. רבשקה הכיר היטב את השפה בה דיברו אנשי ירושלים, "יהודית" (העברית המקראית), והתעקש לדבר בה במקום בשפה הבינלאומית דאז, הארמית. רבשקה הכיר גם את ביעור הבמות שביצע חזקיהו, ואת הדעות שכנראה רווחו בעם שהתייחסו למעשה זה כפגיעה בעבודת ה' וחילול הקודש. כאשר חזקיהו שמע את הנאום משריו, הוא קורע את בגדיו ומתכסה בשק, ושלח שליחים אל ישעיהו בן אמוץ הנביא שיתפלל גם הוא לישועה. ישעיהו הרגיע אותו וניבא לו שסנחריב ישוב לארצו להלחם במלך כוש, ואחר כך ישוב לצור על ירושלים וימות שם בדרך נס. רבשקה שלח שוב שליחים אל חזקיהו, עם מכתבים החוזרים על הטענה שהשמיע בנאומו, והדגיש שבשובו מהמלחמה עם כוש, יחזור להלחם בו, חזקיהו לוקח את המכתבים ופורש אותם לפני ה', וחוזר ומתפלל. בעקבות תפילתו שלח אליו ישעיהו מכתב, בו ניבא כי צבאו של סנחריב יובס באופן נסי, ולא יפגע בירושלים כלל. באותו הלילה ששב סנחריב להלחם בירושלים, שהיה ליל הסדר יצא גבריאל המלאך[7] והרג 185,000 חיילים ממחנה אשור, ונשרפו גופם ובגדיהם נשארו שלמים[8]. סנחריב חזר לארצו לאחר תבוסתו למלך יהודה חזקיהו, והשתחוה לקרש מתיבת נח שהיה לו אלוה, ושמעו אותו בניו שמתכון לשחוט אותם לפניו[9], והרגו אותו, סנחריב מת בשנת 680 לפנה"ס.
הינצלותה של ירושלים ממלך אשור, בזמן שכל שאר ערי הארץ נחרבו, חיזקה את התחושה שה' מגן על ירושלים ועל מקדשו ולא ייתן להם להיפגע אף אם יחטאו. האידאה הזו טופחה במשך שנים עד אשר בתקופת החורבן, כ-150 שנים מאוחר יותר, ירמיהו הנביא נאבק נגד האומרים "היכל ה'" שטענו שה' לא יפגע במקדשו. לאנשים האלו הוא קרא להיזכר בחורבן משכן שילה[10].
המערכה על לכיש
- ערך מורחב – תל לכיש
אירועים נוספים
במקרא יש שלושה מקורות עיקריים למאורעות שאירעו במהלך מלכותו של חזקיהו. המקור הראשון הוא ספר מלכים ב', פרק י"ז - המתאר את נפילת ממלכת ישראל, ופרקים י"ח - כ' המתארים את מלכותו של חזקיהו. המקור השני הוא ספר ישעיהו פרקים ל"ו עד ל"ט שמקבילים, עם שינויים, למלכים ב' מפרק י"ח, פסוק י"ז עד סוף פרק כ'. המקור השלישי הוא ספר דברי הימים ב', פרק כ"ט עד פרק ל"ב, בו מלכות חזקיה מתוארת באופן כרונולוגי, בניגוד לשני המקורות האחרים. בנוסף מספר נבואות מספר ישעיהו משקפות כנראה אירועים מימי חזקיהו.
המלחמה בפלשתים
בספר מלכים בתיאור מלכותו של חזקיהו, מסופר על ניצחונו במלחמה עם הפלשתים.
הוּא הִכָּה אֶת פְּלִשְׁתִּים עַד עַזָּה וְאֶת גְּבוּלֶיהָ מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד עִיר מִבְצָר.
תיאור קיומה של מלחמה זו נעדר מתיאור מלכותו בספר דברי הימים, אולם ייתכן שיש רמז לקיומו במקום אחר באותו הספר, בתיאור צאצאי שבט יהודה נאמר, ”וַיֵּלְכוּ לִמְבוֹא גְדֹר עַד לְמִזְרַח הַגָּיְא לְבַקֵּשׁ מִרְעֶה לְצֹאנָם ... וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה הַכְּתוּבִים בְּשֵׁמוֹת בִּימֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיַּכּוּ אֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֶת הַמְּעוּנִים אֲשֶׁר נִמְצְאוּ שָׁמָּה וַיַּחֲרִימֻם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתֵּיהֶם” (דברי הימים א', ד', מ"א-מ"ג) כאשר בנוסח תרגום השבעים גורסים "גרר" במקום "גדר", העיר גרר ניצבה על אם הדרך בין עזה לבאר שבע, והייתה נתונה תחת שלטונה של עזה הפלשתית.
שליטתו של חזקיהו בפלשת מוזכרת אף במקורות האשוריים, במנסרת סנחריב נאמר על אנשי עקרון כי הסגירו את פַּדִי מלכם לידי חזקיהו מלך יהודה. וכי כתוצאה ממעשה זה סנחריב העניש אותם, חילץ את פדי מירושלים והחזיר אותו למלכותו על עקרון. בנוסף נמצאו בעקרון שתי חותמות למלך שמקורן בממלכת יהודה.
חידוש הברית
אף שהתורה אסרה כל הקרבה מחוץ לבית המקדש, רבים בעם ישראל זלזלו באיסור זה, וההקרבה בתקופה זו היתה נפוצה הן במתכונות משפחתיות-שבטיות והן במתכונות ציבוריות ממלכתיות. מקדשים גדולים היו קיימים בערים הגדולות בית אל, לכיש, באר שבע וערד.
חזקיהו היה מלך צדיק, עקר את האשרות שהיו עבודה זרה שנפוצה ביהודה, והיה הראשון (מאז ימי פנחס) להילחם בעבודת הבמות. מלבד זאת חזקיהו כיתת את נחש הנחושת שבנה משה, כיוון שהעם ראה אותו כאלהות עצמאית, והקטיר לו קטורת.
הוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן
[11].
פסח חזקיהו
לאחר חורבן ממלכת ישראל בסביבות שנת ג'ר"ה, היריבות ההיסטורית בין ישראל ליהודה נגוזה ונוצרה הזדמנות לאיחוד מחודש של שרידי ממלכת ישראל עם יהודה. מסופר בספר דברי הימים[12], כי חזקיהו ניצל את ההזדמנות וקרא לכל שבטי ישראל לבא ולהקריב את קורבן הפסח במקדש בירושלים. חזקיהו אף דחה את הפסח בחודש "כִּי הַכֹּהֲנִים לֹא הִתְקַדְּשׁוּ לְמַדַּי וְהָעָם לֹא נֶאֶסְפוּ לִירוּשָׁלִָם"[13]. קריאתו של חזקיהו נענתה באופן חלקי. אנשים רבים מממלכת ישראל הגיעו לירושלים, לראשונה זה שלוש מאות שנה להקריב את הפסח, בעוד אחרים התעלמו מקריאתו ובזו לה[14].
המחלה
זמן קצר יחסית לפני שסנחריב הגיע לירושלים, חלה חזקיהו בשחין ונטה למות. ישעיהו הנביא בא אליו וניבא לו שהוא לא יקום ממשכבו, וגם לא יזכה לחיי העולם הבא, מכיון שלא נישא ולא הביא צאצאים לעולם[15]. חזקיהו התפלל, למרות הנבואה הברורה, וישעיהו חזר אליו וניבא לו שתפילתו נענתה - הוא יירפא ממחלתו ואף יינצל ממלך אשור המתקרב. הנביא הורה לו להניח דבלת תאנים על עורו שתביא לריפויו.
בעקבות השמועה על מחלתו שלח מראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל שליחים אל חזקיהו. השליחים הגיעו אל חזקיהו לאחר שהבריא, והוא סייר איתם והראה להם את אוצרותיו במטרה לכרות ברית עימם. ישעיהו זעם עליו וניבא לו שאוצרותיו יילקחו לבבל ובניו יהפכו לסריסים בבית מלך בבל.
חזקיהו במדרשי חז"ל
חידוש הברית
חז"ל סיפרו כי בדורו של חזקיהו כל העם היו תלמידי חכמים. הם דרשו עוד, כי חזקיהו נעץ חרב בכניסה לבית המדרש והכריז כי כל מי שלא ילמד תורה יידקר בחרב, וכתוצאה מכך לא היה בכל ממלכת יהודה ילד או ילדה שלא היו בקיאים בהלכות טומאה וטהרה. בתלמוד מובא[16], שביקש הקב"ה לעשות לחזקיה משיח אלא שהחמיץ חזקיה הזדמנות זאת כי לא אמר שירה והודיה על מפלת סנחריב.
המחלה
בתלמוד הבבלי במסכת ברכות[17] נאמר, כי המחלה של חזקיהו היתה עונש על כך שהוא לא נשא אישה והוליד ילדים, בניגוד לצו פרו ורבו.
נבואתו של ישעיהו הנביא, "צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה"[18] נדרשת - "כי מת אתה" בעולם הזה "ולא תחיה" - לעולם הבא. כאשר ישעיהו מודיע לו כי הסיבה לעונש החמור היא הימנעותו מהולדת ילדים, עונה לו חזקיהו כי הוא ראה ברוח הקודש שבניו יהיו רשעים. ישעיהו משיב לו: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת, איבעי לך למעבד. ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא, ליעביד!" (תרגום: למה לך להיכנס לכבשונו - כלומר, לענייניו הפרטיים - של ה'? מה שצווית עשה, ומה שרוצה הקב"ה לעשות הוא יעשה.). חזקיהו מבקש מהנביא שישיא לו את בתו לאישה, ואולי זכות הנביא וזכותו שלו תעמוד להם והעתיד של בניו ישתנה, אבל ישעיהו מתנגד ואומר לו שכבר נגזרה גזירה שימות. חזקיהו עונה לו: "בן אמוץ כלה נבואתך וצא, כך מקובלני מבית אבי אבא, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים".
חזקיהו נתרפא, נשא את בתו של ישעיהו ונולדו לו ממנה בנים, ביניהם רבשקה ומנשה.
בהגהות הב"ח (על אתר) מובא המשך למדרש, ומסופר שכשגדלו שני בניו של חזקיהו המלך, רבשקה ומנשה, הוא הוליך אותם על כתפיו לבית המדרש ללמוד תורה. בזמן הליכתם שמע חזקיהו את שני בניו מתלוצצים ומדברים על ראשו כעל קרבן לעבודה זרה. חזקיהו השליך אותם לקרקע. רבשקה נהרג ומנשה חי והפך למלך יהודה. לפי גרסה זו רבשקה המתואר במדרש איננו רבשקה שליחו של סנחריב, כיוון שהוא נולד רק אחר שחזקיהו התרפא, וחזקיהו נחלה בזמן הצלת העיר מסנחריב ורבשקה.
שישה מעשים
במסכת פסחים[19] מובאת ברייתא המתארת שישה מעשים שעשה חזקיהו, לשלושה מתוכם הסכימו חכמי דורו ולשלושה התנגדו. ברייתא זו חדרה למשנה ומופיעה במשניות הנדפסות כמשנה האחרונה בפרק הרביעי בפסחים.
המעשים שהסכימו להם הם: 1. "גנז ספר רפואות"[20]. 2. "כתת נחש הנחושת", הוא נחש הנחושת שיצר משה רבנו במדבר, והיו מהעם שעבדו אותו בתור אליל. 3. "גרר עצמות אביו על מטה של חבלים": אביו הוא אחז הרשע.
מעשים שלא הסכימו להם: 1. "סתם מי גיחון", כדי שלא יבוא צבא אשור וימצאו מים לשתות, ובכך מנע גם מים מתושבי ירושלים. 2. "קצץ דלתות היכל ושגרם למלך אשור". 3. "עיבר ניסן בניסן", כלומר, לאחר שנכנס ניסן עיבר את השנה והחליט שאותו החודש יהיה אדר ב' הפסח יעשה רק חודש מאוחר יותר.
לקריאה נוספת
- בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, כרך ד' - ממלכת יהודה (יחידות 10 - יהודה ואשור), בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. מהדורה שנייה: 2008. מסת"ב 9789650610036
- בנימין מזר, מסע סנחריב לארץ יהודה, בתוך: היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בתקופת המקרא, יעקב ליוור (עורך)
קישורים חיצוניים
- חזקיהו, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ד"ר אמנון טיל, חזקיהו (Hezekiah) מלך יהודה: מלך טוב או מהמר מסוכן?
- ד"ר שי וואלטר 'זמנים במלכות חזקיהו' הרצאה בכינוס מטמוני ארץ באתר בינינו.
הערות שוליים
- ^ על פי פרופסור עודד ליפשיץ חזקיהו מלך 29 שנים, ויש שתי אפשריות: 686-715 לפנה"ס או 698-727 לפנה"ס. ליפשיץ מעדיף את האפשרות המאוחרת יותר (עד 686). [מקור (דקה 58+): https://www.youtube.com/watch?v=gXG_Acuhvgw].
- ^ מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט-ו לפסה"נ, בהוצאת ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק ירושלים. עמ' 69 - 86
- ^ אחת מהם במנסרת סנחריב שבמוזיאון ישראל, בטור 3, שורה 18
- ^ השוו: איתי בלומנטל, תגלית בחפירות ליד הר הבית: טביעת החותם של המלך חזקיהו, באתר ynet, 2 בדצמבר 2015
- ^ אורלי הררי, התגלתה טביעת החותם של המלך חזקיהו, באתר ערוץ 7, 2 בדצמבר 2015
- ^ ספר ישעיהו, פרק כ"ב, פסוקים ט'-י"א
- ^ מעם לועז סוף פרק יט
- ^ כי היו מבניו של שם שכיסה בבגדו ערוות אביהם, שמות רבה, פרשה י"ח, פסקה ה'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ו
- ^ ספר ירמיהו, פרק ז', פסוקים ג'-ט"ו
- ^ הארכאולוג יוחנן אהרוני ניסה לקשור את חורבנו של המקדש והמזבח בבאר שבע ואת ביטול הפולחן במקדש בערד למהפכת חזקיהו, אולם ממצאיו שנויים במחלוקת רבה בין הארכאולוגים, בין היתר משום שייתכן כי הם נחרבו במסע הכיבוש של סנחריב שהתרחש באותה תקופה ולא בגלל פעילותו של חזקיהו. על הצלחתה של אותה מהפכה יש עדויות סותרות, כמו התבליט האשורי של חורבן לכיש המתאר חיילים הנושאים כלי פולחן, ומכאן שהפולחן בלכיש לא פסק לגמרי בתקופתו של חזקיהו. עם זאת בעת חפירות בשנת ה'תשע"ז שנערכו בתל לכיש סביב לשער העיר, נתגלה מקדש ובו מזבח שקרנותיו נופצו ובקודש קודשיו הוצבה מחראה, הנקשרים לביעור האלילים של חזקיהו דבר ראשון, 'מקדש שער' מתקופת בית ראשון נחשף בחפירות תל לכיש, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 29 בספטמבר 2016
- ^ בספר מלכים העניין לא מוזכר כלל
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק ל', פסוק ג'
- ^ שם פסוקים י'-י"א
- ^ מלכים ב פרק כ' פסוק א' ברש"י
- ^ סנהדרין צד, א
- ^ דף י עמוד א
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ', פסוק א'
- ^ דף נו עמוד ב
- ^ ספר רפואות שכתב שלמה המלך, פירוש המשניות להרמב"ם פסחים פ"ד מ"ט, הקדמת הרמב"ן על התורה.
| מלכי יהודה ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| מלכי יהודה וישראל | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מלכי ישראל המאוחדת | שאול המלך • דוד המלך • שלמה המלך | 
| |||
| מלכי יהודה | רחבעם • אביה • אסא • יהושפט • יורם • אחזיה • עתליה • יואש • אמציה • עוזיהו • יותם • אחז • חזקיהו • מנשה • אמון • יאשיהו • יהואחז • יהויקים • יהויכין • צדקיהו | ||||
| מלכי ישראל | איש בושת • ירבעם בן נבט • נדב • בעשא • אלה • זמרי • תבני • עמרי • אחאב • אחזיהו • יורם • יהוא • יהואחז • יואש • ירבעם השני • זכריה • שלום • מנחם • פקחיה • פקח • הושע | ||||
| בית חשמונאי |
| ||||
| מלכי בית הורדוס | הורדוס • ארכלאוס • הורדוס אנטיפס • פיליפוס • אגריפס הראשון • אגריפס השני | ||||
