עקרון (עיר מקראית)
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
עֶקְרוֹן הייתה עיר קדומה בארץ ישראל שיושבה לראשונה על ידי הכנענים בתקופת הברונזה. בתקופת הברזל, עם פלישתם של גויי הים למישור החוף, הפכה לעיר פלשתית חשובה. בשלהי המאה ה-8 לפנה"ס כבשו האשורים את עקרון והשתלטו עליה. באותה תקופה נודעה העיר כיצרנית שמן זית בהיקף גדול. בשנת 603 לפנה"ס הוחרבה העיר כליל על ידי האימפריה הבבלית בראשות נבוכדנצר. מעט לאחר מכן התקיים במקום יישוב קטן בעיר התחתונה, ולאחר זמן קצר ננטש אף הוא, ומאז לא יושבה העיר יותר.
האתר מזוהה כיום עם התל הארכאולוגי תֵּל מִקְנֶה, הסמוך לקיבוץ רבדים.
היסטוריה וארכאולוגיה של האתר
תקופת הברונזה
בתקופת הברונזה התיכונה השנייה, סביב המאה ה-17 לפנה"ס, נושב התל לראשונה (שכבה XI) על ידי אוכלוסייה כנענית בראש התל (העיר העליונה) ולמרגלותיו (העיר התחתונה). סביב התל הוקמה סוללה שהקיפה הן את העיר העליונה והן את העיר התחתונה.
בתקופת הברונזה המאוחרת התדלדל היישוב בכל האזור, וגם כאן התקיים רק יישוב כנעני קטן לא מבוצר בעיר העליונה בלבד (שכבות VII-X). מתקופה זו נמצא בתל כלים המיובאים מקפריסין וממיקנה, כמו כן נמצאו באתר חותם וחרפשוית מצרית מתקופת השושלת ה-19. שכבות אלו חרבו בשריפה.
- שכבה X – המאות 16–15 לפנה"ס.
- שכבה IX – המאה ה-14 לפנה"ס עד המחצית הראשונה של המאה ה-13 לפנה"ס.
- שכבה VII – מהמחצית השנייה של המאה ה-13 לפנה"ס.
תקופת הברזל
במקרא
על פי המקרא, בחלוקת הארץ, עקרון יועדה לבני שבט יהודה (ספר יהושע, פרק ט"ו; פסוקים י"א, מ"ה-מ"ו), אולם במקורות מקראיים אחרים (שם פרק י"ט, פסוק מ"ג) היא יועדה לבני שבט דן. בפועל ישבו בה הפלשתים.
עקרון מוזכרת בהקשרים נוספים במקרא, לאחר שארון הברית נפל לידי הפלשתים, חששו בני עקרון להכניסו לעירם ושלחו אותו לבית שמש. כמו כן לאחר מות גוליית נאמר שהפלשתים ברחו עד שערי עקרון. תושבי עקרון מוזכרים במקרא כמי שסגדו במקדשם לבעל זבוב, האליל שגם אחזיה מלך ישראל דרש בו כשהיה חולה.
באנלים האשוריים
העיר עקרון מוזכרת גם במקורות חוץ מקראיים, כמו באנלים האשוריים של מלכי אשור: אסרחדון, אשורבניפל וסנחריב (מנסרת סנחריב). על פי הכרוניקות האשוריות, בשנת 721 לפנה"ס לכד את העיר סרגון השני והציב בה וואסל אשורי בשם פָּדִי, שהוסגר לאחר מכן לחזקיהו מלך יהודה בידי אנשי עקרון. בשנת 701 לפנה"ס נכבשה העיר שוב, הפעם על ידי סנחריב מלך אשור, שחילץ את פדי מירושלים והמליכו מחדש על עקרון.
הפקידים, האצילים ואנשי עקרון, את פָּדִי מלכם הקשור בשבועה ובאלה לאשור נתנו באזיקי ברזל כאויב ומסרוהו לחזקיהו היהודי, ובכך פשעו. הם (אנשי עקרון) נבהלו וקראו לעזרתם את מלכי מצרים, את הקשתים, המרכבות והסוסים של מלך כוש כוח גדול מאוד, שחש לעזרתם. בסביבות העיר אֶלְתְקַה, נערכו לקרב עמי. בעזרת האל אשור אדני, נלחמתי עמם והבסתים. את בעלי המרכבות והנסיכים המצריים יחד עם בעלי המרכבות של מלך כוש לקחתי בשבי בסערת הקרב. על אֶלְתְקַה ותמנה צרתי, לכדתי ושללתי את שללן. התקרבתי אל עקרון והרגתי את הפקידים ואת האצילים אשר פשעו ותליתי גופותיהם על עמודים סביב העיר. את התושבים אשר חטאו וביזו לקחתי בשבי. שאריתם אשר לא מרדו ולא נמצא בהם חטא פקדתי לשחרר. את פָּדִי מלכם הוצאתי מתוך ירושלים והמלכתי אותו עליהם.
לאחר תקופת הברזל
לאחר החורבן הבבלי לא יושבה עוד העיר העליונה. יישוב דל התקיים במשך תקופה קצרה במאה ה-6 לפנה"ס בעיר התחתונה, אולם לאחר זמן מועט ננטש אף הוא.
בתקופה ההלניסטית התקיים יישוב בשם "עקרון", אולם לא באתר זה, אלא באתר המזוהה כיום עם הכפר הערבי עאקיר. על פי ספר מקבים א' העניק אלכסנדר באלאס, המלך היווני-סורי, את עקרון (ההלניסטית) סביב שנת 150 לפנה"ס ליונתן הוופסי משליטי בית חשמונאי כגמול על הכותו את צבא יריבו, דמטריוס הראשון.[1] באונומסטיקון של אוסביוס, מראשית המאה ה-4 לספירה, נזכרת עקרון כ"כפר גדול של יהודים".
זיהוי האתר
במשך שנים ארוכות לא היה ברור זיהויה המדויק של עקרון הקדומה: חוקר ארץ ישראל במאה ה-19, יהוסף שוורץ, כתב בספרו "תבואות הארץ" שעקרון המקראית וקיסרי (קיסריה) הן אותה עיר. אדוארד רובינסון זיהה את עקרון ליד הכפר הערבי עאקיר, ובהתאם לכך נקראה מזכרת בתיה בשם "עקרון". אולם לאחר שלא נמצאו בעאקיר חרסים מתקופת הברזל, הציע ויליאם פוקסוול אולברייט לזהות את עקרון בתל קטרה שליד גדרה. בנימין מזר חלק על זיהוי זה בטענה שעל פי התנ"ך עקרון נמצאת יותר מזרחה, ועל כן זיהה את עקרון בתל בטש. חבר קיבוץ רבדים נתן אידלין ששוטט בשדות הקיבוץ, היה הראשון שהעלה את ההצעה לזהות את חרבת אל מוקנע, ובעברית – תל-מקנה, כעקרון. במקום נמצאה חומה ועיר גדולה וחרסים פלישתיים רבים.[2] אולם הזיהוי היה עדיין שנוי במחלוקת והיו שטענו שעקרון נמצאת בתל צפית.[3] כדי לבדוק את העניין, נערכו חפירות ארכאולוגיות בתל מקנה. מציאת "כתובת עקרון", כתובת המתארת בנייה של מקדש שנמצאה במקום, ובה מופיע התואר "שר עקרון", שמה קץ לספיקות, והביאה לזיהויו הוודאי של האתר כעקרון המקראית. החפירות נערכו החל משנת 1981 בראשות טרודה דותן יחד עם עמיתה סימור גיטין במשך מספר עונות. במסגרת החפירות נחשפו בתי בד רבים, שהקנו לעיר הפלשתית מעמד מרכזי בתעשיית ייצור השמן.
שם היישוב ההלניסטי (שייתכן ששימר את שם היישוב המקראי) נשתמר בשמו של הכפר הערבי עאקיר. המושבה מזכרת בתיה הסמוכה, נוסדה בשם "עקרון" ב-1883 על אדמות שנרכשו מהכפר. לאחר מלחמת העצמאות נבנתה על חורבותיו קריית עקרון.
ראו גם
לקריאה נוספת
- נתן אידלין, רבדים ומורשת: שורשים בפלשת, הוצאת אריאל, 2007
- נתן אידלין, על מרד ועל שמן, טבע וארץ כ"ט (5) [= גיליון 295], החברה להגנת הטבע, יוני 1987
- Gitin, Seymour; Dothan, Trude; Naveh, Joseph (1998). "Special Report: Ekron Identity Confirmed". Archaeology. 51 (1).
קישורים חיצוניים
- עקרון (עיר מקראית), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- תל מקנה בקיבוץ רבדים, אלבום תמונות מהרחוב הפלישתי המשוחזר
- עקרון הפלשתית – סקירה על הארכאולוגיה של המקום
- אתר מוזיאון עקרון הפלשתית בקיבוץ רבידים
- Revadim Archeological finds from Ekron – תמונות מהאתר המשוחזר בקיבוץ רבדים באתר האינטרנט webshots
- Ekron: A Philistine City באתר משרד החוץ של מדינת ישראל (באנגלית)
- מפה מקראית ופרטים נוספים על עקרון, באתר התנ"ך של המכללה האקדמית הרצוג
הערות שוליים
25379815עקרון (עיר מקראית)