חות'ים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אנצאר אללה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
החוּת'ים
الحوثيون
דגל החוּת'יםלוגו חות'י ובו הכיתוב: "אללה הוא הגדול מכול, מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, ניצחון לאסלאם"
תקופת הפעילות 1994–הווה (כ־30 שנה)
אידאולוגיה אסלאמיזם שיעי-זיידי
אנטי-אמריקניזם
אנטי-ציונות
אנטישמיות
קבוצות אתניות חות'יםחות'ים חות'ים (שבט), שבטים שיעים-זיידים במחוז סעדה שבצפון תימן
מנהיגים חוסיין בדר א-דין אל-חות'י (עד 2004)
עבד אל-מלכ אל-חות'י
בדר א-דין אל-חות'י
מטה סעדה וצנעא, תימן
אזורי פעילות צפון תימן ודרום-מערב ערב הסעודית
חברים 350,000
בעלי ברית

מדינות בעלות ברית
איראןאיראן איראן
סוריהסוריה סוריה
צפון קוריאהצפון קוריאה צפון קוריאה

ארגונים בעלי ברית
חזבאללהחזבאללה חזבאללה
חמאסחמאס חמאס
החזית העממית לשחרור פלסטיןהחזית העממית לשחרור פלסטין החזית העממית לשחרור פלסטין
מתנגדים

מדינות מתנגדות
תימןתימן תימן
ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית
ישראלישראל ישראל
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית[1]
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות
בחרייןבחריין בחריין
מרוקומרוקו מרוקו
מלזיהמלזיה מלזיה
מצריםמצרים מצרים
סודאןסודאן סודאן
צרפתצרפת צרפת
גרמניהגרמניה גרמניה
סומליהסומליה סומליה
סנגלסנגל סנגל

ארגונים מתנגדים
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית המדינה האסלאמית (דאעש)
אל-קאעידהאל-קאעידה אל-קאעידה בחצי האי ערב
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית בוקו חראם
קרבות ההתקוממות השיעית בתימן
מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל
מפת השליטה בתימן, פברואר 2024:
   ממשלת תימן
   החות'ים

החוּתִ'יםערבית: الحوثيون, בתעתיק מדויק: אלחוּתִ'יוּן) הוא ארגון טרור אסלאמיסטי שיעי-זיידי הפועל בצפון-מערב תימן ובחצי האי ערב. הארגון מכונה באופן רשמי אנצאר אללה (בערבית: أنصار الله, "תומכי האל") וגם אַ-שבַּאב אל-מוּאְמִן (בערבית: الشباب المؤمن, "הצעירים המאמינים").

הארגון צמח מתוך שבט החות'ים, שהוא פלג של מוסלמים שיעים-זיידים המהווה כ-30% מאוכלוסיית תימן, ונקרא על שמו של חוסיין בדר א-דין אל-חות'י, מנהיגם הראשון, שדווח כי נהרג על ידי כוחות הביטחון של תימן בספטמבר 2004. מאז נהרגו על ידי כוחות הביטחון מפקדים נוספים ובהם עלי אל-קטוואני, אבו חיידר, עבאס עיאדה ויוסוף אל-מדאני.

עקב אופיו השיעי של הארגון, החות'ים בקשרי ידידות עם איראן ועם חזבאללה, והארגון מהווה חלק מ"ציר ההתנגדות". במקביל, הארגון רואה בגופים מוסלמים סוניים שונים כגון ערב הסעודית, אל-קאעדה בחצי האי ערב והמדינה האסלאמית (דאעש) אויבים של החות'ים, ובה בשעה הוא רואה גם במערב, ובפרט בארצות הברית ובישראל, אויבים.

אידאולוגיה

הארגון משויך לפלג באסלאם השיעי הידוע כ"זיידים", קבוצה אסלאמית הקיימת כמעט רק בתימן. הארגון מתנגד לפעילות סונית ורואה בסונים את אויב האסלאם כפי שהוא תופס אותו. בשל כך הארגון נלחם בערב הסעודית, בממשל התימני ובארגונים סוניים מובהקים כגון "אל-קאעדה בחצי האי ערב". כמו כן הוא עוין את העולם המערבי ובמיוחד את ישראל ואת ארצות הברית.

לטענת הארגון, הוא הוקם כדי להגן על אוכלוסייתו מאפליה שיטתית נמשכת מצד המשטר בתימן. לאחר שהארגון הצליח באופן יוצא דופן במאבקיו בשלטונות ובפלגים סוניים הפועלים בתימן, הוא החל לכוון לקראת הפיכה של ממש בתימן וכינון ממשל חדש.

היסטוריה

ערך מורחב – ההתקוממות השיעית בתימן

ארגון החות'ים החל כארגון "הצעירים המאמינים" (BY) שנוסד בשנת 1992 במחוז סעדה, על ידי מוחמד אל-חות'י או אחיו חוסיין בדר א-דין אל-חות'י. BY ייסדו מועדוני בתי ספר ומחנות קיץ במטרה "לקדם את החייאת התנועה הזיידית" בסעדה. כשנתיים לאחר מכן כבר השתתפו בין 15,000–20,000 תלמידים במחנות הקיץ שלהם.

לאחר פלישתה של ארצות הברית לעיראק בשנת 2003, BY החלו בקריאות הטפה אנטי-אמריקאיות ואנטישמיות במסגד סאלח שבצנעא, לאחר תפילות יום שישי. הדבר הוביל לחיכוכים עם השלטון, שבהם אף נעצרו כ-800 מחברי BY בשנת 2004. בשנה זו הזמין הנשיא עלי עבדאללה סאלח את חוסיין אל-חות'י להיפגש בצנעא, אך הלה סירב. ב-18 ביוני 2004 שלח סאלח כוחות ביטחון לעצור את חוסיין. פעולה זו הביאה את חוסיין לפתוח במערכה מזוינת נגד השלטון. הוא עצמו נהרג ב-10 בספטמבר 2004, אך פעילות הטרור של הארגון הוסיפה לפרוח ונמשכה עד להסכם הפסקת האש שנחתם ב-2010.

החות'ים השתתפו בהפיכה בתימן (2011) אולם הם דחו את החלטות "November 2011 Gulf Cooperation Council" אשר כללו חסינות עבור הנשיא סאלח וכן סירבו להשתתף בקואליציה יחד עימו.

באמצעות התנגדות אלימה הצליחו החות'ים להשיג שליטה מלאה על מחוז סעדה וב-2011 גם על חלקים נרחבים מן המחוזות עמראן, אל-ג'וף וחג'ה.

בספטמבר 2014 השתלטו על חלקים מעיר הבירה צנעא וכן על משרדי ממשלה ותחנת רדיו. המאבקים נמשכו כאשר לחות'ים הייתה התנגדות עזה גם מכיוון פלוגות אל-קאעידה סוניות בתימן, אולם שליטתם הלכה וגברה עד שבפועל בפברואר 2015[2] כבר הצליח המרד עד כדי כך שהחות'ים הודיעו כי הם שולטים למעשה על תימן כולה ויכוננו ממשל "בזמן הקרוב" וכן כי "המרחב לשיתוף פעולה, לשותפות ולאחווה פתוח לכל מי שמעוניין לסייע בבנייה ולא בהריסת המדינה".[3] הם פיזרו את הפרלמנט והכריזו על כינון מועצת המהפכה כגוף השולט על תימן.

על פי הערכות של ארצות הברית וסעודיה, המורדים החות'ים קיבלו סיוע מאיראן, שאפשר להם את הניצחונות במערכות שהם ניהלו.

במרץ 2015 החל מבצע סופה נחרצת, של קואליציית מדינות ערביות ומוסלמיות בהנהגת ערב הסעודית, שנועד לסייע למשטר הסוני לחזור למקומו ולמגר את החות'ים.

מלחמת חרבות ברזל

ערך מורחב – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל

ב-19 באוקטובר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, שיגרו החות'ים טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר ישראל, ואלה יורטו על ידי משחתת הטילים של צי ארצות הברית קרני (DDG-64) ששטה בים סוף[4] ועל ידי ערב הסעודית, מתוך רצונה "להגן על שטחה האווירי".[5] ב-31 באוקטובר שיגרו החות'ים כטב"ם נוסף, שהפעיל התרעה באזור העיר אילת, והוא יורט מעל לים האדום.[4] בהמשך טיל קרקע-קרקע ששוגר לעבר ישראל יורט לראשונה באופן מבצעי על ידי מערכת ההגנה נגד טילים חץ ועל ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי. ב-31 באוקטובר הכריז הארגון מלחמה על ישראל.[6]

ב-14 בנובמבר פעולות החות'ים עלו מדרגה, ופורסמו מטעמם איומים על פגיעה בספינות ישראליות השטות בים האדום, במטרה לפגוע בסחר הישראלי.[7] חמישה ימים לאחר מכן הם מימשו את איומם, כאשר נחטפה הספינה "Galaxy Leader", אשר אומנם איננה בבעלות ישראלית, אך חלקה בבעלות של איש העסקים הישראלי רמי אונגר. נחטפו גם 22 אנשי הצוות אשר היו על האונייה. דובר צה"ל ומשרד ראש הממשלה גינו את החטיפה והבהירו שכל אנשי הצוות אינם ישראלים.[8] באותו השבוע, ב-24 בנובמבר, בוצעה התקפה נוספת על ספינה בבעלות ישראלית על ידי מל"ט מתאבד, וב-26 בנובמבר פורסמו דיווחים על תקיפה והשתלטות על ספינה אחרת הקשורה לישראל.[9]

ב-12 בינואר 2024 תקפו צבאות בריטניה וארצות הברית, בסיוע אוסטרליה, הולנד, בחריין וקנדה, 16 מטרות של החות'ים באמצעות טילי טומהוק ותקיפה אווירית, בעקבות תקיפות חוזרות ונשנות שלהם על ספינות בים האדום ואיום על נתיב השייט העולמי (בעיקר במצר באב אל-מנדב).[10]

בלילה שבין חמישי לשישי, ב-19 ביולי 2024, ביצעו החות'ים מתקפה נגד ישראל שכללה שיגור של חמישה כטב"מים. ארבעה מהם הופלו על ידי כוחות ארצות הברית לכאורה[11], ארצות הברית הכחישה כי כוחותיה יירטו כטב"מים באזור. אחד מהם המשיך הלאה לכיוון ישראל. הכטב"מים עברו שדרוג שבו הופחתה כמות החומר הנפיץ לצורך הגדלת כמות הדלק. הדבר אפשר לכטב"ם לבצע פעולת חמיקה רחבה. במקום שטווח הכטב"ם יהיה עד אילת, הדבר אפשר לו לנוע מעל מצרים והים התיכון ולהגיע עד מול תל אביב ולפגוע בה ישירות. יבגני פרדר, בן 50 מת"א נהרג ועוד עשרה נפצעו קל.[12]

בתגובה – למחרת, חיל האוויר הישראלי הגיב והפציץ באזור הנמל בחודיידה. מדובר בסדרת תקיפות של מטוסי קרב ישראליים נגד מתקני זיקוק נפט, תחנת כוח לייצור חשמל ויעדים נוספים.[13]

אנטישמיות

הלוגו הרשמי של הארגון הוא: ”מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, ניצחון לאסלאם”.[14]

ב-2015, בשל השתלטות החות'ים על המדינה, גברו החששות של יהודי תימן,[15] ובאוגוסט 2020 פורסמו ידיעות על התגברות הרדיפות, עד כדי סכנת הכחדה.[16] עקב הסכנה הגוברת, עשרות יהודים הועברו ממחוז סעדה החות'י אל מתחם מאובטח בעיר צנעא. במקביל נטשו יהודים את תימן אל ישראל, ארצות הברית ואירופה.[17] במרץ 2021, לאחר לחץ רב של החות'ים, שְלוש המשפחות היהודיות האחרונות בתימן גורשו מהמדינה. הן מנו כ-13 גברים, נשים וילדים.[18] במהלך 2021, בעזרת סיוע ממדינה ערבית שעימה אין לישראל קשרים דיפלומטיים, חולצו כמאה יהודים מתימן והועברו לקהיר, שם הם מתגוררים במתחם סגור.[19] בעקבות פעולות הארגון, נותר רק יהודי קשיש אחד בשטחי תימן.

כוח צבאי

שיגור טיל קאדר באיראן ב-8 במרץ 2016, טיל המקביל לטיל טופאן, הנמצא בשימושם של החות'ים

הצבא החות'י מונה בין 350–500 אלף לוחמים שיעים, בני הענף הזיידי. הצבא החות'י הוא כוח חמוש שמצויד בכלי נשק מתקדמים, טילים וכטב"מים. את הצבא החות'י מאמנים משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, אשר מעבירים את הלוחמים החות'ים אימוני שדה, הפעלת נשק, הטסת כטב"מים ושיגור טילים.[20] כ-200 אנשי צבא חות'ים אומנו באקדמיה ימית איראנית, בחופי הים הכספי, תוך הפרדה מסטודנטים אחרים, כדי למנוע דליפה של מידע מודיעיני.[21]

יכולתם של החות'ים לאיים צבאית על ישראל מוגבלת עקב המרחק הגדול בין המדינות (כ-1,600 ק"מ), אך בידיהם טילים וכטב"מים המסוגלים להגיע לטווח זה.[22] מרבית הנשק שבידי החות'ים מגיע מאיראן ובין היתר:

  • טופאן (Toufan) – טיל קרקע-קרקע, בעל טווח של 1,350–1,950 ק"מ. העתק של הטיל קדר-110 האיראני.
  • סומאר – משפחת טילי שיוט איראניים, בעלי טווח של כ-2,000 ק"מ.
  • קודס-1 – טיל שיוט בעל טווח של 700 ק"מ. קיימות גרסאות מתקדמות, קודס-2 בעל טווח של 1,350 ק"מ וגרסת קודס-3 עם טווח גדול יותר שטרם פורסם.[23]
  • סמאד – כטב"ם תקיפה בעל טווח של 1,800 ק"מ ומעלה.
  • ואיד – כטב"ם תקיפה בעל טווח של 2,500 ק"מ.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חות'ים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אייל פינקו, ארצות הברית מכריזה על החות'ים בתימן כארגון טרור, באתר IsraelDefense, ‏14 בינואר 2021
  2. ^ עופר וולפסון, המורדים החות'ים בתימן הכריזו על החלפת שלטון, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 6 בפברואר 2015
  3. ^ מנהיג החות'ים בתימן: ידנו מושטת לשיתוף פעולה עם כל הגורמים במדינה, באתר ynet, 7 בפברואר 2015
  4. ^ 4.0 4.1 יירוט ראשון מסוגו במלחמה: כך נבלמה המתקפה של החות'ים מדרום, באתר ‏מאקו‏‏, ‏31 באוקטובר 2023‏
  5. ^ טיל אחד יורט ע"י סעודיה, החות'ים שיגרו 30 כטב"מים | פרטים חדשים על הירי מתימן, באתר ynet, 25 באוקטובר 2023
  6. ^ Hana Levi Julian, Yemen, an Iranian Vassal State, Declares War on Israel, ‏2023-10-31 (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ שחר קליימן, מנהיג החות'ים מאיים: "נתקוף ספינות ישראליות בים האדום", באתר ישראל היום, ‏15/11/2023
  8. ^ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, יואב זיתון ורועי רובינשטיין, החות'ים השתלטו על אוניית משא "ישראלית" בים האדום, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
  9. ^ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, החות'ים? "גורם לא מזוהה" השתלט על ספינה שקשורה לישראל בים הערבי, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023
  10. ^ ליאור בן ארי, סוכנויות הידיעות, ארה"ב ובריטניה תקפו מטרות של החות'ים ברחבי תימן, באתר ynet, 12 בינואר 2024
  11. ^ גל גנות, יעל צ'כנובר, רועי רובינשטיין, מנוע של כטב"ם, בדירה בת"א: "כלי טיס ששודרג באיראן ושוגר מתימן", באתר ynet, 19 ביולי 2024
  12. ^ איתמר אייכנר, מאיר תורג'מן, ליאור בן ארי, חגי לפ ורון בן ישי, "תהיה תגובה. פעולה בתימן - על השולחן": יבגני נהרג, זה הכטב"ם שפגע בו, באתר ynet, 19 ביולי 2024
  13. ^ יואב זיתון, איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, הרוגים ופצועים בתקיפה ישראלית בתימן, פיצוצים אדירים בנמל חודיידה, באתר ynet, 20 ביולי 2024
  14. ^ US envoy to combat antisemitism urges Houthis to release Yemeni Jew, The Jerusalem Post (באנגלית)
  15. ^ אתר למנויים בלבד רוד נורלנד, יהודי תימן חוששים מפני השתלטות החותים על המדינה, באתר הארץ, 25 בפברואר 2015
  16. ^ חנן גרינווד, ‏דיווח מטריד: החות'ים מכחידים את יהדות תימן, באתר ישראל היום, 20 באוגוסט 2020
  17. ^ רויטרס, ‏תימן: היהודים האחרונים מחפשים מוצא, באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2015
  18. ^ שחר קליימן, ‏דיווח: גורשו המשפחות היהודיות האחרונות מתימן, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2021
  19. ^ שלום ירושלמי, הסיפור המדהים על חילוץ יהודי תימן הנותרים, באתר "זמן ישראל", 8 במרץ 2024
  20. ^ סמדר פרי, זרוע איראנית מחומשת עם מרגלים בכל המפרץ | מה שצריך לדעת על החות'ים, באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
  21. ^ "חמינאי מעורב אישית במצור בים האדום, החות'ים הוכשרו באקדמיה איראנית מובחרת", באתר ynet, 10 בינואר 2024
  22. ^ ארי הייסטין ואלישע סטואין, "קרוב רחוק" - האיום החות'י על ישראל, פרסום מיוחד, 5 במאי 2021, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  23. ^ Houthis a New Cruise Missile, Quds-3
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39635587חות'ים