באב אל-מנדב
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מקשר | בין הים האדום למפרץ עדן |
| מפריד | חצי האי ערב לבין אפריקה |
| מידות | |
| אורך מרבי | כ-130 ק"מ |
| רוחב מזערי | כ-30 ק"מ |
| עומק מרבי | כ-300 מטר |
| מידע נוסף | |
| מדינות באגן הניקוז |
 תימן ג'יבוטי אריתריאה |
| איים | פרים; "שבעת האחים" |
| חצי-איים | ראס סיאן (בג'יבוטי); שייח' סעיד[1] (בתימן) |
| קואורדינטות | 12°35′0″N 43°20′0″E / 12.58333°N 43.33333°E |
|
(למפת האוקיינוס ההודי רגילה)   באב אל-מנדב  | |
באב אל-מנדב (בערבית: بَاب ٱلْمَنْدَب, תעתיק: בַּאבּ אלְמַ֫נְדַבּ, פירוש: 'שער הקינה') הוא מצר ים המפריד בין אסיה לאפריקה. המצר מקשר בין ים סוף בצפון, למפרץ עדן שבאוקיינוס ההודי מדרום. בצד האסייתי שוכנת תימן שבחצי האי ערב, ובצד האפריקאי ג'יבוטי ואריתריאה שבקרן אפריקה.
נתונים
משמעות שמו בערבית היא "שער הדמעות", וניתן לו, על-פי אגדה ערבית, בגלל האנשים הרבים שטבעו בו ברעידת האדמה, שגרמה להיפרדות אסיה מאפריקה.
רוחבו כ-28 ק"מ. האי פרים שבתחומו מחלק את המצר לשניים, כשחלקו המזרחי – מצר איסכנדר – רוחבו כ-3 ק"מ ועומקו כ-30 מ', וחלקו המערבי – דקת אל-מאיון – רוחבו כ-25 ק"מ ועומקו המקסימלי מעל 300 מ'. סמוך לחופו האפריקני מצויים מספר איים קטנים, הידועים בשם "שבעת האחים" או "סוואבע".
היסטוריה
עם פתיחת תעלת סואץ לשיט ב-1869, עלתה חשיבותו האסטרטגית והכלכלית של באב אל-מנדב, כחלק מנתיב השיט המרכזי בין האוקיינוס ההודי והים התיכון. מדי שנה עוברות בו כ-20,000 ספינות, בנפח מטען של כ-400 מיליון טון. ב-2013 עברו במצר 3.8 מיליון חביות נפט (נפט גולמי ותזקיקיו) ביום, וזאת לעומת 2.9 מיליון חביות ביום ב-2009.
עוד לפני פתיחת תעלת סואץ, התחוללו סביב באב אל-מנדב מאבקי שליטה, בעיקר בין המעצמות הקולוניאליות בריטניה וצרפת. האי פרים שבמצר, לדוגמה, נכבש על ידי צרפת כבר במאה ה-18, ומאז נכבש על ידי בריטניה ושוב על ידי צרפת, כשבהמשך צורף למושבה הבריטית עדן, ולבסוף לדרום תימן העצמאית.
בשנת 2018 בהוראת נאסר שבאני, בכיר במשמרות המהפכה, כוחות החות'ים בתימן תקפו שתי מכליות נפט סעודיות בבאב אל-מנדב.
חשיבות לישראל
ב-11 ביוני 1971 נפגעה בבאב אל-מנדב המכלית הישראלית "קוראל סי", שהפליגה בדגל נוחות ליברי, בפיגוע של החזית העממית לשחרור פלסטין. המחבלים התקרבו בסירת מרוץ אל המכלית וירו עליה עשר פצצות בזוקה, שחלקן פגעו בספינה וגרמו להתלקחות שתי דליקות. הדליקות כובו והמכלית שניזוקה המשיכה בהפלגתה לאילת. בעקבות התגברות איומי הטרור על השייט הישראלי דרך המצר, נשלח במאי 1972 לוחם המוסד ברוך מזרחי לתימן לאיסוף מידע על פעילות גורמי טרור שם. מזרחי נחשף בידי שירותי הביטחון התימניים, נעצר והוסגר למצרים, משם שוחרר לישראל במסגרת עסקת שחרור אסירים לאחר כשנתיים.
במהלך מלחמת יום הכיפורים הכריזה מצרים על חסימת באב אל-מנדב בפני ספינות ישראליות. ההסגר נותר על כנו עד לחתימת הסכמי הפסקת האש, ב-11 בנובמבר 1973.
במהלך מלחמת חרבות ברזל ב-2023, הכריז ארגון החות'ים מתימן על כוונתו לתקוף כל ספינה שתעבור במצר ובים סוף לכיוון ישראל, זאת עד הפסקת הלחימה ברצועת עזה.
מקורות וקריאה נוספת
- גרשון אוריון, מיצרי באב-אל-מנדב וחופש השייט, 'מערכות ים' 109, יולי 1972, עמ' 6.
קישורים חיצוניים
- U.S. Energy Information Administration, World Oil Transit Chokepoints, Updated 10 November 2014
- באב אל-מנדב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גרשון אוריון, מיצרי באב-אל-מנדב וחופש השייט, 'מערכות ים' 109, יולי 1972, עמ' 6.
הערות שוליים
באב אל-מנדב37692446Q83318