חוסיין בדר א-דין אל-חות'י
| פעילות בולטת | הקמת ארגון הטרור חות'ים, ההתקוממות השיעית בתימן |
|---|---|
| מפלגה |
 חות'ים |
| השקפה דתית | אסלאם שיעי-זיידי |
חוסיין בדר א-דין אל-חות'י (בערבית: حسين بدر الدين الحوثي; 20 באוגוסט 1959 – 10 בספטמבר 2004) היה מנהיג דתי, פוליטי וצבאי זיידי תימני, חבר לשעבר באספת הנבחרים של תימן. אל-חות'י היה גורם מרכזי בהתקוממות השיעית בתימן נגד הממשלה שהחלה ב-2004, והתנועה החות'ית נקראה על שמו לאחר שנהרג באותה שנה.
ראשית חייו
אל-חות'י נולד ב-1956 או 1959 באזור מראן שבמחוז צעדה. לפי ההשערות, הוא חי חלק מהזמן עם משפחתו, כולל אביו בדר א-דין ואחיו הצעיר עבד אל-מלכ, בקום שבאיראן. ההשערות גם טוענות כי לאל-חות'י היו יחסים קרובים עם המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי ועם מנהיג חזבאללה חסן נסראללה.[1]
קריירה פוליטית
מפלגת אל-חק
אל-חות'י היה חבר במפלגת הזיידית-שאפעית התימנית אל-חק ("האמת"). מכיוון שהמפלגה תמכה בבדלנות דרום תימן היא הפכה ליעד של הממשלה, ואל-חות'י ברח, ככל הנראה, לסוריה ולאחר מכן לאיראן. לאחר שובו לתימן, הוא פרש מאל-חק כדי להקים מפלגה משלו.[2]
הצעירים המאמינים
ב-1992 הקים אל-חות'י את תנועת "הצעירים המאמינים" (الشباب المؤمن) כדי "לקדם את החייאת התנועה הזיידית" במחוזות צעדה.[3][4]
יצירת אנסאראללה
אל-חות'י הואשם על ידי ממשלת עלי עבדאללה סאלח בניסיון לבסס את עצמו כאימאם, בהקמת מרכזים דתיים ללא רישיון, ביצירת קבוצה חמושה בשם אנסאר אללה (أنصار الله, תומכי אללה) ובביצוע הפגנות אלימות אנטי-אמריקאיות ואנטי-ישראליות. חסידיו של אל-חות'י הרגישו שיחסיה של תימן עם ארצות הברית קרובים מדי.[5][3]
מותו
ב-18 ביוני 2004 עצרה משטרת תימן 640 מחסידיו של אל-חות'י שהפגינו מול המסגד הגדול של צנעא. יומיים לאחר מכן הציעה ממשלת תימן פרס של 55,000 דולר עבור לכידתו,[6] ופתחה במבצע שמטרתו לשים קץ למרד שלו.[7]
ביולי הרגו כוחות צבא תימן 25 מתומכיו החות'ים והגדילו את הפרס על ראשו ל-75,500 דולר.[8] לאחר חודשים של קרבות בין הכוחות המזוינים של תימן לחות'ים, ב-10 בספטמבר פרסמו משרדי הפנים וההגנה של תימן הצהרה בה הכריזו כי אל-חות'י נהרג יחד עם 20 מעוזריו בנפת מראן, מחוז צעדה.[3][9]
מורשתו
ב-5 ביוני 2013 השתתפו עשרות אלפי שיעים תימנים בקבורה מחדש של שרידיו של אל-חות'י בצעדה, לאחר שממשלת תימן מסרה אותם למשפחתו ב-28 בדצמבר 2012 כמחווה של רצון טוב לחיזוק שיחות הפיוס הלאומי. ממשלתו של עלי עבדאללה סאלח, שפרש ב-2012 לאחר ההפיכה בתימן, קברה במקור את אל-חות'י ב-2004 בבית הכלא המרכזי בצנעא כדי למנוע מקברו להפוך למקדש עבור הזיידים. נציגו של נשיא תימן עבד רבו מנסור האדי השתתף בהלוויה.[10]
החות'ים לוקחים את שמם משם משפחתו, אל-חות'י. אחיו עבד אל-מלכ, יחיא ועבד אל-כרים הם מנהיגי המורדים כיום, כמו גם אחיו אבראהים[11] ועבד אל-ח'אלק[12] שנהרגו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Yemeni Shi'ite Cleric and Houthi Disciple 'Issam Al-'Imad: Our Leader Houthi is Close to Khamenei; We Are Influenced Religiously and Ideologically By Iran, ממרי (באנגלית)
- ^ מנואל אלמיידה (8 באוקטובר 2014). "Profile: Who are Yemen's Houthis?". אל-ערביה. נבדק ב-2023-11-02.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 3.2 "al-Shabab al-Mum'en / Shabab al-Moumineen (Believing Youth)". Global Security. נבדק ב-2023-11-02.
- ^ ג'ק פרימן (2009). "The al Houthi Insurgency in the North of Yemen: An Analysis of the Shabab al Moumineen". Studies in Conflict & Terrorism. 32 (11): 1008–1019. doi:10.1080/10576100903262716. ISSN 1057-610X.
- ^ "Yemen continues anti-cleric drive". BBC. 9 באוגוסט 2004. נבדק ב-2023-11-02.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ יואב שטרן, 50 הרוגים בקרבות בתימן, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2004
- ^ Iris Glosemeyer and Don Reneau, "Local Conflict, Global Spin: An Uprising in the Yemen Highlands," Middle East Report, No. 232 (Autumn 2004), עמ' 44–46
- ^ "Yemen kills cleric's followers, offers reward". סידני מורנינג הראלד. 11 ביולי 2004. נבדק ב-2023-11-02.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Yemeni forces kill rebel cleric". BBC News. 9 באוקטובר 2004. נבדק ב-2023-11-02.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Yemenis bury remains of founder of Houthi rebel group". רויטרס. 5 ביוני 2013. נבדק ב-2023-11-02.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Clashes in southern Yemen; rebels leader's brother killed". Associated Press. 9 באוגוסט 2019. נבדק ב-2023-11-02.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Brother of Houthis' top leader believed dead after air strike". The National. 1 בספטמבר 2018. נבדק ב-2023-11-02.
{{cite news}}: (עזרה)
37458987חוסיין בדר א-דין אל-חות'י