גיורא רום

גיורא רום
	גיורא רום בתפקיד מפקד בסיס תל נוף, 1987
מדינה	ישראל
כינוי	אלוף ההפלות ("אייס")
השתייכות	צבא הגנה לישראל; ( חיל האוויר הישראלי)
תקופת הפעילות	1962–1996 (כ־34 שנים)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	טייס קרב; מפקד טייסת 115; מפקד בסיס רמון; מפקד בסיס תל נוף; עוזר ראש אג"ם; סגן מפקד וראש מטה חיל האוויר; נספח צה"ל בארצות הברית ובקנדה;
פעולות ומבצעים
	מלחמת ששת הימים; מבצע מוקד; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים; מלחמת לבנון הראשונה; מבצע רגל עץ
תפקידים אזרחיים
	מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות; מנכ"ל הסוכנות היהודית לארץ ישראל; מנהל רשות התעופה האזרחית; יו"ר דירקטוריון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים;

גיורא רום (29 באפריל 1945 – 11 באוגוסט 2023) היה אלוף בצה"ל, ששירת כטייס קרב והיה אלוף ההפלות ("אייס") הראשון של חיל האוויר הישראלי. כיהן כמנכ"ל רשות התעופה האזרחית ובמספר תפקידים בכירים נוספים, ומ-2016 ועד 2018 כיהן כיו"ר דירקטוריון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

ביוגרפיה

רום נולד בשם גיורא ורמוס להורים שעלו מפולין. בגיל שנה עבר עם משפחתו מקריית מוצקין לתל אביב^[1]. הוא בוגר מחזור ח' של הפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי בחיפה^[2], ובשנות לימודיו היה פעיל בצופים.

ב-1973 קיבל תואר ראשון בכלכלה ובמדע המדינה מאוניברסיטת בר-אילן^[3]. בהמשך קיבל תואר מוסמך למנהל עסקים מ-UCLA שבלוס אנג'לס. בנוסף היה גם עמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב.

שירותו בצה"ל

בשנת 1962 התגייס לצה"ל והצטרף לקורס טיס מס' 43, שם נחשב לחניך מבטיח^[4]. החל לטוס במטוסי אורגן וסופר מיסטר, ואחר כך הפך לטייס הצעיר ביותר שצורף לטייסת מיראז'ים בצה"ל.

במלחמת ששת הימים שירת כסגן צעיר בטייסת העטלף תחת פיקודו של רן פקר, והשתתף במבצע מוקד לתקיפת שדות התעופה וחילות האוויר של מדינות ערב בשעות הראשונות של המלחמה. ב-5 ביוני 1967 הפיל רום שני מטוסי מיג-21 מעל אבו סוור במצרים^[5] כשהיה במשימת ליווי מבנים להפצצה במהלך מבצע מוקד. בהמשך אותו יום הפציץ את שדה התעופה הסורי T-4, ולאחר שהטיל את פצצותיו הפיל מטוס מיג-21 מעל השדה. למחרת נפגע מטוסו באש נ"מ בתקיפת מוצב סורי ליד בית המכס העליון ברמת הגולן; הוא נפצע ברגלו, אך הצליח להנחית את מטוסו בשלום. רום אושפז בבית החולים העמק, אך נמלט משם כעבור יממה כדי להצטרף שוב לטייסת. בסוף אותו יום, 7 ביוני, הפיל שני מטוסי מיג-17 מצריים. כשלזכותו חמש הפלות הפך רום לאלוף הפלות^[6] ונחשב לטייס הקרב המצטיין של המלחמה. במסיבה במלון דיפלומט שערך חיל האוויר לרגל הניצחון הועלה רום בדרגה לאחר שמפקד החיל, מוטי הוד, ציין בטעות את דרגתו כסרן וקהל הטייסים הנוכח דרש בקול את העלאתו המיידית לדרגה זו. הרמטכ"ל, יצחק רבין, שנכח במסיבה, הנהן בראשו להוד כאות הסכמה להעלאתו בדרגה. אשר שניר הסיר מכותפותיו את דרגות הסרן, מסר אותן למפקד הטייסת רן פקר, ואלה הוענקו לרום באותו מעמד. אחרי המלחמה שירת כמדריך בבית הספר לטיסה.

עם הגעת מטוסי הפנטום החל לעבור הסבה להטיסם. במהלך הקורס, ב-11 בספטמבר 1969, השתתף בקרב אוויר המוני במלחמת ההתשה^[7] כטייס בטייסת העטלף, והמיראז' של רום הופל על ידי מיג-21 מצרי^[8] ששיגר לעברו טיל אטול שפגע בו מעל דלתת הנילוס במצרים. רום, שהיה בגובה רב של כ-20 אלף רגל ובמהירות גבוהה של כאלף קמ"ש, הצליח לנטוש את המטוס אך נפגע ברגלו ובמרפקו במהלך ההפלטה^[9]. הוא צנח בסביבת אל-מנצורה לידי כפריים, ולאחר כמה שעות העבירו אותו לידי השלטונות. הוא נותח ולאחר מכן הוחזק בתנאים קשים ועונה בכלא עבאסיה שבפאתי קהיר כשהוא סובל מהשפלות, מהרעבה ומשהות ארוכה בצינוק. רק שבעה שבועות לאחר נפילת מטוסו הותר לו להיפגש עם אנשי הצלב האדום^[10]. ב-5 בדצמבר 1969, לאחר כשלושה חודשי שבי, שוחרר רום תמורת כ-70 שבויים מצריים וסוריים. איתו שוחררו גם הטייס נסים אשכנזי ושני נוסעי מטוס ישראלים שנחטפו לדמשק^[11]. לאחר שחרורו עבר סדרה של ניתוחים ושיקום, ולאחריהם שב בהדרגה לטוס, תוך שהוא משלב במאמץ לימודי תואר ראשון ושיקום רפואי. בינואר 1971 ערך את טיסת הסולו המחודשת שלו במיראז'. ב-1972 מונה לסגן מפקד טייסת 113, טייסת מטוסי אוראגן שעסקה בהכשרת בוגרי קורס טיס, והכין אותה לקליטת מטוסי נשר.

יומיים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים קיבל רום את הפיקוד על טייסת הדרקון המעופף בבסיס תל נוף, שמפקדה, עמי גולדשטיין, נהרג בתאונה. לרום לא היה ניסיון קודם בהטסת מטוסי סקייהוק, אך עם פרוץ המלחמה סירב מפקד הבסיס, רן פקר, לשחרר אותו מפיקוד על הטייסת^[12], כך שטיסותיו הראשונות בסקייהוק היו גיחות תקיפה במצרים, בין היתר במבצע תגר בו תקף את בונקר מפקדת חטיבת ההגנה האווירית המצרית בבסיס מנצורה, שהייתה אחראית על הגנת צפון מזרח הדלתא^[13]. במהלך המלחמה הוביל רום עשרות גיחות תקיפה, בעיקר במצרים^[14]. במהלך 1974 המשיך להשתתף בגיחות הפצצה במלחמת ההתשה במובלעת הסורית ברמת הגולן.

אחרי המלחמה המשיך להתקדם במערך הקרב של חיל האוויר, ופיקד על בסיס חיל האוויר רמון. בין השנים 1984 ו-1987 היה מפקד בסיס חיל האוויר הגדול תל נוף. באוקטובר 1985 השתתף כטייס F-15 ("בז") במבצע רגל עץ - תקיפה ארוכת טווח על מפקדות אש"ף בתוניסיה אותה הוביל מפקד טייסת 106, אבנר נווה^[15]. בשנים שלאחר מכן שימש כראש חטיבת המחקר בלהק המודיעין של חיל האוויר, כעוזר ראש אג"ם^[16], כסגן מפקד וראש מטה חיל האוויר. בשנת 1992 היה מועמד לתפקיד מפקד חיל האוויר, וכאשר מונה הרצל בודינגר לתפקיד, מונה רום לנספח צבאי של ישראל בארצות הברית ובקנדה בדרגת אלוף.

תפקידים ציבוריים לאחר השירות הצבאי

בשנת 1996 פרש מצה"ל ומונה למנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות בראשות אריאל שרון. לאחר מכן הקים את חברת "כלל טכנולוגיות מידע" בקונצרן כלל ושימש בה כמנכ"ל.

ב-2001 מונה למנכ"ל הסוכנות היהודית^[17].

בשנת 2004 היה בין החותמים על מכתב תמיכה של בכירי מערכת הביטחון בתוכנית ההתנתקות, הקובע שהתכנית חיונית לביטחון ישראל^[18].

בין השנים 2005 ו-2012 שימש כיו"ר הראשון של מרכז מציל"ה^[19].

בשנת 2008 מונה למנכ"ל רשות התעופה האזרחית, ושימש בתפקיד זה עד סוף 2014. רום ריכז ברשות התעופה האזרחית סמכויות רבות בנושאי תעופה שהיו בידי גורמים רבים אחרים והצעיר את הצוות של הרשות. לדבריו, קיבל את התפקיד בעת שישראל דורגה על ידי ארצות הברית ואירופה במקום נמוך מבחינת בטיחות הטיסה, וקידם אותה למקום ה-15 בעולם^[20]. במסגרת תפקידו גם הוביל את הסכם שמיים פתוחים מול האיחוד האירופאי עד חתימתו ובכך הביא לכניסה של חברות טיסות חֶסֶךְ ('לואו קוסט') לשוק הישראלי, צעד שהוזיל משמעותית את מחירי הטיסות לאירופה.

בפברואר 2016 פורסם מינויו לראשות דירקטוריון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים^[21]. במהלך כהונתו בתפקיד זה טבע גיורא את המונח 'רלב"ד'.

ב-20 במאי 2019 הוכרז כמועמד סיעת "כחול לבן" לתפקיד מבקר המדינה, אך הפסיד למתניהו אנגלמן שהוצע על ידי "הליכוד".

ספרו

בשנת 2008 פרסם רום את הספר "צבעוני ארבע" העוסק בנפילתו בשבי במלחמת ההתשה ובתקופת שביו, בתהליך שיקומו, ובהשתתפותו במלחמת יום הכיפורים.

פרס והוקרה

הספר זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית^[22].
הספר נבחר לרשימת הספרים האהובים ב"מצעד הספרים הארצי" של נערי ישראל לשנת 2010^[23].

חיים אישיים

רום התגורר ביהוד, היה נשוי למרים רום, ואב לשני בנים ולבת, וסב לעשרה נכדים. נטע גורביץ', בתו, הייתה העורכת הראשית של ידיעות ספרים עד 2015. נפטר ב-11 באוגוסט 2023 לאחר מאבק במחלת הסרטן.

לקריאה נוספת

שמעון גולן, טילים על ישראל, הוצאת צה"ל/ המחלקה להיסטוריה, משרד הביטחון ומודן, 2020.

מירב הלפרין, אהרון לפידות, חליפת לחץ - דפים בספר הטיסות של חיל האוויר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, הפרק "חמישה מיגים בשלושה ימים", עמ' 61–66

מכתביו

צבעוני ארבע, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
מגביהים עוף: חיל האוויר - אתגרים ומשימות, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2011, פרק ג - גיורא רום, "התרבות הארגונית בחיל האוויר", עמ' 39 - 31

מאמריו

על מה חושב הטייס, באתר הארץ, 4 בינואר 2009
כמה מילים על המנהיגות, באתר ynet, 4 בינואר 2017

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גיורא רום בוויקישיתוף

רועי צהר, ‏רום סרוויס, בטאון חיל האוויר 208, פברואר 1996, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
עיט בודד - סיפורו של גיורא רום בתחילת מלחמת יום הכיפורים, באתר חיל האוויר הישראלי,‏ 1 באוקטובר 2003
דיאנה בחור ניר, "אבי סיפר: בנמל קרעתי את הכרטיס חזרה לאירופה. באתי להיות חלוץ", באתר כלכליסט, 14 ביולי 2011
נעמה נחושתאי, "המטוס נפגע, צנחתי לשבי במצרים". גיורא רום, באתר ynet, 29 בנובמבר 2011
שעה אישית עם גיורא רום בתוכנית "שעה של אנשים". מגישים: אסף פאסי ואבי קראוס, רדיו גלי ישראל, 15 במאי 2014
הדס מגן, ‏"אין לי גרם סימפטיה להיסטריה סביב המחירים של אל-על", באתר גלובס, 23 באוגוסט 2014
זוהר בלומנקרנץ, ראיון | מנהל רשות התעופה האזרחית הפורש: "אני מודאג מכרטיסי טיסה זולים מדי", באתר TheMarker‏, 6 בנובמבר 2014
גיורא רום בראיון עם נתנאל סמריק, 6 במאי 2015
אהרן ברנע מראיין את אלוף (מיל') גיורא רום בתוכנית "היו ימים" של ערוץ הכנסת, באתר YouTube, ‏20 ביולי 2016
יורם יובל, שיחת נפש עם גיורא רום, החינוכית, 22 במאי 2017
נעמה לנסקי, ‏"כחול לבן הם חלב דל שומן, אחוז אחד. הם לא באמת משנים את טעמו של הקפה הפוליטי", באתר ישראל היום, 18 ביולי 2019
גיורא רום בין הסולו במטוס המיראז' לכיסא המפלט שתחתיו מצרים – חלק א', באתר R Live,‏ 3 באפריל 2023
דניאל סלאמה, פרידה מ"אלוף ההפלות" גיורא רום: "איש נדיר במקומותינו, תרם רבות למדינה", באתר ynet, 12 באוגוסט 2023
עופר אדרת, אלוף ההפלות הראשון בחיל האוויר, גיורא רום, מת בגיל 78, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2023
עדי קלר, פרויקט מיוחד לזכרו של האלוף בדימוס גיורא רום ז"ל, באתר צה"ל, 14 באוגוסט 2023
ניצן סדן, המקצוען: גיורא רום, אלוף ההפלות שהפך למקור השראה עולמי, באתר כלכליסט, 18 באוגוסט 2023

הערות שוליים

^ דיאנה בחור ניר, "אבי סיפר: בנמל קרעתי את הכרטיס חזרה לאירופה. באתי להיות חלוץ", באתר כלכליסט, 14 ביולי 2011
^ גיורא רום, באתר "בהשקט ובבטחה".
^ הטייס גיורא רום (תמונה), דבר, 20 ביוני 1973
^ גל פרל פינקל, "אני אבריא, אחזור להיות מה שהייתי לפני שנפצעתי ואתה תראה אותי טס", הבלוג על הכוונת, ‏ 22 בינואר 2016.
^ גיורא רום, "צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמ' 69, "'אני הייתי גדר שתיים,' אני עונה לו, נזכר בערגה באות הקריאה שלי בגיחה הראשונה של ששת הימים, הגיחה שבה חציתי בפעם הראשונה בחיי את הגבול והפלתי את שני המיגים הראשונים שלי, למעשה לא רחוק כל כך מהיכן שאנחנו נמצאים עכשיו".
^ גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמ' 21–22, "בשלושת הימים הראשונים של מלחמת ששת הימים הפלתי חמישה מטוסים, ארבעה במצרים ואחד בסוריה, והפכתי להיות ה'אייס' הראשון של חיל האוויר, תואר האצולה של קהיליית טייסי הקרב בעולם".
^ 11 מטוסי קרב מצריים הופלו ביום אחד, מעריב, 12 בספטמבר 1969
^ שלום, דני (2007). רוח רפאים מעל קהיר, עמ' 437-441.
^ שיפור במצבו של גיורא רום, דבר, 21 בספטמבר 1969
^ אלי לנדאו, ישראל תצטרך לאלץ את המצרים, מעריב, 23 בספטמבר 1969
ישראל מוחה על סירוב מצרים להתיר ביקור נציג הצלב האדום אצל הטייסים, מעריב, 26 בספטמבר 1969
נציג הצלב האדום נפגש עם הטייס השבוי רס"ן אשכנזי, מעריב, 5 באוקטובר 1969
קאהיר: נציג הצלב האדום נפגש עם הטייס גיורא רום, מעריב, 27 באוקטובר 1969
^ שוחררו שני חטופי דמשק ושני הטייסים, דבר, 7 בדצמבר 1969
^ גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמ' 161, "בסוף הפגישה אני נשאר איתו לשיחה בארבע עיניים. 'רן, אני יודע שאתה מינית אותי לפקד על הטייסת ואני מודה לך על כך, אבל נראה שהמלחמה טרפה את הקלפים. אם אתה רוצה, מצא לך מפקד עם ניסיון בסקייהוק ואני אחזור למיראז'ים.' מסיבה שלא נהירה לי עד עצם היום הזה, מסתכל עלי רן ואומר, 'אני רוצה שתמשיך. חזור לטייסת ותמשיך לפקד'."
^ גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמ' 164, "אני משער שהמתח גובר ככל שאנחנו מתקרבים לנקודת המשיכה, אבל הריכוז הנדרש כדי לעשות את הדברים הנכונים גובר ברוב המקרים על המתח ועל הפחד ומאפשר להטיס את המטוס גם בתנאים הקיצוניים של קרב. הפעם משתחררות הפצצות של מטוסי כבר ביעף הראשון".
^ גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמ' 163–164, "אני מתכוון לטוס הרבה ככל שרק אוכל. תמיד יותר מכל אחד אחר בטייסת. אני אטוס בעיקר למצרים, ואני אראה, קודם כול לעצמי, שהשבי הרחק מאחורי, ושאחיזתו בי הולכת ונחלשת, ולבסוף נעלמת".
^ אהרל'ה ויסברג, ‏"אלפא", דיווחו הטייסים. מעוז הטרור הושמד, באתר ישראל היום, 18 בספטמבר 2015.
^ יוסף ולטר, תת אלוף גיורא רום עוזר ראש אג"ם, מעריב, 29 באפריל 1987.
^ בן-ציון ציטרין, גיורא רום מונה למנכ"ל הסוכנות היהודית, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2001
^ אטילה שומפלבי, בתגובה למכתב הרבנים: "מכתב אלופים" בעד התנתקות, באתר ynet, 29 באפריל 2004
^ מרכז מציל"ה - מחשבה ציונית יהודית ליברלית הומניסטית (ע"ר), באתר גיידסטאר ישראל
^ הדס מגן, ‏"אין לי גרם סימפטיה להיסטריה סביב המחירים של אל-על", באתר גלובס, 23 באוגוסט 2014
^ "השר כץ ימנה את גיורא רום ליו"ר דירקטוריון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים". ynet. 2016-02-01. נבדק ב-2016-06-28.
^ הוכרזו הזוכים בפרס יצחק שדה, באתר ynet, 11 באוגוסט 2009
^ מצעד הספרים האהובים.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39706198גיורא רום

[1] דיאנה בחור ניר, "אבי סיפר: בנמל קרעתי את הכרטיס חזרה לאירופה. באתי להיות חלוץ", באתר כלכליסט, 14 ביולי 2011

[2] גיורא רום, באתר "בהשקט ובבטחה".

[3] הטייס גיורא רום (תמונה), דבר, 20 ביוני 1973

[4] גל פרל פינקל, "אני אבריא, אחזור להיות מה שהייתי לפני שנפצעתי ואתה תראה אותי טס", הבלוג על הכוונת, ‏ 22 בינואר 2016.

[5] גיורא רום, "צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמ' 69, "'אני הייתי גדר שתיים,' אני עונה לו, נזכר בערגה באות הקריאה שלי בגיחה הראשונה של ששת הימים, הגיחה שבה חציתי בפעם הראשונה בחיי את הגבול והפלתי את שני המיגים הראשונים שלי, למעשה לא רחוק כל כך מהיכן שאנחנו נמצאים עכשיו".

[6] גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמ' 21–22, "בשלושת הימים הראשונים של מלחמת ששת הימים הפלתי חמישה מטוסים, ארבעה במצרים ואחד בסוריה, והפכתי להיות ה'אייס' הראשון של חיל האוויר, תואר האצולה של קהיליית טייסי הקרב בעולם".

[7] 11 מטוסי קרב מצריים הופלו ביום אחד, מעריב, 12 בספטמבר 1969

[8] שלום, דני (2007). רוח רפאים מעל קהיר, עמ' 437-441.

[9] שיפור במצבו של גיורא רום, דבר, 21 בספטמבר 1969

[10] אלי לנדאו, ישראל תצטרך לאלץ את המצרים, מעריב, 23 בספטמבר 1969
ישראל מוחה על סירוב מצרים להתיר ביקור נציג הצלב האדום אצל הטייסים, מעריב, 26 בספטמבר 1969
נציג הצלב האדום נפגש עם הטייס השבוי רס"ן אשכנזי, מעריב, 5 באוקטובר 1969
קאהיר: נציג הצלב האדום נפגש עם הטייס גיורא רום, מעריב, 27 באוקטובר 1969

[11] שוחררו שני חטופי דמשק ושני הטייסים, דבר, 7 בדצמבר 1969

[12] גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמ' 161, "בסוף הפגישה אני נשאר איתו לשיחה בארבע עיניים. 'רן, אני יודע שאתה מינית אותי לפקד על הטייסת ואני מודה לך על כך, אבל נראה שהמלחמה טרפה את הקלפים. אם אתה רוצה, מצא לך מפקד עם ניסיון בסקייהוק ואני אחזור למיראז'ים.' מסיבה שלא נהירה לי עד עצם היום הזה, מסתכל עלי רן ואומר, 'אני רוצה שתמשיך. חזור לטייסת ותמשיך לפקד'."

[13] גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמ' 164, "אני משער שהמתח גובר ככל שאנחנו מתקרבים לנקודת המשיכה, אבל הריכוז הנדרש כדי לעשות את הדברים הנכונים גובר ברוב המקרים על המתח ועל הפחד ומאפשר להטיס את המטוס גם בתנאים הקיצוניים של קרב. הפעם משתחררות הפצצות של מטוסי כבר ביעף הראשון".

[14] גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמ' 163–164, "אני מתכוון לטוס הרבה ככל שרק אוכל. תמיד יותר מכל אחד אחר בטייסת. אני אטוס בעיקר למצרים, ואני אראה, קודם כול לעצמי, שהשבי הרחק מאחורי, ושאחיזתו בי הולכת ונחלשת, ולבסוף נעלמת".

[15] אהרל'ה ויסברג, ‏"אלפא", דיווחו הטייסים. מעוז הטרור הושמד, באתר ישראל היום, 18 בספטמבר 2015.

[16] יוסף ולטר, תת אלוף גיורא רום עוזר ראש אג"ם, מעריב, 29 באפריל 1987.

[17] בן-ציון ציטרין, גיורא רום מונה למנכ"ל הסוכנות היהודית, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2001

[18] אטילה שומפלבי, בתגובה למכתב הרבנים: "מכתב אלופים" בעד התנתקות, באתר ynet, 29 באפריל 2004

[19] מרכז מציל"ה - מחשבה ציונית יהודית ליברלית הומניסטית (ע"ר), באתר גיידסטאר ישראל

[20] הדס מגן, ‏"אין לי גרם סימפטיה להיסטריה סביב המחירים של אל-על", באתר גלובס, 23 באוגוסט 2014

[21] "השר כץ ימנה את גיורא רום ליו"ר דירקטוריון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים". ynet. 2016-02-01. נבדק ב-2016-06-28.

[22] הוכרזו הזוכים בפרס יצחק שדה, באתר ynet, 11 באוגוסט 2009

[23] מצעד הספרים האהובים.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

גיורא רום

תוכן עניינים

ביוגרפיה

שירותו בצה"ל

תפקידים ציבוריים לאחר השירות הצבאי

ספרו

פרס והוקרה

חיים אישיים

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט

תפקידים בשירות

גיורא רום בתפקיד מפקד בסיס תל נוף, 1987
מדינה	ישראל ישראל
כינוי	אלוף ההפלות ("אייס")
השתייכות	צבא הגנה לישראל ( חיל האוויר הישראלי)
תקופת הפעילות	1962–1996 (כ־34 שנים)
דרגה	אלוף
טייס קרב מפקד טייסת 115 מפקד בסיס רמון מפקד בסיס תל נוף עוזר ראש אג"ם סגן מפקד וראש מטה חיל האוויר נספח צה"ל בארצות הברית ובקנדה
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים מבצע מוקד מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה מבצע רגל עץ
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות מנכ"ל הסוכנות היהודית לארץ ישראל מנהל רשות התעופה האזרחית יו"ר דירקטוריון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

גיורא רום

ביוגרפיה

שירותו בצה"ל

תפקידים ציבוריים לאחר השירות הצבאי

ספרו

פרס והוקרה

חיים אישיים

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט

חיפוש