היחידה הממשלתית לחופש המידע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

היחידה הממשלתית לחופש המידע היא יחידה במשרד המשפטים אשר הוקמה ב-2012 במטרה להגביר את השקיפות השלטונית בכלל ואת יישום חוק חופש המידע בפרט. היחידה הוקמה על ידי עו"ד רבקי דב"ש אשר עמדה בראשה עד לפרישתה בסוף 2018.

היסטוריה

היחידה הממשלתית לחופש המידע הוקמה בהחלטת ממשלה 2950 מיום 6 במרץ 2011[1], "יישום חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998: הגברת השקיפות ברשויות ציבוריות " והחלה את פעילותה ביוני. היחידה פועלת על מנת להגביר את השקיפות השלטונית ואת חוק חופש המידע בפרט.

תחומי אחריות

על פי החלטת הממשלה, הוסמכה היחידה לעסוק בנושאים הבאים: קביעת נהלים, תבניות וקווים מנחים; בירור תלונות בעניינים פרוצדורליים (כגון אי מתן מענה לבקשת חופש מידע, חריגה ממועדים, היעדר הנמקה מספקת ועוד); מתן הנחיות לתיקון ליקויים שנמצאו אגב בירור תלונה כאמור, והגשת דו"ח שנתי לממשלה. כמו כן, הוטלו על היחידה תפקידים נוספים ובהם: הקמת אתר אינטרנט מרכזי[2]; פרסום רשימת הרשויות הציבוריות שעליהן חל החוק; מעקב אחר יישום חוק חופש המידע; ריכוז מידע אודות עתירות לפי חוק חופש המידע; ריכוז ידע מקצועי; סיוע לממונים ולרשויות ביישום החוק; ביצוע הדרכה והשתלמויות לממונים ולעובדי משרדי ממשלה וקיום פעילות ציבורית להגברת מודעות.

ברמה שוטפת, היחידה לחופש המידע מטפלת בפניות הציבור בנושא החוק, עתירות המוגשות בעקבות תשובות חופש מידע שאינן מספקות ותלונות. היחידה אחראית על הכשרות מקצועיות לכל הנוגעים בחוק חופש המידע- קורסי הכשרה לממונים, ימי עיון, הדרכות מקצועיות והדרכות אישיות לממונים חדשים.

היחידה הממשלתית לחופש המידע מעדכנת באופן שוטף את רשימת הרשויות הציבוריות עליהן חל חוק חופש המידע. הרשימה זמינה להורדה[3] בכל עת באתר המרכזי לחופש המידע, הרשימה כוללת מעל 1700 רשויות ציבוריות. כמו כן, היחידה מפרסמת דוח שנתי אודות יישום חוק חופש המידע במשרדי ממשלה ביחידות הסמך.

פעילות מרכזית

  • הנחיות ונהלים: היחידה הממשלתית לחופש המידע קובעת נהלים והנחיות שמטרתם להנחות כיצד לטפל בבקשת חופש מידע. הנהלים מחייבים את משרדי הממשלה ויחידות הסמך אולם, רשויות ציבוריות נוספות נוהגות לפיהם. טרם פרסום הנוהל, מפרסמת היחידה טיוטה שפתוחה לעיון הציבור ולהערותיו. בין יתר פרסומי הנהלים ניתן למצוא את הנהלים הבאים: נוהל צורת מסירת מידע[4], נוהל דרישת המענה בדחיית בקשת חופש מידע[5], נוהל סיווג בקשות חופש מידע, נוהל כתיבת דין וחשבון שנתי[6], נוהל הקצאת משאבים בלתי סבירה[7], נוהל פניה לצד ג'[8], נוהל פרסום תשובות באתר המרכזי[9], ונוהל פרסום התקשרויות[10].
  • הקמת אתר מרכזי לחופש המידע: האתר הוקם מתוקף החלטת ממשלה במטרה להקל על האזרח בבואו לממש את זכותו לדעת. האתר מאפשר הגשת בקשות למידע באופן מקוון לכ- 1700 רשויות, וכולל מאגר תשובות המכיל נכון לנובמבר 2017 כ- 1800 מסמכים שנמסרו במסגרת בקשות חופש מידע.
  • הענקת פרס שרת המשפטים לשקיפות שלטונית:[11]אחת לשנתיים, מעניקה שרת המשפטים פרס לרשויות ציבוריות ו/או עובדי רשויות ציבוריות שפועלו בצורה יוצאת דופן על מנת לקדם את ערכי השקיפות. הפרס הוענק לראשונה בשנת 2015 ושוב בשנת 2017.
  • חשיפת מידע באופן יזום: היחידה הממשלתית לחופש המידע מקדמת חשיפת מידע באופן יזום. שני פרויקטים מרכזיים בתחום היו פרסום נוהל התקשרויות, בשיתוף עם אגף החשבת הכללית, שהוביל לפרסום יזום של התקשרויות הממשלה אחת לרבעון באופן יזום ומסודר; וכן יצירת המתווה המשפטי, בשיתוף עם ארכיון המדינה תחת הצוות בראשות השר הנגבי, שאפשר את חשיפת חומרי הוועדות בפרשת ילדי תימן.
  • הסדרת מעמד הממונה על העמדת מידע לציבור:[12] מאז תחילת פעילותה לקחה על עצמה היחידה לקדם את מעמדם של הממונים על העמדת מידע לציבור. בשנת 2017 הסדירה היחידה בשיתוף נציבות שירות המדינה את תפקיד הממונים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך ופורסם חוזר נציב בנושא. החוזר קובע את תחומי האחריות, הסמכויות, דרישות תפקיד, דרכי מינוי, תקופת הכהונה בתפקיד ותגמול כספי לממונה.
  • קיום הדרכות בנושא שקיפות וחופש מידע: היחידה הממשלתית לחופש המידע מקיימת באופן שוטף הדרכות בתחום חופש המידע. בין היתר, מדריכה היחידה את הממונים על העמדת מידע לציבור, משפטנים, דוברים, עיתונאים ועובדי רשויות ציבוריות.
  • דוחות: מעת לעת מפרסמת היחידה הממשלתית לחופש המידע נתונים אודות יישום החוק ונתונים סטטיסטיים אחרים. בין הפרסומים: דוח שנתי אודות יישום החוק בממשלה, דוחות אודות האתר המרכזי לחופש המידע ועוד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31300741היחידה הממשלתית לחופש המידע