הרשות הממשלתית למים ולביוב

הרשות הממשלתית למים ולביוב

סמליל הרשות הממשלתית למים ולביוב סמליל הרשות הממשלתית למים ולביוב
מידע כללי
תחום שיפוט
משרד אחראי	משרד האנרגיה
חוק	חוק המים
ראש	חזי ליפשיץ

מתקן התפלה חדרה

מתקן התפלה חדרה

הרשות הממשלתית למים ולביוב (בקיצור - רשות המים) היא רשות ממשלתית האחראית על הקצאת משאבי מים בישראל. סמכויות הרשות מוקנות לה מתוקף חוק המים התשי"ט-1959. היא כפופה למשרד האנרגיה והיא המאסדר המקצועי בנושא משק המים והשפכים בישראל. בעבר נקראה הרשות "נציבות המים", אך במסגרת חוק ההסדרים של שנת 2006 הפכה, החל מה-1 בינואר 2007, לרשות. הרשות הוקמה עקב פיזור סמכויות בנושאי המים בישראל בין מספר משרדים ממשלתיים, והגעתה של ישראל לסף משבר בנושא מאגרי המים שלה.

ראש רשות המים הוא יו"ר מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב העוסקת באסדרת משק המים ובכלל כך בקביעת כללים להפקה ואספקת מים ובקביעת תעריפי המים. ראש הרשות משמש גם כיו"ר מועצת הניקוז הארצית. הוא אחראי להגיש דו"ח שנתי בנושא מצב משק המים לוועדת הכלכלה של הכנסת.

רקע

ערך מורחב – משק המים והשפכים בישראל

עקב פיזור הסמכויות בין משרדי הממשלה השונים, הוחלט על הקמתה של רשות המים, שתאגד נציגים ממשרדי הממשלה השונים הנוגעים למים (בריאות, איכות הסביבה, תשתיות לאומיות, אוצר, חוץ וביטחון) ותוכל להוות גוף מאסדר שיהיה אחראי על פיתוח ותחזוק משק המים ותכנונו לטווח הארוך.

תפקידי הרשות

• קביעת מדיניות משק המים בישראל. במקרים מסוימים, כמו נושא השמירה על איכות המים, סמכויות הרשות נושקות לאלו של גופים אחרים (המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות).
• אחראיות בנושא הקצאת המים בין המגזרים השונים הצורכים מים בישראל: המגזר החקלאי, הצריכה העירונית, התעשייה וכולי. בחלק מהמקרים, החלוקה הפנימית בכל מגזר נקבעת על ידי גופים אחרים.

• אחראיות על כל הגופים המפיקים מים בישראל. גורם ההפקה הגדול ביותר שבאחריות הרשות היא חברת "מקורות" המפיקה כ-65% מהמים בישראל, וגם אחראית על הולכתם ברמה הארצית, בעיקר באמצעות המוביל הארצי. שאר הפקת המים מתבצעת על ידי אגודות מים השייכות לגופים חקלאיים או לרשויות מקומיות. הרשות גם מעורבת בהקצאת מים ממקורות חלופיים כמו התפלה או טיהור שפכים. הרשות היא המוסמכת הבלעדית לתת רישיונות לשאיבת מים ולקבוע את התנאים לביצועה, ולהטיל אגרות על פעילות זו.

• אחראיות על נושא הגירעון במשק המים בישראל. ראש רשות המים הוא האחראי לקבוע את גובה הקו האדום של מפלס הכנרת, נתון ייחוס המשמש לצורך שאיבה מהאגם. בנוסף, ראש הרשות הוא היחיד האחראי להורות על פתיחת סכר דגניה בשנים ברוכות בגשמים, כאשר קיים חשש שהאגם יעלה על גדותיו. ראש הרשות אחראי גם על קביעת הקו האדום באקוויפר ירקון תנינים. הרשות אחראית גם על מדיניות החדרת מים למי התהום כדי למנוע את המלחתם. בנוסף, הרשות מופקדת על שמירת מקורות המים, והחוק מעניק לה סמכויות להפסיק זיהום חמור שנגרם להם. בפועל, מומחים מתריעים על זיהום מתמשך של מקורות המים ועל ירידה עקבית באיכות מי השתייה בישראל.

• מפעם לפעם הרשות מפרסמת דוחות על מצב משק המים בישראל.בין היתר, דוחות נתונים הידרולוגיים, מצב מקורות המים בישראל ועוד.
• קביעת תעריפי המים השונים לפי סוג הצריכה.

ביקורת

באוקטובר 2018 דיווח מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, על שורה של ליקויים בניהול משק המים בישראל בעשור השני של המאה ה-21, וכתב, בין השאר: "רשות המים נקטה פעם אחר פעם מדיניות של הליכה על הסף שהתבטאה בהתרת הרסן מיד בסיומה של שנת גשמים ברוכה אחת, תוך התעלמות מהשפעותיהם ארוכות הטווח של שינויי האקלים באזור".

דו"ח המבקר קשר בין כשלים שזיהה בתכנון בר קיימא של משק המים על ידי הרשות, לירידת מפלס הכנרת אל מתחת לקו התחתון - דבר שעלול לדבריו לגרום לנזק בלתי הפיך בכנרת. המבקר תלה את אחת הסיבות לכך בעובדה ששרי האנרגיה מאז אוקטובר 2010 וראשי רשות המים מאז אותה תקופה לא פעלו להגיש לאישור הממשלה תוכנית אב למשק המים והגדרת סדרי עדיפויות למשק המים, אף על פי שאלו נדרשו בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2010.

עוד הוסיף המבקר: "מפלסיהם של כמעט כל מאגרי המים הטבעיים נמוכים מקוויהם האדומים ובוודאי נמוכים מהקווים הירוקים", וכן, "נפחי מים ניכרים מזוהמים או נמצאים בסכנת זיהום חמורה ואינם מטופלים". בנוסף ציין ליקויים נוספים כמו מחסור במאמצים לעידוד חיסכון במים, הימנעות מהגדרת קווים אדומים לחלק ממאגרי המים של ישראל, ושינויים שביצעו ברשות המים בהיקף התפלת המים ללא אישור ממשלה, שיצרו איחורים ביעדי התפלות המים.

רשות המים מסרה בתגובה שלא יכלו לחזות מראש את התופעה האקלימית הנדירה של חמש שנות בצורת רצופות שהכו בישראל בעשור זה, ולכן היה בלתי אפשרי להתכונן לכך כראוי מראש, ומסרו שלמרות האקלים הקשה והשלכותיו, ניהול המים של רשות המים עודנו משמש דוגמה למדינות רבות בעולם שלומדות כיצד להתמודד עם שינויי האקלים.

נציבי המים ומנהלי רשות המים

שם	תפקיד	התחלת כהונה	סיום כהונה
צבי נוימן	נציב המים	1959	1959
מנחם קנטור	נציב המים	1959	1977
מאיר בן מאיר	נציב המים	1977	1981
צמח ישי	נציב המים	1981	1991
דן זסלבסקי	נציב המים	1991	1992
גדעון צור	נציב המים	1992	1996
מאיר בן מאיר	נציב המים	1996	2000
יעקב אפרתי	נציב המים (מ"מ)	2000	2000
שמעון טל	נציב המים	2000	2006
דוד ירוסלביץ	נציב המים	2006	2006
אורי שני	מנהל רשות המים	2007	2011
אלכסנדר קושניר	מנהל רשות המים	2011	2016
משה גראזי	מנהל רשות המים (מ"מ)	2016	2017
גיורא שחם	מנהל רשות המים	2017	2022
חזי ליפשיץ	מנהל רשות המים	2022	מכהן

ראו גם

• משק המים בישראל

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של הרשות הממשלתית למים ולביוב

• הרשות הממשלתית למים ולביוב, ברשת החברתית פייסבוק
• הרשות הממשלתית למים ולביוב, ברשת החברתית אינסטגרם
• הרשות הממשלתית למים ולביוב, סרטונים בערוץ היוטיוב
• דו"ח ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא משק המים, באתר הכנסת, 2001
• אבי בר-אלי, ספינים וקמפיין שקרי: מה מסתירה מכם רשות המים, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2016
• אורה קורן, "אם גם 2019 תהיה שנת בצורת - הבעיה באספקה תגיע לבתים", באתר TheMarker‏, 17 בינואר 2018
• עידן בנימין, "אחד החששות המרכזיים של משק המים בישראל הוא דווקא מהמחסור בחשמל", באתר TheMarker‏, 6 ביולי 2023

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37793961הרשות הממשלתית למים ולביוב