רבי אלעזר בן רבי יוסי
| מקום פעילות | ארץ ישראל. |
|---|---|
| תקופת הפעילות | הדור החמישי לתנאים |
| רבותיו | אביו רבי יוסי, רבי יוסי הגלילי ורבי שמעון בר יוחאי |
| תלמידיו | רב |
| אב | רבי יוסי |
רבי אלעזר בן רבי יוסי (יש גורסים רבי אליעזר[1]) היה תנא בדור החמישי (בסוף המאה השנייה לספירה), בנו של התנא רבי יוסי בן חלפתא.
דמותו
נולד כבנו השני של רבי יוסי, שייבם את אשת אחיו, והיה אחד מחמשה ארזים שנטע אביו בישראל. משפחת אביו מיוחסת לצאצאי יונדב בן רכב[2], והתייחסו ככהנים[3].
כבר בחיי אביו היה גדול בתורה, ואביו מוסר דברי תורה משמו[4]: ”הלל זה מי אמרו? רבי יוסי אומר: אלעזר בני אומר: משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו מן הים, וחלוקין עליו חביריו לומר שדוד אמרו, ונראין דבריו מדבריהן”. פעם אחת הלך עם אביו למעמד עיבור השנה, וזאת למרות ההלכה שאין מעברים את השנה אלא על ידי מי שהזמינוהו בית הדין, בהליכתם אמר לרבי אלעזר בנו: ״אני ואתה נמנין כאחד"[5].
היה תלמידו המובהק של אביו, רבי יוסי, ולמד גם אצל רבי יוסי הגלילי[6], ואצל רבי שמעון. אמר גם הלכות בשם תנאים שחיו זמן רב לפניו, כמו רבי זכריה בן הקצב ורבי מתיא בן חרש.
בצעירותו נמנה עם החכמים שהתקבצו ב'כרם ביבנה', ביחד עם רבי יהודה ורבי שמעון[7].
בתקופה שלאחר מות אדריאנוס קיסר, המכונה תקופת השמד, החליטו החכמים לשלוח משלחת לרומי לנסות לבטל לגמרי את גזרות אדריאנוס, ובראש המשלחת נתנו את רשב"י המלומד בניסים עם רבי אלעזר ברבי יוסי. בתחילה לא הסכים רבי יוסי שיילך בנו עם רבי שמעון, מאחר שחשש שמא יקפיד עליו רבי שמעון בדרך. כאשר החלו ללכת באה שאלה לפניהם, וענה רבי אלעזר בלחישה ובעקימת פה, שלא ישמע רבי שמעון[8]. אך רבי שמעון קלט זאת ואמר לו: ״מעקימת שפתיך ניכר שתלמיד חכם אתה", וסיים באמירה "אל יחזור הבן אצל האב" כעונש על כך שהורה הלכה לפניו. ויש גורסים[9] שסיים "יחזור הבן אצל אביו בשלום" - מפני שמטרת הליכתו הייתה כדי לשמש את רבי שמעון, וכיון שהוא תלמיד חכם לא חפץ רבי שמעון להשתמש בו[10].
כשהגיעו לרומי פגשו את השד "בן תמליון" שהגיע לעזרתם ונכנס בתוך גופה של בת הקיסר. ורבי שמעון ורבי אלעזר ריפאו אותה. כתמורה לכך הקיסר נתן להם אפשרות להיכנס לחדר האוצרות לקחת מה שיחפצו, החכמים נכנסו, ולא לקחו אלא את המגילה שבה היו מפורטות הגזרות, קרעוה לגזרים ובכך ביטלו את הגזרות.
רבי אלעזר העיד שראה שם את כלי המקדש, והביא את עדותו כראייה לנושאים הלכתיים כגון אופן כתיבת אותיות השם בציץ,[11] וכן את הפרוכת עם כתמי דם מהזאת הכהן גדול ביום הכיפורים.[12] כמו כן ראה ברומי את שברי כסא שלמה שישבו עליו כל מלכי בית דוד ומלכי בבל ופרס עד כורש. [13]
כששבו מרומי נטה למות בשל קללת רבי שמעון, וכשנזכר רבי שמעון מהבטחתו לאביו שלא יענשנו – ביקש עליו רחמים ונתרפא[14].
ניהל ויכוחים עם הכותים וניצחם.
תניא, אמר רבי אלעזר ברבי יוסי: בדבר זה זייפתי ספרי כותיים, אמרתי להם: זייפתם תורתכם ולא העליתם בידכם כלום, שאתם אומרים אלוני מורה - שכם, אף אנו מודים שאלוני מורה שכם, אנו למדנוה בגזרה שוה, אתם במה למדתום?
האמורא רב נמנה בין תלמידיו[15].
מהלכותיו
לא נזכר במשנה רק בתוספתא ובתלמודים.
- ”נמצא (-כתם) על בית יד אונקלי שלה, אם מגיע כנגד תורפה טמאה, ואם לאו טהורה. אמר ר' אלעזר בר יוסי, הלכה זו הורתי ברומי לטומאה, וכשבאתי אצל חברי אמרו לי - יפה הורית”[16].
- גם במקוה שיש שם נקב כשפופרת הנוד, הורה לטהרה, והסכימו עמו חבריו[17].
- אמר שכפרת יום הכפורים עדיפה מכפרת השעיר לעזאזל, שיום הכיפורים מכפר אף כשאין שעיר, והשעיר אינו מכפר ביום שאינו יום הכיפורים. אך כפרת השעיר עדיפה מכפרת יום הכיפורים, שהשעיר מכפר מיד, ויום הכיפורים מכפר בערבו של יום[18].
- הכריע בכמה הלכות בהן נחלקו בית שמאי ובית הלל, ופירש במה נחלקו[19].
- לדעתו, כל תחומי ארץ ישראל שנזכרו בכתובים (-בפרשת מסעי) נדונין כארץ ישראל[20].
- רב העיד עליו שהתפלל תפילת ערבית של מוצאי שבת בשבת[21].
- בהלכות בתי ערי חומה דרש ממה שכתוב "אֲשֶׁר לוֹא חֹמָה" - שאף על פי שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן – נחשב כעיר חומה, משום שקדושה ראשונה לא בטלה[22].
מאמרותיו באגדה
- דרש בכרם ביבנה - שאסכרה באה על לשון הרע ועל שאוכלים דברים שאינם מתוקנים[23].
- החוטא ושב לתומו - מוחלין לו מיד[24].
- דרש על הפסוק ״ואמרת אשימה עלי מלך", זקנים הללו שאלו כהלכה, שנאמר: ״תנה לנו מלך לשפטנו", אבל עמי הארץ חזרו וקלקלו, שנאמר: ״והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכינו" (שם פ׳ד הי).
- ”כל צדקה וחסד שישראל עושין בעולם הזה, שלום גדול ופרקליטין גדולין בין ישראל לאביהן שבשמים, שנאמר: כֹה אָמַר ה' אַל תָּבוֹא בֵּית מַרְזֵחַ וְאַל תֵּלֵךְ לִסְפּוֹד וְאַל תָּנֹד לָהֶם כִּי אָסַפְתִּי אֶת שְׁלוֹמִי מֵאֵת הָעָם הַזֶּה... הַחֶסֶד וְאֶת הָרַחֲמִים, חסד - זו גמילות חסדים, רחמים - זו צדקה”[25].
- ”תניא, אמר רבי אלעזר ברבי יוסי: פעם אחת נכנסתי לאלכסנדריא של מצרים, מצאתי זקן אחד, ואמר לי: בא ואראך מה עשו אבותי לאבותיך: מהם טבעו בים, מהם הרגו בחרב, מהם מעכו בבנין. ועל דבר זה נענש משה רבינו, שנאמר וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה. אמר לו הקדוש ברוך הוא: חבל על דאבדין ולא משתכחין! הרי כמה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב בא-ל ש-ד-י, ולא הרהרו על מדותי, ולא אמרו לי מה שמך. אמרתי לאברהם קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה, בקש מקום לקבור את שרה - ולא מצא, עד שקנה בארבע מאות שקל כסף, ולא הרהר על מדותי. אמרתי ליצחק - גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ, בקשו עבדיו מים לשתות ולא מצאו עד שעשו מריבה, שנאמר וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם - ולא הרהר אחר מדותי. אמרתי ליעקב - הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה, ביקש מקום לנטוע אהלו ולא מצא, עד שקנה במאה קשיטה - ולא הרהר אחר מדותי. ולא אמרו לי מה שמך. ואתה אמרת לי מה שמך בתחלה, ועכשיו אתה אומר לי וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ. עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה - במלחמת פרעה אתה רואה, ואי אתה רואה במלחמת שלשים ואחד מלכים.”[26].
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבי אלעזר בן רבי יוסי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', עמודים 180-178, באתר היברובוקס
- רבי אלעזר בן רבי יוסי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ ראו ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמ' 200 הערה 4.
- ^ ירושלמי, תענית פ"ד ה"ב. ראו מלכים-ב י, טו; ירמיה לה, ו.
- ^ ירושלמי מסכת שביעית דף טז עמוד ב, וראו בערך אחיו רבי ישמעאל ברבי יוסי, דעה התואמת את הסברה שיונדב בן רכב היה כהן
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ז עמוד א'
- ^ תוספתא סנהדרין פרק ב' הלכה א'.
- ^ תוספתא סוף מסכת ערלה
- ^ אך לפי הרב שלמה היימן מדובר ברבי אלעזר בן רבי יוסי הגלילי שהיה מוקדם יותר
- ^ לפי רש"י, מעילה יז עמוד ב'
- ^ גסטר, ספר מעשיות, ליספיא תרפ"ד. הובא אצל הרב ראובן מרגליות, מחקרים בדרכי התלמוד וחדותיו, מוסד הרב קוק, עמוד טו.
- ^ הרב ראובן מרגליות, מחקרים בדרכי התלמוד וחדותיו, מוסד הרב קוק, עמוד טו.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ה' עמוד א'
- ^ שמות רבה, פרשה נ', פסקה ד'
- ^ אסתר רבה, פרשה א', פסקה י"ב
- ^ לפי רש"י, מעילה יז עמוד ב', בשם אגדה. ובתוספות מביאים זאת בשם תלמוד ירושלמי
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ז עמוד א' "בצד עמוד זה התפלל ר"י ברבי יוסי, כי אתא עולא אמר לא רבי ישמעאל ברבי יוסי אלא רבי אלעזר ברבי יוסי"
- ^ תוספתא מסכת נדה פרק ז' הלכה א'
- ^ תוספתא מסכת מקוואות פרק ד' הלכה ז'
- ^ תוספתא סוף יומא
- ^ תוספתא בבא מציעא דכלים פרק א' הלכה ב'; בבא בתרא דכלים פרק ד' הלכה ט'
- ^ תוספתא בבא קמא סוף פרק ח'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ז עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י' עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ג עמוד א'.
- ^ אבות דרבי נתן פרק לט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י' עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קי"א עמוד א'.