הצהרת בלפור (1926)

הצהרת בלפור הוא שמו של נייר עמדה משנת 1926 הקרוי על שם הלורד ארתור ג'יימס בלפור. ההצהרה התבססה על מסקנות הוועידה הקיסרית של האימפריה הבריטית שהתכנסה באותה שנה בלונדון ואשר הלורד בלפור עמד בראשה.

ההצהרה קובעת כי כל אחד והאחד מהדומיניונים של האימפריה הבריטית הוא שווה במעמדו לממלכה המאוחדת וכי הממלכה המאוחדת אינה מעל הדומיניונים האחרים, אף שכל הדומיניונים מאוחדים בנאמנותם לכתר הבריטי. עוד קובעת ההצהרה שלכל דומיניון אוטונומיה מוחלטת בענייני הפנים והחוץ שלו, וכי הדומיניונים הם חברים מרצון בחבר העמים הבריטי. ועדה זו התכנסה ביוזמתם של ראש ממשלת דרום אפריקה ג'יימס ברי מוניק הרצוג וראש ממשלת קנדה באותה עת ויליאם ליון מקנזי קינג.

ההצהרה אושרה על ידי ראשי הממשלה של הדומיניונים ב-15 בנובמבר באותה שנה.

ההצהרה הייתה צעד נוסף ומשמעותי לעצמאות הדומיניונים מהאימפריה הבריטית ושלטון ממשלת הממלכה המאוחדת - עצמאות שהחלה והתרחבה מאז תרומת הדומיניונים לניצחון מדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה.

בעקבות ההצהרה מונו נציבים עליונים לדומיניונים - שלמעשה היו בעלי תפקיד המקביל לשגריר של הממלכה המאוחדת בדומיניון. הראשון שמונה היה הנציב העליון הבריטי לאוטווה בשנת 1928.

מסקנות הוועידה נוסחו מחדש בשנת 1930 והובילו לחוק וסטמינסטר, 1931.

קישורים חיצוניים

• נוסח ההצהרה (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] הצהרת בלפור (1926)21337284