ג'סטין טרודו
.jpg) | |||||||
| ג'סטין טרודו, 2020 | |||||||
| לידה |
25 בדצמבר 1971 (גיל: 53) אוטווה, אונטריו, קנדה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 קנדה | ||||||
| מפלגה | המפלגה הליברלית | ||||||
| בת זוג | סופי גרגואר טרודו (2005 - 2023) | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ג'סטין פייר ג'יימס טרוּדוֹ (באנגלית: Justin Pierre James Trudeau; נולד ב-25 בדצמבר 1971) הוא פוליטיקאי קנדי המכהן כראש ממשלת קנדה מאז נובמבר 2015. הוא מנהיג המפלגה הליברלית של קנדה.
טרודו נבחר לראשות ממשלת קנדה לאחר שהוביל את מפלגתו לרוב קואליציוני בבחירות באוקטובר 2015.[1] הוא בנו הבכור של ראש הממשלה לשעבר פייר אליוט טרודו.
ביוגרפיה
טרודו נולד באוטווה שבאונטריו לראש הממשלה פייר אליוט טרודו ולמרגרט (לבית סינקלר), כבן הבכור במשפחה בת שלושה ילדים. אביו ממוצא צרפתי ואמו בעיקר ממוצא סקוטי ואנגלי. הוא הילד השני בהיסטוריה הקנדית הנולד כאשר אחד מבין הוריו הוא ראש ממשלה מכהן; הראשונה הייתה בתו הצעירה של ג'ון אלכסנדר מקדונלד. את ילדותו העביר במונטריאול. הוריו נפרדו ב-1977, כשהיה בן 6, ואביו פרש מראשות הממשלה ב-1984.
לימודים אקדמיים
הוא למד לתואר ראשון בספרות אנגלית באוניברסיטת מקגיל ב-1994, וכן לתואר נוסף בחינוך באוניברסיטת קולומביה הבריטית ב-1998. טרודו זכה לתשומת לב ציבורית כאשר נשא נאום הספד בהלווייתו הממלכתית של אביו באוקטובר 2000. לאחר סיום לימודיו החל לעבוד כמורה למתמטיקה ולצרפתית בבתי ספר תיכוניים שבוונקובר. בהמשך, בין השנים 2002–2004, למד בבית הספר להנדסה של אוניברסיטת מונטריאול. לאחר מכן גם החל ללמוד לתואר שני בגאוגרפיה סביבתית באוניברסיטת מקגיל, אך הפסיק את לימודיו כדי להיכנס לחיים הציבוריים כחבר המפלגה הליברלית.
קריירה פוליטית
באוקטובר 2008 נבחר לשרת בפרלמנט של קנדה מטעם אזור הבחירה "Papineau", המייצג חלקים מן העיר מונטריאול. במאי 2011 נבחר לכהונה שנייה. לאחר שהשיק את התמודדותו לראשות המפלגה הליברלית בספטמבר 2012, זכה ברוב מוחץ בבחירות שהתקיימו באפריל 2013 והחל לשמש כיושב ראש המפלגה.
.jpg)
טרודו נבחר לראשות ממשלת קנדה לאחר שהוביל את מפלגתו לרוב קואליציוני גדול בבחירות באוקטובר 2015, והחליף את ראש הממשלה סטיבן הרפר לאחר יותר מ-9 שנות שלטון של המפלגה השמרנית. הוא הציג את ממשלתו ב-4 בנובמבר באותה שנה והושבע לתפקיד. בין השינויים העיקריים שביצע היה שוויון מגדרי בין חברי ממשלתו, וכן מינויו של הרג'יט סג'אן לתפקיד שר ההגנה, שבכך היה לאזרח הקנדי הראשון ממוצא סיקי שמונה לשר בממשלה.[2] לתפקיד שר החוץ מינה את סטפן דיון, שכיהן בעבר כראש המפלגה הליברלית והיה מועמד המפלגה לראש הממשלה.
ראש ממשלת קנדה - כהונה ראשונה
זמן קצר לאחר היבחרו לראש ממשלה, השתתף בועידת האקלים העולמית ולקח חלק פעיל בהובלה להסכם שהושג בפריז בדצמבר 2015. הוא הורה למשרד ההגירה להיערך לקבלת 25 אלף פליטים בקנדה שנמלטו ממלחמת האזרחים בסוריה עד סוף חודש פברואר 2016. בתחום הכלכלי הודיע על צמצום החסכונות הזכאים לפטור ממס מסכום של 10,000 דולר בשנה ל-5,500 דולר בשנה כאמצעי להגברת השוויון הכלכלי במדינה. בתקופתו אושר שימוש בקאנביס למטרות פנאי.[3] הפרלמנט של טרודו אימץ גם חקיקה לשימור ימי, האוסרת על שישה מוצרי פלסטיק חד פעמיים, וחיזוק הערכות ההשפעה על הסביבה.[4] עם זאת, טרודו תמך בצינורות נפט וגז להבאת משאבי דלק קנדיים לשווקים זרים.[5] כמו כן, נחתמו הסכם סחר בין קנדה עם האיחוד האירופי[6] והסכם סחר שהחליף את השותפות הטראנס-פסיפית.
במהלך הקדנציה הראשונה נקשר שמו לפרשיית שחיתות, בה נטען כי הוא ובכירים אחרים בממשלתו לחצו על התובעת הכללית לשעבר להימנע מהעמדה לדין של חברת בנייה גדולה במדינה. בנוסף הואשם בהיותו גזען לאחר שפורסמו שלוש תמונות מעברו בהן הוא מאופר כשחור, פרקטיקה המכונה "בלאק פייס" ומסמלת גזענות. שתי הפרשיות הובילו לנסיגה בפופולריות של מפלגתו בבחירות 2019. בבחירות אלה עלה בידו לזכות בקדנציה שנייה בניצחון דחוק, והוא הקים ממשלת מיעוט.[7]
ראש ממשלת קנדה - כהונה שנייה
טרודו המשיך להנהיג במהלך שלטונו מדיניות הגירה ליברלית, בתקופה שבה ארצות הברית ומדינות אחרות הגבילו את ההגירה אליהן. בנוסף לכך, הטיל מס מיוחד למאבק בשינויי האקלים, והצליח לשמור על תוקפו של הסכם סחר חופשי עם ארצות הברית ועם מקסיקו, למרות איומיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לבטלו.[8] בעקבות הטבח בנובה סקוטיה, הודיע כי ממשלת קנדה תאסור מיד על 1,500 דגמים של "נשק בסגנון תקיפה צבאית", לרוב רובים חצי אוטומטיים.[9]
ראש ממשלת קנדה - כהונה שלישית
באוגוסט 2021 הכריז על בחירות בזק ב-20 בספטמבר 2021.[10] הבחירות הסתיימו בתוצאות דומות לבחירות 2019, וטרודו לא השיג רוב בבית הנבחרים של קנדה.[11]
בינואר 2022 במהלך מחאת המשאיות נגד הגבלות הקורונה בבירה אוטווה, הוברח טרודו ביחד עם בני משפחתו מחוץ לעיר מחשש לחייו, ממקום מחבואו הודיע כי נדבק בקורונה ונמצא בבידוד. ב-14 בפברואר 2022 הודיע טרודו על החלטתו להפעיל את חוק החירום (החוק לנקיטת אמצעים בזמן מלחמה לשעבר) כדי לדכא את מחאת המשאיות.
לאחר הבחירות בשנת 2021, חתם על הסכם עם המפלגה הדמוקרטית החדשה. ממשלת טרודו השיקה תוכנית אוכל לאומית לבתי ספר שההסכם עם המפלגה ביא הלתוכנית טיפול שיניים קנדית לתושבים שעומדים בסף הכנסה מסוים. בנושא חוץ, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, החל בהטלת סנקציות על רוסיה ואישור סיוע צבאי לאוקראינה .
ההסכם קרס בתחילת 2024. הוא התמודד קודם לכן עם ירידה בתמיכה. רמת התמיכה בו לפי סקרים צנחה מ-63% כשנבחר לראשונה ל-28% ביוני 2024,. דווח שהרקע לכך היו החששות מחוסר סבירות לדיור ועלויות המחיה העולות. מפלגתו הליברלית הפסידה באותו הקיץ בשתי בחירות משנה בטורונטו ובמונטריאול.[12]
חיים אישיים
טרודו נשוי ואב לשלושה ילדים. הוא מתגורר באוטווה. עד בחירתו ליושב ראש המפלגה הליברלית, התגורר יחד עם אשתו במונטריאול. בשנת 2023 הודיעו בני הזוג על גירושיהם.
עמדותיו
טרודו מחזיק בעמדות ליברליות וידוע כאדם שעמדותיו נמצאות בצד שמאל של המפה הפוליטית. הוא תומך בזכות האישה לבצע הפלה מלאכותית, ושאף שמתמודדים אשר אינם תומכים בעמדה זו לא יזכו במועמדות המפלגה הליברלית לפרלמנט. הוא תומך בלגליזציה של מריחואנה. לאחר שבחן את תוצאות הלגליזציה שנערכה במדינות וושינגטון וקולורדו שבארצות הברית, הגיע למסקנה כי קנדה תרוויח מלמידת הניסוי שנערך במדינות אלה ומהפנמתו.[13]
הוא מתנגד ללאומנות הצרפתית שבקוויבק ולשאיפת גורמים בדלניים בפרובינציה לעצמאות מקנדה.[14][15] טרודו תיאר את המאבק להכרתה של קוויבק כאומה עצמאית כמה ש"מנוגד לכל מה שאבי האמין בו".[16]
בתחום הכלכלי מדגיש טרודו, לצד תמיכתו בכלכלת שוק, את הקטנת הפערים בחברה כאחת ממטרותיו המרכזיות. הוא תומך, כחלק ממצע מפלגתו, בהעלאת מיסים לעשירים לצד הקטנת מיסים למעמדות הנמוכים יותר. הוא גם תומך בהרחבת קצבאות הילדים ובהרחבת קיצבאות הזיקנה. טרודו מאמין בהרחבה תקציבית לשם הגדלת ההשקעות בתשתית ליצירת מקומות עבודה ושגשוג כלכלי גם במחיר של גירעון תקציבי קטן, תחת קביעת יעד לצמצומו. מבחינה תרבותית, תומך טרודו בחיזוק אופייה הרב-תרבותי של קנדה, ובעד חיזוק תוכנית ההגירה לאיחוד משפחות.
בתחום יחסי החוץ, מדגיש טרודו את תפקידה המסורתי של קנדה כמגשרת בין צדדים המעורבים בסכסוכים ברחבי העולם, וכן את חשיבות הסיוע ההומניטרי הבינלאומי וקבלת פליטים לתוך המדינה. הוא תומך בשיתוף פעולה עם מדינות העולם לצורך מאבק בשינוי האקלים.
ביחס למדינת ישראל, תומך טרודו בפתרון שתי מדינות לשני עמים.[17] בנובמבר 2013 נאם בבית הכנסת "בית תקווה" שבטורונטו, ואמר כי קנדה תמיד תהיה ידידה נאמנה של ישראל, בין השאר משום שהיא הדמוקרטיה האמיתית היחידה במזרח התיכון, וכי יש לשתי המדינות ערכים משותפים רבים.[18] הוא מתנגד לתנועת BDS, הקוראת לחרם על ישראל, והגן על זכותה של ישראל להגן על עצמה במבצע צוק איתן.[19] עם זאת, טרודו לא נחשב כתומך ישראל ללא תנאי כפי שהיה קודמו בתפקיד. הוא סבור שעל קנדה למלא תפקיד מגשר ומאזן בין שני הצדדים בסכסוך. בנוסף, הצהיר שהוא תומך בהקמת מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון וחבל עזה. ממשלתו תומכת בחידוש היחסים עם ממשלת איראן לאחר שהושג ההסכם בין איראן למעצמות בנוגע להגבלות ארוכות טווח של תוכנית הגרעין שלה. במהלך מלחמת חרבות ברזל אמר שהוא תומך בזכותה של ישראל להגן על עצמה,[20] אולם במרץ הודיעה ממשלתו על הפסקת ייצוא הנשק לישראל.[21]
טרודומניה
בדומה לאביו, ג'סטין טרודו בולט כפוליטיקאי נאה וצעיר ביחס לתפקידו הבכיר, ועל כן זוכה לגלי תשומת-לב והערצה, בעיקר ברשתות החברתיות.[22] התופעה זכתה לכינוי "טרודומניה" (אנ'), ומאפילה לעיתים על נושאי הסיקור המקוריים בשל מעורבותו בהם; כך למשל בעקבות תשובה שלו לעיתונאי בדבר השוואה לעיבוד מידע קוונטי.[23]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של ג'סטין טרודו
ג'סטין טרודו, ברשת החברתית פייסבוק
ג'סטין טרודו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'סטין טרודו, ברשת החברתית אינסטגרם- ג'סטין טרודו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)(הקישור אינו פעיל, 22.9.2021)
- ג'סטין טרודו, באתר המפלגה הליברלית
- AP, ג'ון קנדי שלהם. הצעיר שכבש את לב הקנדים, באתר ynet, 20 באוקטובר 2015
איאן אוסטין, הניו יורק טיימס, ראש הממשלה החדש של קנדה: דור שני בפוליטיקה ומורה בעברו, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2015- אלונה וינוגרד, בעד שוויון מגדרי ולגליזציה של סמים: הכירו את הפוליטיקאי הנערץ בעולם, באתר TheMarker, 6 באוקטובר 2016
- עדי סלע, גוף תוכן, באתר מאקו, 8 בדצמבר 2016
- טלי גולדשטין, ההבדל הקטן בין ג'סטין טרודו לבנימין נתניהו, באתר TheMarker, 29 במרץ 2019
- גיא לווסון, קנדה של טרודו, שוב, באתר הניו יורק טיימס, 8 בדצמבר 2015 (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Canada election: Liberals sweep to power, BBC, 20 October 2015
- ^ הגרדיאן, ראש ממשלת קנדה הציג קבינט שמחציתו נשים: "השנה היא 2015", באתר הארץ, 5 בנובמבר 2015
- ^ Tasker, John Paul (June 20, 2018). "Trudeau says pot will be legal as of Oct. 17, 2018". CBC News.
- ^ Jeremiah Rodriguez, 'Pile of hypocrisy': Trudeau called out for single-use plastic forks in photo, CTVNews, 2019-06-25 (באנגלית)
- ^ Stop swooning over Justin Trudeau. The man is a disaster for the planet | Bill McKibben, the Guardian, 2017-04-17 (באנגלית)
- ^ Chrystia Freeland Wants to Fix the Twenty-First Century | The Walrus, 2018-02-14 (באנגלית אמריקאית)
- ^ בחירות בקנדה: טרודו ניצח, אך איבד מכוחו, באתר מעריב אונליין, 22 באוקטובר 2019
- ^ הבחירות בקנדה: טרודו יישאר בשלטון, אך לא הצליח להגדיל את הרוב, באתר וואלה!, 21 בספטמבר 2021
- ^ "ג'סטין טרודו מכריז על איסור פדרלי על נשק בסגנון תקיפה בקנדה (תמליל מלא) - Macleans.ca" . www.macleans.ca . אחזר ב-1 במאי 2020 .
- ^ חיים איסרוביץ, ראש הממשלה טרודו הכריע: הבחירות הכלליות בקנדה יוקדמו בשנתיים, באתר מעריב אונליין, 15 באוגוסט 2021
- ^ הבחירות בקנדה: טרודו שוב ניצח, אך פעם נוספת ירכיב ממשלת מיעוט, באתר מאקו, 21 בספטמבר 2021
- ^ Justin Trudeau faces no-confidence vote in Canadian parliament, www.bbc.com (באנגלית בריטית)
- ^ Graveland, Bill (23 בינואר 2014). "Justin Trudeau says Canada should 'draw on best practices' from marijuana legalization in Colorado, Washington". National Post. נבדק ב-11 ביוני 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gordon, Sean (27 באוקטובר 2006). "Sounding like his father, Justin Trudeau takes aim at Michael Ignatieff's idea of Quebec as a 'nation'". Toronto Star. p. A01.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Perreaux, Les (27 באוקטובר 2006). "Eldest Trudeau son takes poke at Ignatieff stand, nationalism: 'Unfortunately, some people these days are wrapped up in this idea of nation for Quebec'". Montreal Gazette. p. A12.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Macpherson, Son (2 בנובמבר 2006). "Pass the peanut butter, it looks like Ignatieff is toast: His 'nationhood' proposal has stirred political heavies to line up against him". Montreal Gazette. p. A23.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ In Canada election, support for Israel not up for discussion, 19 October 2015
- ^ 'Liberal party will have Israels back', trudeau says at beth tikvah, December 3 2013
- ^ Trudeau falls in line with Harper’s stance on Gaza, 26 July 2014
- ^ טרודו: "תומך בזכותה של ישראל להגן על עצמה", באתר מעריב אונליין, 5 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, שרת החוץ של קנדה: לא נאפשר עוד ייצוא נשק לישראל, באתר ynet, 19 במרץ 2024
- ^ AFP, קנדה: ידיד ישראל עשוי להפסיד ל"חתיך", באתר ynet, 19 באוקטובר 2015
- ^ Jon Butterworth, "The reaction to Justin Trudeau's explanation of Quantum Computers shows we should raise our expectations", The Guardian, 16 April 2016
ג'סטין טרודו39689682Q3099714