הצהרת לונדון

הצהרת לונדון (באנגלית: The London Declaration) היא הצהרה שניתנה על ידי ממשלות חבר העמים הבריטי בשאלת המשך חברותה של הודו בחבר העמים. ההצהרה ניתנה ב-28 באפריל 1949, והחלה למעשה את השלב הנוכחי באופיו של חבר העמים הבריטי. להצהרה שני סעיפים עיקריים:

1. מתן אפשרות לחבר העמים הבריטי לקבל אליו כחברות מדינות אשר אינן ממלכות חבר העמים או אשר הפסיקו להיות ממלכות חבר העמים.
2. שם הארגון שונה מ"חבר העמים הבריטי" ('British Commonwealth') ל"חבר העמים" ('Commonwealth of Nations')

הצהרה זו נועדה לאפשר לחבר העמים להתמודד עם השינויים הפוליטיים, במסגרתם מדינות רבות אשר היוו חלק מהאימפריה הבריטית קיבלו עצמאות והעדיפו להפוך לרפובליקות במקום להישאר מונרכיות. בכך מהווה ההצהרה המשך להצהרת בלפור משנת 1926 ולחוק וסטמינסטר משנת 1931.

מאחר שבראש חבר העמים הבריטי עומד המונרך האנגלי נאלצה ממשלת הודו להצהיר כי היא מכירה במונרך האנגלי כסמל של חבר העמים ושל חבריו הריבוניים והעצמאיים. נוסחה זו הייתה פשרה שהושגה בין המדינות השונות של החבר, בעקבות מחלוקת שנדונה במועצת ראשי הממשלה של החבר בפגישתם בשנת 1948. בפגישה זו הציב ראש ממשלת הודו ג'ווהרלל נהרו מסמך ובו עשר נקודות במסגרתו הוצע כי נשיא הודו יכהן כנציג המונרך הבריטי בהודו, אולם בריטניה התנגדה להצעה זו. בפגישה נוספת שנערכה באפריל 1949 התנגד נהרו לשני סוגי חברויות בחבר העמים, ונאלץ להסכים להכיר במעמדו של המונרך הבריטי בהודו, אולם הוסכם שיהא מדובר במעמד שונה מאשר המעמד שהיה לו קודם לעצמאות הודו, ובהתאם נוסחה ההצהרה. בפגישה זו נוכח ראש ממשלת דרום אפריקה, דניאל פרנסואה מאלאן אשר נבחר לתפקיד זמן קצר לאחר מכן (קודמו לתפקיד, יאן סמאטס, אשר הפסיד בבחירות שנערכו, התנגד לפשרה שהושגה).

ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת תמך בהפרדת סמכויותיו כמונרך השולט בממלכות השונות, לבין סמכויותיו כראש חבר העמים.

קישורים חיצוניים

• חבר העמים המודרני

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

17842785הצהרת לונדון