הצי המלכותי הקנדי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הצי המלכותי הקנדי
הכוחות המזוינים של קנדה
זרועות
צבא קנדה
הצי המלכותי הקנדי
חיל האוויר המלכותי הקנדי
עיטורים ומבנה פיקודי
עיטורי כוחות ההגנה של קנדה
דרגות כוחות ההגנה של קנדה
היסטוריה צבאית
היסטוריה צבאית של קנדה
היסטוריה של קנדה

הצי המלכותי הקנדי (באנגלית: Royal Canadian Navy - RCN, בצרפתית: Marine royale canadienne), לשעבר "מפקדת הכוחות הימיים של קנדה" (Canadian Forces Maritime Command), הוא הזרוע הימית הצבאית של קנדה ואחת משלוש הזרועות של הכוחות הקנדיים. נכון ל-2012 הצי הקנדי שנחשב לצי מים ירוקים, מפעיל 3 משחתות ו-12 פריגטות, 4 צוללות, 2 ספינות תמיכה, 12 שולות מוקשים ו-11 ספינות סיור/אימון לא חמושות. הצי המלכותי הקנדי מעסיק 8500 איש בשירות קבע, 5100 איש בשירות מילואים ו-5300 אזרחים.[1] תת-אדמירל מארק נורמן (Mark Norman) הוא כעת מפקד הצי וראש מטה הצי.[2]

הצי הוקם ב-1910 כ"שירות הימי של קנדה" (Naval Service of Canada), קיבל את הקידומת "מלכותי" (Royal) ב-1911 וב-1923 הוכפף למשרד ההגנה. ב-1968 אוחד הצי יחד עם צבא קנדה ועם חיל האוויר המלכותי הקנדי ואז שונה שמו למפקדת הכוחות הימיים של קנדה עד 2011, עת נקרא מחדש הצי המלכותי הקנדי. לאורך ההיסטוריה שלו שרתו כוחות הצי בשתי מלחמות העולם, במלחמת קוריאה, במלחמת המפרץ הראשונה, במלחמת אפגניסטן ובמספר רב של משימות שמירת שלום של האו"ם ומבצעים משותפים עם כוחות נאט"ו.

היסטוריה

1910-1968

הצי הוקם על פי "פקודת השירות הימי" (Naval Service Bill) על ידי מי שהיה אז ראש ממשלת קנדה וילפריד לורייה ונקרא בתחילה "השירות הימי של קנדה" . המטרה הייתה להקים כוח צבאי ימי נפרד לדומיניון של קנדה שיהיה בעת הצורך תחת פיקודו של הצי המלכותי הבריטי. הפקודה קיבלה את ההסכמה המלכותית ב-4 במאי 1910. שתי ספינות לשעבר של הצי המלכותי נמסרו לצי המלכותי הקנדי, הספינה "ניאוב" (HMCS Niobe) והספינה "ריינבאו" (HMCS Rainbow) והיו לספינות הראשונות שלו. ב-29 באוגוסט 1911 הוענקה לצי הקידומת "מלכותי" (Royal) על ידי ג'ורג' החמישי, מלך בריטניה.[3]

בראשית מלחמת העולם הראשונה סיירו שש הספינות של הצי לאורך חופיה המזרחיים והמערביים של קנדה כנגד פלישה ימית גרמנית אפשרית. ספינה שביעית הצטרפה ב-1915. קצת לפני תום המלחמה הוקם "שירות האוויר הימי של קנדה" (Royal Canadian Naval Air Service), כשמטרתו הייתה לבצע פעולות לוחמה נגד צוללות, אך הוא פורק עם סיום המלחמה.[4] לאחר המלחמה הצי לקח על עצמו חלק מהתפקידים של השירות הימי של משרד התחבורה הקנדי ובהדרגה החל לבנות את צי הספינות שלו, כאשר הספינה הראשונה שנבנתה במיוחד בשבילו הוכנסה לשירות ב-1932.[5] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, היו לצי 11 ספינות מלחמה, 145 קצינים ו-1674 בעלי דרגות אחרות. במהלך המלחמה התרחב הצי באופן משמעותי ובסופו של דבר לקח על עצמו את האחריות לכל הזירה הימית בצפון מערב האוקיינוס האטלנטי. בסיום המלחמה הצי הפך להיות הצי השלישי בגודלו מבין הציים של בעלות הברית (אחרי הצי האמריקני והצי המלכותי). במהלך המערכה באוקיינוס האטלנטי הטביע הצי המלכותי הקנדי 31 צוללות גרמניות, הטביע או שבה 42 ספינות אויב וביצע בהצלחה 25,343 הפלגות אספקה טרנס-אטלנטיות. הצי איבד 24 ספינות ו-1797 מלחים במהלך המלחמה.

במהלך מלחמת קוריאה משחתות קנדיות הפגינו נוכחות במימי חצי האי הקוריאני, ביצעו הפגזות חופיות ופעולות מנע. במשך כל המלחמה הקרה, פיתח הצי יכולות ללוחמה נגד-צוללות כמענה לאיום הסובייטי.[6] בשנות השישים הוציא הצי משירות את רוב הספינות שלו מתקופת מלחמת העולם השנייה והמשיך לפתח יכולות ללוחמה נגד צוללות, כשרכש את מסוק הסיקורסקי CH-124 סי קינג (Sikorsky CH-124 Sea King), שהיה המסוק הגדול הראשון שביצע נחיתות על סיפוניהן של הספינות. באותה תקופה, הפעילה קנדה נושאת מטוסים שממנה פעלו מטוסי F2H Banshee ומטוסים נוספים ללוחמה נגד צוללות.[4]

1968 עד היום

ב-1968 ממשלתו הליברלית של לסטר פירסון איחדה את הצי המלכותי הקנדי, את חיל האוויר המלכותי הקנדי ואת צבא קנדה תחת מסגרת על משותפת, הכוחות הקנדיים, שכפופים למשרד ההגנה שהיה אז בראשותו של שר ההגנה פול הלייר (Paul Hellyer). מיזוג שנוי במחלוקת זה גרם לביטול עצמאותו החוקתית של הצי כיחידה נפרדת. כל הספינות, המטוסים וכוח האדם של הצי עברו להיות חלק מ"מפקדת הכוחות הימיים של קנדה" (MARCOM), מרכיב של כוחות ההגנה. המדים המסורתיים של הצי שונו וכל אנשי הזרועות (כולל הצי, חיל האוויר והצבא) חויבו ללבוש את המדים החדשים שהיו בצבע ירוק-זית. מטוסיה של נושאת המטוסים המשיכו להיות תחת פיקודה של מפקדת הכוחות הימיים וכן הועברה אליה האחריות על המטוסים שביצעו משימות סיור ימיות מבסיסים יבשתיים שקודם לכן היו שייכים לחיל האוויר המלכותי הקנדי. ב-1975 הוקם בצי פיקוד אווירי וכל המטוסים הימיים הועברו תחת פיקודו. איחוד הזרועות של שנת 1968 היה הפעם הראשונה שמדינה כל שהיא מאחדת את זרועות האוויר, הים והיבשה שלה תחת פיקוד מאוחד.

בשנות השבעים הצטרפו לצי המשחתות מסדרת "אירוקויס" (Iroquois-class), שמאוחר יותר הוסבו להיות משחתות להגנה אווירית ובסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים נבנו הפריגטות מסדרת "הליפקס" (Halifax-class). בשנת 1990 שלחה קנדה שלוש ספינות מלחמה שהשתתפו במלחמת המפרץ הראשונה. בהמשך העשור, נשלחו ספינות קנדיות לסייר בים האדריאטי במלחמות יוגוסלביה ובמלחמת קוסובו. לאחרונה נשלחו ספינות לטובת המלחמה באפגניסטן ולטובת המלחמה בשוד הימי לחופי סומליה.

ב-16 באוגוסט 2011 החליטה ממשלת קנדה להחזיר את שמו הישן של הצי "הצי המלכותי הקנדי" במקביל לשינוי דומה שנערך בחיל האוויר ובצבא.

מבנה הצי

מפקדת הצי המלכותי הקנדי שוכנת באוטווה. מאז 1968 הצי הוא חלק מהכוחות הקנדיים.

הכוחות הימיים האטלנטים

מפקדת הכוחות הימיים האטלנטים (MARLANT) ונמלה הבית שלהם ממוקמים ב בסיס הצי בהליפקס. בנוסף משמש אותם גם בסיס משנה ב סנט ג'ונס. למפקדה זו מסופחות כנפות מס' 12 ו-14 של חיל האוויר המלכותי הקנדי שמספקות שירותי אוויר ימיים לפיקוד. הכוחות הימיים האטלנטים מחזיקים 18 ספינות מלחמה וכמה ספינות עזר והם אחראים על שמירת האזור הכלכלי הבלעדי של קנדה בחוף המזרחי ועל השטחים שעליהם אחראית קנדה באוקיינוס האטלנטי ובחלק המזרחי של האוקיינוס הארקטי.[7]

הכוחות הימיים באוקיינוס השקט

מפקדת הכוחות הימיים הפסיפיים (MARPAC) ונמל הבית שלהם ממוקמים בבסיס הצי באסקווימלט (Esquimalt) באי ונקובר. הכוחות הימיים הפסיפים מחזיקים 15 ספינות מלחמה וכמה ספינות עזר והם אחראים על שמירת האזור הכלכלי הבלעדי של קנדה בחוף המערבי ועל השטחים שעליהם אחראית קנדה באוקיינוס השקט ובחלק המערבי של האוקיינוס הארקטי. כנף מס' 19 של חיל האוויר המלכותי הקנדי יחד עם טייסת מס' 443 שכפופה לכנף 12 (מהחוף המזרחי) מספקות שירותי אוויר ימיים לפיקוד.[8]

מילואים

מפקדת כוחות המילואים של הצי (NAVRESHQ) ממוקמת בבסיס הצי בקוויבק סיטי ואחראית על 24 דיוויזיות מילואים של הצי ברחבי קנדה. בסיס זה גם משמש אכסניה לבית הספר הימי של הצי. כוח האדם של מילואי הצי עומד על 4000 איש.[9]

כלי שיט

תמונה יעוד סדרה שמות הספינות/שנת כניסה לשירות/פיקוד
פריגטה סדרת "הליפקס"
Halifax-class
  • "הליפקס" (HMCS Halifax) – 1992 – הפיקוד האטלנטי
  • "ונקובר" (HMCS Vancouver) - 1993 – הפיקוד הפסיפי
  • "ויל דה קויבק" (HMCS Ville de Québec) – 1994 – הפיקוד האטלנטי
  • "טורונטו" (HMCS Toronto) – 1993 – הפיקוד האטלנטי
  • "רגינה" (HMCS Regina) – 1993 – הפיקוד הפסיפי
  • "קלגרי" (HMCS Calgary) – 1995 – הפיקוד הפסיפי
  • "מונטריאול" (HMCS Montréal) – 1994- הפיקוד האטלנטי
  • "פרדריקטון" (HMCS Fredericton) - 1994 – הפיקוד האטלנטי
  • "ווינפג" (HMCS Winnipeg) – 1995 – הפיקוד הפסיפי
  • "שארלוטטאון" (HMCS Charlottetown) – 1995 – הפיקוד האטלנטי
  • "סט' ג'ונס" (HMCS St. John's) – 1996 – הפיקוד האטלנטי
  • "אוטווה" (HMCS Ottawa) – 1996 – הפיקוד הפסיפי
 משחתת סדרת "אירוקויס"
Iroquois-class
  • "אירוקויס" (HMCS Iroquois) – 1972 – הפיקוד האטלנטי
  • "את'באסקן" (HMCS Athabaskan) – 1972 – הפיקוד האטלנטי
  • "אלגונקווין" (HMCS Algonquin) – 1972 – הפיקוד הפסיפי
 צוללת סדרת "ויקטוריה"
Victoria-class
  • "ויקטוריה" (HMCS Victoria( – 2000 – הפיקוד הפסיפי
  • "וינדזור" (HMCS Windsor) – 2003 – הפיקוד האטלנטי
  • " קורנר ברוק" (HMCS Corner Brook) – 2003 – הפיקוד הפסיפי
  • "צ'יקוטימי" (HMCS Chicoutimi) – 2004 – הפיקוד הפסיפי
 ספינת סיוע "פרוטקטור"
Protecteur-class
  • "פרוטקטור" (HMCS Protecteur) – 1969 – הפיקוד הפסיפי
  • "פרזרבר" (HMCS Preserver) – 1970 – הפיקוד האטלנטי
 ספינת משמר חופים סדרת "קינגסטון"
Kingston-class
  • "קינגסטון" (HMCS Kingston) – 1996 – הפיקוד האטלנטי
  • "גלייס ביי" (HMCS Glace Bay) – 1996 – הפיקוד האטלנטי
  • "נאנאימו" (HMCS Nanaimo) – 1997 – הפיקוד הפסיפי
  • "אדמונטון" (HMCS Edmonton) – 1997 – הפיקוד הפסיפי
  • "שאוויניגאן" (HMCS Shawinigan) – 1997 – הפיקוד האטלנטי
  • "וייטהורס" (HMCS Whitehorse) - 1998 – הפיקוד הפסיפי
  • "ילוונייף" (HMCS Yellowknife) – 1998 – הפיקוד הפסיפי
  • "גוז ביי" (HMCS Goose Bay) – 1998 – הפיקוד האטלנטי
  • "מונקטון" (HMCS Moncton) – 1998 – הפיקוד האטלנטי
  • "ססקאטון" (HMCS Saskatoon) – 1998 – הפיקוד הפסיפי
  • "ברנדון" (HMCS Brandon) – 1999 – הפיקוד הפסיפי
  • "סאמרסייד" (HMCS Summerside) – 1999 – הפיקוד האטלנטי

דגלי הצי

  • 1921-1957
    1921-1957
  • 1957-1965
    1957-1965
  • נוכחי
    נוכחי

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הצי המלכותי הקנדי

הערות שוליים

  1. ^ "Canada’s Navy at a Glance". National Defence and the Canadian Forces. 16 August 2011
  2. ^ "Senior Officer Biography: Vice-Admiral Norman M.A.G., CMM, CD". Royal Canadian Navy.
  3. ^ Tucker, Gibert Norman. The Naval Service of Canada: Volume I: Origins and Early Years. Ottawa: King's Printer, 1952, p. 137
  4. ^ 4.0 4.1 Kealey, J.D.F. and E.C. Russell. A History of Canadian Naval Aviation, 1918–1962. Ottawa: Queen's Printer, 1967, pp. 1–10.
  5. ^ Milner, Marc. "Walter Hose To The Rescue: Navy, Part 13." Legion Magazine, 1 January 2006.
  6. ^ Thorgrimsson, Thor and E.C. Russell. Canadian Naval Operations in Korean Waters, 1950–1955. Ottawa: Queen's Printer, 1965.
  7. ^ מידע על הכוחות הימיים האטלנטים באתר הצי
  8. ^ מידע על הכוחות הימיים הפסיפים באתר הצי
  9. ^ מידע על כוחות המילואים באתר הצי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

40086929הצי המלכותי הקנדי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הצי_המלכותי_הקנדי&oldid=2754147"