סנט מארטן

סנט מארטן
Sint Maarten

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	Semper pro grediens (לטינית: קידמה תמיד)
המנון לאומי	המנון סנט מארטן
ממשל
משטר	אחת מארבע מדינות ממלכת ארצות השפלה
ראש המדינה	מלך
שפה רשמית	אנגלית, הולנדית
עיר בירה	פיליפסבורג 18°01′25″N 63°02′45″W
גאוגרפיה
יבשת	אמריקה הצפונית
העיר הגדולה ביותר	לואר פרינסס קוורטר
שטח יבשתי	34 קמ"ר (236 בעולם)
אזור זמן	UTC -4
היסטוריה
הקמה
חלוקת האי בין צרפת והולנד	23 במרץ 1648
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בנובמבר 2024)	43,542 נפש (214 בעולם)
צפיפות	1,280.65 נפש לקמ"ר (9 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 15.14% גילאי 15 - 24 11.75% גילאי 25 - 54 42.68% גילאי 55 - 64 16.49% גילאי 65 ומעלה 13.94%
כלכלה
תמ"ג (2023)	1,623 מיליון $ (195 בעולם)
תמ"ג לנפש	37,278$ (39 בעולם)
מטבע	גילדן אנטילי‏ (ANG)
שונות
סיומת אינטרנט	an ‏בתהליך ביטול; הסיומת .sx הוקצתה, אך עדיין אינה בשימוש
קידומת בין־לאומית	1-721

סן מרטן הצרפתית (בצפון) וסנט מארטן ההולנדית (בדרום)

תצלום לווין של האי סן מרטן

מפרץ סימפסון - סנט מארטן

אוניית נוסעים עוגנת בסנט מארטן

סנט מארטן (בהולנדית: Sint Maarten) היא אחת מארבע המדינות המרכיבות את ממלכת ארצות השפלה. המדינה שוכנת בחלקו הדרומי של האי הטרופי סן מרטן (שטחו של האי 87 קמ"ר, ובחלקו הצפוני שוכן הקולקטיב סן מרטן השייך לצרפת). האי ממוקם בצפון מזרח הים הקריבי, 240 ק"מ מזרחית לפוארטו ריקו. שטח סנט מארטן 34 קמ"ר ועיר הבירה היא פיליפסבורג (Philipsburg).

היסטוריה

כריסטופר קולומבוס גילה את האי סן מרטן במהלך מסעו השני לעולם החדש, ב-1 בנובמבר 1493, שהוא יומו של ה"קדוש" הנוצרי מרטין מטור, ולכן קרא קולומבוס לאי על שמו. בעת גילוי האי התגוררו באי אינדיאנים תושבי הקריביים.

במאה ה-17 נאבקו המעצמות של אותה עת - צרפת, אנגליה, הולנד, דנמרק וספרד על השליטה באיים הקריביים. ההולנדים החלו לייבא מלח בישול לאירופה מהאיים בשנות ה-20 של המאה ה-17, אולם על אף נוכחות ההולנדים באי, כבשו אותו הספרדים בשנת 1633 ושנה לאחר מכן בנו את מוצב פוינטה בלנשה. הספרדים החלו את העבדות באיים. עבדים רבים הובאו מאפריקה על מנת לעבוד במטעי הסוכר של הספרדים, ומאוחר יותר של הצרפתים. רק במחצית הראשונה של המאה ה-19 הופסק סחר העבדים, והבריטים, ששלטו באזור, הביאו סינים ותושבי האיים באוקיינוס השקט לעבוד במקום העבדים במטעים. יבוא אנשים זה הביא לרבגוניות האתנית הרבה של תושבי האיים הקריביים.

מצב פוליטי

ב-23 במרץ 1648 הסכימו צרפת והולנד לחלק ביניהן את האי. סנט מארטן היה בעבר חלק מהאנטילים ההולנדיים, אך כיום הוא מחוז אוטונומי כחלק מממלכת הולנד. המטבע שבו נעשה שימוש בסנט מארטן הוא גילדן אנטילי, אף שנעשה שימוש גם בדולר האמריקאי.

סנט מארטן מנוהל על ידי מועצת האי, מועצה מבצעת ומושל הממונים על ידי בית המלוכה ההולנדי בהמלצת הממשלה ההולנדית.

תיירות

סנט מארטן ידוע בחיי הלילה הסוערים בו, החופים הרבים ובתי הקזינו שבה. התיירות מהווה מרכיב עיקרי בהכנסות האי. רוב התיירים באי מגיעים בטיסות לנמל התעופה הנסיכה יוליאנה.

תחבורה

שדה התעופה המרכזי של האי הוא נמל התעופה הנסיכה יוליאנה הידוע במסלול הנחיתה הקצר שלו (2,130 מטרים בלבד), ומסיבה זו נאלצים מטוסים מסוג בואינג 747 המביאים את מרבית התיירים אל האי לטוס בגובה נמוך ביותר - כ-10 - 20 מטרים מעל גובה הים וחופי האי בטרם הנחיתה.

אוניות נוסעים רבות מביאות תיירים לאי. בשל מספר התיירים הרב, שמרביתם שוכרים מכוניות בעת שהותם באי, מרבית הזמן כבישי סנט מארטן פקוקים.

מכללות ואוניברסיטאות

האוניברסיטה האמריקאית של בית הספר הקריבי לרפואה (American University of the Caribbean School of Medicine - AUC) נוסדה בשנת 1978. בעבר הייתה האוניברסיטה ממוקמת במונטסרט אולם בשל התפרצות הר הגעש סופרייר הילס בשנת 1995 עברה האוניברסיטה לסנט מארטן, שם נפגעה מהוריקן באותה שנה. בשנת 1998 הוקמו בקופקוי שבסנט מארטן מבנים העמידים בפני סופות הוריקן.

אוניברסיטת סנט מארטן (USM) ממוקמת בפיליפסבורג.

קישורים חיצוניים

מכללות ואוניברסיטאות

• האוניברסיטה האמריקאית של בית הספר הקריבי לרפואה
• אוניברסיטת סנט מארטן

תיירות

• משרד התיירות של סנט מארטן
• מידע לתיירים (על שני חצאי האי)
• מדריך למטייל באי
• מדריך למפליגים לאי

מפות אינטרנט

• מפת רחובות של האי
• מפות שונות
• מפה מפורטת של האי