מרטיניק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרטיניק
Martinique
דגל מרטיניק
חופים בצידו המערבי של האי
חופים בצידו המערבי של האי
מדינה צרפתצרפת צרפת
מושל סרג'ה לטצ'ימי
נפות במחוז שמעבר לים 4 רבעים, 45 קנטונים, 34 קהילות
בירת המחוז שמעבר לים פור-דה-פראנס
שטח 1,128 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז שמעבר לים 386,486 (2013)
 ‑ צפיפות 364 נפש לקמ"ר (2013)
אזור זמן UTC -4

לחצו כדי להקטין חזרה

פוארטו ריקואיי הבתולה של ארצות הבריתאיי הבתולה הבריטייםאנגווילהסן מרטןסנט אוסטתיוססנט קיטס ונוויסאנטיגואה וברבודהמונטסראטגוואדלופדומיניקהמרטיניקסנט לוסיהסנט וינסנט והגרנדיניםגרנדהברבדוסהרפובליקה הדומיניקניתהאיטיקולומביהונצואלהקובהאיי טרקס וקייקוסאיי בהאמהברמודהארצות הבריתקנדהפורטוגלספרדצרפתצרפתאיטליהאיטליהאיטליהשווייץאוסטריהצ'כיהגרמניהבלגיההולנדהממלכה המאוחדתאירלנדלוקסמבורגמדיירההאיים האזורייםהאיים הקנרייםכף ורדהמרוקואלג'יריהתוניסיהלובמאוריטניהמאלימאליניז'רניגריהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאה

מרטיניקצרפתית: Martinique) הוא אי בים הקריבי, בשליטת צרפת המוגדר כמחוז שמעבר לים של צרפת.

היסטוריה

האי נכבש לראשונה על ידי צרפת בשנת 1635. לאורך כל שנות השלטון הצרפתי במקום שימש האי כמקור לאספקת סוכר, קפה, רום וקקאו. שבויים אפריקאים ממערב אפריקה הובאו למקום כעבדים והם האבות של מרבית האוכלוסייה באי כיום.

בשנת 1685 גורשו יהודי מרטיניק מן האי.

בשנת 1763 נולדה באי ז'וזפין דה בוהרנה שהייתה לימים אשתו של נפולאון בונפרטה.

מרטיניק נכבשה מספר פעמים על ידי הבריטים, כולל פעם אחת במהלך מלחמת שבע השנים ופעמים במהלך מלחמות נפוליאון. בריטניה שלטה באי כמעט ברציפות בשנים 17941815, כאשר הוא נסחר בחזרה לצרפת בסיום מלחמות נפוליאון. מרטיניק נשאר ברשות צרפתית מאז.

ב-8 במאי 1902, התפרץ הר הגעש פלֶה והחריב כליל את העיר סן-פייר. כתוצאה מכך נהרגה כל אוכלוסיית העיר (כ-30,000 תושבים) למעט שלושה, אחד מהם היה אסיר בבית הכלא בעיר באותו הזמן ושרד בזכות כתלי בית הכלא העבים.

לאחר נפילת צרפת לידי גרמניה הוברחו למרטיניק עתודות הזהב של צרפת[1] ומספר אניות צבאיות ואזרחיות, כולל נושאת המטוסים היחידה של צרפת[2]. באי שלט המושל רובר שהיה נאמן לשלטון וישי. עוד לפני הצטרפותה למלחמת העולם השנייה, וביתר שאת לאחר מכן, הביעה ארצות הברית התעניינות באי ופעלה למנוע את הברחת הזהב או האוניות ממנה[3] או כניסת כוחות גרמניים אליה[4][5][6]. במאי 1942 הגיעה ארצות הברית להסכמה עם מושל מרטיניק על הימנעות משימוש באוניות הצרפתיות באי[7]. אולם שנה לאחר מכן, לאור בריחת חלק מהאוניות מהאי, הודיעה ארצות הברית על ביטול ההסכמות[8] ובתחילת יולי הועבר השלטון במרטיניק לידי צרפת החופשית[9].

מרטיניק הוכרזה רשמית כ"חבל ארץ שמעבר לים" של צרפת ב-19 במרץ 1946.

גאוגרפיה

האי ממוקם בים הקריבי, צפונית לטרינידד וטובגו. האי הוא חלק מהאנטילים הקטנים. אסונות הטבע השכיחים ביותר במרטיניק הם הוריקנים, הפוקדים את האזור מדי פעם, הצפות בחורף והתפרצויות הרי געש.

דמוגרפיה

חלוקה אתנית:

חלוקה דתית:

כלכלה

הכלכלה במרטיניק מבוססת בעיקרה על גידול קנה סוכר, בננות, תיירות וכן ייצור נורות. החקלאות מהווה כ-6% מהתל"ג והתעשייה הזעירה, כ-11%. בשנים האחרונות ישנו גידול בענפי קני-הסוכר והבננות, כאשר מרבית הסוכר משמש ליצור רום והבננות נשלחות ברובן לצרפת.

חלוקה מנהלית

האי מחולק ל-4 נפות שמחולקות ל-45 מחוזות (סה"כ יחד).

נפה עיר מרכזית שם בשפת המקור אוכלוסייה
נכון לשנת 1999
שטח
פור דה פרנס פור-דה-פראנס Fort-de-France 166,139 171
לָה טריניטה לה טריניטה La Trinité 85,006 338
לֶה מרֵן לה מרן Le Marin 106,818 409
סן פייר סן פייר Saint-Pierre 23,464 210

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרטיניק בוויקישיתוף

הערות שוליים