דוב גריזלי
 דוב גריזלי
| |
|---|---|
.jpg)
דוב גריזלי
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| משפחה: | דוביים |
| סוג: | דוב |
| מין: | דוב חום |
| תת־מין: | דוב גריזלי |
| שם מדעי | |
 Ursus arctos horribilis
| |
| תחום תפוצה | |
| |
.jpg)
.jpg)
_(16630262729).jpg)
דוב גריזלי (שם מדעי: Ursus arctos horribilis), הידוע גם כדוב טופר הכסף, הוא תת-מין של הדוב החום (Ursus arctos) אשר בדרך כלל חי ברמות של מערב אמריקה. תת-מין זה נחשב צאצא לדוב החום האוסורי שחצה את אלסקה ממזרח רוסיה לפני שנים רבות.
בעבר, סווגו דוב הגריזלי והדוב החום כמינים נפרדים, אך כיום מסווג הגריזלי כתת-מין של הדוב החום. המונח "דוב חום" שימש בדרך כלל לתאר דובים מסוג זה הנמצאים באזור החוף ושמזונם העיקרי הוא דג סלמון, אבל בסיווג בן זמננו אלו הם דובי גריזלי. הדובים בפנים הארץ ואלה שבאזורים הצפוניים נקראים לרוב "גריזלי". דובים חומים הנמצאים על האי קודיאק (המכונים "דובי קודיאק") מסווגים כתת-מינים מרוחקים של המינים הנמצאים ביבשת, מכיוון שהם מבודדים מבחינה גנטית ומבחינה פיזית. גם צורת הגולגולת שלהם שונה במקצת.
דובי גריזלי חיים בבדידות בדרך כלל, אבל באזורי חוף הגריזלי נאספים יחד ליד נחלים, אגמים נהרות ומעיינות, בתקופה של נדידת דגי הסלמון במעלה הנחלים.
בכל שנה שנייה, נקבות ממליטות גור אחד עד ארבעה (לרוב שניים), הגורים קטנים ושוקלים רק כ-500 גרם. הדובה מגוננת על גוריה, ותתקוף אם היא חושבת שהיא או גוריה בסכנה.
תיאור
הגריזלי הוא הטורף היבשתי השלישי בגודלו ביבשת אמריקה הצפונית, לאחר דוב קוטב ודוב קודיאק. טווח משקלם וגודלם של דובי הגריזלי גדול, ומשתנה בהתאם למיקומם הגאוגרפי: הדובים הזכרים בשטחי הארץ הפנימיים, במיוחד אלה מאזור יוקון, שוקלים כ-130 ק"ג בבגרותם. רוב הדובים נמצאים בשטחי החוף ושוקלים כ-550 ק"ג. דובי גריזלי באוכלוסיות שנמצאות בפארק הלאומי קטמאי ובאלסקה יכולים להגיע עד למשקל של 680 ק"ג. הנקבות שוקלות בדרך כלל ב-38% פחות. גובה הכתפיים של דובי הגריזלי מגיע למטר אחד בממוצע בעמידה על ארבע, וגובה הזכרים כ-2.40 מטר כשהם עומדים על רגליהם האחוריות. דובי גריזלי מאזור נהר יוקון נמוכים מדובי גריזלי טיפוסיים ב-20% בממוצע.
צבעי הגריזלי משתנים בצורה נרחבת, לפי האזורים הגאוגרפיים, מלבן עד כמעט שחור, וכל הגוונים שביניהם. לגריזלי יש גם חטוטרת בין הכתפיים, שהיו למעשה מצבור שרירים המשמש לזרועות הקדמיות ולחפירה. בשריר הזה משתמש הגריזלי לחפור מקורות מזון צמחיים. הרגליים האחוריות חזקות הרבה יותר. השרירים ברגליים האחוריות מספיק חזקים לאפשר לדוב לעמוד ואפילו ללכת מרחקים קצרים, דבר המאפשר להם לצפות יותר טוב על הסביבה. הראש גדול ועגול והפרופיל קעור בצורת דיסק. למרות גודלם העצום, דובים אלה יכולים לרוץ במהירות של עד 56 קמ"ש. במורד רצים הדובים לאט יותר מאשר בעליה, וזאת עקב חטוטרת השרירים הגדולה שבין הכתפיים. יש להם פרווה סמיכה מאוד לשמירת חום הגוף בחורפים קשים ובסופות שלג.
כוחם הגופני רב מאוד; הם בין בעלי החיים החזקים ביותר בטבע, והחזקים ביותר מבין בעלי החיים בהרים.[1]
אפשר להבדיל בין הגריזלי לבין הסוגים האחרים של הדוב החום בעזרת הטפרים שהם ארוכים יחסית יותר וכן צורת הגולגולת, שמזכירה את זו של דוב קוטב. בהשוואה לתת מינים אחרים של הדוב החום הצפון אמריקאי, הגריזלי הוא בעל פרווה עם גוון כספי וגודלו קטן יותר. ההבדל בגודל נובע מזמינות פחותה של מזון במקומות המחיה של הגריזלי. אורך הטופרים של הגריזלי כפול מאורך הבהונות שלהם.
הדוב הגריזלי שוקע מדי שנה בתרדמת חורף, במשך 5–7 חודשים.
אנליזה של שיער מפרוות הדב גילתה, כי תזונתו ברובה צמחונית. בעונת דגי הסלמון הוא ניזון בעיקר מחלקיהם עתירי השומן של הדג, שכנראה דרושים לו בחורף כדי לספק לגופו אנרגיה ולחמם אותו[2].
השם
השם "גריזלי" מגיע מהמילה האנגלית grizzled - "אפור שיער". אך כאשר חוקר הטבע ג'ורג' אורד קבע בשנת 1815 את שמו המדעי של הדוב, הוא הבין בטעות את המילה כ- grisly - "מבעית", ומכאן שמו הלטיני "Horribilis".
תפוצה
תחומי מחייה היסטוריים
דובים חומים מצויים באסיה, אירופה וצפון אמריקה - תפוצה נרחבת מאוד בהשוואה למיני דובים אחרים. מקורם של הגריזלי באירואסיה והם נדדו לצפון אמריקה בתקופה מאוחרת יחסית, משערים שזו הסיבה שדובי הגריזלי דומים מאוד לדובים החומים המצויים באירופה ובאסיה. בעבר השתרעו תחומי המחיה של הגריזלי בצפון אמריקה לאורך החוף המערבי מאלסקה ועד מקסיקו, על פני פנים היבשת, המישורים הגדולים של המדינות הדרום מערביות ומזרחה עד למפרץ הדסון.
תחומי מחייה כיום
כיום מוערכת כלל אוכלוסיית הגריזלי בכ-55,000 פרטים. עיקר אוכלוסיית הגריזלי מצויה בקנדה. הגריזלי מהווים כיום חיה מוגנת במקסיקו, אירופה, ארצות הברית ובחלקים מקנדה. עם זאת, תהליך האכלוס מחדש של שטחי מחיה שננטשו צפוי להיות איטי בשל הפיכת חלק משטחים אלו לשטחים חקלאיים או שטחי מרעה, וכן בשל איטיות תהליך הרבייה של הגריזלי.
ארצות הברית
מלבד אלסקה, מוערכת אוכלוסיית הגריזלי ברחבי ארצות הברית בכ-1000 פרטים. תחום תפוצתם כיום כולל את איידהו, וושינגטון, ויומינג ומונטנה. גבול תפוצתם הדרומי הוא הפארקים הלאומיים ילוסטון וגרנד טיטון. ייתכן גם כי קיימת אוכלוסיית גריזלי בקולורדו בדרום הרי סן חואן.
בספטמבר 2007 מצא צייד עדויות לשיקום אוכלוסיית הגריזלי באזור סלווי-ביטרוט (במדינות איידהו ומערב מונטנה) בצודו זכר גריזלי.
קנדה
אוכלוסיית הגריזלי בקנדה מוערכת בכ-25,000 פריטים הפזורים בעיקר בקולומביה הבריטית, אלברטה, יוקון, הטריטוריות הצפון-מערביות וחלקה הצפוני של מניטובה. בסך הכל תחום תפוצתם של הגריזלי כיום מהווה כמחצית מהשטח אותו אכלסו בשיא תפוצתם. שטחי המחיה של הגריזלי בקולומביה הבריטית מתפרשים כיום על 90% משטחי השיא. לפי ההערכה, בעת הגעת המתיישבים האירופאים הראשונים לקולומביה הבריטית התקיימו שם כ-25,000 פרטים. האוכלוסייה התמעטה משמעותית בשל ציד וצמצום שטחי המחיה. אומדן אוכלוסיית הגריזלי בקולומביה הבריטית ב-2008 עמד על כ-16,000 פרטים.
רבייה
קצב הרבייה של דובי הגריזלי הוא מהנמוכים בקרב היונקים היבשתיים בצפון אמריקה בשל מספר גורמים אקולוגיים. דובי הגריזלי מגיעים לבגרות בגיל חמש לפחות. לאחר כניסה להריון המתרחשת בקיץ, מתעכבת קליטת העובר בגוף הנקבה עד לתחילת שנת החורף, במהלכה עשויה להתרחש הפלה אם תזונת הנקבה לא הייתה מספיקה. בממוצע, ממליטות דובות הגריזלי שני גורים בהמלטה, המטופלים על ידי הדובה במשך שנתיים, במהלכן הדובה אינה נכנסת להריון. גם לאחר שהגורים עוזבים את האם או אף אם מתו, עשויה הדובה שלא להיכנס להריון במשך שלוש שנים או יותר, בהתאם לתנאים הסביבתיים. מרחב המחיה של זכרי הגריזלי גדול מאוד - עד 4,000 קמ"ר, דבר שמקטין מאוד את הסיכויים למצוא נקבה המוכנה להתרבות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דוב גריזלי, באתר ITIS (באנגלית)
- דוב גריזלי, באתר NCBI (באנגלית)
- דוב גריזלי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- דוב גריזלי, באתר GBIF (באנגלית)
- דוב גריזלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- חיים קרופך, דוב גריזלי בקנדה, באתר מסע אחר
הערות שוליים
- ^ החיות החזקות בעולם, באתר בא במייל מן הטבע
- ^ Jamie Durrani, Grizzly Diet Has Several Surprises, Bear Hair Chemistry Shows, Scientific American, May 10, 2017
דוב גריזלי31945793Q171004