מערת נטיפים
מערת נטיפים היא מערה קרסטית – חלל הנוצר מהמסה של סלעי גיר ודולומיט עקב חדירת מי גשמים, תהליך שהותיר בחלל המערה נטיפים וזקיפים.
היווצרות המערה
מערות נטיפים נוצרות במשך שנים בתהליך ממושך ואיטי. כדי להבין כיצד נוצרת מערה שברבות הזמן הופכת למערת נטיפים, חשוב להבין את תהליכי הבנייה של הסלעים המכילים אותה ואת הרכבם הכימי.
התהוות הסלע
על קרקעית ים נוצרים משקעי הרבדה של שרידי בעלי חיים ימיים. משקעים אלה עוברים תהליכי דיאגנזה (diagenesis) המלכדים את הגרגרים לסלע באמצעות הידוק ודחיסה הגורמים להתקשותו. בדרך זו נוצרים סלעי גיר ודולומיט. סידן הוא חלק חשוב בהבנת התהוות מערות נטיפים, והוא מצוי בכמות רבה בשלדי בעלי החיים הימיים המרכיבים את שני סוגי הסלעים – גיר – CaCO3, דולומיט – CaMg(CO3)2. הסלעים נוצרו בתהליך איטי – במשך השנים הצטברו שכבות הסלע והגיעו לעובי של מאות ואלפי מטרים. שכבות אלה היו נתונות במשך זמן רב להשפעתם של כוחות קימוט והרמה עד אשר הפכו להרים ונחשפו לתנאי אקלים שונים
התהוות המערה
ערך מורחב – קרסט
תהליכי קימוט והרמה יצרו בסלעים סדקים המאפשרים חדירת מי גשמים שהמסו וספחו פחמן דו-חמצני בעברם דרך קרקע עשירה ברקבובית. המסת פחמן דו-חמצני הופכת את המים לחומצה פחמתית (H2CO3) הממיסה את הסלעים. תהליך זה של בליה כימית יוצר בסלע חללים בגדלים שונים המתחברים זה לזה ויוצרים מערה.
נטיפים וזקיפים
כאשר המים מגיעים אל חלל המערה, מתרחש תהליך הפוך:
הפרשי לחצים בין ריכוז פחמן דו-חמצני במים ובחלל המערה גורם לפליטתו מטיפות המים התלויות מתקרת המערה ולשקיעת סידן פחמתי (מינרל המופיע לרוב כקלציט). שקיעה איטית זו בונה לאיטה משקעים הנתלים מתקרת המערה וצומחים כלפי מטה (נטיפים), הנטיפים האלה מתחילים "לטפטף" מטה עד שיוצרים משקעים שצומחים מקרקעית המערה כלפי מעלה (זקיפים).
צבעם הראשוני של משקעים אלה הוא לבן ואפילו שקוף, אך הם נצבעים בגווני אדום וצהוב בשל נוכחות מינרלים ומלחים שונים הנספחים גם הם אל המים בתהליך ההמסה.
נטיפים נוצרים תחילה כצינור דקיק דרכו זורמות טיפות המים. צינורות אלה גדלים בקצב איטי מאוד ומתארכים בשיעור ממוצע של 0.2 מ"מ בשנה. כאשר צינור כזה נסתם, המים יזרמו על פני הנטיף והוא ייראה אז כחרוט עבה בבסיסו הצמוד לתקרת המערה וצר בקודקודו. חרוטים אלה בנויים בשכבות קונצנטריות, בדומה לטבעות הצמיחה של עצים. התרחבות של הסדקים בגג המערה יוצרת נטיפים בשלל צורות: עמודים, "אוזני פיל" ו"וילונות".
טיפות המים הזולגות מתקרת המערה ומן הנטיפים יוצרות את הזקיפים באותו תהליך של השקעה. הטיפות נושרות, מתנפצות אל הקרקעית, משחררות פחמת סידן ומותירות משקע של סידן פחמתי. השקעה בלתי אחידה זו יוצרת זקיפים בשלל צורות. במערת אבשלום ניתן לראות זקיפים בצורת "כובעים מקסיקניים", "פאגודות" ואחרות.
נטיפים וזקיפים עשויים להתחבר זה אל זה וליצור עמוד. גם עמודים אלה עשויים להתחבר וליצור מסכים המחלקים את המערה לחללים קטנים יותר.
שיטה נפוצה לתיארוך גילם של הנטיפים והזקיפים נקראת "אורניום-תוריום".
מערות נטיפים ככלי עזר מחקרי
מאחר שהתהוות מערות נטיפים נמשכת על פני תקופה ארוכה מאוד, הן מהוות כלי עזר חשוב בענפי מחקר שונים. ניתן לחקור באמצעותן תנאי אקלים ששררו בתקופות שונות במהלך התהוותן ולזהות רעידות אדמה שהתרחשו בעברן.
מערות נטיפים בתנאים משתנים
מערות נטיפים הן אתרים נהדרים המושכים קהל רב, אולם הן רגישות ופגיעות. כאשר נחשפת מערת נטיפים, משתנים התנאים שיצרו אותה במשך השנים – לעיתים באופן קיצוני, עד כדי הפסקת היווצרות נטיפים וזקיפים.
גורמים משפיעים:
- טמפרטורה – המערות התהוו בתנאים אידיאליים, ואלה משתנים לרעה כאשר הן נחשפות לתנאי האקלים השוררים מחוץ להן ולעליה בטמפרטורה כאשר מבקרים פולטים מחום גופם.
- לחות – נטיפים וזקיפים נוצרים בלחות גבוהה, העשויה לרדת עם חשיפת המערה ולהפסיק את יצירת הנטיפים והזקיפים.
- ריכוז פחמן דו-חמצני – מבקרים במערה פולטים פחמן דו-חמצני ומעלים את ריכוזו באוויר המערה.
- זיהומים – חדירה של צמחים, פטריות, חיידקים ובעלי חיים (כמו גם בני אדם) אל המערה משבשת את המשך התפתחותה ואף יוצרת נזקים כימיים, ביולוגיים ומכניים.
מערות נטיפים בעולם
ברחבי העולם מוכרות מערות נטיפים מרשימות, לדוגמה: מערת מאמות' בקנטקי, שהיא מערכת המערות הארוכה ביותר הידועה כיום, מערת קארלסבד, מערת לצ'וגייה בניו מקסיקו, מערת הקריסטלים במקסיקו, מערת פוסטוינה בסלובניה, מערת האן-סור-לס בבלגיה. מערות אלו מושכות תיירים רבים, ומהוות אתרי תיירות מצליחים.
בישראל
מערות נטיפים נמצאו בישראל באזור הגליל[1][2], הכרמל[3], בהרי יהודה[4], בשומרון (מערות עאבוד) ואפילו בתוך תחום שיפוט עיריית ירושלים - מערת עטרות, שהייתה פתוחה לקהל לזמן מה[5], ובתחום שיפוט עיריית חיפה, בשכונת דניה[6]. אולם, מערת הנטיפים היחידה הפתוחה לציבור היא מערת אבשלום.
קישורים חיצוניים
- אנימציה להמחשת יצירת מערת נטיפים באתר מט"ח
- חדשות המדע, מערת נטיפים חדשה, באתר ynet, 15 ביוני 2004
- אבי סאייג, איך נוצרת מערת נטיפים?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 15 באוקטובר 2017
הערות שוליים
- ^
משה גלעד, מערת נטיפים חדשה התגלתה בגליל, באתר הארץ, 25 בינואר 2017
- ^ מערת נטיפים חדשה נתגלתה בגליל התחתון, רשות הטבע והגנים
- ^ מערת הנטיפים של חיפה, ynet
- ^ צפריר רינת, מערת נטיפים גדולה התגלתה במרכז הארץ, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2014 ניר חסון, מערת נטיפים נחשפה בעבודות על צינור המים לירושלים - והיא תיסתם בבטון, באתר הארץ, 24 במאי 2018
- ^ יחיאל לימור, מסך עפר על נטיעי מערת עטרות, מעריב, 26 בספטמבר 1977
- ^ מערת הנטיפים של חיפה, ynet
מערת נטיפים33962875Q2455463