נחל לכיש

נַחַל לָכִישׁ (נקרא בעבר גם וואדי סוכריר) הוא נחל אכזב ברובו, אורך הנחל הוא כ-70 קילומטר ואגן הניקוז שלו הוא בגודל כ-1000 קמ"ר. ראשיתו של נחל לכיש לרגלי חבל יהודה כ-10 קילומטר מערבית לחברון, הוא עובר לרגלי תל לכיש (ומכאן שמו), נמשך צפונה בשפלה, עובר מתחת לגשר עד הלום שעליו עובר כביש 4 תל אביב-אשדוד, נכנס לתחום העיר אשדוד ובא אל הים התיכון דרומית לנמל אשדוד.

לנחל לכיש יובלים רבים, מתפשטים על פני השפלה ובהר. החשובים שביניהם - נחל האלה, הבא מהרי ירושלים, נחל ברקאי ונחל גוברין. פארק לכיש נמצא בגדה הדרומית מערבית של נחל לכיש, בתחום העיר אשדוד, מול הנמל, לפני שהנחל נשפך לים. על גדתו הצפונית של הנחל נמצא האתר ארכאולוגי תל מור.

החל משנת 1996 הוקמה מנהלת ייעודית לפרויקט שיקום הנחל במשרדי איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד וחבל יבנה. במסגרת פעולות השיקום הופסקה הזרמת השפכים לנחל, האפיק נוקה והגדה הדרומית של הנחל יוצבה וטופחה. זהו למעשה פארק לכיש- אשדוד (פל"א) – רצועת ירק צרה שהפכה לאתר בילוי ונופש, וריאה ירוקה לעיר אשדוד. ביוני 2014, משרד הבריאות אישר שיט בנחל לאחר שעמד בתקני הזיהום.^[1] למעשה רק בקיץ 2020 הסירות חזרו בפועל לנחל, ולאחר הפסקה בת 50 שנה ניתן שוב לשוט בנחל.

נחל לכיש נקרא בחלקו שבאזור לכיש - בשם הערבי ואדי קביבה (Qubeiba), כשם כפר שהיה על גדותיו, ובחלקו שבאזור אשדוד - ואדי סוכריר (Sukreir), כשם הכפר שהיה בקרבתו, ערב סוכריר.