טל שחר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טל שחר
מושב טל שחר, מבט מדרום מגבעת הרקפות
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע[1] ‎118 מטר
תאריך ייסוד 1948
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 1,290 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-4.4% בשנה
31°48′18″N 34°54′09″E / 31.8051075720472°N 34.9026278172536°E / 31.8051075720472; 34.9026278172536
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
8 מתוך 10

טל שחר הוא מושב הממוקם מזרחית לגדרה וצפונית-מערבית לבית שמש, השייך למועצה אזורית מטה יהודה. המושב סמוך לערוץ נחל שורק ולתל בטש, המזוהה עם תִּמְנָתָה המקראית.

היסטוריה

היישוב הוקם בשנת 1948 על ידי עולים שברובם הגיעו מטורקיה והשאר מכורדיסטן, פרס, ומרוקו על אדמותיו החקלאיות של הכפר הערבי ח'ירבת בית פאר, שתושביו עזבוהו במהלך מלחמת העצמאות. ההחלטה על הקמתו התקבלה ב-20 באוגוסט, במסגרת תוכנית להקמת 32 יישובים חדשים על אדמות של קק"ל, של המדינה ושל ערבים. יישובים אלה היו בעלי משמעות אסטרטגית, וטל שחר הוקם בשל מיקומו על הציר העולה לירושלים. בהחלטה הובהר כי אדמות ערביות ייושבו רק היכן שיש "אדמות עודפות" - מספיק שטחים על מנת לקלוט את התושבים הקודמים, אם יחזרו. היישוב עלה לקרקע ב-27 בספטמבר, ובתחילה נקרא "טל-בוקר" על שם הנרי מורגנטאו (הבן) (מורגנטאו בגרמנית: טל בוקר) שהיה מזכיר האוצר של ארצות הברית והיה אחראי למגבית היהודית לטובת מדינת ישראל בזמן מלחמת העצמאות.

היישוב נבנה פרוש על פני שטח רחב, ובהמשך הוחלט להרחיב את אוכלוסייתו ל-157 משפחות כדי לצופפו[3]. בעיות כלכליות הביאו לעזיבה רבה ובמקומם הגיעו מתיישבים מארצות שונות במסגרת המעבר מהעיר לכפר וכך התיישבו בטל שחר משפחות עולים בנות עשר עדות שונות[4].

ניסיונות היישוב להתפרנס מגידולים חקלאיים נתקלו בקשיים רבים עד אמצע שנות ה-60. היעדר קרקע מספקת מנעה ניצול כלכלי של גידולים רבים ומטעים שניטעו במושב כשלו בגלל הסיד בקרקעות המושב[5]. על כן עיקר פרנסת המושב היה על ענף הלול ובשנת 1966 השקיעה המדינה בהרחבת ענף הרפת במושב[6].

גבעת הרקפות (טל שחר)

כיום כולל היישוב כ-350 בתי אב ונהנה משגשוג כלכלי.

ביישוב בית ספר האזורי - בית הספר השחר, מכולת, מסעדות, בית קפה, יקב, חנות לבגדי מעצבים, סטודיו לריקוד, בריכת שחייה ועוד. בנוסף, ב-1994 הוקם במושב מפעל משפחתי להכנת טופו בשם "משק ויילר", שהועבר בהמשך לנתיבות[7].

סמוך ליישוב עוברים ערוץ נחל שורק ותוואי הרכבת ההיסטורי המוביל לבית שמש ולירושלים, מעבר להם נמצאת גבעת הרקפות - יער מחטניים על גבעה שידוע בפריחת הרקפות שלו בחורף. ביער פורחים גם פרחים אחרים כגון דודא רפואי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טל שחר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ מ. אנצר, טל שחר, דבר, 27 ביולי 1955
  4. ^ שמואל דיין, דוגמה מעודדת - טל שחר, דבר, 23 בפברואר 1956
  5. ^ שפי גבאי, בפרוזדור ירושלים יש דירות - אין אדמה, דבר, 18 במרץ 1966
  6. ^ ישובי הפרוזדור יקבלו מבנים חדשים לצאן ובקר, דבר, 22 באוגוסט 1966
  7. ^ נווית זומר, היעד הבא: שטראוס מתרחבת לתחום הטופו, באתר כלכליסט, 30 באפריל 2019



ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37706440טל שחר