תחפניס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תַּחְפְּנֵיס או תַחְפְּנֵס, היא אישיות מהתנ"ך. שמה מופיע בספר מלכים א', פרק י"א, פסוקים י"ט-כ'.

שמה של האשה אשר ניתנה להדד האדומי כאשר ברח למצרים העתיקה מפני יואב בן צרויה כאשר "הִכְרִית כָּל-זָכָר, בֶּאֱדוֹם"[1] לא מופיע במקרא. המחבר המקראי מספר כי היא אחות אשתו של פרעה, כלומר אחותה המלכה תחפנס. יש הסוברים כי תחפניס זהו תואר מצרי: תא-חמת-פא-נסו שפירושו "אשת המלך", דהיינו המלכה. לשיטתם באמצעות התואר "גבירה" מסביר המחבר המקראי את שם התואר המצרי. במקרא בא התואר "גבירה" כשם תואר לאם המלך, ולא לרעיית המלך. התבנית "גבירה" מופיעה כ"גדולה" בתרגום השבעים.[2]

רש"י ואחרים מפרשים: 'המלכה'.

מסופר כי אחות המלכה ילדה להדד את גְּנֻבַת והיא זו שגומלת אותו והוא גדל עם בני פרעה. ממקורות נוספים ידוע כי אשת המלך במצרים גמלה תינוק אשר לא היה שייך לה. הילד גדל בארמונו של פרעה עם שאר בני המלך, מיטב בני האצולה המצרית וייתכן גם כי גדלו עמם בני שליטים מהאזור. תחותמס השלישי כתב כי אחרי מסע לארץ רת'נו הוא הביא את ילדי המושלים עמם קשר ברית ואסלית למצרים. הילדים, שיועדו למלכות ולשלטון בארצות מוצאם, קיבלו במצרים חינוך מצרי, ובעיקר לימדום לירוא ולעבוד את פרעה. בשיטה זו נהגו שליטי בבל ואשור.[3]

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ^ ספר מלכים א', פרק י"א, פסוק ט"ז
  2. ^ בוסתנאי עודד, עולם התנ"ך: מלכים א', תל אביב, דוידזון עתי,1993, ע"מ 122
  3. ^ בוסתנאי עודד, עולם התנ"ך: מלכים א', תל אביב, דוידזון עתי,1993, ע"מ 122