יחסי יוון–ישראל
| יחסי יוון–ישראל | |
|---|---|
|
|
| |
| יוון | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 131,957 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 10,010,962 | 10,009,800 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 238,206 | 509,901 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 23,795 | 50,940 |
| משטר | |
| רפובליקה | דמוקרטיה פרלמנטרית |
.jpg)
יחסי יוון–ישראל הם היחסים הדו-צדדיים בין מדינת ישראל לרפובליקה ההלנית. מאז שנת 1990 לישראל שגרירות בבירת יוון, אתונה. ליוון יש שגרירות בתל אביב, קונסוליה מרכזית בירושלים וקונסול של כבוד בחיפה.
עד לשנת 2010
במשך עשרות שנים היו היחסים קרירים וכמעט לא היה קיים שיתוף פעולה בין המדינות, בעיקר בגלל תמיכתה של יוון בצד הערבי במסגרת הסכסוך הישראלי-ערבי והעדפתה של ישראל את טורקיה כשותפה אסטרטגית על פני יוון.[1] יוון הצביעה באו"ם נגד תוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר, 1947, יחד עם מדינות ערב. הסיבה לכך נבעה בעיקר בשל אינטרסים כלכליים של יוון מול מדינות ערב ומתוך חשש שתמיכה בתוכנית או הימנעות תוביל לגירוש הקהילה היוונית ממצרים (מה שלבסוף קרה תחת שלטון נאצר).[2][3]
עם הקמת מדינת ישראל, יוון הכירה בישראל דה-יורה ב-15 במרץ 1949 וקבעה יחסים דיפלומטיים איתה אבל ברמה נמוכה - של צירים בלבד. הביקור הראשון של ראש ממשלת ישראל מחוץ למדינה היה ליוון ונערך בסוף 1950. לא נמסרה על הביקור הודעה מראש והוא הוגדר כפרטי. במהלכו נפגש דוד בן-גוריון עם ראש ממשלת יוון סופוקלס וניזלוס (Sofoklis Venizelos).[4]
במשך רוב השנים יוון העדיפה לשמור על נייטרליות וחוסר התערבות בסכסוך הישראלי ערבי, למשל כאשר נמנעה בהחלטה 3379 של האומות המאוחדות שקבעה כי ה"ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית".
בשנות משטר הקולונלים ביוון (1967-1974) חל שיפור מסוים ביחסים בין המדינות. אולם לאחר נפילת השלטון הצבאי וחזרת המשטר הדמוקרטי, היחסים שבו לקדמותם.
ב-1981, עם עלייתו לשלטון של אנדראס פפנדראו ומפלגתו הסוציאליסטית PASOK, חלה הרעה ביחסים, בשל תמיכתו של פפנדראו בפלסטינים וביאסר ערפאת, עימו נפגש ראש הממשלה היווני פעמים רבות. פפנדראו ניהל מדיניות אנטי-אמריקאית, וראה בישראל גרורה של ארצות הברית.[5]
בשנת 1990, עם הקמת ממשלת שמרנית, ביוזמת ראש הממשלה החדש קונסטנדינוס מיצוטאקיס, השתדרג מעמד היחסים מ"נציגות דיפלומטית" לרמת שגרירויות.[6] כמו כן, מיצוטאקיס היה ראש הממשלה היווני הראשון שביקר בישראל, וכמוהו עשה גם שר החוץ שלו, אנדוניס סמאראס (שכיהן כעבור כעשרים שנה גם כראש ממשלה). זה היה חלק משינוי שערך מיצוטאקיס במדיניות האנטי אמריקאית והאנטי ישראלית של ראש הממשלה הקודם, אנדראס פפנדראו. מיצוטאקיס אף היה ראש הממשלה היווני הראשון לבקר בישראל, וכמוהו עשה שר החוץ של ממשלתו.[7]
על אף שדרוג היחסים הפורמלי, יוון המשיכה להסתייג מישראל ונחשבה לאחת המדינות הפחות ידידותיות לה בתוך האיחוד האירופי, לצד מדינות כמו אירלנד ופורטוגל. קו זה הוקצן לאחר חזרתם לשלטון של פפנדראו ומפלגתו ב־1993.
משנת 1999 חל שיפור בשיתוף הפעולה בין המדינות, בעיקר בתחומי הסחר והביטחון.
התחממות היחסים החל מ-2010
ביולי 2010 הגיע ראש ממשלת יוון, יורגוס פפנדראו, לביקור בישראל. במהלך שהותו בארץ נפגש עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר החוץ אביגדור ליברמן.[8] מאז פגישה זו, החלו היחסים בין המדינות להתחמם בצורה משמעותית. ראש ממשלת ישראל נתניהו ערך ביקור גומלין ביוון באוגוסט 2010 ונפגש עם מקבילו היווני איתו שוחח על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, תוכנית הגרעין האיראנית והרחבת שיתוף הפעולה הצבאי והמדיני בין מדינותיהם.[9] היחסים בין המדינות המשיכו להשתפר ובכירים נוספים ביקרו במדינה השנייה - כך לדוגמה יצא סגן שר החוץ הישראלי דני אילון לביקור ביוון באוקטובר 2010 שם נפגש עם מקבילו היווני וסיכמו על הרחבת הקשרים הבילטראליים בין המדינות.[10] שבוע לאחר מכן חתמו המדינות על הסכם תעופה שמחליף את ההסכם הישן מ-1952 ומסדיר נוהלי התעופה בין המדינות.[11]
בעקבות השרפה בכרמל שהתרחשה ב-2010 וביקשה ישראל סיוע בינלאומי לכיבוי השריפה, יוון נעתרה לבקשה ושלחה 4 מטוסי כיבוי ומטוס אספקה. עדות נוספת להתחממות היחסים בין המדינות היא העזרה של השלטונות ביוון לעצירת המשט לעזה של 2011 שספג ביקורת רבה ממשלת ישראל ולאחר שהרשויות הישראליות ניסו לעצור אותו בעצמם. על פי פרסומים בעיתונות, העמיסו שלטונות יוון בירוקרטיה רבה על הספינות במשט על מנת לעצור את הספינות בדרכן לכיוון עזה.[12]
ב-5 בפברואר 2013 הגיעה שרת התיירות של יוון, אולגה קפאלוגיאני, לביקור ממלכתי בישראל. במהלך הביקור סיירה באתרים היסטוריים בישראל, ונפגשה עם הנשיא שמעון פרס, אשר העניק לה מדליה מיוחדת.[13] במהלך יריד התיירות הישראלי שבגני התערוכה שבתל אביב שהתקיים ב-3 בפברואר 2013, בלטה נוכחות מרשימה של סוכנים ואנשי תיירות מיוון.
בדצמבר 2014 התקיים במרכז אתונה כנס לחיזוק היחסים בין יוון לישראל על רקע התפשטות האסלאם הקיצוני ברחבי אירופה.[14] בקיץ 2014 מונה לראשונה נספח צבאי של ישראל ביוון, על רקע הידוק היחסים הביטחוניים בין שתי המדינות והקפאת יחסים ביטחוניים עם טורקיה.
במרץ 2016 ביקר נשיא יוון פרוקופיס פבלופולוס בישראל, ובין השאר נפגש עם נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו וביקר ביד ושם. בפגישותיו נדונו שיתופי פעולה בתחומי הביטחון והתיירות. בפגישותיו בישראל הדגיש פבלופולוס שאירופה חייבת להתמודד עם משבר הפליטים שמציפים אותה בדרכים הומניות, ולהתנגד לגזענות, לשנאת זרים ולאנטישמיות.[15] בשנת 2016 כאשר פרצו שריפות בצפון ישראל יוון שלחה 2 מטוסי כיבוי.
_-_50221923292.jpg)
ב-16 ביוני 2020 ביקר ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס בישראל, בראש משלחת שכללה עוד מספר שרים, ובין השאר נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ. בפגישותיו נדונו חידוש טיסות התיירים ליוון לאחר שהושעו בעקבות מגפת הקורונה, שיתופי פעולה בנושאי חקלאות, ביטחון וסייבר ועל הסכסוך של יוון עם טורקיה.[16][17] ב-13 באוגוסט ביקר בישראל שר החוץ ניקוס דנדיאס, במהלכו סוכם עם נתניהו ועם מקבילו הישראלי גבי אשכנזי על מתווה שיאפשר כניסת 600 תיירים ישראלים למקומות מסוימים ביוון מדי שבוע עם בדיקת קורונה ובידוד מקוצר.[18]
באפריל 2021 התקיימה בפאפוס שבקפריסין פגישה מרובעת בין שרי החוץ של איחוד האמירויות הערביות, יוון, ישראל וקפריסין.[19] כעבור חודש הגיע שר החוץ היווני דנדיאס לביקור של הבעת סולידריות עם ישראל לאור מבצע שומר החומות,[20] וביולי באותה שנה הגיע לביקור נוסף ונפגש עם שר החוץ יאיר לפיד.[21] באוגוסט 2021 התקיימה בישראל פגישה משולשת בהשתתפות לפיד, דנדיאס ושר החוץ הקפריסאי ניקוס חריסטודולידס, אשר נפגשו גם עם שרת האנרגיה קרין אלהרר, ראש הממשלה נפתלי בנט ונשיא המדינה יצחק הרצוג.[22]
ישראל, יוון וקפריסין בונות יחדיו כבל חשמל תת-ימי בשם מגשר אירו-אסיה המיועד לחבר בין רשתות החשמל של שלוש המדינות.[23]
שגריר יוון בישראל (מספטמבר 2021) הוא קיריאקוס לוקאקיס.[24]
על רקע התחממות היחסים בין ישראל לטורקיה, יוון וקפריסין חששו מהחלשות הברית ביניהן לבין ישראל. בישראל נאמר שההתקרבות לטורקיה הייתה מוגבלת ולא תיעשה בשום אופן על חשבון המיזמים הביטחוניים והכלכליים (ובראשם מיזמי הגז) עם יוון וקפריסין.[25]
ב-24 בפברואר 2022 ביקר הנשיא יצחק הרצוג ביוון, שם נפגש עם ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס, נשיאת יוון קתרינה סקלארופולו ועם ראש עיריית אתונה קוסטאס באקויאניס.[26]
יחסים צבאיים
גלריה
- ביקור ראש המטה הכללי של צבא יוון, גנרל כריסטוס כריסטודולו, בישראל כאורחו של הרמטכ"ל אביב כוכבי, אוקטובר 2019
קישורים חיצוניים
- יחסי ישראל-יוון 1967-1961 באתר ארכיון המדינה
- איתי מק, ישראל והחונטה הצבאית ביוון: נשק, נפט וקרבה אידאולוגית, באתר שיחה מקומית, 28 ביולי 2019
ציוד מישראל בעקבות רעידת האדמה ביוון, 1953, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- ספינות חיל הים שבות לארץ מסיוע ליוון בעקבות רעידת האדמה ביוון, 1953, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- איל בוגוסלבסקי, מספנות ישראל חושפת קורבטה חדשה עבור השוק היווני, IsraelDefense, 26.07.2021
הערות שוליים
- ^ טורקיה ויוון מסוכסכות ביניהן, בין היתר על השליטה באי קפריסין
- ^ Apostolos Agnantopoulos (18–20 בדצמבר 2006). "The Europeanisation of Greek foreign policy towards the Arab-Israeli conflict". Department of Political Science and International Studies of The University of Birmingham. pp. 10–11. נבדק ב-2018-08-19.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Krämer, Gudrun (1989). The Jews in Modern Egypt, 1914–1952. p. 233. ISBN 9781850431008.: "These developments concerned all local foreign minorities, and after 1956 the large majority of Greeks, Italians, Belgians, French, and British did, indeed, leave the country as well. Non-Muslim and non-Arab minorities had smaller chances to integrate into the Egyptian nation once it came to be increasingly defined on Arab and Islamic lines."
- ^ ב., בעתונים, חרות, 5 בדצמבר 1950
- ^ אריה מקל, יחסי ישראל-יוון, באתר מרכז בגין-סדאת למחקרים אסטרטגים, אוניברסיטת בר אילן, ספטמבר 2015
- ^ ג'ורג' צוגופולוס, דעה: ההזדמנות הדיפלומטית של ישראל ויוון, באתר מידה, 16.06.2020
- ^ אריה מקל, איך נרקמה הידידות המופלאה בין יוון לישראל, באתר הארץ, 21 בינואר 2015
- ^ שה"ח ליברמן נפגש עם ראש ממשלת יוון פפנדראו, אתר משרד החוץ של ישראל, 22 ביולי 2010
- ^ רוני סופר, רה"מ על המכתב: שרה תמיד עוסקת במצוקה, באתר ynet, 16 באוגוסט 2010
- ^ סגן שר החוץ, דני אילון, יעמוד בראש צוות להרחבת היחסים הבילטראליים עם יוון, אתר משרד החוץ, 10 באוקטובר 2010
- ^ הסכם תעופה ישראל-יוון, אתר משרד החוץ, 18 באוקטובר 2010
- ^ רון בן ישי, על הנפלאות אשר חוללו היוונים, באתר ynet, 4 ביולי 2011
- ^ לשכת הפרסום הממשלתית
- ^ כנס לחיזוק היחסים בין ישראל ליוון נערך במרכז אתונה. נשיא הכנס: 'זכותה של ישראל להגן על עצמה מפני חיות אדם.
- ^ אריה מקל, ביקור נשיא יוון - עוד סימן להתהדקות היחסים, באתר ישראל היום, 31 במרץ 2016.
- ^ איתמר אייכנר, ראש ממשלת יוון יגיע היום לביקור: "מחכים לקבל את הישראלים", באתר ynet, 16 ביוני 2020
- ^ איתמר אייכנר, נתניהו: "חידוש הטיסות ליוון וקפריסין - 1 באוגוסט", באתר ynet, 16 ביוני 2020
- ^
הודיה כריש חזוני, ללא חובת בידוד: התיירות מישראל ליוון צפויה להתחדש, בעיתון מקור ראשון, 13 באוגוסט 2020
- ^ הודיה כריש חזוני, אשכנזי בפורום אסטרטגי: "איראן וחיזבאללה מערערות את האפשרות לשלום אזורי", בעיתון מקור ראשון, 18 באפריל 2021
- ^ שר החוץ של יוון ניקוס דנדיאס הגיע לביקור בישראל באתר משרד החוץ, 18 במאי 2021
- ^ הודיה כריש חזוני, מתאמים עם ישראל: ביוון וקפריסין מוטרדים מהמהלכים של ארדואן, בעיתון מקור ראשון, 27 ביולי 2021
- ^ איתמר אייכנר, שר החוץ היווני תקף את טורקיה בפגישה בישראל: "בעלת הברית של טליבאן", באתר ynet
- ^ ענת רואה, נחתם מזכר הבנות לחיבור ישראל לרשת החשמל האירופית, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2021
- ^ חגי פלג, בטקס חגיגי: השגרירים הגישו את כתב ההאמנה לנשיא הרצוג, באתר בחזית, 14 בספטמבר 2021
- ^ על הסף, ומעבר לו, באתר ynet, 17 בפברואר 2022
- ^ איתמר אייכנר, הרצוג ביקר ביוון בצל המלחמה באירופה: "שותפות אסטרטגית", באתר ynet, 24 בפברואר 2022
33310701יחסי יוון–ישראל