יחסי יוון–פינלנד
יחסי יוון–פינלנד | |
---|---|
יוון | פינלנד |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
131,957 | 338,145 |
אוכלוסייה | |
10,001,993 | 5,619,833 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
238,206 | 300,187 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
23,816 | 53,416 |
משטר | |
רפובליקה | רפובליקה |
יחסי יוון–פינלנד הם יחסי החוץ בין פינלנד ליוון.
רקע כללי
יוון הייתה בין המדינות הראשונות שהכירו בעצמאות פינלנד, ב-5 בינואר 1918. שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים בשנת 1920. מאז ה-1 בפברואר 1977 פינלנד מחזיקה ביוון שגרירות באתונה. במשך תקופה ארוכה הייתה פינלנד מיוצגת ביוון דרך שגרירויותיה בבוקרשט, ברומא או בבלגרד. לפינלנד יש גם 7 קונסוליות כבוד בקוס, פטראס, פירוס, רודוס, סלוניקי, הרקליון וקורפו. יוון מחזיקה בפינלנד שגרירות בהלסינקי ו-4 קונסוליות כבוד בטורקו, קופיו, אואולו ורובניימי.
מספרם של היוונים החיים בפינלנד הוא 1,681[1], ומספרם של הפינים ביוון מוערך בכ-1,600[2]. שתי המדינות חברות מלאות באיחוד האירופי.
שיתוף פעולה כלכלי
יוון, שנאבקה בבעיות חוב עמוקות בשנות ה-2000 (החוב הסתכם ב-340 מיליארד יורו), קיבלה חבילה של 110 מיליארד יורו בשנת 2009, אך זה לא הספיק. ביולי 2011, מדינות גוש האירו הסכימו לספק ליוון חבילת הלוואות חדשה של 130 מיליארד יורו. חלקם של גוש האירו וקרן המטבע הבינלאומית בחבילה הסתכם בכ-109 מיליארד יורו. פינלנד דרשה ערבויות מיוון בצורת התנאים לאשראי, אשר בקשר אליהם ההנהגה של שתי המדינות קיימו שיחות הדדיות על ערבויות אלה, ב -20 בפברואר 2012 בבריסל, חתמו שרי האוצר יוטה אורפיליינן ואוונגלוס וניזלוס על הסכם דו-צדדי. עם זאת, כבר בשנת 2015, כשמילוי התחייבויות ההלוואות של יוון נתקל בקשיים, נדרשה חבילת סיוע שלישית, בקשר אליה אפשרה פינלנד, המיוצגת על ידי שר האוצר אלכסנדר סטאב, ליוון, לעזוב את גוש האירו באופן זמני.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Archived copy". Archived from the original on 2018-08-06. Retrieved 2018-08-06.
- ^ "Kahdenväliset suhteet" (in Finnish). Embassy of Finland, Athens. Retrieved 26 February 2018.
27231518יחסי יוון–פינלנד