יחסי יוון–ניגריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי יוון–ניגריה
יווןיוון ניגריהניגריה
יוון ניגריה
שטח (בקילומטר רבוע)
131,957 923,768
אוכלוסייה
10,001,993 234,699,616
תמ"ג (במיליוני דולרים)
238,206 362,815
תמ"ג לנפש (בדולרים)
23,816 1,546
משטר
דמוקרטיה רפובליקה פדרלית
שר החוץ דימיטריס אברמופולוס נפגש במשרד החוץ עם שגריר הרפובליקה הפדרלית של ניגריה מר איודג'י לורנס איודלה. 26 במרץ 2013

יחסי יוון–ניגריה הם היחסים הדיפלומטיים והכלכליים בין יוון לניגריה.[1] יוון הקימה משלחת דיפלומטית בניגריה בשנת 1970, וכיום יש לה שגרירות באבוג'ה וקונסוליה בלאגוס. הסחר בין המדינות אינו מאוזן, כאשר היבוא מיוון לניגריה עולה על הייצוא. למיכליות בבעלות יוונית תפקיד חשוב בהובלת הנפט והגז הטבעי הניגרי, היצוא העיקרי שלה. לאחרונה הייתה מעורבת מכלית יוונית במחלוקת על הברחת נפט גולמי.[2] חברות בשליטה יוונית השקיעו 5 מיליארד דולר בכלכלה הניגרית. קיימת קהילה עסקית יוונית קטנה בלאגוס.[3]

יחסים רשמיים

יוון וניגריה נהנו מקשרים קרובים לפני שהמשטר הצבאי הניגרי עלה לשלטון בדצמבר 1983. בפברואר 2000 הוקמה שגרירות ניגריה ביוון מחדש לאחר היעדרות של 16 שנה.[4] מערכות היחסים בין המדינות כיום טובות בדרך כלל.[5] ב-25 במרץ 2009, שגריר יוון היוצא בניגריה, האריס דפרנוס, הצהיר כי יוון תמשיך לחקור תחומי שיתוף פעולה חדשים ולהעצים את הקשרים התרבותיים, הכלכליים, המדעיים והטכנולוגיים עם ניגריה.[6] זה אושר כאשר ב-22 באפריל 2009, סגן שר החוץ היווני פטרוס דוקאס ושר המסחר והתעשייה הניגרי צ'ארלס אוגווו חתמו על הסכם דו צדדי במגזר הכלכלי, המדעי והטכנולוגי. אוגוווה אמר כי "חשוב, לאחר מאה שנים של עסקאות בין יוון לניגריה, שנחתם היום הסכם רשמי (על שיתוף פעולה)".[7] שתי המדינות דנות בשותפות בפיתוח אזורי הסחר החופשי בניגריה.[8]

יחסי סחר והשקעה

עם החזרה לדמוקרטיה בשנת 2000, הסחר בין המדינות צומח במהירות. לשכת המסחר והפיתוח האפריקנית–הלנית מקיימת כנסים שנתיים בהם עסקים יוונים המעורבים בסחר אפריקני דנים עם הזדמנויות עם שרים ומשלחות מניגריה וממדינות אחרות.[9] עד 2003 הסתכם הייצוא היווני לניגריה ב-46.5 מיליון דולר, כאשר היבוא הסתכם ב-5.4 מיליון דולר.[3] עד 2005 עלה היצוא של יוון ל-65.7 מיליון אירו, עם יבוא של 20.2 מיליון אירו. ההשקעות היווניות בניגריה כיום עולות על 5 מיליארד דולר, והן צומחות.[10] לדוגמה, בשנת 2005 הכריזה טחנת הקמח היוונית בבעלות היוונית על השקעה של 350 מיליון דולר ליצירת מפעל מלט בקלאבר. עלויות הפרויקט המשוערות עלו וכעת הן עולות על 500 מיליון דולר.[11]

על פי דיווח על "סחר בבני אדם" שפרסם משרד החוץ האמריקני בשנת 2008, נשים ונערות ניגריות נסחרות לאירופה לצורך עבודות כפייה וניצול מסחרי, בעיקר לאיטליה, ספרד, הולנד, בלגיה, אוסטריה, נורווגיה ויוון.[12] ביוון עצמה יש כמות גדולה של נשים אלו, רובן קורבנות סחר העבדים.[13]

ספנות

המכלית היוונית מונטיגו

בשנת 2007 ניגריה היוותה כ-8.3% מהשוק העולמי ביצוא גז טבעי, והיא ייצאה כ-2,400,000 חביות ליום (380,000 cubic metres per day) נפט באמצעות מכליות, אם כי הנפחים ירדו בגלל אי שקט אזרחי וצמצום הביקוש.[14] נכון לשנת 2007 היו חברות בבעלות יוונית כ-18% מהצי העולמי. הספינות רשומות תחת מגוון דגלים, כולל "דגלים של נוחות", אך עם תקנות משתנות, מספר הולך וגדל של מכליות בבעלות יוונית רשומות תחת דגל יוון.[15]

ישנן סוגיות הנוגעות לבטיחות משלוח יוון / ניגריה. בנובמבר 2008 האשים קברניט מכלית נפט ביוון את הכוחות המזוינים של ניגריה בשיתוף פעולה עם חמושים בדלתת ניז'ר כדי לחטוף את ספינתו. הקברניט טען כי החמושים הכריחו את צוותו בפקודת אקדח להעמיס נפט שהוברח בעוד שלוש ספינות תותחים של חיל הים הניגרי הביטו עליו. ניגריה הכחישה את ההאשמה.[2] 13 אנשי צוות פיליפינים במכלית הנפט נעצרו על ידי ממשלת ניגריה בחשד שגנבו אלפי טונות נפט גולמי.[16] בעקבות חטיפות ובעיות אחרות עם עובדים בספינות יווניות בסחר החוף הניגרי, מינהל התעסוקה הפיליפיני בחו"ל פרסם אזהרות לאנשי הים הפיליפינים העובדים על ספינות כאלה.[17]

הגירה

יוונים בניגריה

חברות גדולות בבעלות יוונית פועלות בניגריה מזה עשרות שנים, כמו קבוצת מנדילאס,[18] טחנות הקמח של ניגריה[19] והפטרסון-זוכוניס האנגלו-הלנית.[20] קבוצת החברות לבנטיס, הסוחרת בסחורה במערב אפריקה, הוקמה בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי הקפריסאי אנסטסיוס ג'ורג' לבנטיס. עד מותו באוקטובר 1978 היה זה אחד המפעלים הגדולים ואחד משני המעסיקים הגדולים בניגריה. קרן לבנטיס, שהוקמה על ידי א.ג. לבנטיס, פעילה מאז 1979, ומטרתה העיקרית היא הכשרת חקלאים צעירים בשיטות חקלאיות מודרניות.[21]

היו יותר מ-10,000 יוונים שחיו ועבדו בניגריה לפני שהמשטר הצבאי הניגרי השתלט על המדינה בדצמבר 1983, ורבים מהם עזבו את המדינה.[4] כיום התפוצה היוונית בניגריה מונה כ-300 יוונים המתגוררים ברובם בלאגוס ועובדים כמנהלים בחברות בחברות יווניות-ניגריות גדולות. בישופות יוונית אורתודוקסית פועלת בניגריה ובסיסה בלאגוס.[3]

ניגרים ביוון

בשנת 2001 היו ביוון כ-3,000 ניגרים, כמחציתם מתגוררים באתונה. חלקם הגיעו ליוון כסטודנטים באוניברסיטה ואילו אחרים מהגרים כלכליים. ארגון "קהילת יוון הניגרית" (NCG) הוקם בשנת 1990 במטרה לסייע למהגרים ניגרים חדשים להשיג מעמד חוקי, וכדי לספק רשת חברתית לתושבי ניגריה.[4] המפורסמים מביניהם כוללים את שחקן הכדורסל NBA יאניס אדטוקומבו, יחד עם אחיו ת'נאסיס וקוסטאס, שמשחקים כיום בארצות הברית.

נציגויות דיפלומטיות

  • יוון מחזיקה בניגריה שגרירות באבוג'ה וקונסוליה כללית בלאגוס.
  • ניגריה מחזיקה ביוון שגרירות באתונה.[22]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי יוון–ניגריה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Nigerian Missions Overseas". Ministry of Foreign Affairs, Nigeria. אורכב מ-המקור ב-6 בפברואר 2009. נבדק ב-2009-04-22. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 "Row over tanker held in Nigeria". BBC News. 2008-11-30. נבדק ב-2009-04-25.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 "Nigeria". Greek Ministry of Foreign Affairs. אורכב מ-המקור ב-2009-03-23. נבדק ב-2009-04-22.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 "Greece's Nigerians stand united". Athens News (MYENPI Publishing Company). 2001-12-04. אורכב מ-המקור ב-2009-02-12. נבדק ב-2009-04-25.
  5. ^ "Reception For Greek National Day". Lagos State Governor Office. 2008-04-17. נבדק ב-2009-04-22.
  6. ^ "From Dafaranos, a parting vote for Nigeria". Guardian Newspapers. 2009-04-25. נבדק ב-2009-04-22. (הקישור אינו פעיל, October 2010)
  7. ^ "Greece-Nigeria accord". ANA-MPA. 2009-04-22. נבדק ב-2009-04-22.
  8. ^ "Nigeria seeks partnership with Greece on free trade zones". NetServAfrica. אורכב מ-המקור ב-2006-03-28. נבדק ב-2009-04-22.
  9. ^ "Africa Day conference". Hellenic African Chamber of Commerce and Development. 2008-05-13. אורכב מ-המקור ב-2010-08-07. נבדק ב-2009-04-28.
  10. ^ "BILATERAL RELATIONS: GREECE AND NIGERIA – AN OVERVIEW". Greek Embassy in Nigeria. אורכב מ-המקור ב-17 במרץ 2009. נבדק ב-2009-04-25. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "United Cement Company Nigeria Limited". Flour Mills of Nigeria. אורכב מ-המקור ב-2009-01-07. נבדק ב-2009-04-25.
  12. ^ "Trafficking in Persons Report 2008 - Nigeria". United States Department of State. ביוני 2008. נבדק ב-2009-04-25. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Trafficking in women from Nigeria (Greek language)". H ΚΑΘΗΜΕΡΙΝΗ. 2009-02-08. אורכב מ-המקור ב-2012-02-12. נבדק ב-2009-04-25.
  14. ^ "Economy:Nigeria". CIA World Factbook. אורכב מ-המקור ב-2009-04-17. נבדק ב-2009-04-25.
  15. ^ Review of Maritime Transport 2007 (PDF). United Nations. ISBN 978-92-1-112725-6. נבדק ב-2009-04-25.
  16. ^ "Gordon asks gov't to save jailed sailors". Philippine Daily Inquirer. 2009-01-16. אורכב מ-המקור ב-2009-02-28. נבדק ב-2009-04-25.
  17. ^ "A Gem of a Seafarer Recruitment Caper to Nigeria". United Filipino Seafarers. אורכב מ-המקור ב-2010-02-03. נבדק ב-2009-04-25.
  18. ^ "About Mandilas". Mandilas Trust Company. אורכב מ-המקור ב-2009-04-26. נבדק ב-2009-04-25.
  19. ^ "Flour Mills of Nigeria Plc". World Investment News. אורכב מ-המקור ב-2007-10-18. נבדק ב-2009-04-25.
  20. ^ "Paterson Zochonis" (PDF). Museum of Science & Industry, Manchester, UK. There are also other very aggressive companies from greek interests operating in Nigeria: Nigerian Foundries ltd is the largest foundry in West Africa and it ssister companies Metec WA and Hemisphere technologies are controlled by the Barberopoulos family. Barberopoulos family is also the oldest greek family that is still living in Nigeria. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-01-12. נבדק ב-2009-04-25.
  21. ^ "Leventis Foundation Nigeria". Leventis Foundation Nigeria. נבדק ב-2009-04-25.
  22. ^ אתר על יחסי מדינות
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29031050יחסי יוון–ניגריה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יחסי_יוון–ניגריה&oldid=1685176"