יחסי הודו–יוון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי הודויוון
הודוהודו יווןיוון
הודו יוון
שטחקילומטר רבוע)
3,287,263 131,957
אוכלוסייה
1,456,341,691 10,001,993
תמ"ג (במיליוני דולרים)
3,549,919 238,206
תמ"ג לנפש (בדולרים)
2,438 23,816
משטר
רפובליקה סוציאליסטית פדרלית דמוקרטיה

יחסי הודו–יוון הם היחסים הדו-צדדיים שבין הודו לבין יוון. להודו שגרירות באתונה וקונסוליה של כבוד בסלוניקי; ליוון שגרירות בניו דלהי ושלוש קונסוליות של כבוד בקולקטה, צ'נאי ומומבאי.

היסטוריה

העת העתיקה

כותרות עמודים בארמון בפטליפוטרה, בעיצוב בהשראה יוונית ופרסית, ראשית תקופת האימפריה המאורית, המאה השלישית לפני הספירה.

עבור היוונים הקדמונים, משמעות המונח "הודו" הייתה רק נהר האינדוס העליון, עד תקופת אלכסנדר מוקדון. לאחר מכן, הכוונה במילה "הודו" הייתה בעיני היוונים לרוב המחצית הצפונית של תת-היבשת ההודית. היוונים התייחסו להודים בשם "אינדוי" (ביוונית עתיקה: Ἰνδοί), כלומר "תושבי נהר האינדוס". ההודים מצידם כינו את היוונים "יונאס" או "יוואנס"[1] ככל הנראה בהשפעת המילה "איונים".[2]

ממלכה אינדו-יוונית

במשך כ-200 שנה, בשתי המאות האחרונות לפני הספירה, התקיימה ממלכה הודו-יוונית (Indo-Greek kingdom) (אנ'), אותה יסד אלכסנדר מוקדון לאחר פלישתו להודו וכיבושה. זו הייתה ממלכה הלניסטית, שהתפרשה על צפון מזרח תת-היבשת ההודית, וכללה את שטחי אפגניסטן המודרנית, פקיסטן וצפון מערב הודו. במהלך שתי המאות האחרונות לפני הספירה היא נשלטה על ידי יותר משלושים מלכים, שלעיתים קרובות התנגשו זה עם זה.

הממלכה נוסדה כאשר המלך דמטריוס הראשון פלש לתת היבשת ההודית בראשית המאה השנייה לפני הספירה. היוונים בתת-היבשת ההודית התחלקו בסופו של דבר למספר ממלכות משנה. שפת השלטון הייתה יוונית, בעוד העם המשיך לדבר בשפה המקומית. המלכים היו סובלניים לדתות המקומיות, ובלבד שהמקומיים יכבדו גם את האמונות ההלניסטיות.

במהלך שתי מאות שנות שלטונם, שילבו המלכים ההודו-יוונים את השפות והסמלים היוונים וההודים, כפי שניתן לראות על מטבעותיהם, ושילבו רעיונות יוונים והודים, כפי שנראו בשרידים הארכאולוגיים. לפיזור התרבות ההודו-יוונית היו השלכות שמורגשות עד היום, בעיקר בהשפעת האמנות היוונית-בודהיסטית. נראה כי האתניות של ההודו-יוונית הייתה היברידית. החיילים והמתיישבים ההלניסטיים נישאו למקומיים, ולאחר כמאתיים שנות שלטון הייתה כבר היטמעות מוחלטת של המתיישבים היווניים באוכלוסייה המקומית.

המאה ה-18 וה-19

כיום קיימות עדויות מוחשיות המוכיחות כי התיישבות סוחרים יוונים בבנגל החלה כבר כנראה בראשית המאה ה-17.[3] דימיטריוס גלנוס (17601833) היה האינדולוג (אנ') היווני המתועד הראשון. תרגומיו לטקסטים בסנסקריט ליוונית הפכו את הרעיונות הפילוסופיים והדתיים של הודו זמינים לאירופאים רבים. מרכז "דימיטריוס גלנוס" ללימודים הלניים הוקם באוניברסיטת ג'ווהרלל נהרו (אנ') בניו דלהי בספטמבר 2000.

העת החדשה

היחסים בין יוון להודו כוננו באופן רשמי במאי 1950. הודו פתחה שגרירות באתונה במרץ 1978. בניין השגרירות יוון החדשה בניו דלהי נחנך ב-6 בפברואר 2006.

קברי ההודים שנהרגו ביוון במהלך שתי מלחמות העולם ממוקמים בשטח הזיכרון של בתי הקברות של בעלות הברית באתונה וסלוניקי.

סלוניקי חתמה על ברית ערים תאומות עם קולקטה בינואר 2005.

ביוון חיים כ-12,000–13,000 הודים.

הודו ויוון נהנות מיחסים קרובים והסחר הדו-צדדי השנתי עומד על 700 מיליון דולר. הודו הייתה האורחת בעלת הכבוד ביריד סלוניקי הבינלאומי (אנ') ה-74 (2009)[4] וה-84 (2019).[5] האגודה העסקית ההודית-יוונית הראשונה הוקמה באתונה ביוני.[6]2019

נכון ל-2017, יוון תומכת בהודו לחברות קבע במועצת הביטחון של האומות המאוחדות.[7]

רשימת הסכמים דו-צדדיים

  • הסכם חילופי תרבות, 1961
  • הסכם למניעת כפל מס, 1967
  • הסכם לוועדה משותפת לשיתוף פעולה כלכלי, מדעי וטכני, 1983
  • מועצה עסקית משותפת של FICCI ו-ASSOCHAM ולשכת המסחר באתונה, 1996
  • הסכם שיתוף פעולה בין מועצת סחר החוץ ההלני לארגון הודו, 1996
  • הסכם שיתוף פעולה בתיירות, 1998
  • משרד החוץ לשיתוף פעולה בביטחון, 1998
  • משרד החוץ לשיתוף פעולה בחקלאות, 2001
  • הסכם לשיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי, 2007

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי הודו–יוון בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30873010יחסי הודו–יוון