יחסי דנמרק–יוון
| יחסי דנמרק–יוון | |
|---|---|
|
|
| |
| דנמרק | יוון |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 43,094 | 131,957 |
| אוכלוסייה | |
| 5,987,918 | 10,001,993 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 404,199 | 238,206 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 67,502 | 23,816 |
| משטר | |
| מונרכיה | דמוקרטיה |
יחסי דנמרק–יוון הם היחסים בין דנמרק לבין יוון. שתי המדינות הם חברות מלאות של הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, נאט"ו והאיחוד האירופי.
היסטוריה
הקשר הראשון בין הדנים ובין היוונים היה במהלך המאה ה-4 לפנה"ס, כאשר סוחר יווני פיתאס הלך לדנמרק. בשנת 1863, לאחר הדחת אותון, מלך יוון, הוכתר בנו של כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק - וילהלם, כגאורגיוס הראשון, מלך היוונים. השושלת הדנית שלטה בממלכת יוון לסירוגין, עד לביטול המונרכיה בשנת 1974. בשנת 1992 נפתח המכון הדני באתונה.
רשימה של הסכמים בילטראליים
- פיוס, והסדר בוררות שיפוטית, אתונה 13 באפריל 1933
- הדרך להגשת מסמכים משפטיים, אתונה 18 ביוני 1936
- ניצול של נתיבי תחבורה אוויריים רגילים, אתונה 14 בנובמבר 1947
- הסכם הסחר, קופנהגן 25 בפברואר 1949
- חילופי מסמכים על פטנטים, אתונה 2 ביוני 1952
- ביטול הדרישה לויזה, אתונה ב-1 באפריל 1953
- פטור הדדי ממס הכנסה ליבוא ספנות או תעופה, אתונה 4 במרץ 1961
- שיתוף פעולה תרבותי, אתונה 17 בספטמבר 1976
- הובלה בינלאומית עם פרוטוקול מצורף קופנהגן 2 בפברואר 1979
- הימנעות מכפל מס הכנסה, קופנהגן 18 במאי 1989
ביקורים רשמיים
מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק השתתפה באולימפיאדת אתונה (2004) ובביקור רשמי יוון במאי 2006.
יחסים דיפלומטיים
דנמרק מחזיקה ביוון שגרירות באתונה ו-8 קונסוליות בחאניה, קורפו, הרקליון, קוס, פטראס, רודוס, סלוניקי ווולוס. מאידך, יוון מחזיקה בדנמרק שגרירות בקופנהגן וקונסוליה כללית באורהוס[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
23196528יחסי דנמרק-יוון