יחסי יוון–ניקרגואה
| יחסי יוון–ניקרגואה | |
|---|---|
|
|
| |
| יוון | ניקרגואה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 131,957 | 130,370 |
| אוכלוסייה | |
| 10,312,173 | 7,118,315 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 219,066 | 15,672 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 21,243 | 2,202 |
| משטר | |
| דמוקרטיה | רפובליקה |
יחסי יוון–ניקרגואה הם יחסי החוץ בין יוון לניקרגואה. היחסים הדיפלומטיים כוננו רשמית ב-2 ביולי 1965.[1]
סיוע
יוון הייתה נותנת החסות העיקרית של סיוע הומניטרי לניקרגואה, והעניקה סיוע כלכלי, מזון ופיתוח משמעותי לניקרגואה.[1]
שיתוף פעולה צבאי
ב-1898 ביקשה ניקרגואה לקנות את שלושת האוניות מחופות שריון הגדולות ביותר בצי היווני, אך יוון סירבה להצעה.[2]
במהלך ממשלת התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית מ-1981 בהנהגת אנדראס פפנדראו, יחסי החוץ היוונים הפכו מאמריקניזציה לעמדה אנטי-אמריקאית יותר.[3] זה כלל תמיכה ונטייה טובה כלפי הסנדיניסטים בניקרגואה.[3] פפנדראו תיאר שוב ושוב את פעולת ארצות הברית נגד הסנדיניסטים כמעורבות בטרור.[4] בשנת 1985 ממשלת יוון תרמה בחשאי 5000 רובי G-3 לניקרגואה כדי לתמוך בהתנגדות הסנדיניסטית.[5][6] גורמים רשמיים ביוון הכחישו זאת.[5]
שיתוף פעולה דיפלומטי
עד 1966 לא היו יחסי מסחר בין המדינות, אך יחסים דיפלומטיים כוננו באמצעות האומות המאוחדות.[7] נעשה ניסיון לחזק את קשרי התרבות בין המדינות באמצעות ביקורים של קבוצות תיאטרון יווניות וסרטים יווניים.[7]
ביוני 2011 ביקר סמואל סנטוס לופס שר החוץ של ניקרגואה באתונה כדי לקדם את הסוציאליזם הבינלאומי.[8] הוא דיבר על ידידות קרובה עם נשיא יוון קרולוס פפוליאס, בהתבסס על תמיכתו של פפוליאס בסנדיניסטים בשנות ה-80.[8] כשנשאל על שיתוף פעולה אפשרי בנושא מסחר, תרבות ותיירות, הוא ציין את התיירות כמוקד הנוכחי של מאמצי ניקרגואה.[8]
השקעות
המשקיע היווני פיטר צוקוס רכש ומכר מספר איים בניקרגואה המוכרים כקרקעות קהילתיות באזור האוטונומי של החוף הדרומי הקריבי כחלק מפרויקט תיירותי.[9] צוקוס הואשם כוזב בהוראת רצח בעלה של עורך דין לזכויות ילידים בבלופילדס, ונמצא חף מפשע על ידי בית המשפט האזרחי בשנת 2002, על ידי בית המשפט לערעורים בשנת 2004 ולבסוף על ידי בית המשפט העליון של ניקרגואה בשנת 2006.
נציגויות דיפלומטיות
- יוון מיוצגת בניקרגואה באמצעות שגרירותה במקסיקו סיטי, מקסיקו.[1]
- ניקרגואה מיוצגת ביוון באמצעות שגרירותה ברומא, איטליה.[1]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 "Greece's bilateral relations". Hellenic Republic - Ministry of Foreign Affairs. נבדק ב-2013-01-30.
- ^ "Greece Refuses to Sell Warships". The New York Times. 1898-08-12.
- ^ 3.0 3.1 Economides, Spyros (2005). "The Europeanisation of Greek Foreign Policy". West European Politics. 28 (2): 471–491. doi:10.1080/01402380500060528.
- ^ Hatch, Orrin G. (1986). "Fighting back against terrorism. When, where, how?". Ohio Northern University Law Review. 13: 7.
- ^ 5.0 5.1 Gedda, George (1987-12-14). "Sandinista aide seeks to pre-empt remarks by defector". The Lewiston Daily Sun. p. 5.
- ^ Kinzer, Stephen (1987-12-13). "Nicaragua plans buildup". The Day. p. A8.
- ^ 7.0 7.1 "Teatro y peliculas griegas para Nicaragua". La Nacion (בספרדית). 31 ביולי 1966. p. 66. נבדק ב-3 בפברואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 8.0 8.1 8.2 Pipini, Jason. Οι συνταγές του ΔΝΤ ζημίωσαν τη Νικαράγουα και πολλές χώρες της Λατινικής Αμερικής (ביוונית). americalatina.com.gr. אורכב מ-המקור ב-24 ביוני 2012. נבדק ב-1 בפברואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ González, Nohelia (12 באוקטובר 2000). "Griego defiende inversión turística en el Atlántico". La Prensa. אורכב מ-המקור ב-22 בפברואר 2013. נבדק ב-4 בפברואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה)
