אלכסנדר מרכס
אלכסנדר מרכס (נכתב גם מארכס, באנגלית: Alexander Marx; 29 בינואר 1878 – 26 בדצמבר 1953) היה היסטוריון של עם ישראל, ביבליוגרף,ספרן ופרופסור בבית המדרש לרבנים באמריקה.
ביוגרפיה
מרכס נולד באלברפלד (Elberfeld) שבגרמניה לגיאורג מרקס, בנקאי, ולגרטרוד סימון-מרקס, משוררת, וגדל בקניגסברג שבפרוסיה המזרחית (היום קליניגרד שברוסיה). במשך שנה אחת היה חייל ביחידת תותחנים בצבא פרוסיה, שם הצטיין כפרש. מאוחר יותר למד באוניברסיטת ברלין וכן בסמינר לרבנים בברלין, שם למד אצל משה שטיינשניידר ואצל הרב דוד צבי הופמן שהשפיעו כל אחד על המשך דרכו. משטיינשניידר למד את שיטתו הביבליוגרפית ומהופמן את היחס החיובי למסורת הדתית וערכיה.
בשנת 1903 נענה בחיוב להזמנתו של שניאור זלמן שכטר ללמד היסטוריה של עם ישראל בבית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק ולשמש כספרן המוסד.
בשנת 1905 הוא נישא לבתו של ראש בית המדרש האורתודוקסי לרבנים בברלין, הרב דוד צבי הופמן. אחותו של מרכס, אסתר, הייתה נשואה לסופר ש"י עגנון.
מחקריו ופרסומיו
אלכסנדר מרקס פרסם מאמרים רבים בשפות שונות. הוא שלט בשפות שמיות וקלאסיות רבות. חיבוריו ומאמריו נוגעים לנושאים מגוונים ורחבים, חלקם נאספו ונתפרסמו כקובצי מאמרים:
- Studies in Jewish History and Booklore (1944).
- Essays in Jewish Biography (1947)
- A History of the Jewish people (1927, 1962).
חיבור זה, שנכתב בשיתוף עם מרגוליס ככרך אחד ומקיף, מדגיש את ההיבט הכלכלי והחברתי, את המעמד המשפטי ואת התצורה הארגונית של חיי היהודים. בשנותיו המאוחרות היה מרקס חבר בוועדת הפרסומים של The Jewish Publication Society of America.
קישורים חיצוניים
- ש. שונמי, אלכסנדר מרכס, דבר, 18 בפברואר 1938
- ג. קרסל, אלכסנדר מארכס: עם בקורו בארץ, דבר, 23 במאי 1952
- ר' יוסף איש ארלי בתור מורה וראש ישיבה בסיינה, ספר היובל לכבוד לוי גינצבורג, למלאת לו שבעים שנה (עורכים: שאול ליברמן, שניאור זלמן צייטלין, שלום שפיגל, אלכסנדר מרקס, יו"ר), חלק עברי, נוירק: האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, תש"ו, עמ' רע"א - ש"ד, באתר "מסורתי".
- ספר היובל לכבוד פרופסור אלכסנד מרכס, ניו-יורק תש"ג, בעריכת דוד פרנקיל, באתר HebrewBooks
