רבי מאיר מארים שאפיט
רבי מאיר מארים (קרי: מיירים) שאפיט (תק"ס, 1800? - י' בחשוון תרל"ג, 11 בנובמבר 1872), היה רב ודיין. נודע בעיקר כפרשן התלמוד הירושלמי, בשל ספריו ניר ו"לולאות". שימש כרבן של מייצ'יט, וישנבה, יאקובשטאט, שווינציאן וקוברין.
ביוגרפיה
נולד בסביבות שנת תק"ס, בעיירה ניי מוש (Nowa Mysz) ליד ברנוביץ', ליטא. בגיל 15 שנים, התמנה כרבה של העיירה מייצ'ט, ובכך היה לאחד הרבנים הצעירים ביותר מעולם. אחרי מייצ'ט שימש ברבנות העיירות והערים וישנבה; יאקובשטאט, לטביה; שווינציאן, שליד וילנה; עד למינויו כרבה של קוברין, משרה בה החזיק עד פטירתו בשנת תרל"ג.
רבי יהושע יצחק שפירא (ר' אייזל חריף) נהג בו כבוד בשל חיבורו על התלמוד הירושלמי, והיה מכנה אותו "תנא ירושלמאה" [=התנא הירושלמי]. זאת למרות היותו של ר' אייזל מתנגד חריף לחסידות, ודרכו למתוח ביקורת נוקבת אף על רבנים ידועי שם, ונטייתו של הרב שאפיט לתנועת החסידות.
הרב שאפיט, נטה כבר בצעירותו לחסידות והיה חסידם של רבי מרדכי ורבי נח מלעכוויטש, ושל רבי משה פאלייר מקוברין. כמו רבים מחסידיו של רבי משה מקוברין, דבק לאחר פטירתו ברבי אברהם וינברג (ה"יסוד העבודה"), האדמו"ר הראשון מסלונים, ונעשה לחסיד סלונים.
משפחתו
לרבי מאיר מארים שאפיט היו שני בנים: רבי בצלאל חיים, רב בוויאזין; ורבי אהרן יהושע שהיה עסקן ציבורי בקוברין, ובשנותיו האחרונות בטבריה. חתנו היה הרב יצחק מתתיהו סנדברג, נכד רבו ה"יסוד העבודה", וממנהיגי חסידות סלונים בטבריה. חתניו של הרב סנדברג היו הרב אשר זאב ורנר רבה של טבריה והרב פנחס מנחם ישעיה מינצברג מחבר ספר מרגניתא דר' מאיר ומוציא לאור של ספר הניר על סדר נשים (ורשה תרצ"ב).
בן אחותו ותלמידו, היה הרב אברהם אהרן יודלביץ.
ספריו
- לולאות (וילנה תרכ"ו) - ספרו הראשון, היחיד שיצא לאור בחייו, כולל מראי מקומות שנועדו להקביל בין סוגיות בתלמוד הבבלי והירושלמי, וגם בין קישורים פנימיים בתוך הירושלמי.
- הניר (תרל"ה, תר"נ, תרצ"ב) - יצא לאור על ידי בניו לאחר פטירתו. צאצאו הרב עדין אבן ישראל הוציא בשנת תשל"ט במסגרת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, חלקים מהחיבור שנותרו בכתב יד. ספרו על מסכת שביעית יצא גם על ידי הוצאת פלדהיים בני ברק תשי"ט (דפוס "קולמוס", גבעתיים). על מסכת נדרים הודפס על ידי נכדו מתתיהו ליפשיץ, בתוך הספר "רבי מאיר מארים אב"ד קוברין", בשנת תשע"ד.
לקריאה נוספת
- משה צינוביץ, רבני מייטשעט ולמדניה - ב, בתוך: בן ציון חיים אַיָלון-ברניק (עורך), ספר זיכרון לקהילת מייטשעט, תל אביב: ארגון יוצאי מייטשעט בישראל ובחוץ לארץ, תשל"ג. עמ' 113–116.
- עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), תולדות המחבר, בתוך: ספר ניר: פירוש על תלמוד ירושלמי מסכתות יבמות כתובות וסוטה, ירושלים: המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, תשל"ט
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' צו-קיד
- אליהו סופר, הגאון רבי מאיר מארים ויצירתו על הירושלמי, בתוך: נר מערבי - שנה ג, גיליון א, ירושלים, תשנ"ב, עמ' פה-צב.
- הלל רוטנברג, "רבי מאיר מארים אב"ד קוברין", נר שילה, תשע"ד.
קישורים חיצוניים
- ללאת, מהדורת וילנה, תרכ"ו, באתר היברובוקס, ועוד סריקה אחרת באתר ספרים אונליין
- ניר - סדר זרעים, מהדורת ורשה, תרל"ה, באתר היברובוקס
- ניר - סדר מועד, מהדורת וילנה, תר"נ, באתר היברובוקס
- ניר - סדר נשים, מהדורת ורשה, תרצ"ב, באתר היברובוקס
- ערכו בשם הגדולים השלישי (אות ק"ח, פורום אוצר החכמה
הערות שוליים
פרשני התלמוד הירושלמי | ||
---|---|---|
המאה ה-16 | רבי שלמה סיריליו • רבי שמואל יפה אשכנזי • רבי אלעזר אזכרי | |
המאה ה-17 | רבי יהושע רפאל בנבנישתי (שדה יהושע) • רבי משה בן שלמה אבן חביב | |
המאה ה-18 | הגאון מווילנה • רבי אליהו מפולדא • רבי דוד פרנקל (קרבן העדה) • רבי יעקב כהנא • רבי משה מרגליות (פני משה) • רבי נחום טרייביטש (שלום ירושלים) | |
המאה ה-19 | רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין • רבי יוסף שאול נתנזון • רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז) • רבי ישראל משקלוב • רבי מאיר מארים שאפיט • רבי יהושע יצחק שפירא | |
המאה ה-20 | רבי חיים קניבסקי • רבי חיים אלעזר שפירא • הרב יחיאל בר לב • רבי יצחק אייזיק קראסילשציקאוו • רבי ישכר תמר • רבי ישראל חיים דייכס • הרב משה שמעון זיוויץ | |
פירושים אבודים | הרמב"ם • רבי מנחם זמבה | |
חוקרי הירושלמי | שאול ליברמן | |
פירושים שלא פורסמו | רבי משה זכות • רבי ישראל מאיר הכהן • רבי משה פיינשטיין |
36490864מאיר מארים שאפיט