רבי יעקב דוד וילובסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רידב"ז)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרידב"ז
Disambig RTL.svg המונח "רידב"ז" מפנה לכאן. לערך העוסק ברבה של מצרים בראשית תקופת האחרונים, מחבר שו"ת הרדב"ז, ראו רדב"ז.

רבי יעקב דוד וילובסקי (כונה הרידב"ז; ל' בשבט ה'תר"ה - א' בתשרי ה'תרע"ד) היה תלמיד חכם ידוע ומחבר ספרי הלכה ופרשנות. שימש בין היתר כרב של סלוצק ושל צפת.

ביוגרפיה

הרידב"ז נולד בעיר קוברין (במחוז גרודנה) בל' בשבט ה'תר"ה לרב זאב וילובסקי ולאשתו הנדיל. עוד בצעירותו נודע כעילוי. בגיל עשרים ושלש נבחר לרב בזאבלין, ובשנת תרל"א שימש כדרשן בווילנה. הוציא לאור בשנת תרל"ד את ספרו מגדל דוד. שנתיים לאחר מכן מונה לרב בבוברויסק והוציא לאור את ספרו חנה דוד.

בשנת תרמ"ג עבר לפולוצק, בשנת תרמ"ז שימש כרב בווילקובישק, אך נאלץ לפרוש מהרבנות שם בגלל אי ידיעת פולנית (תנאי מחייב לרבנים לפי החוק באותו זמן). בשנת תר"נ עבר לשמש כרבה של סלוצק. בתרנ"ו פנה לישיבת סלובודקה וביקש תלמידים לייסד ישיבה במקומו. משנת תרנ"ט עד לתרס"ב ערך והוציא לאור את פירושו על התלמוד הירושלמי. נסע לארצות הברית בשנת תר"ס כדי לגייס כסף להדפסת פירושו על הירושלמי ולמכור את ספריו, והקדיש את סדר נזיקין לתומכיו באמריקה.[1] בתרס"ג עבר לארצות הברית במטרה לחזק את היהדות במקום ונתמנה לרב בשיקגו. אולם משנתקל בהתנגדות של רבני המקום ונוכח כי לא יוכל להביא לתיקונים שרצה בהם[2] ויתר על משרת הרבנות.

כי באמת בעיר שיקאגא יש הרבה יראי ד' באמת יוסף ד' עליהם, וכאשר באתי שמה, והקיפוני בני העיר לקבל עלי משרת הרבנות והבטיחו לי שיחזיקו ישיבה אשר איסד, ובאמת יכולת ביד עיר הזאת להחזיק ישיבה גדולה בתבל וחשבתי אולי אהיה שליח להכניס ישיבה גדולה אל המקום אשר רוב ישראל נוסעים יום יום ונעתרתי להתישב שם, [ד' אלקי' לפניך נגל כל תעלומות לבבי ואת מחשבתי]. וכאשר החלותי לראות את הטרפות שבהעיר והתחלתי לתקן וראיתי אשר כל מה שאעשה תקנות לתקן אתקלקל יותר ויותר כי החברה הזאת עם המכונה רב שלהם עמדו לשטן. וכאשר ראיתי היטב שלא אוכל לתקן כי אין בכח כל העיר לעמוד לנגד העזות מהקטנים שבהם שמחזיקים בידי הנוכל הזה, גמרתי בדעתי לעזוב העיר, כי ידעתי שלא אבטל החברה הקטנה הזאת שהם שלוחים נאמנים מהשטן.

שו"ת בית רידב"ז כח

בתרס"ה עלה לארץ ישראל ומונה לרבה של צפת, שם ייסד ישיבה בה למדו כמאה תלמידים. הייתה לו תוכנית להביא לצפת קבוצה גדולה מתלמידי ישיבות בליטא אשר תלמד בפרט בעיון בכתבי הגר"א אך תוכנית זו לא יצאה לפועל.

בסוף ימיו עבר לגור בעין זיתים. כשחלה העבירו אותו לבית חתנו בצפת ושם נפטר בא' בתשרי ה'תרע"ד.

משפחתו

היתר המכירה

היה מהמתנגדים להיתר המכירה וחלק בנושא זה על הרב קוק (תשובה ארוכה של הרב קוק אליו בנושא ניתן לראות באגרות הראי"ה, אגרת תקנ"ה, ותשובה על הדברים נכתבה בהקדמה לספרו של הרידב"ז בית רידב"ז). נסע לפריז להפגש עם הברון רוטשילד על מנת להסתייע בו בעניין השמיטה. על מנת להסביר את שיטתו בהלכה בנושא השמיטה בשנת תרע"ב הוציא מחדש את ספרו של רבי ישראל משקלוב "פאת השלחן" בתוספת פירוש שלו (בית רידב"ז ושו"ע שבת). עם כל זאת, למרות המחלוקת החריפה ביניהם בעניין הרעיון הציוני והשמיטה, הייתה ביניהם ידידות עמוקה.[3]

ספריו

לקריאה נוספת

  • גרשון נוף, רנו ליעקב, ניו יורק תש"ס.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אוצר ישראל, ערך רידבז.
  2. ראה בהרחבה בחוברת ספר הרידב"ז והכשרות http://israel613.com/books/SEFER_RIDBAZ_KASHRUT-H.pdf
  3. ראו כאן בעניין זה.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0