ירושלמי על סדר קדשים
הירושלמי על סדר קדשים הוא פירוש התלמוד הירושלמי על סדר קדשים. קיימת הסכמה בין חכמי הראשונים על קיומו של ירושלמי על סדר זה. מהדורה שיצאה לאור בתחילת המאה העשרים התבררה לבסוף כמעשה זיוף.
עדויות על קיום כתבי יד של הירושלמי לסדר קדשים
הרמב"ם כתב בהקדמתו למשנה: "וכן עשו חכמי ארץ ישראל מה שעשה רב אשי וחיברו התלמוד הירושלמי ומחברו הוא רבי יוחנן, ונמצא מן הירושלמי חמשה סדרים שלמים, אבל סדר טהרות לא נמצא לו תלמוד בשום עניין לא בבלי ולא ירושלמי אלא מסכת נדה כמו שזכרנו".
כך גם דעת הרשב"ץ[1]. כך גם כותב רבי מנחם המאירי[2], וכך מעיד גם רבינו שמעון ב"ר צמח דוראן[3].
הירושלמי על סדר קדשים מוזכר בראשונים מספר פעמים, ביניהם בראב"ד[4], באבי העזרי[5], בדברי הריטב"א[6] ובמקומות רבים בפירוש הראבי"ה[7].
עדויות נוספות נמצאו בספרות התורנית על קיום כתבי יד התלמוד הירושלמי, וכך גם כתב הרב אשתורי הפרחי[8], ויש שהצביעו על קיומו בספריית הוותיקן, כך גם בשם רבי יוסף שאול נתנזון[9], ואחרים[10].
בעת הדפסת דפוס ונציה של הירושלמי כתב המוציא לאור שאין תחת ידיו את הירושלמי לקדשים והוא מקווה שימצא. גם החיד"א, במאה ה-18, סבר שהיה קיים ירושלמי על קודשים והוא נעלם[11]. דעה זו רווחת כיום בקרב רבים מהלומדים[12].
דעת המחקר בנושא
בקרב אנשי חכמת ישראל ניטש ויכוח בנושא. בין התומכים בקיום ירושלמי על קדשים היו יום-טוב ליפמן צונץ, בער ראטנער[13][14] וזאב וולף רבינוביץ מבריסק[15] ואברהם אהרן רבינוביץ[16]. בין המתנגדים נמנים זכריה פרנקל[17], יעקב רייפמן[18] ושלמה בובר אשר פרסם בשנת 1872 מאמר הטוען שמעולם לא היה ירושלמי על סדר קדשים[19]. ההנחה הרווחת היום בקרב החוקרים, במיוחד לאור שאין שרידים שלו בגניזה הקהירית, היא שלא היה קיים ירושלמי לקדשים.
הסיבות לטענות החוקרים שלא קיים ירושלמי על קודשים:
- כתב יד ליידן של הירושלמי שנכתב בזמן הראשונים, והוא המקור לירושלמי שבדפוס, אינו מכיל סדר זה.
- הגניזה הקהירית שנמצאו בה קטעי ירושלמי לכ-60% ממנו, חלקם מהמאה השמינית, לא נמצא אף קטע אחד מסדר קדשים.
- בספרי הראשונים אין כמעט ציטוטים מסדר קדשים של הירושלמי. עשרות ציטוטים שמיוחסים לירושלמי בסדר קדשים היוו מושא לדיונים. מצד אחד היו שטענו שהם מוכיחים שבפני הראשונים היה ירושלמי לסדר קדשים. לעומתם השוללים התייחסו לציטוטים וטענו שמדובר על אי הבנה או טעויות סופר[20].
- הרמב"ם שמבואר בדבריו שהיה תלמוד ירושלמי על סדר קדשים אינו מצטט ממנו מפורשות, למרות שהוא מתייחס לירושלמי בסדרים האחרים.
- באיגרת פרקוי בן באבוי, שהיה תלמיד תלמידו של רב יהודאי גאון מהמאה התשיעית, כתוב שלבני ארץ ישראל נשתכח תלמודם על קדשים וטהרות[21].
אל מול טענות אלו עומדת העובדה, שאין ספק כי בתקופת הראשונים, ואף בתקופת הגאונים, עסקו מעט מאוד בסדר קדשים וגם כתבו עליו מעט מאוד. דבר שגרם גם לשיבושי גרסאות קשים בתלמוד הבבלי לסדר קדשים. ממילא היו פחות הזדמנויות לצטט אותו וכן טבעי הדבר שנעשו ממנו פחות העתקות וכתבי יד כי הלימוד בסדר זה כמעט נזנח לחלוטין.
ראיות הטוענים שהיה קיים ירושלמי על קדשים:
- הרמב"ם כתב בהקדמתו למשנה: "וכן עשו חכמי ארץ ישראל מה שעשה רב אשי וחיברו התלמוד הירושלמי ומחברו הוא רבי יוחנן, ונמצא מן הירושלמי חמשה סדרים שלמים, אבל סדר טהרות לא נמצא לו תלמוד בשום עניין לא בבלי ולא ירושלמי אלא מסכת נדה כמו שזכרנו". מדברים אלו מוכח שבפני הרמב"ם עמד כתב יד של הירושלמי על סדר קדשים.
- הרשב"ץ כתב בסוף פירושו למסכת קינים: "הסדר החמישי "חכמת" הוא סדר קדשים, שצריך חכמה יתירה שנמסר לכהנים שנאמר בהם "יורו משפטיך ליעקב", ובכל זה הסדר יש תלמוד בבלי גם ירושלמי, זולתי מסכת מדות שאין בה לא בבלי ולא ירושלמי, אלא שמקצת משניותיה שנויות ביומא ובזבחים ובמסכת תמיד. ובמסכת תמיד אין בה גמרא ירושלמית, ובקצת פרקים יש לנו גמרא בבלית. ובמסכת קנים האחרונה מזה הסדר אין בה לא גמרא ירושלמית ולא בבלית, וכדפירשנו אותה לפי עניות דעתינו".
- התומכים מביאים מובאות של המאירי ושל הרשב"ץ מהם נראה שבפניהם היה ירושלמי על קדשים[22].
- ראשונים נוספים ציינו לירושלמי קדשים, כדוגמת השגות הראב"ד בהלכות ביכורים פ"ב ה"ו.
כפי הנראה כתבי היד הנדירים של ירושלמי קדשים הגיעו לרשותם של ראשונים בודדים, כפי שנראה שחלקים אחרים של הירושלמי לא היו בפני כל הראשונים[23].
שמועות על מציאת "ירושלמי על סדר קדשים" נפוצו מספר פעמים במהלך השנים. בשנת 1872 נשאל בהלבנון על שמועה שבוותיקן יש כתב יד של ירושלמי על סדר קדשים[24]. בירורים שנעשו עם ספריית הוותיקן העלו שאין בטענה ממש[25].
מעשה הזיוף
בתחילת תרס"ו (1905)[26] החל אדם שהציג עצמו כ"שלמה אלגאזי המכונה פרידלנדר", אשר כתב לפני כן פירוש בשם "חשק שלמה" על מסכת יבמות של הירושלמי, ללקט משאר סדרי הירושלמי סוגיות וקטעים הקרובים לסדר קדשים. פרידלנדר סיפר שלידי אחיו שבטורקיה נפל בדרך מקרה כתב יד עתיק של הירושלמי על סדר קדשים, והוא הורשה להחזיק בו אך זמן קצר, ולהעתיקו. פרידלנדר גרם לבעל בית דפוס בעיירה סעאיני שבחבל סאטמר, טרנסילבניה, להאמין בתגלית ולהסכים להדפיס את הספר. הוא פרסם "קול קורא" המודיע לרבני הגולה על מציאת כתב היד, ועל הדפסתו הצפויה בתרס"ז.[27] פרידלנדר ציפה שה'מציאה' תתקבל בזרועות פתוחות, והוא ירוויח כסף רב ממכירת הספרים. אכן, רבנים ששמעו על 'גילויו' של הירושלמי האבוד, ובהם הרב שלום מרדכי שבדרון והרב אליעזר דייטש, הוקירו מאד את הגואל, וכתבו המלצות חמות בשבחו של פרידלנדר.
בתחילת אותה שנה התפרסמו כרכים של הירושלמי המזויף על המסכתות חולין ובכורות שבסדר קדשים, מלווים בפירוש שכתב פרידלנדר, ובעלילותיו המומצאות של כתב היד. הכרכים נרכשו על ידי אברכים ורבנים שהביעו שמחה על הוצאת הספר. אולם, זמן קצר לאחר מכן התפרסם מאמר מאת החוקר בנימין זאב באכר, שטען לדברים תמוהים בסדר הירושלמי. רבה של רוטרדם, הרב ד"ר דב אריה ריטר, כתב במפורש שהסדר מזויף[28].
הרוכשים התלבטו כיצד להתייחס לספרים שרכשו. הרב מנחם זמבה, התלבט האם לשרוף או לגנוז את הספר ולבסוף החליט שבכל זאת מדובר על ליקוט טוב, אך בהמשך מכר את הספר[29]. הרב ירוחם פישל פרלא כתב שאמנם רובו מזויף, אך בכל זאת נראה שמשולבים בתוכו כמה קטעים של ירושלמי קדשים אמיתי מכתב יד[30].
בהמשך התברר גם כי פרידלנדר, שהציג עצמו כ-"ספרדי טהור", הוא יליד רוסיה ובעל כישרון לשפות, ואחרים, ביניהם הרב מאיר דן פלאצקי (בספרו "שאלו שלום ירושלים") הצטרפו לטענות. בנוסף, פרידלנדר כבר הסתבך בשנים קודמות בהתחזות תחת שמות בדויים (במקומות מסויימים הוסיף לעצמו את התואר ד"ר לפילוסופיה), ובסיפורי שקר וכחש[31].
פרידלנדר החל להפיץ, בשמות בדויים, ספרים המגנים על התגלית ותוקפים את הרבנים שטענו כי מדובר בזיוף. אחד מהם הוא קונטרס "חרב נוקמת", שנתפרסם תחת השם "יוסף בן י. הכהן", ובה אסף הסכמות רבות מגדולי ישראל (אחד מהם הוא החפץ חיים, שאף החל להניח תפילין דרבינו תם בעקבות הירושלמי, אך בהמשך חזר בו)[32], שמעידים על כשרותו ואמינותו של הירושלמי סדר קדשים שלו. כמו כן הוציא קונטרס בשם "ענה כסיל" שם השיב תחת שם בדוי לטענות הזיוף. עם זאת, בסופו של דבר סדר הירושלמי הובא לפני גדולי רבני אירופה, ובראשם הרוגוצ'ובר, רבי חיים מבריסק[33], הרב מאיר שמחה מדווינסק והאדמו"ר מגור, בעל ה"אמרי אמת", ואלו פסקו פה אחד שהספר מזויף מעיקרו; הפרשה דעכה בשנת תרע"ג. יש אומרים שמאוחר יותר הודה פרידלנדר על דבר הזיוף, והתוודה ששמו אינו שלמה אלא זוסיא, והוא יליד ביישינקוביץ.
הרב חיים קניבסקי מספר כי פרידלנדר לעת זקנתו היה אומר להגנתו ″מדוע אתם קוראים לזה מזויף, רק הכנסתי שם את הרמב"ם הקשים"[34].
תגובת שוללי קיום ירושלמי על קדשים
טרם שנודע שהינו מעשה זיוף, הירושלמי על סדר קדשים התקבל באהדה גם על ידי אלו ששללו את קיומו של תלמוד ירושלמי על סדר קדשים, הללו חזרו בהם מכל מה שכתבו עד אז. זכריה פרנקל כתב אז על הרמב"ם שכתב שהתחבר ירושלמי על קדשים: "משה אמת ותורתו אמת", ושלמה באבער הספיק לפני מותו לחבר פירוש למלים יווניות למסכת חולין ובכורות של הירושלמי המזויף[35].
מקורות
- "כך רימה אלגאזי את סבא", מקור ראשון 8.6.2007, מאת שאול וידר הכתבה באתר bhol.
לקריאה נוספת
- מאמרים אודות הירושלמי קדשים המזויף והמו"ל שלו מאת הרב ברוך אבערלאנדער שליח חב"ד בבודפשט, נדפסו בקובץ "אור ישראל" (מאנסי) בחוברות הבאות, ומצויים לעיון חופשי באתר HebrewBooks:
- חוברת ח (סיון תשנ"ז) עמודים קעח-קפג: "מצבתו של ש"י פרידלנדר ושאלת זיופו של הירושלמי קדשים שלו".[36]
- חוברת יא (ניסן תשנ"ח) עמודים קמו-קסד: "התחלת הדפסת הירושלמי לסדר קדשים". כולל צילום "קול קורא" - הפרסומת הראשונה לגבי ירושלמי זה, ובקשה לתרומות, וכן אסופת מכתבים של פרידלנדר למרטין בובר זלמן שכטר וחוקרי חכמת ישראל אחרים, בעניין הירושלמי.
- חוברת יב (תמוז תשנ"ח) עמודים קנד-קסח: "הוויכוח סביב הדפסת הירושלמי לסדר קודשים (א)". תמונת שער הירושלמי למסכת חולין, ואסופת מכתבים של אלגזי (פרידלנדר) המוכיחה שהמממן העיקרי של ההוצאה היה זלמן שכטר.
- חוברת יג (תשרי תשנ"ט) עמודים קלד-קנד: "הוויכוח סביב הדפסת הירושלמי לסדר קודשים (ב)". צילום שערי הספרים "חרב נוקמת" ו"קשר בוגדים", ואסופת מכתבים של אלגזי (פרידלנדר) בתקופה של תחילת החשדות בדבר הזיוף, כולל דיון על "תלמידו" המדומה, אברהם רוזנברג.
- חוברת יד (טבת תשנ"ט) עמודים סב-פב: "הוויכוח סביב הדפסת הירושלמי לסדר קדשים והמו"ל שלו" - אסופת מכתבים של פרידלנדר, מרגע שיצאו עוררין על מהימנותו ועד לניתוק הקשר של זלמן שכטר. כמו כן דיון בשמות והכינויים שבהם חתם.
- חוברת טו (ניסן תשנ"ט) עמודים קע-קפב: "הירושלמי לסדר קדשים והמו"ל שלו". - על סמיכת תלמידים לרבנות של אלגאזי (פרידלנדר) כגמול על תמיכה בו.
- חוברת טז (תמוז תשנ"ט) עמודים קס-קעג: "השלמות לתלמוד" - מקורותיו של פרידלנדר: ליקוטים מלאכותיים וניסיונות להשלמת חלקים חסרים בתלמוד ובמשנה שהיו בזמנו ובדור הקודם לו. כמו כן ניסיון לברר את מקור הסגנון שלו. הדיון בירושלמי קדשים המזויף מתחיל בעמ' קע"א.
- חוברת כד (תמוז תשס"א) עמודים רט-רכו: "הירושלמי לסדר קדשים" והמו"ל שלו,
- חוברת מד (תמוז תשס"ו) עמודים קעו-קצד: מסמכים חדשים אודות ש"י פרידלנדר והירושלמי קדשים שלו (א),
- ברוך אבערלאנדער, מסמכים חדשים אודות ש"י פרידלנדר והירושלמי קדשים שלו (ב), אור ישראל, חוברת מה (תשרי תשס"ז) עמודים קפז-רי, באתר היברובוקס
- ברוך אבערלאנדער, דברי ימי חייו, משפחתו ומקומות מגוריו של ש"י פרידלנדר, מו"ל הירושלמי לקדשים, אור ישראל, חוברת מח (תמוז תשס"ז) עמודים קצב-ריב, באתר היברובוקס
- על אודות קיומו של תלמוד ירושלמי לסדר קדשים: שערי חומת ירושלים, מבוא לתלמוד ירושלמי במהדורת דפוס וילנה.
קישורים חיצוניים
הירושלמי המזויף - טקסט
- תלמוד ירושלמי, סדר קדשים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- שלמה פרידלנדר, תלמוד ירושלמי עם פירוש חשק שלמה - מסכת בכורות, תרס"ו -1906, באתר היברובוקס
- שלמה פרידלנדר, תלמוד ירושלמי עם פירוש חשק שלמה - מסכתות זבחים וערכין, תרס"ט -1909, באתר היברובוקס
- שלמה פרידלנדר, תלמוד ירושלמי עם פירוש חשק שלמה - מסכת חולין, תרס"ז -1907, באתר היברובוקס
הפולמוס על הירושלמי המזויף
- בנימין זאב בכר, תלמוד ירושלמי על מסכת חולין ומסכת בכורות, הקדם גיליון 1, סט. פטרבורג, ניסן תרס"ז
- בער ראטנער, ירושלמי סדר קדשים, העולם, 2 ביולי 1907, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך
- אברהם ראזענבערג, ענה כסיל, סאיני תרס"ח, באתר היברובוקס; ענה כסיל באתר אוצר החכמה
- דוד צבי קצבורג, מאמר על הירושלמי, תל תלפיות, אלול תרס"ז, מכתבי רבנים אל קצבורג, חשון תרס"ט
- הרידב"ז, בדבר הירושלמי קדשים, חבצלת, 24 בדצמבר 1907, המשך; שלום איזרעלזאן, תגובה, חבצלת, 1 במאי 1908; נחום אתרוג, תגובה לתגובה, חבצלת, 24 ביולי 1908
- דב אריה ריטטער, הירושלמי סדר קדשים, מחזיקי הדת, 8 במאי 1908, המשך, המשך, המשך, המשך; תשובת המערכת, מחזיקי הדת, 4 ביוני 1908; הרב אליעזר דייטש, תשובה לרב ריטטער, מחזיקי הדת, 3 ביולי 1908
- יחזקאל בנעט, כתב יד הירושלמי קדשים, מחזיקי הדת, 9 באוקטובר 1908
- הרב רפאל גארדאן, מאמר "קדושת קדשי ירושלמי", מחזיקי הדת, 19 בפברואר 1909, המשך
- הרב מאיר דן פלוצקי, שאלו שלום ירושלים, בילגורייא תר"ע (מהדורת צילום נ"י תשנ"א), באתר היברובוקס
- הרב יוסף בן י. הכהן, חרב נוקמת, סאיני תרע"א, באתר היברובוקס (קונטרס תשובה לרב פלוצקי)
- יעקב צבי ינובסקי, ציד רמיה, פולטבה תרע"ג, באתר היברובוקס
- הרב מאיד דן פלוצקי, מכתב לאחד האדמו"רים, צפונות ו.
- הרב יקותיאל יהודה גרינוואלד, הירושלמי על קדשים, (פרק מזכרונותי), הופיע בתוך ספר היובל - "הפרדס", ניו־יורק, תשי״א / 1955, באתר היברובוקס
- (בגרמנית) אפטוביצר בתוך MGWJ שנת 1910 מעמ' 564 והלאה (באתר Compact Memory)
- א. אביגד, 'פרשת זיופו של הירושלמי לקדשים', הצופה, 5 באוקטובר 1956, עמ' 6
- מי כתב את הירושלמי על קודשים, באתר מכון צומת
- משפחה פודקאסט קורת רוח פרק 19 - בלש בעקבות זייפן, באתר 'פודבין', 12 באפריל 2022
דיון על קיומו של ירושלמי לקדשים
- בפולמוס סביב הירושלמי קדשים, בתוך: הצופה לדורו, עמ' 88 והלאה, באתר HebrewBooks
- אשכול בנושא האם היה ירושלמי לקדשים באתר פורטל הדף היומי
הערות שוליים
- ^ המובאת בסוף הערך
- ^ ב'סדר הקבלה', ירושלים תשנ"ה, עמ' 108
- ^ בסוף פירושו למסכת קנים
- ^ הלכות ביכורים פרק ב הלכה ו'. אבל יש סוברים להגיה מסברא ולומר שנפלה טעות בדבריו, ראו כאן, באתר היברובוקס.
- ^ סוף סימן קס"ד ראו כאן
- ^ חולין ג, ב
- ^ ראה במאמרו של הרב דובאוויק
- ^ בכפתור ופרח, ירושלים תשמ"ו, פרק ה, דף קמ"א ע"ב.
- ^ ר' יעקב שור מביא בספרו 'בעי חיי' [בתוך: משנת יעקב], ירושלים תש"ן, עמ' פ"ט, ששמע מרבו בעל ה'שואל ומשיב': "אמרי לי שראה בספר קדמון אחד שהירושלמי על סדר קדשים נגנז באוצר הספרים אשר ברומי אשר הוא תחת יד הקורדינאל"
- ^ ר' צבי בנימן אויערבך במבוא שלו לספר ה'אשכול' שהו"ל (האלברשטאדט תרכ"ח, עמ' 14 הערה 9 שכותב: "שמעתי מפי נאמן שעדיין מונח הירושלמי קדשים באוצר ספרי וואטיקאן ברומי"
- ^ שם הגדולים, חלק ב', ערך ירושלמי; שם הגדולים, חלק ב', בית ועד לחכמים ערך ירושלמי; מראית העין מעילה יז
- ^ כך למשל סוברים הרב חיים קניבסקי בהקדמה לספרו "דרך חכמה", והרב מאיר צבי ברגמן בספרו מבוא שערים פרק ד' אות ג', והרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר חלק א או"ח סימן ג
- ^ בער ראטנער, שיורי ברכה מכתב יד (ביקורת ספר), המליץ, 17 במרץ 1899
- ^ שלמה בובר, דברי שלמה, המליץ, 21 באפריל 1899
- ^ זאב וולף רבינוביץ, דברים אחדים ע"ד ירושלמי מסדר קדשים, ירושלים (מאסף), כרך שביעי, חוברות א-ב, תרס"ו, עמ' 177-179, באתר היברובוקס
- ^ ירושלמי לסדר קדשים, הלבנון, 30 באוגוסט 1876
- ^ א. אביגד, פרשת זיופו של הירושלמי לקדשים, הצופה, 5 באוקטובר 1956
חיים לשם, הירושלמי לקדשים, הצופה, 26 באוקטובר 1956 - ^ הערות, הכרמל, 22 בינואר 1863
- ^ תשובה אם ניסדר ירושלמי לסדר קדשים, הלבנון, 18 בספטמבר 1872
- ^ ראו למשל: שלמה בובר, ירושלים הבניה, ירושלים, תרס"ו, עמ' 34-36, באתר היברובוקס
- ^ שלום שפיגל, "לפרשת הפולמוס של פירקוי בן באבוי", ליברמן ואחרים (עורכים), ספר היובל לכבוד צבי וולפסון, ירושלים תשכ"ה, עמ' רנג [יא]
- ^ יוסף מרדכי דובאוויק, גמרא דבי רב ישי, חיבור אבוד מתקופת הגאונים, ישורון - חלק כא - ניסן תשסט, באתר היברובוקס
- ^ ראה באריכות בערך תלמוד ירושלמי
- ^ שאלה לחכמי עמנו יחיו, הלבנון, 2 באוקטובר 1872
- ^ תשובה משולשת, הלבנון, 16 באוקטובר 1872
- ^ בשורה טובה, קול מחזיקי הדת, 3 בנובמבר 1905
- ^ צילום ה"קול קורא" בדבר הירושלמי
- ^ הירושלמי סדר קדשים?, מחזיקי הדת, 4 ביוני 1908
- ^ ברוך אבערלאנדער, מסמכים חדשים אודות ש"י פרידלנדר והירושלמי קדשים שלו (ב), אור ישראל, חוברת מה (תשרי תשס"ז) עמודים קפז-רי, באתר היברובוקס
- ^ ברוך אבערלאנדער, מסמכים חדשים אודות ש"י פרידלנדר והירושלמי קדשים שלו (ב), אור ישראל, חוברת מה (תשרי תשס"ז) עמודים קצא, באתר היברובוקס
- ^ פאלטאווא (לתקנת בנות ישראל), המליץ, 11 באפריל 1892
פאלטאווא, המליץ, 25 באפריל 1892
נבוכים אנחנו, המליץ, 13 במאי 1892
הקץ לדברי רוח, המליץ, 1 ביולי 1892
כאשר פתרנו כן היה, המליץ, 11 באוגוסט 1892 - ^ אריה לייב פופקא, תולדות וקורות חייו של בעל החפץ חיים, עמוד כז, באתר היברובוקס, יצוין כי כרך זה של הירושלמי המזויף על מסכת מנחות לא נדפס מעולם, אלא שה'חפץ חיים' סמך בזה על ה'מבואה' ש'ציטט' הזייפן בהקדמתו למסכת חולין .
- ^ כך מופיע אצל גדליה הוניסברג, הספרים - של רבינו הגר"ח קניבסקי, בני ברק תשע"ז, עמוד קמ"ד, בשם הרב חיים קניבסקי בשמו. רבי חיים מבריסק הסביר שבכל סדר של הירושלמי יש שם של תנא חדש וכאן אין שם חדש. בספר מופיע גם השמועה שאף המהרש"ם שנתן הסכמה פרסם שחוזר בו.
- ^ הובא אצל גדליה הוניסברג, הספרים - של רבינו הגר"ח קניבסקי, בני ברק תשע"ז, עמוד קמ"ה.
- ^ מאמר על היקף הירושלמי וכאן
- ^ למנויים בתשלום בלבד, ניתן לקרוא את החוברת המקוונת במאגר "אוצר החכמה".
29598763ירושלמי על סדר קדשים