רבי יצחק אייזיק קרסילשציקוב
 | |
| הרב יצחק אייזיק קרסילשצ׳יקוב |
הרב יצחק אייזיק קרסילשצ׳יקוב (תרמ"ח 1888 - י' באייר תשכ"ה, 12 במאי 1965), היה רב בפולטבה שברוסיה, מחבר פירושים 'תולדות יצחק' ו'תבונה' על הירושלמי וחידושים על משנה תורה לרמב"ם.
ביוגרפיה
נולד בעיירה קריצ'ב ברוסיה הלבנה, לדב בער. למד בישיבת מיר בתקופה בה כיהן הרב אליהו ברוך קמאי כראש הישיבה.
עוד בטרם המהפכה הקומוניסטית שימש כרב בעיירה האדיץ' במחוז קורסק ואחר כך בפולטבה ובקריוקוב. נודע בכינויו "הגאון מפולטבה"[1]. החל מ-1929 התגורר הרב קרסילשצ׳יקוב במוסקבה, ועבד כמנהל חשבונות. במלחמת העולם השנייה עבר לקראסנויארסק שבאזור סיביר, ולאחר המלחמה שב למוסקבה.
ספריו ומאמריו
תבונה ותולדות יצחק על הירושלמי - ספרו הגדול והחשוב ביותר של הרב קרסילשצ׳יקוב הוא פירושו לירושלמי, סדר זרעים ומועד. הפירוש מתחלק לשני חלקים: 'תולדות יצחק' - פירוש רציף על הסוגיה, המתאפיין בשפה ברורה ושווה לכל נפש, ו'תבונה' - חידושים והרחבות.
פירוש זה נכתב בסתר בהיותו במוסקבה. הרב צבי ברונשטיין מארצות הברית, נשיא מכון 'מוצל מאש' שעסק בהוצאה לאור של כתבי יד מעבר למסך הברזל, נסע לרוסיה ופגש את הרב קרסילשצ׳יקוב בבית החולים בהיותו על ערש דווי, יום לפני פטירתו. הוא סיפר לו על כתב היד של פירושו לירושלמי, כעשרים כרכים גדולים שהיו במקום מסתור, וביקש ממנו לפעול להוצאתו מרוסיה והדפסתו. לאחר מאמצים מרובים הצליח הרב ברונשטיין להוציא את כתב היד ופעל להוצאתו לאור במהדורת הירושלמי המהודרת של מכון 'מוצל מאש'. חלק מהכרכים יצאו לאור אחרי פטירת הרב ברונשטיין, על ידי ממשיכי מפעלו. הפירוש זכה להסכמות מגדולי תורה, שהביעו את התפעלותם מהפירוש עצמו ומהתנאים הקשים בהם נכתב. לקראת הדפסתו נערך הספר בהכוונת הרב חיים קניבסקי[2].
תבונה על הרמב"ם - בהיותו בפולטבה הדפיס חלק ראשון (42 עמ') מספרו "תבונה" על הרמב"ם, בשנת תרפ"ו, 1926.[3] זהו הספר התורני האחרון שהודפס ברוסיה הקומוניסטית[4]. חלקו השני נדפס רק כעבור חמשים שנה (תשל"ו 1976), על ידי מוסד הרב קוק בירושלים, אליו הוברח כתב היד מרוסיה, גם כן על ידי הרב צבי ברונשטיין.[5]
רעיונות והגיונות - ספר הגותי שנשאר בכתב יד.
מאמרים ומכתבים - הרב קרסילשצ׳יקוב התכתב בענייני השקפה עם הוגה הדעות הרב שמואל אלכסנדרוב. וקטעים ממכתביו התפרסמו בספרו של הרב אלכסנדרוב מכתבי מחקר וביקורת, ירושלים תרצ"ב.
כמה ממכתביו בענייני הלכה התפרסמו בספר שומרי הגחלת, כתבי רבנים בברית המועצות, ירושלים - ניו יורק תשכ"ו. אחד מהם (התכתבות עם הרב זוין אודות ספרו "המועדים בהלכה"; התפרסם גם בביטאון 'אור המזרח' תמוז תש"ך, עמ' 8 והלאה) מסיים במילות הבאות, שהן כנראה מס שפתיים לשלטון העוקב אחרי מכתביו: "ונסיים בדבר טוב: ימח שמם של הפשיסטים מכל המינים, שונאי היהדות והאנושיות, יחי השלום העולמי".
במאמר יסוד התיקון לעתיד, שהתפרסם אחרי פטירתו בביטאון שנה בשנה תשכ"ח (עמ' 210 - 220) שוטח המחבר את המצב הרוחני החמור של יהדות רוסיה, ומאידך את תקוותו שהתפיסה המטריאליסטית השלטת ברוסיה תביא בסופו של דבר לאמונה בדרגה משוכללת יותר.
קישורים חיצוניים
יצחק איזיק קראסילשציקוב (1888-1965), דף שער בספרייה הלאומית- קישורים לרוב חלקי פירוש הירושלמי
- Book Review, Three Commentaries on the Yerushalmi, Reviewed by: HESHEY ZELCER in Ḥakirah. (באנגלית) כולל ביקורת על פירוש 'תולדות יצחק'.
הערות שוליים
- ^ הרב משה פיינשטיין, בהסכמתו לפירוש 'תבונה' על הירושלמי
- ^ נפתלי קראוס, ה"ירושלמי" שהוברח ממוסקווה והגיע לבני-ברק, מעריב, 24 בנובמבר 1978
- ^ לספר באתר היברובוקס.
- ^ כך לדברי הרב צבי ברונשטיין, נשיא מכון 'מוצל מאש' להוצאת כתבי יד תורניים מעבר למסך הברזל, במבוא לפירוש 'תבונה' על הירושלמי.
- ^ (הספר בקטלוג ULI).
| פרשני התלמוד הירושלמי | ||
|---|---|---|
| המאה ה-16 | רבי שלמה סיריליו • רבי שמואל יפה אשכנזי • רבי אלעזר אזכרי | |
| המאה ה-17 | רבי יהושע רפאל בנבנישתי (שדה יהושע) • רבי משה בן שלמה אבן חביב | |
| המאה ה-18 | הגאון מווילנה • רבי אליהו מפולדא • רבי דוד פרנקל (קרבן העדה) • רבי יעקב כהנא • רבי משה מרגליות (פני משה) • רבי נחום טרייביטש (שלום ירושלים) | |
| המאה ה-19 | רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין • רבי יוסף שאול נתנזון • רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז) • רבי ישראל משקלוב • רבי מאיר מארים שאפיט • רבי יהושע יצחק שפירא | |
| המאה ה-20 | רבי חיים קניבסקי • רבי חיים אלעזר שפירא • הרב יחיאל בר לב • רבי יצחק אייזיק קראסילשציקאוו • רבי ישכר תמר • רבי ישראל חיים דייכס • הרב משה שמעון זיוויץ | |
| פירושים אבודים | הרמב"ם • רבי מנחם זמבה | |
| חוקרי הירושלמי | שאול ליברמן | |
| פירושים שלא פורסמו | רבי משה זכות • רבי ישראל מאיר הכהן • רבי משה פיינשטיין | |
37180966יצחק אייזיק קרסילשציקוב